קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
אֲנִי מְנַסָּה לִשְׁתּוֹת זְמַן
לַעֲקֹר אוֹתוֹ מִתּוֹכִי
מִמַּצְפּוּנֵי הַנֶּפֶשׁ וְהַשְּׁכוֹל
לִסְתֹּם אוֹתוֹ בְּאַלְפֵי בָּטָרִיּוֹת
עֲגֻלּוֹת יְבֵשׁוֹת

אֲנִי מְנַסָּה לֹא לְהַאֲמִין בַּזְּמַן
לֹא לְרַפֵּא אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי דַּרְכּוֹ
לֹא לִבְכּוֹת אוֹתוֹ כְּאִלּוּ אֵין מָחָר

אֲנִי עוֹשָׂה נִסָּיוֹן אַחֲרוֹן לִגְמֹעַ אוֹתוֹ
בִּבְלִיעָה אַחַת
הִבְטִיחוּ לִי ש
הוּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ
אֲבָל הוּא מִתַּמֵּם כְּבָר תְּקוּפָה
לְפָחוֹת הָרַכֶּבֶת עֲדַיִן נוֹסַעַת
וּלְאַט
בְּלוּפִּים סְבִיב עַצְמָהּ

אֲנִי לוֹחֶשֶׁת לוֹ לְרֶגַע אֶחָד
שֶׁיַּסְבִּיר לִי דָּבָר אוֹ שְׁנַיִם
מָה תַּחַת חָסוּתוֹ
מָה בִּכְלָל לֹא בְּכוֹחוֹ

וְהַזְּמַן כְּמוֹ הַזְּמַן
פּוֹרֵשׂ מֵעָלַי חֻפַּת תְּכֵלֶת יָפָה
מַצְהִיר עַל כַּוָּנוֹתָיו

אֲנִי נִשְׁאָר
הוּא אוֹמֵר
אֲנִי לֹא זָז
הָעוֹנוֹת שֶׁבִּי מִתְחַלְּפוֹת אַךְ
הֶעָלִים הַנּוֹשְׁרִים הֵם
אוֹתָם עָלִים בְּכָל שָׁנָה

אֲנִי נִשְׁאָר
תְּשַׁחְרְרִי
כִּי אֲנִי
נִשְׁאָר
מתלבט כבר מאות שניות אם לפתוח את השיתוף הראשון שלי כאן עם שיר ישן מתוך המגירה.
(נכון, עדיף פי מאה לשתף בחומרים עדכניים, אבל לאחרונה תוצרי הכתיבה שלי נשלחים ישירות לעיתון. לא למגירה. כך שאין לי הרבה מבחר אקטואלי...)
אחרי פשפוש קל עלה בידי דג שמן. חושב שהוא שווה בדיקה. אולי תגלו בתוכו איזשהו יהלום קטן.
תעדכנו כמובן. מחכה מאוד לביקורת.
תודה גדולה מראש!


עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים טוֹבִים
עוֹד יָבוֹאוּ.

עוֹד יִשְטוֹף הָאוֹר דִמְעוֹתֶיךָ
וְלֹא תּוֹסִיף לְהַטוֹת עַל שְֹמֹאל.

עוֹד תָצִיף אַהבָה אֶת וְרִידֶיךָ
וְלֹא יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים עוֹד

אַזִיקֵי לִיבְּךָ אָז יַימֵסוּ
וּשְעָרִים יַחְרְקוּ לְפָנָיו לִרְוָוחָה

כְּמוֹ צִיפּוֹר דְּרוֹר יָנוּעוּ כְנָפָיו
קֵדְמָה וְצָפוֹנָה, הַשָמַים לֹא גְבוּל

יִנְשוֹם וְיִנְשוֹף וְאֵין מַחְרִיד
כְּמוֹ עֶצֶם נִשְלַף מִגְרוֹנוֹ

כֵּן, כּוֹחַ עָז אָז יָקוּם מִמְךָּ
לְהַשְקִיט כָּל אוֹיֵב וּמִתְּחַכֵּם

כּוֹחַ עָז הִנֵה, הִנֵה קָם מִמְּךָּ
קוּם, עָמוֹד, כִּי יָמִים בָּאִים

הִנֵה בָּאִים יָמִים טוֹבִים,
הִנֵה בָּאִים.
הקנאה התאווה והכבוד. - עדיין לא נמצאה התרופה

כולנו פוחדים מסרטן
זה קשה ומתיש ומסוכן
אבל יש עוד דברים שמתחילים בקטן
ונהפכים לבעיה גדולה עם הזמן
כמו מישהו שהוא בסך הכל קצת דעתן
הוא אפילו לא מסכים שיגדירו אותו גאוותן

זה ממש לא מלחיץ ולא סופני
זה רק גורם לו להיות סנוב ועצבני
ולהתחיל כל משפט במילה אני ואני ואני
ולאורך זמן זה נהיה ממש הרסני

או בסיטואציה אחרת
קנאה בוערת
שהופכת גברת
לא מספיק בוגרת
ללא מרוצה ולא מאושרת
וככל שהיא מתפתחת ומתגברת
היא הופכת לרכבת דוהרת
שאת כל מה שסביבה עלי תהום גוררת
והכל בגלל איזו טבעת או בגד או שרשרת

ולפעמים זו תאווה שמתחילה ממש בקטנה
ומתפתחת לצורך לקבל הכל ועכשיו בלי המתנה
לאכול עוד מנה ועוד מנה
ובלי כוונה
לגדול ולגדול במשמעות של השמנה

להשיג מיד כל מה שמתחשק
בלי יכולת להתאפק.
או במשהו קצת פחות להסתפק

על כן יאמרו המושלים .....
מסרטן רוצים ומנסים לפחות להחלים
אבל יש גידולים שממש קשה להעלים
והנטייה הטבעית היא פשוט איתם להשלים
ולהמשיך לאכול , לקנא , להכלים
כי בשונה מאלה שבאמת חולים
במקרים האלה מי שסובל זה בעיקר האחרים
כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי הִתְחַלְּקָה לִשְׁתַּיִם
הִתְחַלְּקָה לְשָׁלוֹשׁ
הִיא לֹא לָקְחָה בַּחֶשְׁבּוֹן אֶת הָעוֹלָם שֶׁתִּבְנֶה לְכָל זֶהוּת
אֶת הַהַשְׁלָמָה עִם הַדְּמוּיוֹת וְהַסְּבִיבָה
אֶת חֹסֶר הַחִבּוּר וְהַכֵּנוּת בֵּינֵיהֶם
בְּעוֹדָהּ עוֹבֶרֶת מִזֶּהוּת אַחַת
לַשְּׁנִיָּה הִיא מְנִיחָה אֶת הַקּוֹדֶמֶת בַּצַּד
מֻתֶּשֶׁת לְהַחֲרִיד מֵאֹסֶף הַמִּלִּים שֶׁדִּבְּרָה

לְרֶגַע לֹא חָשְׁבָה
שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד שֶׁל אִי הַבְחָנָה
בְּעוֹדָהּ עוֹבֶרֶת מִזֶּהוּת אַחַת
לַשְּׁנִיָּה הִיא
תְּאַבֵּד עַד כְּאֵב אֶת עוֹלָמָהּ הַקּוֹדֵם
מִבְּלִי לָדַעַת שֶׁאֵין לָהּ לְמִי וּלְאָן לַחֲזֹר
שֶׁהִשְׁאִירָה לָהּ תְּהוֹם פְּעוּרָה שֶׁעָלֶיהָ לְהַשְׁלִים
לְאַחוֹת לְגַמְרֵי וְלִקְבֹּר
וְאֵין לָהּ אֵיךְ לָגֶשֶׁת
אֵין לָהּ אֵיךְ לִפְנוֹת
לְכַסּוֹת בְּרִגְבֵי אֲדָמָה וּלְהַדְלִיק נֵר
נֵר גּוּפָהּ לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים שְׁנוֹת חַיִּים

עוֹלָם שָׁלֵם שֶׁהִיא הִכִּירָה הִתְאַדָּה מִן הַיָּמִים
בְּלִי לִשְׁאֹל הַאִם מִישֶׁהוּ נִשְׁאַר בַּחוּץ
הַאִם מִישֶׁהוּ מְחַכֶּה לְמִישֶׁהוּ
וְצָרִיךְ רַק לְמִלָּה אַחַת
רַק לִסְלִיחָה אַחַת
לַחֲזֹר
  • 116
  • נכתב שנה שעברה ביום הזיכרון
    לא העליתי אז
    לצערי זה עדיין רלוונטי למאות אמהות שכולות שנוספו מאז המלחמה...

    אַתָּה שְׁתֵּי טִפּוֹת אִמָּא, יֶלֶד
    הֵן סוֹלְלוֹת עַכְשָׁו נָתִיב רָתוּחַ
    עַל אֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִים
    מְקַבְּעוֹת לְעָפָר שֵׁם שְׁאֵר הָרוּחַ
    שֶׁעוֹלֶה רָחוֹק מִצְּמֹחַ הַפְּרָחִים
    שׁוֹבְרוֹת שְׁתִיקַת חֶלְקָה קְטַנָּה תְּחוּחָה
    כִּי מִי יִשְׁאַל לָהּ לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה

    אַתָּה שְׁתֵּי טִפּוֹת אִמָּא, יֶלֶד
    הֵן נִקְדוּ לָכֶם אֶת הָרַקּוֹת בְּקֹר
    בַּיָּמִים שֶׁקָּפְאוּ שֶׁנִּפְרַדְתָּ
    כְּשֶׁפָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת לְמַלְאֲכֵי הַבְּשׂוֹר
    וְשָׁאֲלָה אִם בַּסּוֹף, כָּמוֹהָ פָּחַדְתָּ
    וְהַמַּבָּט הַקָּרוּעַ בַּחֹר שֶׁבָּעַיִן
    בְּיָם הַתְּכֵלֶת הַזֵּהֶה,
    נִפְעַר בְּהֶלֶם- "אַיִן"....

    אַתָּה שְׁתֵּי טִפּוֹת אִמָּא יֶלֶד
    הֵן אָזְלוּ מִזַּרְזִיף אַחֲרוֹן שֶׁל חַיִּים
    כְּשֶׁשְּׁנֵיכֶם הִלְבַּנְתֶּם בְּרַעַד
    מוּל שְׂרִיד הַזְּמַן שֶׁצִּיֵּץ בְּרַחֲמִים
    וְנִשְׁטַח לְקַו אָרֹךְ לָעַד

    אֵיךְ הַלֵּב שֶׁלָּהּ נִשְׁפָּךְ
    בִּרְסִיסִים קְטַנִּים שֶׁל דָּם
    מוּל סִנְווּר הַהֲבָנָה
    שֶׁהֶחָלָל תַּחְתָּיו שֶׁפַּעַם
    מִלֵּאתָ בּוֹ אָדָם
    נִנְטַשׁ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה...
    משתפת פה בשיר שנכתב מעומק נהמת הלב
    מכל הנשמה
    ממש מעומק השורש ,
    כשכולי מקפצת עצבים ו.. לא ברור מה
    אז אם זה חיזק אפילו מישהו אחד- כבר היה שווה!
    וזה ארוך - ארוך!!! גם אחרי שמחקתי וקיצרתי וקיצצתי..
    אז, בהצלחה..
    קראו, ובקרו.
    תודה.

    אבא!!
    אני יודעת
    שומעת
    מרגישה
    בכל תא,
    שאתה.
    רוצה .
    שאבטל רצוני
    בשבילך.
    בשבילי.
    ואמחץ
    תשוקתי
    ואדע
    שאיתי
    בכל ניסיון - אתה.
    אבל!!!
    זה קשה. זה קשה!
    ואני
    קטנה.
    וכשחשוך כמו מצרים
    קופאת האמונה.
    וניסיתי, ניסיתי.!!!
    באמת, שניסיתי.
    לשכוח. למחוק. לשכוח. לדחוק.
    להבין
    שאני בעצם.
    לא מבינה פה כלום.
    ולרגעים הצלחתי. באמת שהצלחתי.
    הדחקתי. המשכתי. שחררתי.
    הייתי גיבורה.
    מריו.
    אבל פתאום...
    בום.
    מה קרה?
    הרצון התלקח. והלב נקרע.
    שוב. לשניים.
    חציו מאשים את עצמו.
    וחצו זוכר
    שהכל משמיים.
    אבא!!!
    בא לי לבכות
    מרוב כישלון
    והיצר.. הזה!!
    מוציא לי לשון.
    מביא מועקה.
    חזקה.
    מציקה.
    והרגש
    נתקע!!!!
    אז אני
    מחכה
    שתבוא,
    תרפא.
    את הלב הזה.
    שלא עומד -
    ברצון הזה.
    ותמחא לי כפיים.
    וישירו שירה
    כי היה לי קשה
    וצעקתי - לך.

    אבא!!!---


    ואיזה כיף שאבא הוא כל יכול. ושהוא אוהב. הכי.
    ואיך מקסים להיות תלויים רק בו.
    רק, בו!!!
    וכשהוא מסתיר פנים,
    לצרוח לו, בשקט, - בוא!!!
    והוא בא. ועוטף. ושומר. ומגן ומציל.
    ונותן שלווה כזאת בלב.
    שלוות, הבוטח.
    שיר ראשון שאני מעלה
    אשמח לתגובות, חוו"ד, תובנות והכוונות

    וְעָיַפְתִּי מֵרֹב עֲיֵפוּתִי
    וְתָשַׁשְׁתִּי מֵרֹב תְּשִׁישׁוּתִי
    וְאָסַפְתִּי עַצְמִי לִצְרוֹר
    וְהִשְׁלַכְתִּי אוֹתוֹ לַבּוֹר
    וְאֶהְיֶה כְּאֶבֶן דֶּרֶךְ
    אֶבֶן הַמְּצַיֶּנֶת וְאֵינָהּ מִצְטַיֶּנֶת
    אֶבֶן אֲשֶׁר אֵין לָהּ דּוֹרְשִׁין
    כְּחָצָץ אֲשֶׁר הַכֹּל דּוֹרְסִין
    עַד אֲשֶׁר רָצִיתִי, נִסִּיתִי לְנַצְנֵץ
    שֶׁמָּא אֶהֱפֹךְ לִפְנִינָה
    וְאוּלַי יַאַסְפוּנִי הַמְבִינִין

    אַךְ נִשְׁאַרְתִּי כְּכָלוּא בְּצִדְפָּה
    אֵין אוֹתִי רוֹאִים - אֵלּוּ שֶׁבִּדְרָכִים הוֹלְכִים,
    וְהִתְגַּלְגַּלְתִּי בְּאוֹתוֹ הַבּוֹר
    זְמַן אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְפֹר
    כְּמַטִּיל חָבוּי בְּבִיב שׁוֹפְכִין,
    כָּמַהְתִּי וְיָבוֹאוּ גְּשָׁמִים
    יִשְׁטְפוּנִי, יְסַחֲפוּנִי לַיָּם אוֹ לְנָהָר
    יָבוֹאוּ הַסּוֹכְרִים, יִמְצָאוּנִי הַסּוֹחֲרִים
    יְזַהוּ בִּי הָאוֹצָר, יְגַלּוּ מָה שֶׁנִּסְתַּר
    יִטְּלוּ רִפְשֵׁי מֵעָלַי
    יַתִּירוּנִי מִן הַכְּבָלִים
    בָּהֶם צָרַרְתִּי עַצְמוֹתַי, עַצְמוּתִּי

    אָז אֶפְרֹשׂ שׁוּב כְּנָפַי
    אָז לֹא אָשׁוּב אוֹמַר לְקוֹץ וּלְמַחְסוֹם - דַּי
    אֶפְרֹשׂ כְּנָפַי וְאֶפְרַח, מֵרְבִיצָתִי אָקוּם
    אֶפְרַח לָעוֹלָם, לַתָּכֹל שֶׁבָּרָקִיעַ
    לַיֹּפִי שֶׁבַּבְּרִיאָה, לַפֶּלֶא הַיְּקוּם
    אָז אֲחַפֵּשׂ, בְּעֵינַי אַבִּיט
    לְכָל חֹר, לְכָל זָוִית
    אִם אֶרְאֶה עוֹד אָבָק הַנֶּאֱבָק,
    לְכָל עֵבֶר נִזְרַק
    אֵלָיו כְּנָפַי אֶשָּׂא, אֶשְׁלַח
    וְאֶלְחַשׁ לוֹ כְּאוֹמֵר 'בְּנִי, גָּדֵל עַצְמְךָ!'

    כִּי לֹא סְתָם בָּא לְחַיֵּי מַאֲבָק,
    אֶלָּא, לָאֲבוּקָה נוֹעַד, לְהָאִיר,
    רַק מְעַט יְעוֹפֵף מַעְלָה,
    מְעַט מְעַט,
    וַיַּרְא כִּי זַרְקוֹר הוּא
    שֶׁמֶשׁ לְכָל הָעוֹלָם
    התקופה האחרונה היוותה (ומהווה) רצף של רגשות סוערים, עליות ומורדות
    כאב, אובדן, צער ודאגה... טרגדיות בלתי נתפסות, מציאות הזויה של שגרה לצד חטופים, מלחמה והפסקת אש וכולי
    והיו גם רגשות חיוביים כמובן, שמחות גדולות וקטנות, הצלחות וס"ד ועוד
    אז פשוט כתבתי על קשת הרגשות שלי ושל העם שלנו

    גאות ובצורת שרב- חוה אייזן

    הַקֶּשֶׁת רוֹקְעָהּ בִּי חֵרְטָהּ
    לֹבֶן מִנְעַד תְּשׁוּרָתָהּ
    כְּפִיסָיו שֶׁל מָאוֹר מְסַנְוֵר
    אֹרֶךְ צִירָהּ הַחִוֵּר
    גּוֹנֵי מַבּוּל וְאֶשֶׁד סְרוּחָיו
    שִׁבְעָה עַל שִׁבְעָה וְעַל שֶׁבַע
    חֶזְקַת קֶצֶב הַלֵּב הַמֻּרְחָב
    לִיטַע בְּצִלּוֹ אֶת הַטֶּבַע

    אַרְגְּמַן חוֹגֵג אֲחִיזָה
    בִּשְׁבִיל הָעוֹטֵף הַנִּגְדָּם
    מוּל חֶלְקַת חָלָל הַבְּזוּזָה
    מַאֲדִים אֶת טֹהַר בִּגְדָּם
    לְזֵכֶר הי"ד הַגְּנוּזָה
    אוֹ חִלּוּץ אָדָם תַּחַת דָּם

    עַיִן הֲפוּכָה בִּצְהֹב רִקְמָה
    אֵינָהּ מְיַשֶּׁרֶת מַבָּט
    צוֹרֶבֶת סִמְלֵי הָאֵימָה
    מַרְכֶּנֶת גּוּפָהּ הַמְּקֻמָּט
    לֶעָבָר מִתְקוֹמֵם עַל אֻמָּה

    שֵׂעָר הָעוֹלָל הַבּוֹלֵט
    שֶׁהִכְתִּים דִּמְעוֹתָיו וְגוֹעֶה
    עַל לֶחִי אַרְצוֹ
    בְּאֵשׁ כְּתֻמָּה כְּאֵב לוֹהֵט
    שׁוּב הַצֶּבַע עַל דֶּגֶל דּוֹהֶה
    לֹא כִּלָּה מִרְצוֹ

    וְאֵין לִי אֲוִיר מוּל הַתְּכֵלֶת
    שֶׁל נֵס יוֹם וָיוֹם הַמְּחַיֶּכֶת
    בֹּקֶר יָפֶה וּבְשׂוֹרָה
    גְּרָפִים רָבִים עַל שׁוּרָה
    גֵּאוּת וּבַצֹּרֶת שָׁרָב
    קִיצוֹן מִתְנַגֵּשׁ בַּמֶּרְחָב
    קֵץ הַחַיּוּת וּשְׂרִידוּת
    וְקֶשֶׁת רוֹקַעַת עֵדוּת
    צבע באתי לי לבחור
    אני לא רע ולא שחור
    אבל גם לא מלאך צחור
    לא צדיק לא גדול הדור
    ולא גנב שבא לחתור
    אין במה אותי לזכור
    אני סתם איש אפור

    אני לא טלית שכולה תכלת
    לא שומר על הגחלת
    אחד שלא מביא תועלת
    אני כמו עמוד תמרור בלי שלט
    לפעמים אני כמו דלת
    שלא נפתחת ולא ננעלת
    כמו חוף קוצים בלי טיילת
    אני אפור סתמי כמו מלט

    אני לא כתום ולא זהוב
    לאף אחד פה לא חשוב
    האם אלך האם אשוב
    כשאני מדבר איש לא קשוב
    לא מרגיש גם לא עצוב
    אני אפור אני עלוב

    אני לא אדום בוער
    גם לא צהוב זוהר
    לא מתקדם ולא עוצר
    לא מחליט ולא בוחר
    תמיד חושש ומוותר
    ישנוני ומנקר
    לא מתעניין ולא חוקר
    ולא בונה ולא סותר
    אני סתם אפור חיוור

    אני לא ורוד של תקווה
    לא חום של אדמה
    לא סגול קסום
    ולא כחול עמוק של היקום
    לא מסוגל ולא יכול
    ליצור בי צבע עם מכחול
    אפור של כביש עליו לדרוך
    להסתבך ליפול משרוך

    אני לא ירוק פריחה
    ולא כתמתם זריחה
    סוג של צל או בדיחה
    אפור של פיח למריחה

    אני לא כסוף ולא מטאלי
    אין בי גימיק דיגיטלי
    גם בזום גם בפרונטלי
    אני אפור מיפגע מנטלי

    במחשבות אני אפוף
    אולי אני בכלל שקוף
    מיד נזכר .... בכל מה שקשור לגוף
    שמן קוראים לי וכפוף
    מסתיר מפריע כך בניפנוף
    בכביש מעירים לי בצפצוף
    מסננים איזה חצוף
    מבולגן עם כפתור לא פרוף
    איש שכלום לו לא דחוף
    אני אפרור כמו גפרור שרוף

    ואין בי ריח אין בי טעם
    לא אהבה וגם לא זעם
    לא היום וגם לא פעם

    אמנם אני כזה אפור
    אבל כן יכול לספור
    וזכויות בלי סוף לצבור

    אני בן של אלוקים אחד
    אני אף פעם לא לבד
    ויש לי יש סיבות תריג
    להפוך כל יום ליום של חג

    לא נולדתי בטעות
    ולי חובה ולי הזכות
    לעשות דברים עם משמעות
    חיים של טעם ומהות
    שווה לחיות וגם למות
    אוֹמְרִים שֶׁמְּטוֹסֵי הַקְּרָב בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ
    לֹא אֵלּוּ שֶׁצִּיְּרוּ בִּשְׁמֵי הַתֹּפֶת אֶת הַסֵּמֶל שֶׁאֵינְךָ מַכִּיר
    מְטוֹסֵי קְרָב עִם תַּפְקִיד אַחֵר

    אוֹמְרִים שֶׁמְּטוֹסֵי הַקְּרָב בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ
    לִמְסֹר לְךָ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם רוֹתַחַת עִם אֵשׁ וְגִצִּים
    לְהָפִיחַ חַיֵּי חֻרְבָּן בְּכָל מָה שֶׁסּוֹבֵב אוֹתְךָ

    מְטוֹסֵי הַקְּרָב בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ
    אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מְחִילָה
    כָּל מָה שֶׁהִסְפַּקְתִּי לִכְתֹּב לָךְ הוּא
    אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ
    עַל בַּרְזֶל חֲלוּדָה שֶׁעוֹטֵף חֹמֶר נֶפֶץ
    כְּמוֹ יוֹנָה פְּצוּעָה
    שֶׁנִּשְׁלַחְתָּ לְבַשֵּׂר עַל הֶמְשֵׁךְ הַמַּבּוּל

    אוּלַי תִּרְאֶה אוֹתוֹ
    אוּלַי לֹא
    אוּלַי תַּסְפִּיק לְחַיֵּךְ לִפְנֵי
    אוּלַי לֹא

    רַק
    תַּגִּיד לִי שֶׁלֹּא רָאִיתָ אֶת מְטוֹסֵי הַקְּרָב
    שֶׁלֹּא הִסְפַּקְתָּ לִרְאוֹת אֵיךְ
    הָאֲנָשִׁים שֶׁאַתָּה אוֹהֵב
    מַבִּיטִים בְּטַבְלַת אֶקְסֵל
    טַבְלַת יִתְרוֹנוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת
    וּבוֹחֲרִים לִשְׁלֹחַ
    מְטוֹסֵי קְרָב בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ
    גַּם אִם הָיִיתָ הַיִּתְרוֹן בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה