קהילת כתיבה מקצועית

נסו להתבונן באנשים דרך האף שלהם - זה ישפר את מצב הרוח שלכם. אם נרדמה לכם הרגל - טבלו אותה בדלי קפה.

פתיחה כזו עשויה אולי לגרום לכם להמשיך ולקרוא את המשך המאמר בתקווה למצוא עוד טיפים יעילים, מה תתאכזבו כשתגלו אוסף קטעי פתיחה משמימים.
לכן יש להקדיש תשומת-לב של ממש להתאמה בין סגנון הפתיחה לקהל היעד ולסגנון הכללי של הספר. אין זה ראוי להתהדר בפתיח פומפוזי כאשר הספר כתוב במשלב פשוט. כן נכון להציב בפתיח דוגמית לתכונות הבולטות ולחלקים היותר איכותיים של הספר.
ברוח זו - תהיה זו טעות להבליט שחקן או אפיזודה שוליים שאינם משקפים את המשך הסיפור.

פרסום ושיווק
כשבונים ספר מתכננים אותו כמו חנות, יש את חלון הראווה שכולל שם, עיצוב כריכה, פרסומת וטקסט גב כריכה, תפקידם של כל אלה הוא לגרום לקורא לפתוח את הספר.
שלב שני הוא שלב הכניסה לחנות שם יציבו פריטים מפתים יותר, קולקציה עדכנית או מבצעים, גם בספר - הפתיח הוא שלב מכריע ולכן הוא מוכרח להצית ריגושים אצל הקורא. בהמשך יש מערך לשימור לקוחות באמצעות שמירה על דיאגרמה מאוזנת של רגעי שיא ושפל, אבל חלוקת הפרקים היא נושא לדיון נפרד.

סופרים משתמשים בהרבה טקטיקות כדי לצלוח את השלב הזה שבו הקורא עשוי להחליט שהסיפור לא לרוחו ולטרוק את הספר או שלא להתמיד בקריאת סיפור בהמשכים בעיתון.

פתיחה כרונולוגית

מאז נטש חזי, סדק עצוב הכתים את שיגרת החיים היפים והטובים, אלה שברוכי חלם עליהם.
הוא שונא תאוריות אבל לדעתו יותר משהעיבה הבריחה של חזי, העיקה הצרה האמתית מבחינתו - ניסיון ההדחקה וההתעלמות של טובה שבעקשנות שידרה עסקים כרגיל, אך ליבה היה שקוע בבכי שאין לו נחמה וגדוש אצבעות מאשימות השלוחות יותר מכולם אל עצמה.

ברוכי ניסה להרעיף עליה תנחומים ועידודים, אלא שכל אלה לא צלחו להשקיט את מצפונה, משום שהיה בו רבב.
היא אכן הייתה אשמה.

לחצ/י כדי להרחיב...

נכתב ע"י יאן:

הסיפור קרה לפני לא הרבה שנים. הייתי אז ת"תניק חדש ונלהב בישיבת 'קסם בישראל'.
כבר שנתיים שמתי עין על הת"ת. חדר פרטי, תעסוקה לשעות (בין) הסדרים, עם מחשב, מה צריך יותר מזה. עשיתי את עצמי יד ימינו של קויפמן שהיה כבר אלטר וחיכיתי בכל לב שיתחתן. ויום אחד זה קרה. הוא התארס והעביר לי את כל הסמכויות בהסכמת ראש הישיבה כמובן.
נכנסתי בסערה לתפקיד. יצרתי קשר עם סוכנים, הוזלתי את המחירים, והפכתי את הת"ת לאטרקטיבי הרבה יותר.

לחצ/י כדי להרחיב...

לפני שנוקטים בשיטות ומהלכים, תמיד כדאי לבחון את האפשרות שלא לשבש סדרי עולם ולשמר את הסיפור כצורתו. אם סיפור מעניין דיו, גם הפתיחה הרשמית שלו מסוגלת להפנט אליו קוראים.

פתיחה פיוטית

השתיקה היא בת בריתם של ההגות והשרעפים ועם זאת חוברת היא לעמימות חשאית ולמסתורין המשווים לה יחד מרחב אשליה אפרורי ומונוטוני, אשר על כן משמשת היא כבת לוויה קבועה לאברום ולנפשות התאומות שלו - דגי הזהב המשתכשכים בדלי הכחול הגדול, אלא שבניגוד לדגים הדוממים בקרבם ומחוץ מצופים זהב כתמתם הרי שאברום עטוף דומיה אך ליבו זהב צרוף.

לחצ/י כדי להרחיב...

קשה להבין מה גורם לסופרים לראות בפתיח כר פורה לרוחם הפיוטית, אבל לא פעם נפגשים בפתיחה כזו שסוטה מהמשלב הנפוץ בשארית הספר ועוברת להשתפכות הנפש היצירתית של הסופר. וכשסופר נהנה יתר על המידה - מתעורר חשד כבד לשיפוט סובייקטיבי.

פתיחה דרמטית

"יש טייס בקהל?" השאלה הושמעה שוב ושוב במערכת הכריזה. רק דממת מוות ענתה לה.
אני לא טייס ואין לי רקע באווירונאוטיקה, אבל רציתי להיות בעניינים, קמתי מהמקום בצעדים בוטחים ופסעתי לכיוון הקוקפיט.

לחצ/י כדי להרחיב...

השלט הקטן 'חדר תשאול ובקרה' לא הסגיר אף פרט על הממתין מעבר לדלת. תאורה צהובה ישנה פיזרה אלומות אור אפלות על קירות וריצוף הבטון. בפינת החדר שלד חסר שיניים, על ידו שאריות דינוזארים וגולגולות פלסטיק. על יציע מוגבה, עמדה תצוגה של מכשירים מחלידים שונים לדיבוב נחקרים, באוויר היה ריח של טחב ומשהו נוסף שהתקשיתי לזהות באותם רגעים, כיום אני יודע לשחזר שהיה זה ריח של דם.

לחצ/י כדי להרחיב...

דרמה היא דרך מצוינת להצמיד את הקורא אל הספר. השאלה האם נכון לייצר אירוע דרמטי מותאם אישית עבור הפתיחה.

פתיחת פרשוטינג

ידעתי שהבשורה הזו תגיע, לא חשבתי שאשאר אדיש כל-כך.

ד"ר פישר דיבר בקול נמוך אבל המילים 'שבועיים אחרונים' נשמעו היטב בחלל החדר עמוס המכשירים. לא חיבבתי את הדוקטור הזה, לא התאים לי שלרופא שלי יהיה שם של שמפו, אבל דווקא הוא - נתן עבודה טובה ושקטה.

לחצ/י כדי להרחיב...

השיטה הזו למעשה מחליפה את הפרולוג המסורתי ומשלבת אותו כפרק מן המניין. הצניחה אל ליבת הסיפור מיד בפתיחתו, מספקת את חוויית הסיפור ללא מניפולציות ומשוא פנים.

פתיחת לונדון

עננים קודרים העיבו על שמיה של בודפסט, מניסים לכל עבר פיסות רקיע אחרונות. דפיקות נטולות חן נשמעו מעם הדלת. "זה הוא שליח הדואר" לחש בוריך.

לחצ/י כדי להרחיב...

פתיחה המתארת את מזג האוויר, לעיתים מתוך גישה הקושרת בין יום סגריר לצרות וכישלון ובין יום בהיר להצלחה ובשורות טובות, ולעיתים כברירת מחדל. אז זו לא ברירת מחדל, זה הוא המחדל בעצמו: במפגש בין שני אנשים לא מוכרים, מזג האוויר משמש כנושא אוניברסלי שעשוי לתווך בין השניים בפגישה המביכה, המפגש בין הקורא לספר הוא לא אירוע מביך. גם האמונה התפלה המנבאת עתידות בעזרת מזג-אוויר שייכת לדור עבר. ויתכן שבישראל החמה, המשוואה דווקא הפוכה.

פתיחה צרפתית

הקרחת הפוטוגנית של הזר הדהימה את שלמה, מעולם לא נתקל בקרחת כה בוהקת. אין זאת אלא מעשה ידיו של ספריי חלונות פשוט, טיפ נהדר לסובלים מנשירת שיער.
"אתה מכיר פה את האיזור?" שלמה בחן את הזר הקרח בעיניים סקרניות "מכיר? סוג של שלום-שלום כזה".

לחצ/י כדי להרחיב...

בפתיחה זו מבקשים להצית את הריגוש של הקוראים באמצעות הומור. החלטה נבונה יש לומר, זאת בתנאי שההומור יצליח לבדר את קהל היעד, ובתנאי נוסף שהומור הוא לא נטע זר בשאר הסיפור.

פתיח כוזרי

נכתב ע"י מ"ם:

אם אתה שוכר דירה באלפיים שקל, אל תצפה שיהיה בידוד בקירות.

הייתי מדפיס את המשפט הזה על מגנט ותולה על המקרר, אבל המקרר שנכנס ליחידת הדיור הזו בשיכוני שמואל הנביא קטן מדי. הוא כבר תפוס בכל המשפטים החכמים הקודמים כמו "אם היינו יודעים עד כמה קל לגדל נכדים היינו מגדלים אותם לפני הילדים".

אז כמה הנזק? בדרך כלל לא נורא. כשבת השכנים מתאמנת על נגינה באורגנית ואתה הולך ל"כלבו בר אילן" לקנות אטמי אוזניים – זה 30 ש"ח לשני זוגות. כשהתינוק מתעורר בלילה מבלנדר-יד בקומה מעל - זה כבר נזק של כמה שעות עבודה ביום המחרת. כך גם בדוגמה השלישית שמיותר להביא רק כי מקובל לתת תמיד שלוש דוגמאות.

אבל אז הגיע הזוג הטרי לגור מעבר לקיר.

לחצ/י כדי להרחיב...

נכתב ע"י ר. פרצמן:

פעם, לפני שנתיים או יותר, שאל אותי חבר את מי אני הכי אוהב. אילו היה נותן לי לבחור בתשובה אחת מבין שתיים מוצאות, היתה הבחירה קלה יותר. אבל לא קיבלתי שתי הצעות, והחבר זנח את השאלה.

את הורי לא אהבתי. הם לא אהבו אותי. והמשוואה לא השתנתה.

תמיד שאלתי את עצמי למה כל זה מגיע לי. הורים שכולים לאחות שמעולם לא הכרתי. בית ריק לחזור אליו. לא אמא מחכה, ולא אב מתעניין. נדא. העבודה היתה מרכז עולמם, ואם ראו בי המשך כתחליף לאחותי, הם לא עשו כלום בכדי לממש את הפוטנציאל הזה. יתכן מכאב. או מחוסר יכולת. עד היום איני יודע. אבל הם הפסידו. וההפסד הזה, זה אני. אדם שאינו אוהב את עצמו, כיצד יכול לאהוב אחרים. וביחוד כשהאחרים הללו אינם עושים משהו בכדי לזכות לאהבה הזו. וילד שגדל ללא אהבה ואמון בכוחותיו, גדל עם חסר, חלל ריק, הפעור בנשמתו.

לחצ/י כדי להרחיב...

כולנו היינו מייחלים להיות חכמים ומתוחכמים יותר, כשנתקלים במשפטי תובנות וסיסמאות מתקבלת תקווה שהם מובילים אל החכמה הנכספת שמעבר לפינה. ככל שהמשפטים יהיו נדירים ומפתיעים יותר, ננסה לחרוט אותם חזק יותר ומה שחשוב לעניינינו - נחפש בלהט כמה שיותר מהם.
שיבוץ של דוגמית מהם בראשית ספר היא מתכון מנוסה למיגנוט קוראים.

פתיחת נוף

נכתב ע"י מ. י. פרצמן:

יש משהו מהפנט בלעמוד על פסגת ההר, מול שמש וצל וירוק זורח, ולהביט מטה אל האסם, בו מתרוצצים בחדווה אמיתית עשרים ושלושה פילים אימתניים ושוחרי קרב.

לחצ/י כדי להרחיב...

נכתב ע"י אורית חזן:

עלטה, זה רק הירח שמאיר כאן את החושך. העצים לא בתנועה כלל, הם עומדים כדוממים. צרצור דק של צרצרים מכל הכיוונים ומכוניות ששועטות מידי פעם בכביש הדו סיטרי החשוך.
אסור לעקוף בכביש דו סיטרי, התאונות הכי מחרידות מתרחשות בעקיפה.
אני מגיע לשם כל פעם מחדש, מזדעזע מהמראות שמיסרים אותי שורטים בציפורנים חדות, משאירים דם על קירות ליבי.

לחצ/י כדי להרחיב...

נופים תמיד היו ויהיו מראה משכר, ואם הם מתוארים היטב גם הקריאה שלהם תהיה כזו. מה פחות הגיוני מלנעוץ אותם בפתיחות?

פתיחת ילדים

"לא אוצֶה לכת דודה, אוצֶה הַיתַה" מוישי רקע ברגליו וליבה של דינה נצבט.
היא הציצה בשעונה, כיתפה בבהילות את המזוודה הקטנה ומשכה את מוישי בכוח אל המונית. בעוד פחות משלוש שעות היא צריכה להיות שם - בפעם השנייה תחת חופתה.

לחצ/י כדי להרחיב...

הדבר שהכי מעניין אותך זה חוכמע'ס של הילדים שלך והדבר שהכי משעמם אותך זה חוכמע'ס של ילדים של אחרים. סופרים מפתחים עם גיבוריהם יחסי הורות וזה אולי מרגש, אבל את שגיאות הדיבור שלהם יואילו להשאיר מחוץ לספר, בטח שלא לקדם אותם אל מעמד הפתיחה החגיגי.

מקומו של פרולוג בספרות בת-זמנינו
תודה ששאלתם, מקומו בחוץ.
פרולוגים בספרות נועדו לשלב בין פתיחת פרשוטינג לפתיחה כרונולוגית (לא זה מקור השם פרולוג), לתת טעימה והצצה אל מרכז הסיפור בלי לפגוע במבנה הסיפור המתוכנן. אבל ההצנחה המלאכותית הזו היא מדי, הקוראים נאלצים לחפש את מיקומו המקורי של הפרולוג לאורך הספר וזה פוגע בחוויה וברצף.

לגבי האפילוג - דעתי חלוקה: יש ספרים משובחים (לחיות וחצי) שבהם אסכים לקבל כל תוספת שיתנו ויהי שמה אשר יהי. אבל לפעמים האפילוג חסר טעם, הסיפור תם והכותב צריך ללמוד לפרוש בכבוד, מקסימום להוסיף דברי פרידה או אפטר, אבל למשוך את הסיפור הלאה אחרי הסוף זה כמו להמשיך לשחק שחמט אחרי המט.

איך מוציאים ספר - מדריך לסופרים מתחילים ולשאינם / מ. י. פרצמן
נא לא להעביר הלאה, תודה. ניתן לשלוח קישור לכאן או לבלוג שלי.

שלום לכולם וחורף בריא.
את הפוסט הזה תכננתי לכתוב מזמן, אבל עם הצפת הנושא פה בפורום בשבועות האחרונים קיבלתי דחיפה, וזה נכתב סוף סוף - בס"ד. אם רלוונטי לכם – הלוואי – מקווה שאהיה לעזר.

כתבתי ספר, אני אוהב/ת אותו, רוצה להוציא אותו לאור. מה עכשיו?
ה'עכשיו' הזה מתחלק לכמה שלבים. אני מציינת אותם כאן ברשימה מסודרת, אחד אחרי השני, ולאחר מכן ארחיב מעט על כל שלב. בסוף המאמר אציין מספר נקודות ומושגים נוספים שכדאי לדעת לפני שמוציאים ספר.
מדגישה: כל הנאמר לעיל נכתב בקצרה, כי היריעה קצרה. באריכות יש אינספור דרכים. אל תסתמכו על זה, רק קחו את מה שרלוונטי לכם.

קדימה. נתחיל.

כתבתי ספר, מה עכשיו?


// שלבי הוצאת ספר (לאחר שהתוכן כתוב)

• 1. עריכה
• 2. עריכה לשונית + הגהה
• 3. עימוד
• 4. כריכה
• 5. הדפסה
• 6. הפצה
  *בספרי ילדים יש להוסיף את שלב הניקוד, לאחר ההגהה.

• 0. כתיבת הספר – זה כל מה שהסופר עושה. זה ה-חלק הכי מרכזי, הכי חשוב, הכי בסיסי. זה מה שאומר "יש לי ספר, אני רוצה להוציא אותו לאור".
  אחרי שיש לנו את השלב הזה, אנחנו מתחילים בתהליך ההוצאה. התהליך הזה מורכב משלבים, ואין שלב שיכול להקדים את השני. הכל חייב להיות בדיוק לפי הסדר הנקוב, כי כמו שאי אפשר לצאת מהחדר לפני שנכנסים אליו – כך אי אפשר להגיה טקסט לפני שהוא מוכן.
• 1. עריכה –
  אנשים נוטים לעקוף על השלב הזה. במיוחד בשוק החרדי, בו המושג 'עריכה' מתחיל להיכנס רק בשנים האחרונות. אני עצמי עורכת, ככה שאני לא אובייקטיבית, אבל בעיניי השלב הזה קריטי, בסיסי וחיוני. לא ארחיב כאן מדוע כי קצרה היריעה כאמור, אפשר לקרוא על זה עוד במדריכים שלי, אם רוצים.
  למרות הדעה שלי לגבי חיוניות השלב הזה, אני לא אומרת שאסור להוציא ספר בלי עריכה. זאת לא עבירה, ולא תלכו לכלא בגלל זה. זה רק לא מומלץ, לפי דעתי.
  שלב העריכה הוא כל מה שנוגע לתוכן הספר. הסיפור, העלילה, המבנה, הכתיבה, כל הדברים האלו.
  עריכה יכולה להתבצע על ידי העורך בלבד, לעיתים, אבל בדרך כלל העורך והסופר עובדים על הספר ביחד.
  יש גם אפשרות המכונה 'ליווי ספרותי', פחות מקובלת בציבור שלנו, ובו העורך מלווה את הסופר גם לאורך כתיבת הספר ולא רק אחריו. המחיר, כמובן, בהתאם.
• 2. עריכה לשנית + הגהה – זה בעצם שני דברים נפרדים, אבל מקובל להכניס אותם ביחד. לרוב גם מדובר באותו אדם שעושה את זה. העריכה הלשונית עובדת על הניסוח, התחביר, הדקדוק (האמת שהדקדוק זה על הגבול בין העריכה הלשונית להגהה) וכו'. כל מה שקשור לכתיבה, למשפטים. ההגהה, לעומת זאת, היא תיקון שגיאות איות, שגיאות הקלדה, שגיאות דקדוק וכו'. אם נגדיר את זה כחיוני – הרי שזה השלב הכי בסיסי בספר.
  השלב הזה יכול לעיתים להתבצע על ידי העורך עצמו, אבל חשוב לזכור שאלו שלבים שונים לחלוטין. נכון שיכול להיות שעורך הוא גם מגיה, אבל זה רק כי הוא גם וגם. לא כי זה אותו דבר. זאת גם הסיבה ששניהם מתומחרים בנפרד.
• 3. עימוד – אל תעמדו בוורד, פליז. לא אומרת את זה כמעצבת אלא כעורכת – אתם אולי יודעים איך להשתמש בפונטים אבל אתם לא מבינים בבליד-מארג'ן-סריפים-סגירה לדפוס ועוד מושגים חיוניים. שלחו למישהו שמבין בזה.
• 4. כריכה – כנ"ל, אל תתנו למישהו שלא מבין בזה. יש מושגים רבים שחבל לפספס. תנו למישהו שמסוגל להצהיר שהוא יודע לא רק 'לעצב יפה' אלא גם לסגור כריכה לדפוס.
• 5. הדפסה – לוקחת בדרך כלל משהו כמו שבוע (אומרת מהזיכרון.) היא סיפור יקר, כנראה ההוצאה היקרה ביותר בתהליך ההוצאה.
• 6. הפצה – טדאם, הרצים יצאו דחופים. ותימלא העיר צהלה.

// מחירים והוצאות

שימו לב שכשפירטתי את השלבים – ארבעת הראשונים הם בצבע אדום והשניים האחרונים בצבע ירוק.

הראשונים – אלו הם התפקידים ששייכים לך, לסופר. גם אם ההוצאה מלווה אותך תוך כדי התהליך, זאת האחריות שלך (בדרך כלל). הירוקים – אלו התפקידים של ההו"ל.

את התפקידים שלך – אתה צריך לממן. את התפקידים של ההו"ל – היא משקיעה בהם (משקיעה ולא מממנת, אמרתי, כי בתכל'ס אתם (הסופרים) תתחילו לקבל רווחים מהספר רק אחרי שההוצאות של ההדפסה וההפצה יכוסו. כך שבכל מקרה זה מגיע גם מהכיס שלכם).

כמה זה הולך לעלות לי?

מפרטת כאן רשימת המחירים – שימו לב, הכל בערך, הכל בגדול, הכל השערה. אל תתפסו אותי על המילה, אני רק נותנת מושגים.
המחירים נקובים נכון לספרי מבוגרים של כ80 אלף מילה.

עריכה – בין 5 ל10 אלף (ספרי מבוגרים / מתח - משהו כמו 8 בדרך כלל. לא כולל תחקיר, אם יש)
הערה - ככל שעבדתם על הספר ועיבדתם אותו - כך הוא יהיה במצב יותר טוב, ממילא הצעת המחיר תהיה זולה יותר.
עריכה לשונית + הגהה – בין 1000 ל2000 (יותר בסביבות האלפיים)
ניקוד – 200 לאלף-אלפיים מילה (ספרים שצורכים ניקוד לרוב לא ארוכים מדי.)
עימוד – 1000
כריכה – 1500 (אגב, לפעמים אפשר למצוא כריכות בחינם. אצל תלמידות לעיצוב, או מורות בסמינרים שרוצות לתת לתלמידות פרויקט)
אחרי כל השלבים האלו – אתה יכול להגיש להו"ל קבצים סגורים והם מריצים הדפסה-הפצה.
אחרי שאתה שילמת על החלקים שלך - ההוצאה משלמת על ההדפסה וההפצה, כאמור. כשיתחיל להגיע הכסף מהמכירות - ההוצאה קודם כל תדאג לכסות את הוצאות ההדפסה וההפצה, ואחר כך אתם תתחילו להתחלק במה שנשאר. 50-50, או כל הסכם אחר שנקבע מראש.

אבל -

מה אם אין לי כסף?

אפשרויות מימון:

יש מקרים שההוצאה מוכנה להשקיע בכם. תלוי איזו הוצאה, מתי וכמה הספר שלכם שווה, אבל זה הגיוני, הגם שלא מקובל וגם קשה להשיג את זה. אם אין לכם אפשרות מימון פנו להוצאות, שלחו להן את כתב היד שלכם ותבדקו אם אפשר להסדיר איתן דיל. תעשו רשימה מסודרת של כל ההצעות שנותנים לכם, ואז תפנו להוצאה שיוצאת לכם המשתלמת ביותר.

יש לציין שגם אם ההוצאה מממנת הוצאות – זה עדיין יצא מהכיס שלכם, כלומר אתם תתחילו להרוויח מהספר רק אחרי שההוצאה תגמור לכסות את כל העלויות.

אפשרות נוספת שקיימת, הגם שהיא פחות מקובלת היום – למכור להוצאה את זכויות הספר. אתם באים אליה, נותנים לה את הספר, הם נותנים לכם 10-20K, ומעתה והלאה הזכויות וכל מה שקשור לספר שייכים בבלעדיות לחברה כטוב בעיניה.
אני אישית לא ממליצה על השיטה הזאת.

קיימת גם אפשרות של מימון המונים. אני לא יודעת על זה הרבה, אף פעם לא יצא לי להתעסק עם זה, אבל תבררו.

הוצאות לאור

יש כמה הוצאות לאור שמתעסקות עם שוק הספרים החרדיים. לרוב הן כוללות הפצה. לכולן יש מעלות ולכולן יש חסרונות. תעשו את השיקולים שלכם (בדרך כלל השיקול המכריע הוא השיקול הכספי).

אני לא מכירה את כולן, מפרטת כאן את מי שהתעסקתי איתן בעבר - הן בעצמי והן דרך לקוחות, ואת מה שידוע לי עליהן. על השאר תעשו שיעורי בית.

אור החיים – עליהם אני הכי ממליצה, ברוב המקרים. הם החברה הגדולה ביותר, המבוססת ביותר, יש להם חנויות של עצמם לא רק בכל הארץ אלא גם באירופה, יש להם גב חזק מאוד. מה גם שהם מוכרים את הספרים בחנויות שלהם, ככה שהספר מקבל פרונט מכובד.
לא אומרת שתמיד צריך להוציא באור החיים, ממש לא, אבל אם יש לכם אפשרות – לדעתי זה הכי משתלם.

מייזליק – מייזליק גם חברה מעולה. קטנה הרבה יותר מאור החיים, ככה שאפשרויות המימון פחותות יותר מן הסתם, אבל דווקא מכיוון שהם חברה קטנה יותר – יש להם יותר זמן ופניות להשקיע בך. אם אתה סופר מתחיל שעוד לא בטוח איזו עריכה לקחת / כמה להשקיע וכל הדברים האלו – במייזליק ילוו אתכם נהדר.

יפה נוף – אני לא יודעת עליהם כלום, אבל יודעת מחַבֵרות שהן מאוד מרוצות.

תפארת – גם, חַבֵרות מרוצות מאוד. תפארת מתעסקת גם עם ספרים מתורגמים, כך שזאת גם אופציה.

יש עוד חֶברות, לא עולים לי עכשיו בראש השמות שלהן, סליחה. אבל יש לפחות אחת-שתיים גדולות נוספות, וחוץ מזה קיימות גם חברות קטנות יותר.


// דברים חשובים ומושגים שכדאי לדעת לפני

• עונות
  עונות המכירה בשוק החרדי הן פסח וסוכות. זה הזמן שהעם קונה ספרים, ובין לבין – פשוט לא משתלם להוציא, הספר לא ימכור.
  (בחנוכה אומנם ישנה עונת מכירות, אבל אז תקופת הסיילים ככה שהחדשים לא נמכרים.)
  אגב, העונה של פסח מתחילה בפורים. אם התארגנתם מוקדם – תוציאו בפורים, ככה יש לכם יותר זמן מדף (כלומר יותר זמן שהספר שלכם נמצא בשולחן של הספרים החדשים), וממילא יותר מכירות.
• חוזה
  אנשים, בבקשה. בבקשה. בבקשה. תחתמו חוזה. לא, אל תגידו 'לי זה לא יקרה' ו'למה להיות כבדים', לעולם אל תתחילו לעבוד בלי חוזה. לעולם! אל! תתחילו! לעבוד! בלי! חוזה! גם בלי ליפול על נוכלים – חוזה חוסך כל כך הרבה עוגמת נפש. כל כך הרבה שאלות וחיכוכים ועוד מרעין בישין. אני אומרת את זה לא כעורכת וגם לא כסופרת, אלא כאשת עסקים. אין לכם מושג איך זה קריטי. אין לכם מושג כמה פעמים נפלתי. כמה פעמים אמרתי 'מה זה כבר, בסך הכל יומיים עבודה'. 'עוד שנייה נחתום על חוזה, בינתיים בואו נתחיל'. לעולם – אל – תתחילו – לעבוד – בלי – חוזה.
  חוזה, אגב, לא חייב להיות קובץ מאוגד עם אלף מסמכים. מספיק שהוא יהיה מייל. "שלום וברכה, להלן הסיכום של שיחתנו הטלפונית. אתם משלמים לי כך וכך ואני נותן לכם כך וכך. נא אשרו". הנמען (זה יכול להיות ההו"ל ויכול להיות העורך שלכם, כל אדם שאתם סוגרים איתו משהו) שולח בחזרה מייל "מאושר", ואתם מאושרים. זהו, הנה חוזה.
• מושגים בסיסיים
  - כתב יד – הספר לפני תחילת העיבוד. גם אם הוא מוקלד, הוא מכונה 'כתב יד'.
  - רל"ל – ראוי להוצאה לאור. הספר אחרי העריכה.
  - מלקטר – אדם מקצועי הקורא את הספר ונותן הערכה האם שווה להוציאו לאור. מלקטרים מועסקים בדרך כלל במו"לים כדי לבדוק האם שווה להו"ל להשקיע בספר.
  קיימים גם מלקטרים פרטיים, פחות מוכר בשוק שלנו.
  - הו"ל-מו"ל – אותו דבר. הוצאה לאור ומוציא לאור.
  - סוכן – 'האיש' של ההו"ל שהולך לחנויות ומבצע את ההפצה. ייתכן לפעמים שהסופר יהיה בקשר עם הסוכן, לרוב כדי לקבל את העותקים שלכם.
  - עותק שמש – עותק אחד של הספר לפני שהוא מודפס באלפי עותקים. ההו"ל תשלח לכם את העותק (בדרך כלל הביתה), כדי שתראו איך זה הולך לצאת. תקראו אותו בעיון, בדרך כלל תמצאו עדיין המון שגיאות (לא מאמין! כבר עברתי על זה אלפי פעמים, איך עדיין כתוב כאן 'הוא הל למכולת'!! נכון, אנשים, ככה זה. אין ספר בלי שגיאות.)
  אם יש לכם בערך 10-20 שגיאות – פנו למעמדת, תקנו אותן. לאחר מכן שלחו להו"ל קובץ חדש בשם "מאושר לאחר עותק שמש". שימו לב – לאחר שכתבתם במייל את המילה מאושר – הטעויות מעתה והלאה הן על אחריותכם. הרי אתם אישרתם.
  אם בעותק השמש יש רק טעות-שתיים, בדרך כלל לא שווה כאב הראש שמסב התיקון, אבל אתם רשאים כמובן להיות סופר-פרפקציוניסטיים.
• לוחות – מעין לוחות גדולים שמדפיסים עליהם את כל הספר באופן מיוחד, ואחר כך מעתיקים מהם לכל הספרים. ככה יוצא יותר זול להדפסת כמויות גדולות. לחילופין, אפשר להדפיס בשיטת הדיגיטל, אבל בכמויות גדולות זה יוצא יקר יותר.
• החל מכמה מילים אפשר להוציא ספר?
  ספר מבוגרים – בערך 60-100 אלף מילה. ספר מתח – 80-100 אלף. ספר ילדים – אני לא יודעת בדיוק, נראה לי באזור 50-60.
  אגב, כתב היד הראשוני לא צריך להגיע למספר המילה הרצוי. אחרי עריכה הספר גדל בכ20% ברוב המקרים.
  מצרפת בסוף המאמר טבלת פירוט נרחבת יותר.
• כמה הספר שלי מכר?
  אחרי ההוצאה רוצים לדעת כמה ספרים נמכרו. הגיוני, נכון? אז לא, אתם כמובן לא צריכים לשבת בבית במשך חצי שנה ולהתבשל בניחושים. לגיטימי לסופר לפנות להוצאה ולבקש לדעת כמה מכר הספר שלו.
  אבל, אל תעשו את זה יומיים אחרי הפצה. אפילו לא שבועיים אחריה. ההוצאות צריכות לבצע ספירות מלאי, לקבל נתונים, תנו להן זמן. מדובר בדו"ח של פעם בכשנה.
  אינדיקציה ראשונה מקובל לבקש בדרך כלל כמה שבועות אחרי שמסתיימת העונה הראשונה.
• התארגנות מראש - טיפ
  חבר'ה, בבקשה, תתארגנו מראש. רוצים להוציא ספר לפסח? תתחילו עם תהליך העיבוד כבר בשבועות שלפניו. התהליך כולו לוקח משהו כמו חצי שנה (לפחות, לפעמים העריכה בעצמה יכולה לקחת את פסק הזמן הזה). היו חכמים מראש, חסכו מעצמכם את עוגמת הנפש הזאת.
  הייתה לי פעם לקוחה שהגיעה אליי עם ספר חודשיים (!) לפני פסח, נחושה בדעתה שהספר עומד לצאת לפסח (האמת שזה קרה יותר מפעם אחת...). אין לכם מושג כמה כסף מיותר היא הוציאה על תעריפים כפולים. בסופו של דבר היא נאלצה לדלג על עותק שמש, כי הספר ירד לדפוס שבוע לפני החג, וגילתה טעות קריטית שעלתה לה כמה אלפי שקלים להחלפת לוחות.
• היו מאורגנים מוקדם. הוצאת ספר לוקחת זמן, תנו לה זמן. הספר גם יעריך את זה, והתוצאה שלו תהיה הרבה יותר טובה.

טבלת סוגי ספרים ומספרי מילה –
קרדיט: ברכה הלר (סיכום שלי של הדברים שלה, מקווה שלא טעיתי).