קהילת הפרסום והקופירייטינג

פורום קהילת פרסומאים וקופירייטרים מהחברה הדתית והחרדית.
מנהלי הפורום: hershy sh, גבריאל פ.
להצטרפות לקהילת הפרסום, הקש כאן

פרסום וקופירייטינג >> תוכן מקצועי

הפקות דפוס

כל מה שקשור להפקות דפוס, הוצאת ספרים לאור וכדו'.
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
נושאים
8.6K
הודעות
35.9K
אין צורך לראות את תוצאות המחקר שפורסם במכון הישראלי לדמוקרטיה, בכדי להבין כי אף אחד מלבד כמה נבחרי ציבור לא מרוצה מהמצב הפוליטי בארץ, אך המוזר בעיני הוא השאלה הבלתי פתורה, איזה הסבר יש למשוואה שלא מרוצה מהתוצאה של התרגיל שהיא בעצמה פתרה?

ולמי שלא הבין תוצאות המחקר מראות שמי שבחר ועשה זאת בהחלטה מושכלת, בסופו של יום מאוכזב מהתוצאות שהוא עצמו הביא עליו.

מליון וחצי ילידי הארץ שמשאלת לבם היא רק לא מדינת הלכה הוכיחו במשאל העם האחרון שהציבור היותר מפריע פה במדינה הוא הציבור החרדי, הם המאמינים בכל לבם כי עז רצוננו למנוע מהם לנהל אורח חיים תקין.

מליון וחצי שכירים העובדים למחיתם מאמינים כי אם לא יצביעו נגד הממסד החרדי יאבדו את משכורתם, וגרוע מכך את מחיתם. הם מאמינים בכל לבם שחפצינו הוא את לכבות השאלטרים של תל אביב ולהפכה לאחד הגטאות, הדעה הרווחת בציבור הנ"ל היא שהחרדים מתכננים להפוך את הארץ למדינת הלכה,

המוזר הוא מעולם לא נשמע מפיהם של חברי הכנסת החרדים החלטה או מסר מכל אותן הזיות שנמרחו באש של שנאה בראש חוצות הערים. מי הוא זה שהצליח לשכתב את המציאות האמתית של המפלגות החרדיות לדברי הבל ושקר שמעולם לא נאמרו?

בלילות האפלים של תל אביב שבחיצוניותה מוארת, ישבו אסטרטגים נטולי כל רצון להיטיב עם רצון הבוחר ופברקו מצע למפלגות החרדיות, מיותר לציין ששום מילה בו לא עתה על שולחנם של המועצות, הם בנו מצע שבו שלטו האירוניה והרשע שלטון טוטאלי חסר מעצורים, אוסף החלטות ומסרים שלא עלו מעולם על דל שפתיהם של אי מי משלוחי דרבנן. מהלכים שרק ציניות אנטישמית נוסח 2019 ב' יכלה להם.

מליון וחצי מצביעים שמשתייכים לשלושת המפלגות שחוט השדרה שלהם הוא שנאה וחוסר מוכנות להכיל את ההטרוגניות שבחברה הישראלית. מה שמעניין הוא שרובם הגדול מושתת מציבור במשך שנים עמל ושקד באקדמיה שם לומדים שלא להניח הנחות יסוד ללא בירור מעמיק. תמהני מאין באה חוסר הרצון לחקור האם כל הזיותיהם של שועלי הפרסום לא שוות בדיקה קצת יותר מעמיקה? האם יש רוב חרדי בארץ ששואף שהמדרכות יהפכו לנפרדות? האם מטרת המפלגות החרדיות היא להצר את צעדיהם של יושבי הארץ?

האיך הפך רצונו של האזרח ולא רק החרדי לשמור על צביון ממלכתי של מדינת היהודים להדתה?

המפלגות החרדיות מעולם לא ביקשו לשנות את אורח חייו של האזרח שבוחר לחיות אחרת, כי אם רק לרצות לחיות את חיינו בשלווה במקום מושבנו.

זוהי זכותו הבסיסית והאלמנטרית של כל אדם ששורשיו בהר סיני, לחיות בארץ אבותיו שניתנה לו על עצם היותו יהודי, לנהל את חייו בדרך התורה בנחת ולא על חשבון האחר.

איך הצליחו מנהלי הקמפיין של ישראל ביתנו להפוך את הרצון המינימלי לשמר את חוקי הסטטוס קוו שלהזכירכם חוקקו לא ע"י פוליטיקאים חרדיים. למסרים ארסיים נגד ציבור שלא ביקש לשלוט על חייהם של אף לו אחד מאותם מצביעים שטופי שנאה.

בדיקת העובדות אינה מלאכה מסובכת, והרשת הוצפה בסרטונים עם מספרים ונתונים ברורים שבינם לבין המסרים האפלים אין שום הקשר חוץ משקר.

אכן הפייק ניוז שתקשורת השמאל מייצרת קם על אדוניו, וגרם לשומעי לקחו להתאכזב מההחלטות שלהם עצמם,


אין תשובה אחרת כי אם דור עקבתא דמשיחא שבו השקר רב על האמת הגלויה, לו היו מנסים אותם מליון וחצי בוחרים לבדוק עובדות ונתונים, לשאול פנים מול פנים, ולהתייצב באופן פרונטלי מול האמת, לו היו רוצים לדעת ולדייק את המציאות כפי שהיא ולא לבחור להאמין לכל בדל מילה מבעד למסך ולשלטי הניאון. הם היו מגלים את האמת במלוא יופיה, כל חרדי שפגש חזיתית תושב ישראל שמונע משטיפת המח של התקשורת שמע את הקלישאה "אתה לא כמו החרדים האלה" מי הם האלה? ואיפה הם?

עז רצוני היה להכיר ולבחון מקרוב היכן החרדים "האלה" ואם רוצים בכל מאודנו להגיע אל האמת אז מצליחים

ואם גם אתם כמהים לראות עין בעין את אותם החרדים "האלה" המשתלטים והסוחטים והחומסים, לכו לכם איפה למכבשי הדפוס לעיתון לאנשים חושבים ודומיו, כבו מנועים שחררו את הברגים ושם רק שם תמצאו אותם, הכו אותם מנה אחת אפיים וכלו בם את שנאתכם. כי את ה"אלה" אין בנמצא אצלנו.
אז ככה, לפני כחצי שנה לקוח התקשר, הוא רוצה להשיק אתר מגניב,
ויש לא מעט עבודה לעשות בשביל זה..
טוב, הצעת מחיר, תאום ציפיות, עבודה על התכנים,
שבסופה הכרתי אנשים מדהימים וכיפיים.
מאחלת לכולכם כאלו לקוחות!

הרעיון: כיפות שהלקוחות מעצבים בעצמם דרך האתר.
יש לו כבר מתכנת, ורעיון כללי איך לעשות את זה, אבל צריך אפיון, מה יהיה בדף הבית,
ומה שהכי חשוב לו- זו חוית הגלישה. שהכל יהיה ברור לקהל יעד חרדי,
שלא כולם מיומנים במחשב.
שידעו בכל רגע נתון מה צריך לעשות, איפה ללחוץ, ויהיה כיף...

אז אפיינו את האתר, כתבנו, מחקנו, אודות, סרטוני הדגמה לדיגיטל,
סרטון הסבר מוטמע באתר, מודעות,
והכי הוא ביקש ממני -להיכנס לאתר כמו לקוח שלא מכיר מחשבים,
ולהסביר צעד אחר צעד מה לעשות.
טוב, זה כבר היה קשה... לעשות כאילו אני לא יודעת.. יעני להיות ענוותנית.
אבל זו גם תכונה טובה בעסקים.

דבורי אשתו אחראית על העיצוב, והוא על החלק השיווקי והנחיות למתכנת.

החלום היה להשיק אתר עם פופאפים שיקפצו ויסבירו לכל שלב,
עם דמותג מלווה, אבל המתכנת הסביר מה נכון ומה לא,
וזרמנו.

הנה הקישור:
https://pinooki.com

מוזמנים להזמין..
שחקו עם האפליקציות, תבדקו את הביגוד של הילד לחג, תתאימו את הצבעים,
ויאללה, דבורי תדפיס לכם את הכיפה ותקבלו אותה במשלוח עד הבית.
(או תבואו לאסוף בעצמכם). תפתיעו את הילד, וזה כיף לבחור כיפה בדיוק איך שאתם רוצים,
בנוחות, בזמינות, ולדלג על העומס בחנות.

אגב, אנקדוטה: היתה לי בעיה עם הרשת של המחשב. לקוחות התקשרו, עיתונים יורדים לדפוס,
ואין לי איפה לעבוד. חיפשתי עמדת אינטרנט ולא מצאתי (אחכ גיליתי שיש, אבל אז הכל היה מבולבל).
בדיוק דבורי מתקשרת אליי עם שאלה על הסרטון, הבטחתי להגיע אליה למשרד,
והיא הציעה לי לבוא מתי שאני צריכה ורוצה, תיתן לי מפתח, ובשמחה.
ובאמת היא הצילה את המצב, וכשאמרתי לה תודה, היא לא קלטה כמה היא עזרה לי באמת.


הערה: לגבי כיפות, דבורי הבטיחה להביא גם סוגים נוספים בע"ה,
כדי שיהיה לכולם.
"אבן שבונה בניינים"

יום ראשון כ"ו שבט 19.30 ניו יורק סיטי

"מרק ברוקס" חזר כמידי אחר הצהרים לכיוון ביתו שבכשכונת "לואר איטס סייד" בשדרה החמישית.

הוא נכנס לעבר רחוב "האוסטון" הרחוב המוביל אל ביתו סרט אדום של המשטרה המקומית עצר בעד כלי הרכב מלעבור. מעניין, הוא הרהר לעצמו מדוע סגרה המשטרה את הרחוב הראשי המוביל לעבר ביתו? הוא דילג מעל הסרט האדום והמשיך להתקדם רגלית לעבר ביתו ומרחוק הוא ראה אותם את "האולטרה אורתודוקס" הוא לעומת שכנו מו הבית הסמוך דווקא חיבב אותם...

במיוחד הוא אהב לשבת עם אשתו בשבת אחר הצהריים בחצר המשקיפה לעבר הרחוב הראשי כשלקראת ערב הם היו פוסעים בנחת מוקפים בילדיהם מראה זה היה נוסך בו מין רוגע מסויים, מידיי פעם הוא אף היה מברך אחדים מהם בברכת "גוד מורנינג"...

אבל מעולם הוא לא ראה כמות כזאת גדולה יחד, זקנים נערים ילדים עומדים על מין מדרגות משופעות באמצע הכביש...

כנראה שהם גם יודעים לארגן הפגנות הוא הרהר, כן הוא שמע מידיי פעם בחדשות המקומיות שיש התנכלות ליהודים באיזור, בטח נמאס להם והם החליטו לסגור את הכביש להביע את זעמם וכאבם בכדיי שמישהו שם למעלה מבכירי העירייה יתעורר לפני שיקרה אסון...

כאות הזדהות ולאור היכרות רבת השנים הוא החליט שהוא מצטרף איתם במחאה.

הוא מפלס את דרכו בין ההמונים, אחדים מהם שהכירוהו מן השכונה טפחו לו על שכמו בחיוך רחב מה לו ולכאן הרהרו לעצמם, הצעירים שבהם כבר הספיקו להתלחשש שכנראה הוא יהודי מצד אימו... אחד מהם אף הרחיק לכת וטען שאך לפני כמה ימים ראה אותו בשעת לילה מתגנב בחשאי לבית כ"ק האדמו"ר ויצא משם לאחר שעה ארוכה כשעיניו אדומות..

מרק מטפס במעלות ה"פרנצעס" מגיע למעלה ומנפף בחוזקה בידיו לאות מחאה.

חבל, הוא חשב לעצמו חבל שמיקמו את הפגנה מול שטח החול המסתיר את הכביש הראשי מיקום ההפגנה במקום מרכזי יותר היה מניב תוצאות טובות יותר...

לפתע הס שקט האלפים עמדו דום רכב שרד התנהל באיטיות בתוך שטח החול, כנראה זהו אחד הבכירים מעיריית ניו יורק שבא להידבר עם המפגינים, הוא החל להעביר במוחו את השמות האפשריים ג'ון מייקל, רקס גוסטב, דייויד כאהן, או אולי ראש העיר בעצמו מייקל בלומברג, הוא הוציא את הסמארטפון מכיסו מתכונן לתעד את שאגות הבוז של ההמון ואת הבכיר מנופף בידו מנסה להשתיקם, חיוך קל עלה על שפתיו אף עיתונאי לא נראה בשטח הם פספסו את זה הוא חשב לעצמו...

דלתות הרכב נפתחו הוא החזיק את הטלפון במצב צילום עצמי כדיי לא לפספס שום רגע

מן הדלת האחורית יצאו שני חסידים מבוגרים הם נעמדים דום בפני הדלת הקדמית ואז הוא רואה רגל ואחר כך יד ולבסוף הוא רואה אותו, זקן ישיש פניו בורקות זקנו הלבן כמו מוסיף תואר והדר לצורתו, את השקט היה ניתן לחתוך בסכין הישיש הרים את עיניו לעבר קהל האלפים מנופף בידו לעברם וברגע אחד קהל האלפים כולם כאחד מנופפים לו בידם.

הישיש נתמך בשניים שלידו והתקדם באיטיות לעבר מרכז השטח קהל האלפים פרץ בשירה

מרק קראוס שידו קפאה על מקומה ממשיכה לתעד את המתרחש חש כבתוך חלום

הוא לא יכול לעצור בעד עצמו אוזר אומץ ופונה לעבר זה שלידו

אקסיוז מי הוא אומר, אני פה השכן שלכם אני ממש אתכם אני מבין את הקושי שאתם עוברים ובאתי להפגין אתכם ביחד רק לא כל כך ברור לי השירים והזקן...

איים סורי עונה ההוא שלצידו שהזדהה בשם אברום, זאת לא הפגנה ידידי זהו יום שמחה שלנו יום שחיכינו לו הרבה שנים, אברום בא להמשיך ולהסביר כשלפתע שוב הס הושלך בקהל האלפים אברום סימן בידו לעבר מרק לאות המתן, מרק הפנה את מבטו שוב לעבר מגרש החול הישיש עמד שם במרכז השטח בידו האחת הוא אוחז כף מלאה במלט אבן הונחה על החול הרך, הישיש מרח את המלט באיטיות על האבן מכל צידיה...

משסיים הוא הניח את הכף הסתובב בשנית אל עבר קהל האלפים הוא החל נושא כמה משפטים ומזווית עיניו הבחין מרק בכמה ישישים שדמעות זולגות מעיניהם...

אה הוא אמר לעצמו כנראה שאחת המצוות שלהם זה לשים מלט על אבנים והם כל כך שמחים בזה... כן הוא כבר שמע שליהודים יש המון מצוות מוזרות...

פתאום עלה במוחו רעיון.

בשבוע הבא הוא תכנן להחליף את גדר העץ שבגינתו לגדר אבן חדשה,

אזמין את הרב הישיש ואת מאמיניו לעשות את המצווה שלהם הם בטח יקפצו על המציאה.

הוא כבר החל לתכנן בראשו איך ייראה מעמד זה בחצר ביתו כשהאלפים צובאים על הפתח הרב הישיש מניח את המלט על האבנים והמשטרה המקומית שוב תסגור את הרחוב...

הוא החל לחשב בראשו איך ישבו משפחתו הקרובה והרחוקה, את מי הוא יזמין לחזות במעמד ואת מי לא, בהמשך הוא גם חשב למכור כמה כרטיסים לאלה שירצו לראות את האלפים מקרוב...

הוא ציפה בקוצר רוח לאברום שיגמור לשיר בכדיי לשתף אותו בפרטים של הרעיון.

אברום סיים הפנה את מבטו לעבר מרק והתכונן להמשיך את ההסבר על השמחה הגדולה מהנקודה שבה הוא עצר, אך מרק הפסיקו בחדות, עזוב אתה לא צריך להסביר לי אני כבר יודע זה המצווה שלכם ואתם שמחים מאוד לקיים אותה... תשמע, אומר לו מרק, אני יכול לסדר לזקן שלכם בשבוע הבא עוד מצווה כזאת אבל זה יהיה ממש יפה, אברום לא הבין על מה הוא מדבר ומרק המשיך. בשבוע הבא אני בונה את גדר האבן החדשה שלי בחצר הבית, לכבוד גדול יהיה לי שתבואו כולכם לביתי כדיי לקיים שם את המצווה שלכם להניח את המלט על האבנים זאת לא תהיה סתם אבן פשוטה כמו זאת, אלה יהיו אבנים מיוחדות שהזמנתי במיוחד...

אברום החל לקלוט לאן הוא חותר ונענע בראשו בשלילה, סורי מיסטר מרק הוא אמר, כנראה שלא הבנת, הוא משך את מרק בדש חולצתו אל פינה פחות רועשת וסיפר לו את סיפור חייו של "הרבי" שלהם הישיש שיושב ליד האבן ומתייפח ללא הרף, הרבי שלנו הגיע לפני שישים שנה מאירופה לאחר השואה שבור ורצוץ כל משפחתו נספו בגיא ההריגה מסביבו התאספו מניין חסידים הוא היה להם לאב ולאם כאחד שנים הוא חלם על מקום גדול וכשעוד היו לו רק "חמישים חסידים" הוא התחיל לטוות באזניהם את חזונו על הבניין הגדול שיקום במרכז השדרה החמישית... חלפו שנים החסידים התרבו וכמו שאתה רואה החמישים שהיו אז נהפכו לחמישים אלף,

והיום המשיך אברום לספר, היום נסגר החוזה עם בעל השטח והנחנו את האבן הראשונה של הבניין הזה שעליו חלם הרבי שלנו הרבה שנים, והאבן הזאת עוד תוליד הרבה בניינים זה מה שהרבי שלנו אמר לפני כמה דקות כשראית חלק מסביבך מוחים דמעה... איים סורי אמר מרק, אתה מדבר על בנינים אני רואה רק אבן אחת קטנה וזקן אחד שיושב על כסא ולא מפסיק לבכות, על איזה בניינים אתה מדבר???

אברום שתק והרהר בליבו הוא לעולם כנראה לא יבין, הוא אמנם רואה רק אבן קטנה ומעט מלט על גבה, אבל הרבי שלנו רואה בעיני רוחו את אלפי הבניינים את המשפחות את תלמודי התורה הישיבות והכוללים שעוד יצאו מהאבן הזאת...
    • דיון
    512
  • אשר כותבת submitted a new Article:

    אוכל זה מבושל זה שמחה: קמפיין החגים של 'בית התבשיל'

    זה מתחיל מכך שמשרד הפרסום 'קפאין' עבדו על מיתוג מחדש לארגון 'בית התבשיל'.

    "עשינו סקר ציבורי וגילינו שבית התבשיל מצטייר כארגון אליו מגיעים עניים וחסרי בית לאכול מנה חמה וללכת" מספר גרשון רוזנפלד שותף מנכ"ל במשרד הפרסום והמיתוג 'קפאין'.

    "המטרה הייתה להסביר שבית התבשיל שולח מנות מבושלות, אך לא רק לנזקקים, אלא גם למשפחות שנקלעו לתקופה לחוצה בעקבות מצב רפואי של אחד מבני המשפחה או שהאמא ילדה בשעה טובה או חלילה מצב נפשי של מישהו במשפחה שאינו מאפשר תפקוד מלא בבית"....


    Read more about this article here...
    0 תגובות
    • דיון
    352
  • oli submitted a new Article:

    עזרה

    סטור פור פמילי - קנייה חכמה למשפחה לקנייה כנסו לאתר - https://mall-online.co.il/
    מוצרים ומותגים מוכרים וידועים לכל המשפחה!!

    Read more about this article here...
    0 תגובות
    • דיון
    430
  • IW Studio submitted a new Article:

    מי אמר ערך ולא...?

    כשהלקוחה מתקשרת ביום בהיר אחד, אחרי שעלינו עם פרסום מוצלח ואומרת "אין ברירה, התכנית משתנה, צריכים להקפיא את זה כרגע..."

    בתור אנשי מקצוע שנותנים שירות לעסקים אנו נחשפים תמיד למשמעות של ערכי מותג, שעליהם בנויים העסקים והם שמנתבים את דרכי פעולתם.

    אך את העוצמה האמיתית קולטים כששינוי קטן בתכנית גורם לנו להתעמק ולשנות "סדרי בראשית" כדי שהמותג ישקף את הערכים הנכונים לו ביותר.

    בפרויקט כזה רציתי לשתף אתכם.

    לפני כשנה פנתה אלי לקוחה, שפותחת עסק חדש בתחום של כושר עיצוב וחיטוב לנשים. הטכניקה היא...

    Read more about this article here...
    0 תגובות
  • 507
  • "אבן שבונה בניינים"

    יום ראשון כ"ו שבט 19.30 ניו יורק סיטי

    "מרק ברוקס" חזר כמידי אחר הצהרים לכיוון ביתו שבכשכונת "לואר איטס סייד" בשדרה החמישית.

    הוא נכנס לעבר רחוב "האוסטון" הרחוב המוביל אל ביתו סרט אדום של המשטרה המקומית עצר בעד כלי הרכב מלעבור. מעניין, הוא הרהר לעצמו מדוע סגרה המשטרה את הרחוב הראשי המוביל לעבר ביתו? הוא דילג מעל הסרט האדום והמשיך להתקדם רגלית לעבר ביתו ומרחוק הוא ראה אותם את "האולטרה אורתודוקס" הוא לעומת שכנו מו הבית הסמוך דווקא חיבב אותם...

    במיוחד הוא אהב לשבת עם אשתו בשבת אחר הצהריים בחצר המשקיפה לעבר הרחוב הראשי כשלקראת ערב הם היו פוסעים בנחת מוקפים בילדיהם מראה זה היה נוסך בו מין רוגע מסויים, מידיי פעם הוא אף היה מברך אחדים מהם בברכת "גוד מורנינג"...

    אבל מעולם הוא לא ראה כמות כזאת גדולה יחד, זקנים נערים ילדים עומדים על מין מדרגות משופעות באמצע הכביש...

    כנראה שהם גם יודעים לארגן הפגנות הוא הרהר, כן הוא שמע מידיי פעם בחדשות המקומיות שיש התנכלות ליהודים באיזור, בטח נמאס להם והם החליטו לסגור את הכביש להביע את זעמם וכאבם בכדיי שמישהו שם למעלה מבכירי העירייה יתעורר לפני שיקרה אסון...

    כאות הזדהות ולאור היכרות רבת השנים הוא החליט שהוא מצטרף איתם במחאה.

    הוא מפלס את דרכו בין ההמונים, אחדים מהם שהכירוהו מן השכונה טפחו לו על שכמו בחיוך רחב מה לו ולכאן הרהרו לעצמם, הצעירים שבהם כבר הספיקו להתלחשש שכנראה הוא יהודי מצד אימו... אחד מהם אף הרחיק לכת וטען שאך לפני כמה ימים ראה אותו בשעת לילה מתגנב בחשאי לבית כ"ק האדמו"ר ויצא משם לאחר שעה ארוכה כשעיניו אדומות..

    מרק מטפס במעלות ה"פרנצעס" מגיע למעלה ומנפף בחוזקה בידיו לאות מחאה.

    חבל, הוא חשב לעצמו חבל שמיקמו את הפגנה מול שטח החול המסתיר את הכביש הראשי מיקום ההפגנה במקום מרכזי יותר היה מניב תוצאות טובות יותר...

    לפתע הס שקט האלפים עמדו דום רכב שרד התנהל באיטיות בתוך שטח החול, כנראה זהו אחד הבכירים מעיריית ניו יורק שבא להידבר עם המפגינים, הוא החל להעביר במוחו את השמות האפשריים ג'ון מייקל, רקס גוסטב, דייויד כאהן, או אולי ראש העיר בעצמו מייקל בלומברג, הוא הוציא את הסמארטפון מכיסו מתכונן לתעד את שאגות הבוז של ההמון ואת הבכיר מנופף בידו מנסה להשתיקם, חיוך קל עלה על שפתיו אף עיתונאי לא נראה בשטח הם פספסו את זה הוא חשב לעצמו...

    דלתות הרכב נפתחו הוא החזיק את הטלפון במצב צילום עצמי כדיי לא לפספס שום רגע

    מן הדלת האחורית יצאו שני חסידים מבוגרים הם נעמדים דום בפני הדלת הקדמית ואז הוא רואה רגל ואחר כך יד ולבסוף הוא רואה אותו, זקן ישיש פניו בורקות זקנו הלבן כמו מוסיף תואר והדר לצורתו, את השקט היה ניתן לחתוך בסכין הישיש הרים את עיניו לעבר קהל האלפים מנופף בידו לעברם וברגע אחד קהל האלפים כולם כאחד מנופפים לו בידם.

    הישיש נתמך בשניים שלידו והתקדם באיטיות לעבר מרכז השטח קהל האלפים פרץ בשירה

    מרק קראוס שידו קפאה על מקומה ממשיכה לתעד את המתרחש חש כבתוך חלום

    הוא לא יכול לעצור בעד עצמו אוזר אומץ ופונה לעבר זה שלידו

    אקסיוז מי הוא אומר, אני פה השכן שלכם אני ממש אתכם אני מבין את הקושי שאתם עוברים ובאתי להפגין אתכם ביחד רק לא כל כך ברור לי השירים והזקן...

    איים סורי עונה ההוא שלצידו שהזדהה בשם אברום, זאת לא הפגנה ידידי זהו יום שמחה שלנו יום שחיכינו לו הרבה שנים, אברום בא להמשיך ולהסביר כשלפתע שוב הס הושלך בקהל האלפים אברום סימן בידו לעבר מרק לאות המתן, מרק הפנה את מבטו שוב לעבר מגרש החול הישיש עמד שם במרכז השטח בידו האחת הוא אוחז כף מלאה במלט אבן הונחה על החול הרך, הישיש מרח את המלט באיטיות על האבן מכל צידיה...

    משסיים הוא הניח את הכף הסתובב בשנית אל עבר קהל האלפים הוא החל נושא כמה משפטים ומזווית עיניו הבחין מרק בכמה ישישים שדמעות זולגות מעיניהם...

    אה הוא אמר לעצמו כנראה שאחת המצוות שלהם זה לשים מלט על אבנים והם כל כך שמחים בזה... כן הוא כבר שמע שליהודים יש המון מצוות מוזרות...

    פתאום עלה במוחו רעיון.

    בשבוע הבא הוא תכנן להחליף את גדר העץ שבגינתו לגדר אבן חדשה,

    אזמין את הרב הישיש ואת מאמיניו לעשות את המצווה שלהם הם בטח יקפצו על המציאה.

    הוא כבר החל לתכנן בראשו איך ייראה מעמד זה בחצר ביתו כשהאלפים צובאים על הפתח הרב הישיש מניח את המלט על האבנים והמשטרה המקומית שוב תסגור את הרחוב...

    הוא החל לחשב בראשו איך ישבו משפחתו הקרובה והרחוקה, את מי הוא יזמין לחזות במעמד ואת מי לא, בהמשך הוא גם חשב למכור כמה כרטיסים לאלה שירצו לראות את האלפים מקרוב...

    הוא ציפה בקוצר רוח לאברום שיגמור לשיר בכדיי לשתף אותו בפרטים של הרעיון.

    אברום סיים הפנה את מבטו לעבר מרק והתכונן להמשיך את ההסבר על השמחה הגדולה מהנקודה שבה הוא עצר, אך מרק הפסיקו בחדות, עזוב אתה לא צריך להסביר לי אני כבר יודע זה המצווה שלכם ואתם שמחים מאוד לקיים אותה... תשמע, אומר לו מרק, אני יכול לסדר לזקן שלכם בשבוע הבא עוד מצווה כזאת אבל זה יהיה ממש יפה, אברום לא הבין על מה הוא מדבר ומרק המשיך. בשבוע הבא אני בונה את גדר האבן החדשה שלי בחצר הבית, לכבוד גדול יהיה לי שתבואו כולכם לביתי כדיי לקיים שם את המצווה שלכם להניח את המלט על האבנים זאת לא תהיה סתם אבן פשוטה כמו זאת, אלה יהיו אבנים מיוחדות שהזמנתי במיוחד...

    אברום החל לקלוט לאן הוא חותר ונענע בראשו בשלילה, סורי מיסטר מרק הוא אמר, כנראה שלא הבנת, הוא משך את מרק בדש חולצתו אל פינה פחות רועשת וסיפר לו את סיפור חייו של "הרבי" שלהם הישיש שיושב ליד האבן ומתייפח ללא הרף, הרבי שלנו הגיע לפני שישים שנה מאירופה לאחר השואה שבור ורצוץ כל משפחתו נספו בגיא ההריגה מסביבו התאספו מניין חסידים הוא היה להם לאב ולאם כאחד שנים הוא חלם על מקום גדול וכשעוד היו לו רק "חמישים חסידים" הוא התחיל לטוות באזניהם את חזונו על הבניין הגדול שיקום במרכז השדרה החמישית... חלפו שנים החסידים התרבו וכמו שאתה רואה החמישים שהיו אז נהפכו לחמישים אלף,

    והיום המשיך אברום לספר, היום נסגר החוזה עם בעל השטח והנחנו את האבן הראשונה של הבניין הזה שעליו חלם הרבי שלנו הרבה שנים, והאבן הזאת עוד תוליד הרבה בניינים זה מה שהרבי שלנו אמר לפני כמה דקות כשראית חלק מסביבך מוחים דמעה... איים סורי אמר מרק, אתה מדבר על בנינים אני רואה רק אבן אחת קטנה וזקן אחד שיושב על כסא ולא מפסיק לבכות, על איזה בניינים אתה מדבר???

    אברום שתק והרהר בליבו הוא לעולם כנראה לא יבין, הוא אמנם רואה רק אבן קטנה ומעט מלט על גבה, אבל הרבי שלנו רואה בעיני רוחו את אלפי הבניינים את המשפחות את תלמודי התורה הישיבות והכוללים שעוד יצאו מהאבן הזאת...
    • דיון
    568
  • לאה הופמן submitted a new Article:

    למה לכסות אם אפשר לגלות?

    צפה בקובץ המצורף 541896



    לא מזמן הייתי בחנות איפור וקוסמטיקה

    ושם לכד אותי שלט קטנטן וחמוד על הדלת של הארונית בחנות ששם נמצאים המייקאפים.

    בשלט היה רשום ככה:

    "הכי יפה להיראות טבעי, אבל בשביל להיראות טבעי חייבים מייקאפ"

    ו---וואו, בינגו, נפל לי האסימון.

    זה בדיוק, אבל בדיוק מיתוג נכון!!

    "כדי להיות מותג נחשק צריך להיות אותנטיים, אבל כדי להיות אותנטיים חייבים מיתוג נכון וחזק."

    וואו כמה שזה נכון.



    עם המשפט הבא כולם מסכימים איתי?

    כמה שתהיה יותר אותנטי וכנה, לקוחות...


    Read more about this article here...
    • תודה
    Reactions: שרה פינטו1 //
    0 תגובות
    על @דפוס מיקוד האלופים!
    אתמול הגיעו אלי החוברות שעמלנו וטיפחנו תקופה ארוכה
    מאובזרות בכל הג'וקים והרעיונות הבלתי אפשריים

    למרות שהם רצו להתעלף בתחילת הדרך
    שיתפו פעולה יופי
    וב"ה יצא תוצר מושלם

    אז למי שתוהה או מתלבט
    תדעו שזה מיותר.
    יש מקום לכל החלומות!

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה