קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
1️⃣ הכלל הראשון הוא, התייחסו לכל האמור למטה, ברצינות גמורה!!









🎁 אל תכינו מראש משלוחי מנות, כשיבואו לתת לכם משלוח מנות, רק אז תכינו, באותה רמה בדיוק של המשלוח שהתקבל. ובכלל, אם אתם חשים שאין לכם זמן, פשוט תשלחו את הנותן חזרה לביתו בידיים ריקות, אולי עם טופי אחד.

🔊 תצעקו כמה שיותר הרבה וחזק, מפני שאם לא - לא יישמעו אתכם בתוך כל הרעש, השירים, והבלגן.

🔐 תנעלו את הדלת על מנעול ובריח, כדי שהמתרימים למיניהם לא ייכנסו וישגעו אתכם, אם בכל אופן הם הצליחו להיכנס באיזושהי דרך וניסו להתרים אתכם, תכינו מראש עשרות אגורות ליד הדלת, זה די והותר.

💤 תזמיני את חמותך לסעודת פורים, כדי שתראה ותעריך עד כמה את אישה ואם מתפקדת, גם אחרי כל הריצות-התרוצצויות-הכנות-משלוחי מנות-ארגון הסעודה-הבית ועוד היד נטויה...

🌃 תחפשי את הילדים בפורים עצמו בתחפושות הכי מושקעות שרק אפשר, שכל השכנים ייראו ותעתק נשימתם, תחפושות מהסוג שצריך להעיר את הילדים בארבע לפנות בוקר כדי שכולם יהיו מוכנים לקריאת המגילה של השעה שתים עשרה.

🍋 תכינו מראש ריבת לימונים, מיץ אבוקדו ופאי אתרוגים, אם חייבים לתת משהו לשכנים, לפחות נרמוז להם כמה דברים....

👛 תזכרו לרוקן את הזבל בדיוק ברגע שכל הילדים יוצאים לרחוב, לפשוט יד, ולשגע את כל מי שזז שייתן להם כמה שקלים.

🍷 בערב, לאחר סיום יום הפורים, תצאו כל המשפחה לרחובות העיר, לנשום אוויר צח, ולהנות מכל השיכורים אחר יום הפורים, המלצה מיוחדת, אם כבר קניתם בגדים לליל הסדר, תלבשו אותם.

❌ אל תזמינו אף אחד לסעודת יום הפורים, וגם אל תלכו לשום מקום, הישארו בבית, לבד, יהיה לכם חג שקט ורגוע.

🤡 לסיכום, פורים שמח לכולם!
מי האדם הכי חכם בעולם לדעתי ?

אחרי מחשבה מעמיקה בסוגייה המרתקת הזו הגעתי למסקנה שבלי ספק ................
אני הבן אדם הכי חכם בעולם

צוחקים -- נכון ? :ROFLMAO:
וואלה - אחי עכשיו הגזמת !!!!

לא מאמינים ????--- בבקשה -- הוכחות חותכות !!!!!

בכל ויכוח שיש לי עם מישהו בכל נושא שבעולם --- ברור שרק אני צודק

הדעות שלי בכל נושא שבעולם ----תמיד מובילות מעניינות מקוריות וחדשניות --
ואם מישהו חושב אחרת ממני --הוא פשוט לא מבין - ומסתמא טועה בגדול ה יפקח את עייניו

הטעם האישי שלי -- --רכבים ---מגורים ---בגדים --גזע ---צבע -- מוזיקה --ספרות וכ"ו
כל אחד אמור להבין שמדובר בטעם אישי מנצח -- ומי שלא חושב כמוני -- אז שיתחיל לחשוב -- בבקשה

העיסוקים שלי -- ברור שהם הכי מעניינים -- ואני המייבין הכי גדול בכל נושא שיש לי נגיעה

הרעיונות שלי --חבל על הזמן --חכמים ומתוכמים כאלה -- מזל שאני קיים כדי להציל את העולם
שלא לדבר על פתרונות המשגעים שלי -- כמעט גאוניות
בנושאי דת ומדינה --פוליטיקות -- ומלחמה עם החמאס - ופרשנויות לכל מה שקורה במדינה ובכלל בעולם

כל זה הביא אותי למחשבה החד משמעית שמסתמא אני הבן אדם הכי חכם בעולם

רק יש בעיה אחת מאוד בעייתית ומאכזבת
שכל אדם בלי שום הבדל גזע -דת -או מין -גדול -קטן - צעיר או זקן
חושב כמוני ---אותו דבר על עצמו ---"העתק הדבק "
מה יש להגיד ???
ממש בעיה !!!
:)
"חבילה עוברת"- מיזם קהילתי:

"חבילה עוברת" זהו מיזם קהילתי של קהילת הכתיבה, שמטרתו העיקרית הינה לתת הזדמנות גם לכאלה שאינם כותבים כעת סיפור ארוך משלהם להתנסות בכתיבת פרק מתוך סיפור בעל פרקים מרובים.
למיזם ישנן מספר מטרות משנה:
1. לכתוב על פי תכתיבים קודמים. כאשר הפרק שעליך לכתוב נשען על פרקים קודמים שלא את/ה כתבת, האתגר גדול יותר ומתוך זה מלמד הן לכתיבה והן לחיים.
2. להתגמש. העובדה שלאחר פרק שכתבת מתוך כוונות מסוימות להמשך העלילה ולאופי הגיבורים- יבוא פרק אחר שעלול להפר את כל כוונותיך, מלמדת להתגמש ולקבל את דעת השונה. הן בדעות, והן בכיוון מחשבה. כנ"ל, לימוד לכתיבה ולחיים.
3. עמידה בזמנים ובהסכמים. כאשר לקחת על עצמך כתיבת פרק עליך לזכור זאת ולהעלותו בתוך זמן קצר (עד יומיים, ניתן להתגמש בדיעבד לעד שלושה ימים). התנסות זאת תועיל בעיקר לחברי/ות הקהילה המעוניינים/ות לכתוב בעלון כל שהוא, דד ליין ומחויבות- הן כמעט או לא כמעט בסיס לכתיבה על במה ציבורית כל שהיא.
4. הכלת סגנונות ומשלבים השונים משלך. לכל סופר/ת סגנון משלו/ה ומשלב בו הוא/ היא בוחר/ת לכתוב בו את הפרק שלקח/ה על עצמו/ה. עליך להכיל ולקבל את הסגנון הזה, גם אם הוא שונה משלך מאד. זהו בעיקר לימוד לחיים.

מהלך המיזם:
כל סופר/ת, בהגיע התור, מעלה את הפרק שלקח/ה על עצמה לאשכול פרקי הסיפור.
אם ברצון הסופר/ת לקבל ביקורת על הפרק או תשובות לשאלות בנוגע לכתיבה ולסדר העלילה- ניתן להעלות את הפרק תחילה לאשכול הנספח (האשכול הזה) על מנת לקבל ביקורת ותשובות. ההעלאה לנספח אינה חובה. אם ברצון הסופר/ת להעלות מיד לאשכול הפרקים, זה אפשרי בהחלט ונתון לבחירה אישית בלבד.
הביקורת הניתנת תהיה חופשית, אם כי לא מוטלת חובה על הסופר/ת לקבל אותה. הביקורת מיועדת לעורר את תשומת ליבו/ה ולא יותר.
בלי נדר, לאחר כל פרק שעולה אשתדל אני,
@שיבת ציון , להעלות ביקורת ספרות על הפרק בצירוף הצעה לפרק הבא.

המלצה לכותבים/ות: בטרם העלאת הפרק, עברו עליו וחפשו בו טעויות הדורשות הגהה או עריכה לשונית.
דוגמאות נפוצות לטעויות: אני יעשה, במקום אני אעשה, מילות "סלנג" שלא מפי הדמויות, פיסוק לא תקין.

כל המשתתפים/ות, הן הכותבים/ות פרק בפועל והן הפעילים/ות לעת עתה רק בנספח (לעת עתה, עוד מעט תכתבו...) מתבקשים/ות לפעול בהתאם למהלך ולהתאים את עצמם/ן למטרות המיזם.
אם יהיה צורך, אוסיף אי"ה כללים למהלך.
בהצלחה!
למה כדאי לכם לקרוא את הספרים "במה ללא קהל", "קוד נפוליאון", ו"הצעה לסדר"?
ולמה כדאי לכם להמליץ לקרוא אותם?

לכתיבת הספרים הנ"ל הגעתי מתוך מקום מאוד נמוך, מכל הבחינות, בעיקר מבחינה מנטלית, שזה אומר שהייתי מוגדרת כמתמודדת נפש, שצריכה ליטול כדורים כדי שהמטפלת הרגשית תסכים לקבל אותה לשיחות, הייתי בודדה, עם בעיות בכל התחומים כמעט.
הבעיה שלי שהייתי כל כך בודדה וכל כך מאוימת על ידי עצמי ועל ידי כל העולם, שחששתי אפילו ליטול כדורים, כי אין מי שיראה אותי ויפקח עלי...
אז באין ברירה, בכוחות-על, ניסיתי לטפס קצת גבוה יותר, לעקוב אחרי עצמי.
*
ובגלל שבאותה תקופה אנשים יקרים וחשובים עברו גם כן משבר רציני, הבנתי עד כמה העולם צריך תיקון ורציתי להלחם.
לא ידעתי איך להלחם, אז התחלתי לכתוב ספר. לא ידעתי כיצד הוא יתקדם.
"במה ללא קהל" נכתב מתוך חרדה מעצמי, הייתי בסחרור של רגשות ואמונות ופחדתי ממש לכתוב לציבור.
רק לאחר שכתבתי הבנתי שיש בספר תהליך, ויש בו שיטה. ואז נחשפתי לשיטת העבודה של בירון קייטי והבנתי שמבלי משים כתבתי אותה בספר בתור תהליך של הגיבורים, בלי להכיר את ביירון קייטי לפני כן.
*
את הספר "קוד נפוליאון" כתבתי, שוב, מתוך מסע שלי מול עצמי. החוויות שם אותנטיות בחלקן. למרות שחלק מהגיבורים רחוקים מעולמי החרדי.
כמה ציטוטים מתוך הספר "קוד נפוליאון":
אפי יושב בכיתת הלימוד, מוצא את עצמו מתווכח עם נפתלי על הסוגיה.
צורת הלימוד הדינמית גורמת לו להבין עד כמה יש בוויכוח יכולת לחבר בין
שני עולמות שונים, במיוחד כי הוויכוח הוא על רקע של לימוד, ולא חלילה
בגלל מריבה.
התרחשות קלה מתחוללת בפתח הכיתה. כשהוא מביט לראות על מה
המהומה, הוא מבחין בשתי דמויות מוכרות ואהובות עומדות בפתח.
אבא שלו, הרב ראובן לוי, ותומר אהרונוביץ.
חיוורון הופיע על פניו, הפתעתו רבה.
הם שני אנשים שונים, אבא שלו ותומר. נראה שלעולם לא יוכלו לחשוב אותו
דבר, להתנהג אותו דבר.
אבא שלו שואף תמיד להיות בסדר, שוקל במאזניים של צדק ויושר אמיתי
כל מעשה, דיבור ומחשבה.
תומר הוא אדם ספונטני ויהיר, החושב שכל העולם נברא בשבילו, כדי למלא
אחר תאוות ליבו ורצונותיו, או בקיצור: אחר האגו שלו.
אבא שלו חושב על התכלית ועל המטרה; תומר חושב על כאן ועכשיו.
התכלית מבחינתו היא שכולם יכירו שהוא האדם המושלם.
והם שניהם עומדים, עם גאווה בעיניים. הם אוהבים אותו.
אפי ניגש אליהם, מבין שלמרות רצונו בפרטיות ובשקט הוא צריך לארח
אותם יפה.
”מה אתם עושים כאן?“
”נזכרתי שצריך להודיע לך שלא תוכל לבוא לבקר אותי בבית שלי בימים
הקרובים. אני הולך לדירת הנופש שלי, ובביתי יהיו מאבטחים. ואז נזכרתי
באבא שלך. אמרתי לעצמי: תומר, אתה נהנה מהבן החדש שלך, למה שאבא
שלו לא ייהנה ממנו קצת? אני מאמין שלאבא שלך יש הרבה שמחה ונחת
לראות אותך לומד כאן“.
אפי הפנה מבט שואל אל אביו.
”אני מאושר לראות אותך מאושר, אפי. ואני יודע שרק העולם הרוחני עשוי
להעניק אושר אמיתי“.
”הצחקת, אדון לוי. רק סטייק טוב יזכה אותך באושר אמיתי“, אמר תומר
בחיוך משועשע, ”אני באמת לא מבין את האנשים שמסוגלים ליהנות מעולם
רוחני“.
”אולי תנסה, תומר. לא יזיק לנסות“, אמר נפתלי.
ועמית הוסיף: ”ניסית לשמור שבת, איך היה?“
”היה סבבה. הדגים עושים לי את השבת, מדובר באי של רוגע בתוך מרוץ
החיים. במיוחד התחברתי לקטע הזה שהתקשורת של הדתיים נתנה לי
במה“, השיב תומר והוסיף, ”הי חבר‘ה, אל תצחקו. אני באמת אוהב להיות
מפורסם“.
”תתפלא לשמוע, שגם אני אוהב תשומת לב“, התערב אבא של אפי בשיחה.
”אני גם אוהב את עצמי. אוהב שמשבחים אותי, אוהב להיות במרכז. הרצון
להשפיע הוא מניע מרכזי אצל רבים מבני האדם“.
”יפה, אדון לוי. אז מה ההבדל בינינו?“ התעניין תומר.
”ההבדל הוא אולי באמונה במטרה. אני מאמין שיש מטרה לכל העולם, אני
מאמין שיהיה טוב, וגם עכשיו טוב. אני מאמין בבורא“.
עיניו של תומר נעשו מצומצמות, כשהוא בוחן תוך כדי את הדברים בינו לבין
עצמו, ”ואני אוהב את עצמי, לוי. את עצמי בלבד. אני מציע לך להתקדם
אלי. תתחיל לאהוב את עצמך ולזכור שיש גם אותך, ולא רק את המטרה. אני
אזכיר לעצמי שיש גם מטרה. ככה כל אחד יקבל את האיזון שלו“.
הרב לוי הביט לעברו וחייך, ”האיזון הוא בעצם דרך האמצע, תומר. אמרת
דבר גדול. יש הסבר על התפילה ‘לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי’,
שקודם אתה צריך לבנות את האישיות שלך, וכך תוכל להגיע ליראת שמים
אמיתית. אני הייתי מגדיר זאת שכדי להיות חרדי טוב, אתה צריך להיות
חילוני הגון וטוב“.
”להיות חילוני טוב? מה פירוש?“
”חילוני, איך שאני רואה זאת, זה כינוי לחיי חולין. האדם לא נולד חרדי,
תומר. חז“ל אמרו שיצר לב האדם רע מנעוריו“.
”לא חשבתי על זה, אדון לוי. זה מעניין להיכנס לתוך המחשבות של החרדים.
מרתק אותי מאוד“.
”אני יכול לומר משהו?“ שאל נפתלי, והמשיך מיד, ”אין כזה דבר ’מחשבות
של חרדים‘. התורה מעודדת כל אדם לפתח את האישיות שלו, בתוך גבולות
ההלכה והמוסר, כך שממש לא הייתי מגדיר זאת שכל החרדים חושבים אותו
דבר“.
*
הספר "הצעה לסדר" מוביל אף הוא תהליכים של הגיבורים. הוא יכשיר אתכם, הקוראים, להיות מנהיגים. לא מנהיגים של ציבור, מכיוון שאין כזה דבר כנראה☹. אבל כן מנהיגים של עצמיכם ושל סיטואציות סביבכם. בנוסף יש בספר רעיונות מעולים איך להתמודד בעיית הטרור והאלימות, וכיצד להנהיג את המדינה בצורה נכונה וטובה.
מתוך הספר:
שוקי צחק קלות, "אחת התחושות הקשות ביותר היא תחושת הדחיה.
אף אחד לא רוצה לחוש דחוי וזה אחד הכוחות המניעים אותנו להיות
רגילים, להיות חלק מנורמה חברתית. עובדה זו מפקידה אצל כל
יחיד כח עצום, ומקנה לו את האחריות לעצב חברה תקינה. במיוחד
ליחידים שיש להם כח השפעה" התפלסף, "תקשיב לי, נתנאל הלל.
מנהיג צריך לדעת להילחם בתחושות מחלישות. לאמיתו של דבר
מנהיג צריך להתעלם מתחושת דחיה. אם הוא מאסטר מנהיג הוא
צריך לקבל את הדחיה כהזדמנות להתפתח. אנשים שונים, וכל אחד
עובר מה שעובר. הכושר של מנהיג זה להיות חזק. חזק בתוך הלב.
לא להיבהל מעלבונות או מדחייה או מזלזול או מכך שלא אוהבים
אותו. אתה אוהב את עצמך וזה מה שחשוב. כל השאר פשוט לא
חשוב".
נתנאל הלל לקח את המילים לתשומת ליבו. הוא חש כיצד קומתו
מתגבהת. המילים בונות אותו. כמה טוב שיש לו את שוקי.
קולו של שוקי הוסיף להדהד והוא היטה אוזן: "אני רוצה שתיגש
לחבר הכנסת יואב גורל, תבקש ממנו לעלות לדיון דחוף את הצורך
להצעת חוק שתמנע את הפרסום של המילה 'חרדי' בדיווחים שליליים
בתקשורת, כולל איסור לשים תמונות של חרדים בדיווחים שכאלה".
*
מדובר בספרים עם מסרים, שמשולבים בתוך עלילות מרתקות וכתיבה יחודית.
כל ספר נכתב בז'אנר שונה, כך שאם לא התחברתם לאחד הספרים, יתכן שהשני דווקא ימצא חן בעיניכם.
הם יעבירו אתכם, הקוראים, מסע של מודעות עצמית ויציאה לחירות.
אני מתייחסת אליהם כמתנה שבורא עולם שלח לעולמי המסובך, מכיוון שהם נכתבו מתוך "ריאליטי" של קשיים, הם משקפים נאמנה הלכי רוח ונותנים מענה לבעיות רבות.
כיום הכתיבה של הספרים הבאים שלי שונה לחלוטין, אין בה את המסרים הרבים והכתיבה יותר ממוסדת. אני רואה את העובדה הזו בתור הוכחה לכך שהמודעות הרבה והכנות אליה הגעתי סייעה לי להגיע למסלול יציב יותר בסיעתא דשמיא.

כיום יש לי מודעות, וזה סוד הריפוי והקסם: מודעות לעצמי, הכלה עצמית, חמלה וכל המושגים הרחוקים כל כך מנפשו של האדם המתמודד. ובגלל שהייתי כל כך בקצה, והמסרים בספרים שכתבתי סייעו לי כל כך, יתכן שהם יתנו גם לכם חומר למחשבה. אם כי יש סיכוי גדול יותר שהכתיבה עזרה לי יותר מהספרים עצמם. כך שאולי, שווה לכם לכתוב את הספר שלכם, שיקח אתכם למחוזות רחוקים-קרובים, ושרק לכם יש ידע איך לפתור אותם.
מכיוון שפחות חשוב אם מישהו קורא אותנו, יותר חשוב שאנחנו מאפשרים לעצמנו להתבטא ולהתקדם.
גלי בת חורין היא שמאלנית לשעבר, שהגיעה למסקנה שהשמאל הוא מתנשא ומחנך לשנאת האחר. היא עשתה מהפך בחייה, וכיום היא מנסה להשפיע מתוך זווית הראיה שלה והניסיון שצברה.

היא אמרה פעם משפט שסיכם לי פחות או יותר את מה שקורה במישור התקשורתי של הרשתות החברתיות והתקשורת. משהו שנשמע כמו (ניסוח חופשי שלי מזיכרוני): "מה שקורה היום זה מלחמה על התודעה. כל צד מנסה לומר את דעתו, אנחנו מחליפים בינינו דעות כל הזמן".

מדובר באמירה חשובה מאוד, שמסבירה בצורה פשוטה מה שקורה היום, מתנגדי הרפורמה, שונאי החרדים, מצדדי הרפורמה, שמאלנים, אוהדי ביבי, ימניים, וכו' – כולם מנסים להשמיע את קולם, להשפיע, לתת את האמירות שלהם, לתת ביטוי לחשיבה שלהם.

כמה פשוט. המאבק הוא על התודעה שלנו, כי כל המעשים נפעלים לאחר שהתודעה מסכימה בנכונותם.

שם נמצאת המלחמה האמיתית.



כעת אעבור לכותרת ולמטרה של הפוסט:

איך לצרוך תוכן ואיך להגיש תוכן?




איך לצרוך תוכן -

אנחנו כל הזמן צורכים תוכן, בכל מקום.

פרסומות, ויקיפדיה, כתבות, פוסטים, הרצאות, ואפילו הפוסט הזה

כולם מעוניינים להיות רלוונטים עבורנו.

השאלה כיצד צריך להתייחס לכל התכנים האלה כדי לא להיות מוצפים בתוכן שאינו רלוונטי עבורנו, ויחד עם זה להיות מעודכנים ולקבל תוכן שיכול לקדם אותנו?

התשובה נמצאת במטרה בה אנחנו צורכים את התוכן.

אם אנחנו באים מתוך מקום של: יש חכמים, יש מבינים, יש טיפשים.. אני קורא כדי להיות חכם כמותם או כדי להעביר ביקורת – אז באיזשהו מקום 'שכחנו' את עצמנו ואת המטרה.

אם אנחנו באים מתוך מקום של: אני מבין, אני חכם, כולם פה משרתים אותי, הם שליחים של הבורא עבורי – באופן הזה נוכל לקרוא את התכנים מתוך מקום מחובר לעצמנו, נדע לסנן מה שלא רלוונטי לנו, נצליח לכבד את הדעות של הזולת מתוך הבנה שהם לא שייכים אלינו באופן אישי אלא מותר לכל אדם לחשוב אחרת ולהביע את דעתו – ואולי נזכה לסוג של חירות פנימית שלא קשורה בדעת הסביבה.

בהערת אגב, יש לפעמים תוכן שצריך לקרוא אבל בלתי אפשרי לקרוא את כל המידע, למשל בויקיפדיה.
אני מצאתי טכניקה שממש עוזרת לי והיא לקרוא את הפסקה של ההתחלה, של האמצע, ואת הסיכום, ולנסות לדלות פה ושם מילים חשובות במהלך הקטע, ולהתעכב על קריאתן.



איך נגיש תוכן -

בזווית קצת אישית:

בשנים האחרונות אני מנסה ליצור תוכן גם לציבור הכללי, מתוך אחריות וחשיבה שמוטלת על כולנו החובה לנסות להשפיע על העולם בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

עבורי זה קצת מורכב כי אני עם ערך עצמי נמוך, וגם יש לי פחד קהל וכו',

בכל זאת השתדלתי להוציא לאור פודקאסטים והיה לי אומץ לעלות אותם במקומות חינמיים פתוחים לקהל.

בגלל שהיתה לי הזדהות עם התוכן שהעברתי – הייתי בטוחה שיהיו לי צפיות רבות.

אבל זה לא קרה.

פה ושם היו צפיות, לפעמים כלום, לפעמים הקשיבו כמה שניות וזהו. פה ושם קיבלתי תגובות על הקלטות נבחרות – אבל ממש מעטות. (כיום המצב מעט השתפר ויש יותר האזנות).

בהתחלה ניסיתי להבין מה הולך פה.

כיצד יש אנשים שאומרים דיבורים כמוני ולהם יש אלפי צפיות ואילו לי אין כלום?

ואז הבנתי בתהליך איטי שאני צריכה לשחרר לגמרי את הכל.

ליצור תוכן – לפעמים מדובר בחידושים מעניינים שגרמו לי לשינוי בחשיבה – ולהבין שאין לתוכן הזה דורש.

ולהמשיך ליצור.

בלי לצפות להאזנה או בלי לצפות לפירות, או לתשומת לב מהקהל.

ולמה?

כי לכל אחד מאיתנו, וגם לי, מגיע ליצור, בלי קשר לקהל.

עצם היצירה היא חידוש, עצם הפרי הרוחני הוא חידוש.

ולא משנה אם אף אחד לא מתענין בחידוש הזה, או אם יש ממש מעט עניין.

זה לא משנה, אלא להיפך, ככל שיש מעט הצלחה יש ערך אחר.

מה שנדרש מאיתנו זה ללמוד, להפנים, לקבל תוכן ואחר כך ליצור אותו בעצמנו.

זה לא חייב כמובן להיות רק ביצירת תוכן, אלא הדגש פה הוא לאפשר לעצמינו לעשות מה שאנחנו מאמינים בו ובלי קשר לתוצאות.
ומקסימום – התוצאות יכולות לכוון אותנו בדרך.

המסקנה שלי היא שצריך ליצור תוכן ולהגיש אותו כי מותר לנו להביא לידי ביטוי מה שאנחנו רוצים - בלי קשר לתוצאה כלל וכלל. זה מעט קשה ומאתגר אבל הגיוני סך הכל.
המלך צ'ארלס שמוכתר למלך זקוק לקהל שיריע לו. עם כל הכבוד - מדובר במלוכה מיושנת ומצועצעת. אנחנו בני מלכים והדבר היחיד שאמור לעניין אותנו זה רצונו של אבינו מלכנו.

וכעת, כדי לתת לכם ערך מוסף לקריאה של הפוסט, אוסיף איזו אמירה שחשבתי עליה: (חשבתי לעלות את זה בדיון נפרד, אך כתבתי זאת פה)

יתכן שכמו שיש נחלת גויים גשמית, יש גם נחלת גויים רוחנית, ואם משתמשים בחומרים של גויים לצורך עבודת הבורא זה לא נחשב גניבה ספרותית...

זאת אומרת, כמובן שאסור לגנוב, ואף אחד לא מצדיק גניבות, אבל כמו שהתורה כתבה שהבורא נתן לגויים את ארץ כנען ואחר כך לקח להם ונתן לנו כדי שנעבוד אותו אז יש סיכוי שגם את היצירות הרוחניות הבורא נתן לגויים כדי שנשתמש בהם להגברת האור של היהדות...
כך שאיך שזה נראה אם המטרה טובה אין בעיה בפלגיאט. (חוץ מזה שיש כאן אולי פחיתות כבוד למי שעושה זאת, כי אין כמו יצירה אותנטית, אבל אם המטרה טובה אז האדם לא מתייחס לכבוד של עצמו אלא משקיע בהגברת האור של האמונה היהודית בכל דרך שמתאימה לו).
במהלך חיפושי ברשת על חומר ללימוד כתיבה יצא לי לקרוא פוסט נחמד, מלא בציטוטים מסופרים מפורסמים. אומנם את רוב הספרים כאן לא קראתי, אבל כבר אמר מי שאמר "קבל את החוכמה ממי שאמרה", ויש כאן בהחלט כמה שראויים לאזכור.
מצרפת את הרשימה לחסומים. את המקור אפשר למצוא
כאן.
אשמח לקרוא על עוד משפטים ששמעתם/קראתם או ניסחתם לבד...

  • “לכל אדם ששואף לקריירת כתיבה, אני ממליצה שלפני שהוא מפתח את כישרונו יפתח עור עבה במיוחד.” הרפר לי (“אל תיגע בזמיר”)

  • “אינך יכול לחכות להשראה. אתה מוכרח לרדוף אחריה עם מקל.” ג’ק לונדון (“פנג הלבן”)

  • "מניסיוני, כאשר מסיימים לכתוב סיפור, צריך למחוק ממנו את ההתחלה ואת הסוף. אלה הם המקומות בהם סופרים מכניסים את רוב השקרים.” אנטון צ’כוב (“השחף”, “הדוד וניה”, “פריחה שנתאחרה”)

  • “התחילו עם אדם, ועוד לפני שתרגישו, יצרתם טיפוס. התחילו עם טיפוס ותמצאו שלא יצרתם דבר.” פ. סקוט פיצג’רלד (“גטסבי הגדול”, “ענוג הוא הלילה”).

  • "זכרו: כאשר אנשים אומרים לכם שמשהו לא נכון או לא עובד עבורם, הם כמעט תמיד צודקים. כאשר הם אומרים בדיוק מה הם חושבים שלא נכון, ואיך לתקן את זה, הם כמעט תמיד טועים” ניל גיימן (“סאנדמן”, “אבק כוכבים”, “קורליין”)

  • “אל תאמר לי שהירח זורח; הראה לי הבהוב של קרן אור על זכוכית שבורה.” אנטון צ’כוב (“השחף”, “הדוד וניה”, “פריחה שנתאחרה”).

  • “כתיבת ספר דומה למאבק ארוך ומתיש, כמו התקף ארוך של מחלה מכאיבה. אף אחד לא היה לוקח על עצמו משימה כזו אם לא היה מרגיש שרודף אחריו שד שאינו יכול להתנגד לו או להבין אותו.” ג’ורג’ אורוול (“1984”, “חוות החיות”).

  • “אם אין לך זמן לקרוא, אין לך את הזמן – או את הכלים – לכתוב. פשוט כך.” סטיבן קינג (“קארי”, “בית קברות לחיות”, “מיזרי”, “על הכתיבה”).

  • “כאשר אני יושב לכתוב ספר, אני לא אומר לעצמי, ‘אני הולך להוציא תחת ידיי יצירת אמנות.’ אני כותב אותו כי יש שקר כלשהו שאני רוצה לחשוף, עובדה כלשהי שאני רוצה שיבחינו בה” ג’ורג’ אורוול (“1984”, “חוות החיות”)

  • “העובדה שמישהו עם חיבור לאינטרנט במקום עבודתו יכול להפיק פרוזה טובה מוטלת בספק” ג’ונת’ן פרנזן (“התיקונים”, “חירות”)

  • "כתבו כשאתם שתויים, ערכו כשאתם פיכחים.” ארנסט המינגוויי (“הזקן והים”, “למי צלצלו הפעמונים”)

  • “הגנו בקנאות על הזמן והמקום בהם אתם כותבים. הרחיקו מהם את כולם, גם את האנשים היקרים לכם ביותר.” זיידי סמית’ (“שיניים לבנות”).

  • “פרוזה היא ארכיטקטורה, לא עיצוב פנים.” ארנסט המינגוויי (“הזקן והים”, “למי צלצלו הפעמונים”)

  • "כדי ליצור סיפור מלא עוצמה, יש לבחור בנושא מלא עוצמה.” הרמן מלוויל (“מובי דיק”)

  • “הזמינו את התחביר, את האיות ואת הפיסוק אל חייכם! גם הבלגן מלא-החיים והנפלא ביותר חייב להפוך למשפטים” טרי פראצ’ט (סדרת “עולם הדיסק”)

  • “שלמות מושגת לא כאשר אין יותר מה להוסיף, אלא כאשר לא נותר דבר שאפשר למחוק” אנטואן דה סנט אקזופרי (“הנסיך הקטן”)

  • “הדרך אל הגיהינום מרוצפת בתארי-הפועל.” סטיבן קינג (“קארי”, “בית קברות לחיות”, “מיזרי”, “על הכתיבה”)

  • "אם אתה יכול לספר סיפורים, ליצור דמויות, להמציא אירועים, ויש בך כנות ותשוקה, זה לא משנה כהוא זה כיצד אתה כותב.” סומרסט מוהאם (“הלהבה הקדושה”, “הסחרחרה”, “הצעיף הצבעוני”)

  • “זנחו את הרעיון שאתם הולכים לסיים אי פעם. אל תחשבו על 400 העמודים, כתבו רק עמוד אחד ביום, זה עוזר. ואז, כשזה מסתיים, אתם תמיד מופתעים” ג’ון סטיינבק (“ענבי זעם”, “קדמת עדן”, “על עכברים ואנשים”)

  • “הקורא הוא חבר, לא אויב, לא צופה מן הצד” ג’ונת’ן פרנזן (“התיקונים”, “חירות”)

  • “אם אינך מספר את האמת על עצמך, אינך יכול לספר את האמת על אנשים אחרים.” וירג’יניה וולף (“חדר משלך”, “אורלנדו”)

  • “אם הכותב אינו דומע, הקורא אינו דומע. אם הכותב אינו מופתע, הקורא אינו מופתע.” רוברט פרוסט (“הדרך שלא נבחרה”)

  • “בכל פעם שאתם כותבים, שאלו את עצמכם: האם הסצנה הזאת הייתה יכולה להתרחש בכדור פורח? אם התשובה היא כן, כנראה ששם היא צריכה להתרחש.” הארוקי מורקמי (“יער נורבגי”, “קפקא על החוף”)
כסופרת, המון פעמים אני נתקלת במבוי סתום של עלילה/מסר.
כשצריך לכתוב סיפור קצר,
הצגה,
מחזמר,
סיפור ארוך,
או כל דבר אחר.
משערת שיש כאן בקהילה עוד כמה כמוני, שסיעור מוחות קטן של כמה אנשים נוספים יכול להועיל להם מאוד.

לכן אני פותחת בזאת תחת מהדורה מכובדת זאת אשכול השראות. עלילות. עלילות. עלילות. וגם מסרים.
לדוג' עלילה: ילד נכה מציל את משפחתו בטבע דווקא בגלל מוגבלותו (בזכות קב העץ שהיווה חומר בערה שסילק את הזאב)
לדוג' מסר: לפעמים האוצר נמצא מתחת לתנור.
עלילות עם קונפליקטים, מה טוב. ילד-נכה-מציל - זה כבר קונפליקט.
ומסרים הבו כיד הדמיון הטובה עליכם.

כמובן שכל הרעיונות כאן ינתנו במתנה גמורה לקהל הסופרים, ככה שתעלו רעיונות שאתם מוכנים למכור,
ואל תדאגו. רעיון זה רק גרעין. הסיפור שיצא בסוף יכול להיות שונה עד מאוד מנקודת ההתחלה שהקפיצה אותו, אז אפשר להשתמש ברעיונות משומשים.

ועוד משהו - אפשר להעלות תמונות שמספרות - ולתת לקהל לסער את המוחות ולתת רעיונות שיתנו לכם עלילות נהדרות.
אז קדימה, מי שמצטרף, שירים אצבע:)
בסך הכל סופרים יודעים להזליג רעיונות משונים עד מאוד בלי תכנונים רבים מידי. כתבו את כל מה שעולה בדעתכם. בלי סינונים ובלי חסכונות...
בהצלחה!
היה לי חלום ישן לאגד ולקטלג את מיטב השיתופים האלמותיים שהתפרסמו בקהילת הכתיבה. אז הלכתי ופשפשתי, נברתי וחיפשתי, וליקטתי משלוש השנים האחרונות את המיטב לפי סדר מעגל השנה. פוסטים שקיבלו תהודה חיובית משמעותית, וכאלה שאינם קשורים לאירוע אקטואלי אלא יוכלו להיקרא ולעבוד גם בשנה הבאה או בעוד עשור.
אם פספסתי משהו, וכנראה שפספסתי, תוסיפו פה בתגובות ונשלב את זה ברשימה.
הנה זה בא:

ראש השנה
באשר אני שם
להיות לזנב
לא מדובשך

יום כיפור
ידך פשוט
יהודי כשר

סוכות
כתבו עליו בעיתון
צאו מהקופסה
שלא תתעסקו איתו
נקמת הבעל
נקודת תורפה
כנסת המינים
סוכה מגושמת להחריד
מכתב גלוי לאברך אחד

חנוכה
ערכים לא תקינים
זה מה שהיוונים רצו
קולוסיאום בית יעקב מציג
תורה מתוך הדאחקות
לביבות ואכזבות
שריפת הפתילות של ציקי הובלות
סופגנייה צומחת
רשות להשתמש בהם

עשרה בטבת
אתגר דו שבועי - הצעקה

ט"ו בשבט
עלילות הרב משה מנרה וסלסלת פירות

פורים
חצי יבש
עיתון פורים
ונתון הלבוש והסוס
יש מיין
ליקר בננה

פסח
חמץ משהו משהו
עברנו את פרעה?
עיתוני החג, הראיון שלא תקראו

יום העצמאות
טיפים למנגל מושלם
ביום העצמאות אני לא אומר הלל
שיר עצמאות

ספירת העומר
שירת העצבים

חג מתן תורה
בשכר שממתינות
בעקבות הממתינות
החג שלי
עד עלות השחר
קיבלנו מתנה
אתגר - תנו כבוד לתורה

שלושת השבועות
למי תקעו השופרות
שלושת השבועות
רב קומות
ירושלים של דורות
איחוד משפחות, אני בעד
השמשאים
שואלים הלכו בה
זוכה ורואה
אתגר - קו ישיר לגאולה

בין הזמנים
הויקיפדיה של הנופשים
המילון לנופש החרדי
זבח משפחה
הרודף אחרי החופש
אנחה לאחיות
טאטע

אלול
חובות ולבבות
קצרים של אלול
פלצות. ה' אלפים תתמ"ג
אלול. חודש המשלים והסליחות
התבודדות
לאבא מספרים הכל
ככה זה לא תשובה
לא הספקנו למצמץ, והופ תשפ"ב נגמרת גם היא.
ועם סיום השנה, כמיטב המסורת מגיע גם סיכום השנה.
אז בלי יותר מדי דיבורים, הרי הוא לפניכם. סיכום הפעילות השנתית בקהילת הכתיבה.

מאמרים מקצועיים בנושאי כתיבה וספרות

אשכולות זכורים

אתגרים דו שבועיים

האתגר החודשי

סדרת האסוסיאציות

שיתופים בולטים לאורך השנה
כשיהיה לי רכב מאת @פרוגמטי
פוליטיקה זבל מאת @שיילה
טרמפ מזווית הנהג מאת @מאלף ועד ת"ג
טוסטים לדוסים מאת @3333ציפי
באגסי על הכוונת מאת @הנף מקלדת
אשכול על ידי עושי המלאכה מאת @מ. י. פרצמן
30 דברים שצריך להספיק עד גיל 30 מאת @הדוויג
תמונה פרטית מאת @RACHELIZ
כרוניקה של היסטריה תקשורתית מאת @yonatanr
משיח לא מטלפן מאת @לאלה
מאוחר מדי מאת @יאן
לחובבי ממלכה במבחן מאת @מתרגשת
לכב' הורי התלמידים מאת @דוכוסטוס
אבעבועות הקוף מאת @castamir
טיפים למנגל מושלם ביום העצמאות מאת @שיילה
דאגות של אחת עשרה בלילה מאת @אשר לב
אין שכל יש דאגות מאת @castamir
עלה בידי מאת @פרוגמטי
קינוי וסטירה מאת @שולחן עורך
הפרסומות האלה מאת @אריאלל34
שפה חדשה מאת @כותב השורות
כפרה עליך נשמה טובה מאת @Sara led
לרב'ה גולדברג שלום וברכה מאת @הזדמנות
לייב אנבוקסינג מטורף מאת @lab
המסעדה החרדית בלכיש סיטי מאת @יואל ארלנגר - קקטוס
צנועה כחתולה מאת @נועה לבין (Tamar)
בטעות מאת @מתיקות האהבה
מוקד ביטוח לאומי שלום, מדברת עינב, במה אוכל לעזור? מאת @רודיום
סיפורו של אבי השמן מאת @אדם מהשורה

יאללה תשפ"ג
אחת הבעיות של כותבים היא הבדידות המקצועית. אנחנו יושבים לבד וכותבים ואין לנו דרך לקבל משוב כן ואמיתי, מקיף ויעיל על הכתיבה שלנו ולדעת האם היא מספיק טובה.
אז יש כאלה שמקריאים את הטקסטים לבת הזוג העייפה, אחרים מחזיקים לצורך כך איזה חבר לעט מצוא..

אני יוצא כעת במיזם ניסיוני - שירות רשמי וממוסד של חוות דעת נוספת לכותבים.

למי זה מיועד?
כותבים שמוציאים על בסיס קבוע תכנים קצרים (עד 3000 מילה); קופירייטירים, עיתונאים, בעלי בלוגים ורשימות תפוצה, כותבי טורים, כותבי מאמרים ועלונים וכל מי שחש בדידות אמנותית בתהליכי הכתיבה שלו ומחפש משוב מעמיק ואיכותי.

למי זה לא מתאים?
מי שלא כותב.
מי שלא מוכן לקבל ביקורת וחושב (או יודע) שהטקסטים שלו מושלמים ועין נוספת לא יכולה להשביח אותם.
מי שעוסק בטקסטים ארוכים כמו למשל ספר שלם.

מה זה שונה מסתם שיתוף לביקורת, למשל פה בפורום?
כשמפרסמים 'שיתוף לביקורת' ברוב המקרים לא מקבלים ביקורת ממוקדת, אלא יותר מחמאות או ביקורת כללית. פה מדובר בעורך מנוסה שקורא בעיון כל מילה ומחוייב לתת חוות דעת כללית כמו גם המלצות ספציפיות לשיפורים נקודתיים.
נקודה נוספת היא שיש טקסטים שאמורים להתפרסם בבמה ציבורית כמו למשל עיתון, והם לא יכולים להתפרסם לפני כן בפורום פתוח.

איך זה יעבוד?
כל חבר יקבל גישה לפלטפורמה ייעודית שבה הוא יוכל להעלות מדי שבוע עד שלושה טקסטים, כל אחד עד 3000 מילה.
בתוך יום לכל היותר הוא יקבל חוות דעת וביקורת מקצועית שתצביע על נקודות החוזקה שיש לשמר, ונקודות החולשה שיש לשפר כולל הנחיות מדויקות לביצוע.

זה עולה כסף?
כל דבר טוב עולה כסף.
אבל מכיוון שהמיזם הוא ניסיוני ובהקמה, חמשת המצטרפים הראשונים יוכלו לקבל חודש ראשון ללא תשלום.
בהמשך, החברות תהיה כרוכה בתשלום.

מגניב, בא לי להצטרף
שלח אלי הודעה פרטית ותקבל טופס הגשת מועמדות.
(מי שאינו מנוי פרימיום - יסמן הודעה זו בלייק צוחק וכך אדע ליצור איתו קשר)


ושתהיה לכולנו כתיבה וחתימה טובה
הפרטים כאן:
הנה הגיעה הסצינה.
מה סצינה? ה-סצינה. הו-הו. ליבת הסיפור.
זו שדורשת השתפכות הנפש; בכי מטלטל; צמרור; תחושת בדידות מדוכאת. או דווקא צחוק מתגלגל; אושר צרוף; שלווה מרפאת. ולפעמים אפילו מתח עוצר נשימה; התכווצויות בטן; עור ברווז.
הידיים במרחק אפס מן המקלדת, מפזר חום קטן מסתובב סביב רגליכם ככלב שמירה, הטלפונים מושתקים. הכל מוכן ומזומן לרגע הדרמטי: ה-כתי-בה.
ו...אופס.
איכשהו הייתם שמחים מדי היום בשביל לתאר את בני המשפחה מצויידי הטישיו על הכיסאות הנמוכים. או להיפך, עצב מר כוסס בכם, מפריע לחגוג את חתונת בני ה-45 שסופסוף סבים סביב חופה בלויה לאחר 20 שנות ציפייה.
בכולופן, אין. לא הולך. תקוע. לא זז. חוסר הצלחה מובהק. כל שיום שיעלה בדעתכם.
גמרתם לדפדף על פרוג, להביע דעה נחרצת על מצוקת ילדכם החוששים מהשעה 8:30, לגרד נואשות חצ'קון חדש.
מבט אל השעון. הדד-ליין נושף.
וישועה מנין?

ובכן. כחכוח, כחכוח, אוקי.
זה הזמן לחבר אוזניות, רמקולים, מערכת הגברה או וואטאבר, ולגשש עם העכבר לתיקיית ההשראות.
כן! למה, רק לציירים מגיע?
אז בתיקיית ההשראות שלי יש מוזיקה. מכל המינים. שירים. מנגינות. טראנסים.

מעלה כאן, ואשמח שתעלו גם.
  • 640
    • תודה
    Reactions: פרוגמטי1 //
    0 תגובות
    אז כן, כולנו כותבים מעולים ועורכים משופשפים,
    אבל הרבה פעמים כשמדברים על תמחור מתחיל בלגן.

    כי נניח שאתה רגיל לתמחר לפי גיליון דפוס (24 אלף תוים), אתה כבר רגיל ויודע שהמחיר שלך הוא לצורך העניין 1500 ש"ח לכל גיליון. אבל פתאום מגיע לקוח פוטנציאלי ומציע לך שכר לפי תעריף של 250 ש"ח לכל 1000 מילה.
    או אם אתה עורך שרגיל לעשות ספירת מילים בקובץ ולגבות 18 אג' על כל מילה, ואז מגיעה אליך הצעה לעריכה ב-40 ש"ח ל-1000 תווים. לך תתחיל לחשב אם זה יותר או פחות ממה שאתה רגיל לדרוש.

    לצורך כך יצרתי באקסל מחשבון פשוט להשוואה בין כמה אפשרויות נפוצות לתמחור. תודה רבה ל
    @אפר על העזרה.
    אני מצרף אותו כאן לתועלת ציבור הכותבים והעורכים (וגם המעמדים שעדיין מתמחרים לפי מילים / תווים / גיליונות).

    איך משתמשים?
    זה נורא פשוט.
    מזינים בכל פעם נתון אחד באחת השורות הירוקות, ומיד, הפלא ופלא, כל השורות הכתומות מתמלאות בנתונים המתאימים.

    אזהרה!
    אם תנסו להזין שני נתונים במקביל - כלומר ביותר משורה ירוקה אחת - אני ממש, אבל ממש לא לוקח אחריות למה שיקרה לכם על ידי המערכת. ראו הוזהרתם!
  • 1K
  • ב״ה

    קראתי את הספר הזה ואני פשוט חייבת להמליץ עליו:

    הצילו את החתול / בלייק סניידר
    במקור הספר מיועד לתסריטאים ואנשי קולנוע, אבל גם סופרים ושאר העוסקים במלאכת הכתיבה ימצאו בו אוצר של ממש. לדעתי בכל אופן.

    הספר הוא מדריך לכתיבת תסריט משלב הגדרת נושא הסרט, ועד לסיום תכנון מפת התסריט ובקרת הביצוע.

    הסופר מחלק את הסרטים לז׳אנרים (לא, לא אלו המוכרים לנו) לפי ניתוחים שעשה לאלפי סרטים שבהם צפה (ושעבדו!). הוא מציע לכותבים לזהות מבין הז׳אנרים את הז׳אנר של הסיפור שהם הולכים לכתוב, ולהיצמד לחוקיות מסויימת שגורמת לסרט בז׳אנר כזה לעבוד.

    יתכן ש׳גיליון הביטים של סניידר׳ - זה הדובדבן שבקצפת, אבל קצת קשה לי להיות החלטית כשלמעלה קצפת והספר כולו עוגת פיניאטה אחת גדולה.

    עוד קצת:
    >>הספר הזה בשונה מהספר ׳סיפור׳ אינו עוסק באמנות כתיבת הסיפור על שלל מרכיביו. כך שמי שקרא את ׳סיפור׳ - לא יצא ידי חובה : )
    >>היות והספר מדבר על כתיבת תסריט הסופר מתייחס לצירי זמן בכתיבת העלילה במונחים של עמודי תסריט
    (סטנדרט של 110 עמודי תסריט לסרט של שעה וחצי).
    סופרים יכולים להמיר את זה כמובן על פי שיקול דעתם והגיונם.
    >>הספר כתוב בצורה מאד קלילה וזורמת (לפעמים קצת סחבקית משהו), יש פה ושם מילים פחות לעניין,
    והדוגמאות לא בדיוק מסרטי גרובייס. לתשומת לב.

    תוכן העניינים:
    image.jpg
    image.jpg
    image.jpg

    וגיליון הביטים של בלייק סניידר:
    image.jpg

    לסיכום:
    יותר מממליצה לקרוא את הספר.
    תיהנו

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה