קהילת הצלמים

פורום קהילת הצילום מיועד לצלמים ולנוגעים בתחום הצילום מהמגזר הדתי והחרדי.פורום קהילת הצילום המקצועי בחברה הדתית והחרדית. הכתיבה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלי הפורום: רותי המניק, נמש =), יואל ארלנגר - קקטוס, ראובן 10
להצטרפות לקהילת הצילום המקצועית, הקש כאן

צילום ועיבוד תמונות >> תוכן מקצועי

ילדות ובת מצווה

תת פורום בקהילת צילום של פרוג לשיתופים, טיפים וטכניקות צילום לתמונות ילדות (גילאי 3-12)
הפורום פתוח לצפיה לנשים בלבד.
פרטי

צלמות מקצועיות - הפורום הסגור

הפורום הסגור המחודש לצלמות מקצועיות.
מנהלות הפורום: רותי המניק, נמש =)
להצטרפות לפורום לחצי כאן ←
פרטי
מאת: רוני דגן

קוראי המגזין "נשיונל ג'יאוגרפיק" שביקרו אי פעם במצרים שפשפו את עיניהם: בצילום
השער נראו הפירמידות, אבל משהו לא נראה הגיוני הן היו קרובות זו לזו, קרובות באופן
מעורר חשד. התלונות הרבות שהגיעו למערכת הניעו אותה לפרסם שהצילום עובד בעזרת
מחשב, כדי להתאים את גודלו לגודל העמוד. לשם כך היה צורך "לכווץ" את המרחק בין שתי
הפירמידות. ההודאה חשפה את ה"נשיונל ג'יאוגרפיק" לחשד מתמשך שמא לא כל התמונות
המרהיבות המופיעות על דפיו מציגות את המציאות כפי שהיא.

השימוש בטכנולוגיות מחשב לשם עיבוד צילומי עיתונות רווח בארץ זה שנים. השאלה
המתבקשת היא עד כמה הקוראים והמתבוננים מודעים לכך שכיום תמונה כבר לא שווה אלף
מלים, משום שבעזרת לחיצה קטנה על העכבר ניתן לשנות פרטים קטנים, אבל גם משמעויות
גדולות. האפשרויות, מסתבר, הן בלתי מוגבלות.

"כל צילום שמודפס היום עובר עיבוד מחשב", אומר רזי, צלם מגזין בעיתון "ידיעות
אחרונות". "עיבוד מחשב נותן אפשרויות חדשות, לראות דברים שלא רואים אחרת, להתקרב
לצילום". אבל גם יותר מכך - בעזרתה הנדיבה של טכנולוגיית שנות האלפיים ניתן "לכופף"
את האמת שבצילום לטובת מטרות שונות.

מדור הספורט של "מעריב" הציג בפברואר 96' את תמונתו של שלום תקווה, שחקן הפועל
תל-אביב, לאחר שגילח את שפמו. "ידיעות אחרונות", יום לאחר מכן, פרסם שהתמונה ב"מעריב"
היתה עיבוד מחשב. רז זמצקי, עורך מדור הספורט ב"מעריב", מודה שמדובר בצילום ישן
יותר של תקווה, שבעזרת מחשב "גולח" ממנו השפם המיתולוגי: "אני לא מתבייש בזה.
לפעמים, בתור עניין הומוריסטי, אפשר להשתמש בעיבוד מחשב. ב'ידיעות' לקחו את זה קשה
כי הם חשבו שהיתה להם בלעדיות על הצילום ללא שפם. אבל אנחנו לא עושים זאת
בדרך-כלל, לא כשיטת עבודה". במלים אחרות: ל"ידיעות אחרונות" היתה תמונה בלעדית של
שלום תקווה מיד לאחר שגילח את שפמו סקופ עיתונאי מהסוג הישן והטוב שלא היה בידי
"מעריב". כדי לעמוד בתחרות נקטו ב"מעריב" פתרון קל ופשוט שלא הצריך יותר מדי עבודה:
לחיצה על כמה קלידים במחשב, והעניין פתור. אגב, אם מדובר בבדיחה, אולי רצוי לציין
שמדובר בעיבוד מחשב? ב"מעריב" לא חשבו כך, ולפחות חלק מהקוראים הולכו שולל.

עדיין לא נקבעו כללי אתיקה מדויקים בתחום עיבודי מחשב של תמונות. צביקה רייך, חבר
מערכת "ידיעות אחרונות", טוען שלא פעם עולה הסוגיה כדילמה מקצועית אתית. "אי-אפשר
לומר שמה שרואים הוא מה שהיה. נכון, גם לפני השימוש במחשב ניתן היה לבצע
מניפולציות בצילום ובעריכה, כמו למשל הוצאת תמונה מההקשר האמיתי שלה, אבל כיום
נוספו אופציות של הדמיה ממוחשבת, כך שניתן לעשות בצילום שינוי מלא, מבלי להשאיר כל
עקבות". כמו צלמים נוספים, גם זיו קורן, צלם "ידיעות אחרונות", מודע לבעייתיות
שבאפשרויות הרבות שמעניק המחשב: "אני מתנגד התנגדות חריפה ביותר לשימוש מסיבי
בטכנולוגיית מחשב בצילומים. לפעמים עושים ריטוש קל כדי למנוע זיהוי, או מטשטשים
בצילום פיגועים כדי לא לזעזע, וזה נסבל, אבל השאלה היא מי קובע מה אסור ומה מותר,
הרי הכל פרוץ, ובסופו של דבר, כל אחד עושה מה שמתחשק לו".

התופעה המדאיגה ביותר נוגעת לשאלה, עד כמה מנוצל בפועל פוטנציאל ההדמיה הממוחשבת
בצילומי חדשות. במקרים אחרים ניתן אולי לעשות שימוש במחשב לצרכים אסתטיים, אבל
כשמדובר בצילום חדשות לשמו, שאמור לייצג את העובדות כהווייתן, אסור לעשות הנחות
לאמת.

עורכי צילומי החדשות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות" מכחישים התערבות באמצעות עיבודי
מחשב. שחר מלמד, עורך הצילומים ב"ידיעות אחרונות", מאשר שנעשה שימוש במחשב, אבל רק
לתיקוני צבעים ברמה בסיסית, לטשטושי פנים כשמדובר בקטין או בהוראת צנזורה. לדבריו,
לעולם לא קיימת התערבות בתוכן התמונה. "כל נגיעה כזו לא תיעשה באף עיתון חדשות
בעולם, ואם כן, תמיד יצויין שמדובר באילוסטרציה".

עם זאת, כשצופן ההתנהגות אינו מוגדר באופן מוחלט, קשה לצפות שינהגו תמיד כשורה. צלם
בכיר ב"ידיעות אחרונות" מספר ששינויים משמעותיים בעזרת מחשב מתבצעים כמעט בכל יום
בצילומי חדשות ובצילומי מגזין: "הרבה פעמים אין קשר בין הצילום המקורי לבין מה
שהתפרסם. לעתים גם עין מקצועית לא יכולה להבחין בשינויים, לכן אף אחד לא מגיב. עורך
הצילומים הוא זה שאחראי על ההחלטות, ואם אין לו חומרים, הוא משתמש במה שיש. אף על
פי שהגישה היא לשנות עד כמה שפחות, יש מצבים של חוסר ברירה, ואז עושים את השיקול
של לשפר את מה שיש, לפעמים שיפור משמעותי".

בינואר 97' הנציחו רבים מהצלמים את ימיה האחרונים של חברון תחת שלטון ישראל.
מסתבר שהצילום המוצלח ביותר ביום פינוי העיר, לדעת עורכי "ידיעות אחרונות", היה
דווקא צילום בשחור-לבן של סוכנות הידיעות הצרפתית. כיוון שבעמוד השער של העיתון לא
ניתן להסתפק בצילום שחור-לבן, בחרו העורכים באפשרות שלפני עשר שנים לא היתה כלל
עולה על הדעת: הם "צבעו" את הצילום כולו בעזרת המחשב. מנקודת מבטם של אחדים מצלמי
החדשות בעיתון היתה בכך חציית קו מיותרת ואף מסוכנת. "עורך לוקח על עצמו אחריות
מסוימת", אומר אחד מהם, "ואני סומך על גבולות המוסר העקרוניים שלו, אבל מי מבטיח לי
שבעתיד עורכים לא ישנו דברים משמעותיים יותר בתמונות? עד לאן זה יכול להגיע?". גם
עינו החדשה של צלם מקצועי לא יכולה היתה להבחין ב"טיפול" שעבר הצילום שהופיע
בעמוד השער.

התחרות בין העיתונים על הצילום הטוב ביותר, המעניין ביותר, והכי חשוב המוכר ביותר,
היא הסיבה העיקרית לשימוש הרב בעיבודי מחשב בצילומים. נוסף להטעיה, יש שימושים
אחרים להתערבות ממוחשבת בצילומים, כמו למשל הכפשת שמם ודמותם של אנשים. הנה
דוגמה: אטי אגוזי, כתבת מקומון "כל הדרום", פרסמה ידיעה שכנראה הרגיזה את בעליו של
מקומון אחר, "יבנתון". תמונתה החלה להופיע ב"יבנתון" מדי שבוע, בעיוותים שונים לעתים
הושחרו פניה, נוצרה פזילה בעיניה ואפה הוגדל. המקרה עורר הדים כשפורסם לפני כשנה
ב"מעריב", ועורך "יבנתון" הגיב מעל דפי העיתון, באומרו כי אינו רואה שום עיוות בתמונה.
גם כאן הפעולה היתה פשוטה והתוצאה יעילה ומהירה: מי שלא ידע כיצד נראית אטי אגוזי
האמין לצילום, ומי שידע, עדיין יכול היה לצחוק על חשבונה. אגוזי הגישה תביעה אזרחית,
והמקרה עדיין נדון בבית-המשפט.

בעיתונות בחו"ל מקובל לציין כשמדובר בצילום שעבר עיבוד מחשב, וכך לפתור חלק
מהבעיות האתיות שהתערבות זו מעוררת. אולם עיבוד כזה יכול להתבטא רק בשינוי צבע קל.
גם אם היתה מצורפת לתמונתה של אגוזי ב"יבנתון" ההערה הקטנה "עיבוד מחשב", לא היינו
מסוגלים לדעת מה היה עומק השינוי שבוצע בצילום, ועד כמה מה שאנו רואים הוא האמת.
גם זיו קורן חושב שאיזכור צדדי על כך שמדובר בעיבוד מחשב הוא פתרון קל בלבד, ואינו
עונה על כל הבעיות הנוגעות לסוגיה זו: "זה בסדר כשמדובר בצילומי אופנה, שם מוכרים
לך אשליה אבל כשזה נמצא בעיתונות זה אחרת. לא תמיד המטרה, שהיא הצילום הטוב ביותר
והאיכותי ביותר, מקדשת את כל האמצעים".

מצד שני, יש לזכור כי לא כולם מקבלים את הנחת המוצא שצילומים, גם ללא התערבות
מחשב, מייצגים אמת מוחלטת. "צלם אמור לתת את זווית הראייה שלו דרך המצלמה, כמו
עיתונאי, ובשני המקרים אין אמת אובייקטיבית", אומרת רלי אברהמי, צלמת "מעריב". רזי
מוסיף שאפילו ציוד צילום אחר יוצר הבדלים בין צילום לצילום, שלא לדבר על השקפת
עולם. "אפילו הבחירה של צלם מה לצלם מעוותת את האמת. כשאני מצלם אני מסתכל על
העולם דרך המצלמה שלי, ולא רואה מה שקיים שני סנטימטרים מימין. יכול להיות שמה
שנמצא שם היה יכול לשנות את המשמעות של הצילום".

במקרה של צילומי מגזין, נכון אולי לגלות סובלנות לעיבודי מחשב, שהרי לא מדובר
בחדשות והשימוש בעיבוד גרפי בולט יותר, אבל גם בתחום זה לא חסרות בעיות אתיות.
בעיתון "העיר", לדוגמה, חשבו שיהיה מעניין להראות את מסגד אלאקצא מתפוצץ, כדי
להדגיש נקודה מסוימת בכתבה. נכון, כולנו יודעים שמסגד אלאקצא עומד על תלו, אבל מה
שאין אנו יודעים הוא שהנערים המתרוצצים בחזית המסגד המתפוצץ נלקחו מתמונות
אינתיפאדה, שצולמו כמה שנים קודם לכן. על כל פנים, האופציות לשכתוב ההיסטוריה עדיין
קיימות, ומה שנהיר לנו היום אולי לא יהיה ברור בעוד מאה שנה, מה גם ששוב לא צוין
שמדובר בעיבוד מחשב. המעצב הגרפי של הצילום, רונן מזרחי, מודה שאינו זוכר מי צילם
את הצילומים המקוריים.

הקו המטושטש בין אמנות לעיתונות, הבא לידי ביטוי בצילומי מגזין, מבלבל לעתים אותנו,
הקוראים, כשאנו מנסים להבחין בין אמת לפיקציה. הצילום של סיגל עשת, נכדתו של
המשורר אברהם שלונסקי, אולי נראה לא מציאותי מבחינת המסר שלו, אבל הקורא בכל זאת
מניח הנחות, שמתגלות כלא נכונות. רזי: "צילמנו את סיגל בשדה פתוח, ואחר כך הלכנו
לבית-הקברות בקריית-שאול, צילמנו את המצבה, ואז שתלנו את המצבה בצילום שלה. סיגל
הסכימה, וגם התוצאה היתה טובה. הצל שלה ממש נופל על המצבה, וזה נראה באמת כאילו
המצבה היתה שם", מספר רזי.

למי שמתבונן בצילום אין כל אפשרות לדעת איך הוא נעשה: לפי הדוגמה הזו, אפשר להניח
שחלק מצילומי המגזין מורכבים מכמה צילומים, שכל אחד מהם מורכב מכמה צילומים, וחוזר
חלילה. תיאורטית, יכול להיווצר מצב שבו כל תמונה בעיתון מורכבת מעשרות צילומים,
ואז אין כמובן שום ערך עיתונאי-תיעודי לתמונה. גם אם קטנה ההסתברות שתושקע השקעה
כה רבה בצילום אחד, אין היא מופרכת לחלוטין. שימוש בעיבודי מחשב לא נעשה רק לשם
האמנות, אלא םג לשם מטרות כשרות פחות.

התופעה מתגלית לעתים לא בדרמות הגדולות, אלא דווקא באזורים האפורים, שבהם מסתתרת
המניפולציה. יוסי אלוני, צלם "מעריב", צילם את אלינור גבריאלי בחנותה. העורך חשב
שעדיף לתת לתמונה רקע שונה, מתאים יותר לטעמו. נכון שמשמעות התמונה לא שונתה, אולם
גבריאלי הוצאה מההקשר שבו רואיינה וצולמה. האם אין הקוראים זכאים לדעת מהי סביבתה
הטבעית של גבריאלי?

בסופו של חשבון, השימוש בעיבודי מחשב מקטין את חשיבות הצלם. אם בעבר כל צילום
מיוחד נחשב להישג עיתונאי, כיום יפקפק הקורא אם מה שרואות עיניו הוא צילום מהשטח
או להטוט מחשב. רזי ושותפו, עומר כלב, שאחראי לעיבודי המחשב, הפסיקו זה מכבר לציין
כשמדובר בעיבוד, משום שהרגישו שהצילומים המקוריים מאבדים את החשיבות שהיתה להם
בעבר: "בפריימריז לפני שנתיים צילמנו את פלאטו שרון בבגדי סופרמן, ואף אחד לא האמין
לנו שזה באמת מה שהוא לבש. כולם אמרו שהדבקנו את הבגדים באמצעות מחשב. ואנחנו
כל-כך התאמצנו להשיג את הבגדים של סופרמן ולשכנע אותו ללבוש אותם, ואחר-כך באו
אלינו בטענות. זו היתה נקודת השבירה שלנו".

זכויות יוצרים על צילומים
בשוק פרוץ כמו זה, גם השמירה על זכויות יוצרים הופכת להיות מסובכת. עיתונים מנצלים
לעתים את חוסר התמצאותם של צלמים בחוקי זכויות היוצרים ועושים שימוש נוסף או חוזר
בצילומים שכבר פורסמו. על-פי החוק, הזכות על היצירה, כשמדובר בצילום, שייכת לעיתון,
אם הוא המעביד של הצלם. כשהצלם אינו עובד של העיתון (פרילאנס(, היצירות שייכות לו.
זכות היוצרים על צילום שהוזמן מראש שייכת למזמין. בניגוד לכך, צלם פרילאנס המציע את
תמונתו לעיתון נותן לו זכות שימוש חד-פעמית בו, או על-פי הסכמות שנעשו מראש.

מלבד זאת, מציין עורך-הדין ד"ר שלמה כהן, קיימת גם זכות מוסרית, וזוהי זכותו של הצלם
לקרדיט, כפי שמצוטט בחוק, "באופן ובמידה המקובלים". הצלם שבתאי טל צילם בזמנו את
בן-גוריון, ומכר את הזכויות ל"יד דוד בן-גוריון", שאפשרה לחברה מסחרית להכין פוסטרים
מן הצילום. טל התקומם כי לא צוין שהוא הצלם, ולאחר דיון משפטי שילמה החברה פיצויים
והתחייבה להעניק לו קרדיט להבא. גם שינויים בצילום, דוגמת אלה המבוצעים במחשב,
שייכים לאותה זכות מוסרית, שהיא מעבר לזכות כלכלית-חומרית: שלא תיעשה פגימה בצילום
העלולה לפגוע בזכותו של היוצר. יש זכויות עריכה, מדגיש ד"ר כהן, אולם ישנם דברים
שאסור לשנות גם בעריכה - שינוי הקשר הצילום או הפיכת תמונה דרמטית לבדיחה.

בימים אלה תובע הצלם דייויד רובינגר את "גלובס" על שעשה שימוש בצילום ההיסטורי שלו,
הצנחנים בכותל, והוסיף בין הצנחנים את דמותם של ערפאת ונתניהו. לטענת רובינגר,
"גלובס" עבר בכך שתי עבירות: גם עשה שימוש בצילום ללא רשותו וגם הכניס ל תוכו מסר
פוליטי שאינו לרוחו. מצד שני עשויה להישמע טענה, כי ההתערבות הגרפית לגיטימית
ונכנסת לתחום חופש הביטוי שמקבל במקרה מעין זה ביטוי בפרודיה ובסאטירה.


מקור:
העין השביעית, מס' 10, עמ' 24-21, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה

המדריך השלם לרכישת מבזק חיצוני
מה זה TTL? ומהירות סנכרון? מה אומרים כל המספרים? ולמה יש מבזקים ב-200 שקלים ויש כאלה שעולים אלפים? זיו שנהב מסביר כל מה שצריך לדעת על הפלאש. כתבה ראשונה בטרילוגיה

זיו שנהב, קומפוזיציה

במבזקים המודרניים קיימות תכונות רבות ותפריטים מסובכים שלא יביישו כל גאדג'ט. מי צריך כל כך הרבה תכונות מתקדמות במבזק שלו, לפי אילו מאפיינים ניתן להשוות מבזק אחד לאחר, על מה כדאי להתעקש כשקונים מבזק, ובמה לא כדאי להשקיע כסף? סדרת כתבות זו תעשה היכרות ידידותית ביניכם לבין המבזק העתידי שלכם ותעזור לכם להבחין בין העיקר לטפל כשאתם ניצבים בפני קניית מבזק.

בחלקה הראשון נסקור את שלל התכונות שמבזקים חיצוניים מודרניים מציעים, ונסביר מה יתרונותיהם ללא קשר לדגם או ליצרן מסוים. נסביר גם מספר מושגים בסיסיים שיעזרו לפענח את המספרים והאותיות המתלווים לכל מבזק.

נעים מאד, אני מבזק ללא קשר ליצרן או לדגם, כל מבזק חיצוני קטן מסוגל להבזיק אור לבן הדומה באיכותו לאור השמש (5500-5600 מעלות קלווין). על כן, בעזרת כמעט כל מבזק חיצוני ניתן לצלם תמונות שתוצאותיהן בוודאי תהינה טובות מאילו שתצלמו בעזרת המבזק הפנימי של המצלמה שמוגבל בעוצמה, בגודל ובאפשרות הכיוון שלו.

השאלה היא איך לבחור מתוך מגוון המבזקים הקיימים היום בשוק, שטווח מחירם נע בין 200 ל-3500 שקלים. ההסבר לטווח המחירים הגדול נעוץ לא רק בשמו של יצרן

המבזק, כי אם ובעיקר, בתכונות.

איזה תכונות יש למבזקים?
התכונות העיקריות של המבזקים המודרניים הן:

1. עוצמת האור המקסימאלית שהמבזק יכול לייצר – הבזקת אור היא התכונה החשובה ביותר של המבזק, ושלשמו הוא נוצר. ככל שהעוצמה של המבזק גדולה יותר, ניתן להאיר אובייקטים רחוקים יותר, או להשתמש במבזק בצמצם סגור יותר. עוצמה של מבזקים נמדדת בעיקר במספר המכונה Guide Number, ועל כך הסבר מפורט בהמשך.

2. משך ההבזק בעוצמה מלאה - לא רק עצם ההבזק חשוב, אלא גם התזמון בו הוא מתרחש. הכרחי שההבזקה תתרחש בסנכרון מושלם לזמן בו התריס של המצלמה פתוח והחיישן או סרט הצילום חשופים לאור.

לכל מצלמה קיימת מהירות סנכרון מקסימאלית שאותה מפרסם היצרן, והיא מגדירה את מהירות התריס המירבית שאליה ניתן עדיין לסנכרן את ההבזקה (בדרך כלל סביב 1/250 של השנייה, אולם ישנן מצלמות המסוגלות לסנכרן גם במהירות של 1/500).

ככל שהמבזק מאיר בעוצמה גדולה יותר, משך ההבזק ארוך יותר. לכן חשוב שזמן ההבזקה (מתחילת פרץ האור, עד סופו) יהיה קצר ככל הניתן, ובוודאי קצר יותר מזמן הסנכרון המקסימאלי. משך ההבזק של מבזקים מודרניים מיצרנים מכובדים נע בדרך כלל בין 1/10000 של השנייה בעוצמה נמוכה ל 1/800 של השנייה בעוצמה המירבית, אולם בקניית מבזקים מתוצרת לא מוכרת כדאי לבדוק את הנתון הנ"ל.

3. יכולת המבזק להתאים עצמו לאורכי מוקד שונים (יכולת זום במבזק) – זו היכולת להצר ולהרחיב את אלומת האור לזוויות רחבות או צרות בהתאם לעדשה ולאורך המוקד בה משתמשים. לדוגמא, אם מצלמים בעדשה רחבה מאד, אלומת האור צריכה להאיר בזווית רחבה על מנת שכל הפריים יהיה מואר באופן שווה, ואילו אם מצלמים באורך מוקד ארוך מאד, זווית האלומה יכולה להיות צרה יותר.

השליטה במפתח האלומה מאפשר גם ניצול יעיל יותר של האנרגיה האצורה במבזק באופן שלא יתבזבז אור מיותר בשטחים שכלל אינם בשטח המצולם.

4. יכולת תנועה של המבזק – גמישות החשובה בכדי לשלוט בכיוון אלומת האור ובכך מתאפשרת האפשרות להאיר את האובייקט הנבחר באופנים שונים - על ידי הבזקה ישירה ומכוונת יותר (ובכך ליצור אור קשה וצללים בולטים), או דווקא בכדי למנוע הבזקה ישירה ולקבל אור חוזר ממשטחים לבנים כגון קירות או תקרות המחזירים אור רך יותר

המונע צללים חזקים.

5. זמן טעינת המבזק בין צילום לצילום - המבזק בנוי מרכיבים אלקטרוניים (קבלים) הנטענים באנרגיה מהסוללות, ונפרקים באחת בצורה של אור. כאשר משתמשים בעוצמה מלאה, כל האנרגיה מתרוקנת בבת אחת, ויש צורך לטעון את הרכיבים שוב. פרק הזמן שבין הבזקה להבזקה נקרא זמן טעינה. זמן טעינה קצר חשוב כשמצלמים ברצף. זמן הטעינה בין הבזקה לבאה נמדד בשניות בודדות.

6. רמת השליטה הידנית – המבזק יכול להבזיק בעוצמות שונות ובמפתחי אלומה שונים ובכך ליצור חשיפות שונות. ניתן לשנות את מאפייני החשיפה באופן ידני, או לאפשר למצלמה ולמבזק להחליט את ההחלטה הזו בשביל הצלם. השליטה הידנית בחשיפה חשובה, כשרוצים להשיג תוצאות אחידות, וכשרוצים להשיג אפקטים ותוצאות מיוחדות שהמערכת האוטומטית לעולם לא תשיג.

7. יכולות אוטומטיות – בסגנונות צילום שונים אין תמיד זמן לכיוון ידני והתבססות על מערכת אוטומטית היא הכרחית. בנוסף לא לכל צלם יש ידע מספיק לשליטה ידנית. המערכות האוטומטיות במבזקים נקראות גם TTL, E-TTL, I-TTL, והסבר מפורט על כך - בהמשך.

8. משקל וגודל – משקלו וגודלו של המבזק חשובים כשרוצים לחסוך במשקל הציוד ובנפח תיק המצלמה, וכשגודל המבזק עלול להפריע לצילומים כמו לדוגמה בצילום מאקרו.

9. כמות חיבורים להתקנים חיצוניים - ניתן ואף כדאי לעתים, להרחיק את המבזק מהמצלמה ולשלוט באופן שבו האור נופל על האובייקט המצולם. זוויות תאורה שונות יוצרות צללים מעניינים יותר ותמונות איכותיות יותר. לשם כך ישנם משדרים ומקלטים (שעולים מספר עשרות דולרים לפשוטים שבהם).

החיבור בין המקלט למבזק מתבצע בעזרת חיבור כבל PC Sync או כבל Miniphone שהוא חוט המחבר בין המשדר למבזק. אם קיים במבזק חיבור שכזה ניתן להימנע מהוצאה נוספת של התקן מיוחד המתחבר ל-"נעל", שקע החיבור של המבזק בראש המצלמה.

חיבור המבזק לסוללות חיצוניות חשוב כשצריך זמן פעולה ארוך בו המבזק נמצא הרחק מהצלם וכשיש צורך בהספק רב יותר לטעינת המבזק במהירות בין הבזק להבזק.

10. יכולת הפעלה אופטית בעזרת מבזקים אחרים – ישנה אפשרות להפעיל את המבזק שלכם באופן מרוחק אם יש לו מקלט מובנה. המקלט קולט את ההבזק מהמבזק הראשי, ומבזיק בעצמו. ההפעלה המרוחקת פועלת טוב מאד כשיש קו ראיה בין המבזק הראשי למשני, וכאשר אין הבזקות של מבזקים אחרים בסביבה. זו דרך טובה וזולה עם

אמינות יחסית גבוהה (בהתחשב במגבלות שצוינו) והיא חוסכת קניית משדרים.

11. יכולת סנכרון מהיר – יכולת זו חשובה כשרוצים להשתמש במבזק בתנאים בהם מהירות התריס גבוהה ממהירות הסנכרון המקסימאלית שבין המצלמה למבזק (בדרך כלל סביב 1/250, או במקרים נדירים יותר 1/500). אילו בעיקר מצבים שהאור הסביבתי רב ורוצים להפחית את נוכחותו בתמונה.

12. סנכרון תריס אחורי – הבזקת האור מסונכרנת לעיתוי בו התריס פתוח, והחיישן או סרט הצילום חשופים לאור. ניתן לקבוע אם ההבזקה תתרחש בתחילתו או בסופו של פרק הזמן בו התריס פתוח. היכולת לשלוט בתזמון ההבזקה ביחס לזמן פתיחת התריס, מייצר אפקטים שונים של תנועה בתמונה.

13. הבזקים חוזרים – לחלק מהמבזקים ישנה יכולת לייצר הבזקים מהירים בזה אחר זה בעוד התריס במצלמה פתוח. אם האובייקט המצולם נמצא בתנועה, כל הבזק "מקפיא" את האובייקט במקום מעט שונה, ונוצרת תמונה המתארת את מסלולו של הגוף.

14. אור עזר לפוקוס – אור עזר לפוקוס חשוב בתנאי תאורה נמוכים בהם אין מספיק אור בכדי שהמצלמה תוכל להתמקד על האובייקט. במקרה כזה המבזק עוזר למצלמה ומאיר את האובייקט שלפניו בקווי אור אדומים בצורת שתי וערב שעליהם מתפקסת המצלמה.

אז במה לבחור?
אחרי שערכתם היכרות מהירה עם תכונות המבזק, כעת תוכלו לברר בעצמכם אילו תכונות חשובות לכם ובאילו תכונות לא הכרחי להשקיע.

לדוגמה, אם אתם צלמים חובבים שמצלמים בעיקר במצב אוטומטי את המשפחה החברים ובטיולים, סביר שתרצו להשקיע במבזק בעל יכולות אוטומטיות שיעשו עבורכם את חישובי העוצמה הנדרשים לחשיפה נכונה.

אם אתם מצלמים בסיטואציות דינמיות יותר כגון צילומי ספורט, צילום אירועים או עיתונות, הגיוני שתשקיעו במבזק בעל עוצמת תאורה חזקה, זמן טעינה קצר ויכולות אוטומטיות

אם אתם צלמי מאקרו, הגיוני אם תחליטו לא להשקיע בעוצמה רבה וזמן טעינה קצר (מכיוון שלא תצלמו בעוצמה מלאה כמעט אף פעם את גמלי השלמה שלכם) ודווקא תרצו להשקיע במבזק קטן ממדים, שתוכלו בעתיד להרכיב על מתקן מיוחד לצילום מאקרו המורכב על העדשה.

צלמים המתמקדים באופנה, בפורטרטים וצילום מוצרים, ירצו ככל הנראה מבזק חזק שיכלול חיבור מובנה למקלטים ויאפשר שליטה ידנית בעוצמה. לצלמים שעשו כבר מספר צעדים בעולם הצילום ויודעים לשלוט בחשיפה ידנית, מומלץ מאד ללמוד להשתמש במבזק בצורה ידנית.

התכונות שחשוב להתעקש עליהן במבזק שכזה הן יכולת שליטה ידנית בעוצמה, יכולת תנועת ראש המבזק לצדדים ואנכית ושליטה ברוחב האלומה (זום).

יופי, ומה עם המחיר?
האם אתם חייבים רק את המבזקים המשוכללים ביותר מבית היוצר של המצלמה שלכם שעולים אלפי שקלים? ברור שלא. מחירו של מבזק נגזר משני גורמים עיקריים – כמות

ואיכות התכונות שבו, ושם היצרן שלו.

על איזה תכונות משלמים יותר כסף? עוצמת התאורה (יותר חזק - יותר יקר), יכולות אוטומטיות, טכנולוגיה ייחודית (כמו טכנולוגיית CLS של ניקון) ו"פינוקים": החל מחיבורים ויכולת הפעלה אופטית ועד תכונות כמו מסך LCD גדול וחיווי טעינה קולי.

ומה כל צירופי האותיות האלו?
קצת לפני שקונים ומבזיקים, כדאי להכיר קצת יותר לעומק שני מושגים יסודיים מעולם המבזקים – GN ו TTL. אילו מושגים הרשומים בחוברות המשתמש ובהם משתמשים צלמים ומוכרים בחנויות צילום.

Guide Number - "המספר המנחה" – ידוע גם בשם המקוצר GN. זהו מספר המתאר את עוצמת התאורה של המבזק ומחושב בנוסחה פשוטה. ניתן להקביל את ה-GN במבזקים למהירות המקסימאלית של מכונית.

ככל שה-GN המקסימאלי של המבזק שלכם גדול יותר, כמות האור שלו תהיה גדולה יותר. לכל מבזק מצורפות טבלאות GN שהיצרן מדד. בעבר, טבלאות ה- GN היו הכרחיות לצלמים בכדי לחשב את גודל הצמצם הנדרש בהתאם למרחק האובייקט מהמבזק, ובהתאם לרגישות סרט הצילום ולמצב הזום במבזק.

כיום כמעט ולא משתמשים בטבלאות GN מכיוון שיש למבזקים יכולות אוטומטיות שלא היו קיימות בעבר, ומכיוון שמסך התצוגה במצלמות וההיסטוגרמה (תצוגה גרפית
להתפלגות עוצמת האור בתמונה) מאפשרים משוב מיידי.

אז מה בעצם אומר המספר הזה? נניח שאתם מצלמים ב-ISO 100, והזום המוגדר במבזק מקביל למפתח עדשת 35 מ"מ. האובייקט המצולם נמצא במרחק 10 מטרים מהמבזק (לא חשוב היכן המצלמה ממוקמת יחסית לאובייקט, רק היכן המבזק ממוקם).

השאלה היא באיזה צמצם צריך להשתמש כדי לקבל חשיפה טובה. כל שנותר הוא לברר בטבלה המצורפת למבזק את ה-GN המתאים לעוצמה של המבזק, לחלק את המספר במרחק, ולקבל את הצמצם הדרוש.

בדוגמה, נמצא שה GN שווה ל-28, והמרחק הוא 10 מטרים, ולכן הצמצם הוא 28 חלקי 10: 2.8. ניתן להבין בקלות שככל שה-GN יהיה גבוה יותר ניתן להאיר אובייקטים רחוקים יותר, ולהשתמש בצמצם סגור יותר.

TTL – Through The Lens - זו שיטה בה המצלמה מודדת את כמות האור החוזרת מסצנה מסוימת ונכנס דרך העדשה, ומבצעת תיקונים וחישובים בהתאם. זהו מושג רחב בצילום והוא לא תקף רק לגבי מבזקים. יש TTL דיגיטלי ו-TTL ואנלוגי. הדיגיטלי מדויק ונפוץ יותר כיום.

בהקשר של מבזקים, TTL דיגיטלי הוא מדידת אור ותיקון חשיפה הנעשה בצורה הבאה:. המבזק מבזיק מספר הבזקים מקדימים לפני ההבזקה הראשית. ההבזקים המקדימים מאירים את האובייקט. האור חוזר מהאובייקט, נכנס דרך העדשה ופוגע בחיישנים, החשיפה מתוקנת - והמבזק מתאים את עוצמתו. כל זאת מתרחש תוך אלפיות שנייה וקורה עוד לפני ההבזקה הראשית ועוד לפני שהתריס במצלמה מתרומם. העין לא מסוגלת לראות את ההבזקים המקדימים, אלא אם כן משתמשים בסנכרון תריס אחורי.

ועדיין, ללא קשר לחוכמת המערכת האוטומטית, צלמים רציניים אוהבים שליטה ידנית ותוצאות אחידות, ולכן ברוב המקרים כלל לא ישתמשו במדידות אוטומטיות אלא במצב מבזק ידני.

סיכום
כדאי מאד להכיר במגבלות וביתרונות המבזק ולהתאים אותו לאופי הצילומים שלכם, להשקיע בתכונות שאתם באמת צריכים ולחסוך כסף על תכונות "ופינוקים" שלא תשתמשו בהם לעולם.

כדאי גם לשקול חלופות צד שלישי אם אינכם רוצים להיכנס להוצאות גדולות מדי, ואולי חשוב מכל, כדאי ללמוד להפעיל את המבזק שלכם גם באופן ידני על מנת להשיג תוצאות מיוחדות ואחידות יותר.

למי שרוצה להרחיב, מומלץ לקרוא את הראיון עם דיוויד הובי בגיליון קומפוזיציה 009 ולהתרשם אילו תוצאות מדהימות ניתן להשיג בצילום ידני עם מבזקים קטנים..

בכתבה הבאה אנו סוקרים את המבזקים הקיימים בשוק

זיו שנהב הוא צלם עצמאי ומדריך בקורסים לתאורה מעשית בבית הספר לצילום גליץ

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3935820,00.html
מצלמת כניסה חדשה D3100

ומספר עדשות חדשות
24-120mm F4 G ED VR

85mm F1.4 G

55-300 mm F4.5-5.6

28-300mm F3.5-5.6

השתיים המודגשות הן המעניינות מבחינתי
השתיים האחרות הן לאלו שיש להם אגוזים אך אין להם שיניים
היו לי כמה פשלות...אני טיפה מאוכזב, אבל זה מה שיצא:

כמו תמיד, כל הערה והארה בכיף

נ.ב. יש רק מטאור אחד בתמונה

צפה בקובץ המצורף 68981

וכבונוס, קבלו את אירועי הלילה ב18 שניות: :)
<object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/-GYUYy-ipVI&hl=en&fs=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/-GYUYy-ipVI&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object>

חברי פרוג היקרים, כולנו מכירים את ידידינו הותיק
'שלמה' שכה עוזר תמיד במאור פנים ובחפץ לב עם כולם.

בשבועות האחרונים ידידנו ומשפחתו שרויים בצרה השם ירחם. כאשר ילד חמד אחיין של שלמה נכווה קשות בכל גופו, ומאז הפכו חייהם לחיי סבל ומכאוב.

המשפחה הרבנים הידידים וכל עם ישראל נלחצים כעת לעזרתם, אם בתפלה ואם בנדיבות לב כדי לקיים ולהחזיק את העלויות המטורפות של הטיפול.

לפרטים נוספים ולתרומות הקישו על הלינק


ו..... מי שיכול להתפלל לרפואת הילד חיים אליעזר לפמן בן דבורה לאה:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהֹוָה: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְּקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָרֵא: קִוִּיתִי יְהֹוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה כִּי עִם יְהֹוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים

לוח מכירה - ציוד צילום

למעלה