קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
שמח ונרגש לבשר לכל חברי הקהילה היקרים, ולכלל גולשי פרוג האהובים
לאחר השקעה רבה, אנו זוכים לברך על המוגמר, בהוצאת הספר

פה אשב
לבחור להיות שם

ספר שהורתו ולידתו הייתה בפורום הנוכחי תחת השם 'לאסורים צאו' - מיומנו של חולה טרשת נפוצה.

בחור צעיר, שובב ואנרגטי, מוצא את עצמו מול אבחנה קודרת המאיימת לשנות את חייו לנצח
ההחלטה לצאת למלחמה עיקשת מתקבלת ללא היסוס
אך הוא מגלה אט אט, שישנם דברים בהם אי אפשר להילחם
מעומק השבר והייאוש הוא מגלה את האפשרות לבחור
בחירה אמיתית. בחירה שמשחררת אותו מהצורך לשנות את המצב
בשיאה הוא נותן לבורא יתברך כתר מלוכה.

זהו הסיפור של כל אחד ואחת מאיתנו
ההתמודדות מול נתוני חיים שאינם ניתנים לשינוי
העמידה למול אכזבה צורבת שוב ושוב
הרצון לסדר את העולם כרצוננו

מקבלים לפתע זווית ראיה חדשה ומפתיעה
כזאת שמרוממת אותנו מעל הקשיים האפרוריים
ונוסכת בנו שלווה, שמחה והשלמה.

ובנימה אישית: זכיתי לכתוב בעצמי כשני שלישים מהספר, אך עקב העומס הרב שהיה לי, נאלצתי להשאיר את כתיבת השליש האחרון לגיסי היקר בעצמו (היה שווה!), כך שגם הורתו ולידתו של ספר זה עצמו עטופה בהכנעה לרצון שמים.

זה הספר שיוביל אותך למקום של הרפייה אמיתית ומשחררת, תוך כדי חיבור ומודעות עמוקה אל כל החלקים שבך.
חיוני בכל בית, ובייחוד למי שמחפש מקום של חירות בתוככי ההתמודדות במשעולי החיים.

ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות
פעם עשיתי רשימה של שמות. פשוט מצאתי בספרים, מגזינים ומהראש שמות.
עשיתי כמה קטגוריות.
רוצים לעזור לי להגדיל את הרשימה?
לא חייבים להשתמש בGPT. אפשר פשוט לקחת מהחיים.
מצרפת את הרשימה (היא ממש חלקית וקצת לא מסודרת) לשימוש חופשי כמובן :)


שמות: גויים

א: אד, ארני, ארנט, או'הרה, ארי, אלווס, אנדרה, אמיל, ארגוס, אנטון, ארליס,

ב: ברט, ביל, בואן, בונד, בנג'מין, בראון, ביק, בוליאן,

ג: ג'ורג', ג'יימס, ג'ים, ג'ייני, גוסטב, ג'ון, ג'ונתן, ג'ארלד, ג'רום,

ד: דאדלי, דיק, דאניו, דניאל,

ה: האנק, הארי, האריס,

ו: ווליאם, ווד, וואלס, ווסילי, ויולט,

ט:, טד, טרנס, טום, טומי, טוני, טרוויס,

י: יוסטאס,

כ: כריס, כרסטיאנס

ל: לוני,

מ: מל, מרטיני, מארק, מונטמורנסי, מייק,

נ: ניק,

ס: סמית, סת'רלנד, סם, סבסטיאן, סמי, סמיואל,

פ: פרד, פרסי, פירטסון, , פרידריך, פורד, פיט, פיטר, פוטר, פטריק,

צ: צ'ארלי, צ'רצ'יל, צ'ייני,

ק: קולדוול, קרי, קרטר,

ר: רול, ריק, רון, רובי, ריינר, רדינג, ריצ'ארד.

ש: שון, שייקספיר,

ת: תומפסון,

שמות חילוניים

שון, רון, ערן, כפיר, גיא, אייל, אילן, אלי דן, עדי, נחל, ירדן, קשת, אלון, יוני, איתן, יותם, חובב, זהר, דן, גל, יורם, איציק, נועם, רונן, עודד, שי, ישי, דניאל, תומר, קובי, יגאל, מוטה, אריאל, צבי, עופר, צדוק, אופק, אפיק, אדם, עמיר,

שמות משפחה יהודיים וחילונים:

כהן, לוי, כץ, רבין, בגין, גור, אלון, שרון, סנה, זמיר, מרגלית, הוד, אופיר, רוזנשטיין, קליין, גולדשטיין, וגשל, גולדווסר, גולדמן, רוזנטל,

שמות יהודיים:

שלמה, יצחק, שמואל, פנחס, מנחם, אליהו, אהרון, יעקב, מרדכי, משה, חיים, שמריהו, צבי, ישראל, מאיר, מנדל, יוסף, נתי, שמחה, דניאל, עזרא, שמעון, שלום, ישי, איתמר, יאיר, יהודה, דוד, יהושע, מוטי, ברוך, בער, אפרים, הלל, נחמיה,

שמות ערביים

מוחמד, אחמד, עלי, יוסוף, עומר, מוסא,

שמות נשים:

אהובה, נעמה, תמר, אביגיל, חיה, פייגא, שולמית, איילה, ברכה, גיטל, זיסל, הדסה, רחל, רבקה, מיכל, שמחה, רננה, שפרה, מזל, חנה, דבורה, , שושנה, יהודית, יוכבד, מלכה, רות, שרה, חוה, אלישבע, בת שבע, מרים, לאה, שירה,
השבוע הלכתי לקניות בסופר.

לאחרונה יש בתוכי סערה פנימית קשוחה, אם עד היום הייתי נראית בסדר כלפי חוץ לאחרונה זה קצת ניכר בחוץ שאני מתמודדת...
אז בקניה בסופר הרגשתי איך יש בי המון צרחות פנימיות, חרדות, ועוד הרגשות לא נעימות.
כאילו הכל טוב חיצונית אבל בפנים התחושה היא שהכל מוכה וחבול בלי ממש רפואה.
שמתי מוסיקה באוזניות וזה לא היטיב איתי כל כך,
כך שחיפשתי דרכים להיטיב עם ההרגשה שלי.

ואז באמצע הקניה, כדי להיטיב עם עצמי, ולהרגיע את התחושות והמחשבות השוצפות, אמרתי לעצמי:

"את מלכה!"
"מה הכוונה מלכה?"
"את המלכה של כל העולם, כל העיניים נשואות אליך, את המלכה ואת מחליטה על הכל!!
המחשבה הזו היא מחשבה מטורללת קצת, אבל מה אכפת לך לחשוב ככה, אולי זה מה שייטיב איתך, סך הכל, את לא מלכה של אף אחד אלא של עצמך, אבל את בתוכך, אז את מלכה, לא מלכה רגילה, אלא מלכה שמחליטה".
"אבל ה' מחליט".
"ה' נמצא בך, את מלכה יחד איתו".
אוקי, בשביל להרגיש טוב זרמתי עם זה.

אני חושבת שהמחשבות הטורדניות מחפשות איזו מטרה טובה כדי להתייצב, והמחשבה המדהימה שאני מלכה, שזה כנראה משאת נפש של כל אדם להיות מלך או מלכה, היא מחשבה מייצבת כשהיא באה מתוך קושי פנימי גדול.
אני רוצה לומר שאני מאמינה שהתחושות שלנו הן משמים, גם הקשיים הם משמים, הכל משמים. דברים לא באים לאדם מהאוויר אלא צריך למצוא פתרון ותיקון.
ואם מרגישים רע צריך למצוא את הפתרון, ואם הפתרון הוא לחיות בתודעת מלך או מלכה. זה בסדר.

אני כותבת בחיוך, אבל מעניין אם הפתרון להיות בריא בנפש זו המחשבה שאני מלך/ מלכה.
אומנם המחשבה הצינית אומרת שבתי משוגעים מלאים באנשים שטוענים שהם מלך/מלכה/נביא/משיח.
אבל בתור אחת מתמודדת נפש שמחפשת דרכים להגיע למקום בריא ויציב, אני מאמינה שאם הנפש משתגעת היא צריכה תשובה, פתרון, איזה שינוי פנימי שיביא לה מזור.
בינתיים המחשבה שאני מלכה לא באמת עזרה לי במאה אחוז, אולי קצת בהתחלה.
אני כנראה צריכה פתרון תודעתי נוסף.
אבל זה היה מעניין להכנס לתודעה כזו, ונראה לי שאחזור לשם שוב...
כי בתור בני מלכים כל אחד מאיתנו מלך או מלכה, ויתכן שהנשמה פשוט כמהה להגיע למצב התודעתי הזה, למי שהיא באמת!

מה השלבים להיות מלך/מלכה יהודים:
1. להאמין שה' הוא המלך של כל העולם אין אתר פנוי ממנו ולהאמין שמידותיו של ה' הן י"ג מידות רחמים.
2. לקבל על עצמנו י"ג מידות רחמים, על הטבע שלנו, להכנע לטוב ולהכיר בטוב שקיים בנו.
3. לאהוב את עצמי ולהכנע לפני ה' להבין שאינני מושלם ולבקש תמיד סליחה לפניו
4. להבין שאני לא נפרד, אלא חלק מה' וחלק מהעולם, ולפיכך יש לי יכולת לייצר עולם טוב על ידי תודעה חומלת וטובה
5. לקבל את זה שאני מלך/מלכה - בשבילי נברא העולם.

בשביל אדם מתמודד נפש המחשבה שאני מלך זו מחשבה מאוד חשובה, כי אדם מתמודד נפש הוא אדם שמתמודד עם שלל תחושות ורגשות לא פרופורציונליים, ולפי דעתי המחשבה שאני מלך גורמת לאדם לחוש שכל מה שעובר עליו זה למטרה גבוהה, אבל לא רק הוא מלך אלא כולם סביבו מלכים כי יש עיקרון של שיוויון בעולם, ולחשוב שרק אני מלך/מלכה זה לא בריא לנפש, לדעתי.

חשבתי לכתוב כאן פירוט על אופי המלך הזה, אבל תחליטו אתם, אם תרצו להיכנס לתודעה כזו, איזה מלך הייתם? ואם בא לכם תכתבו בתגובות תשובה - אפיון למלך שאתם.
אם תרצו אכתוב לכם מה החשיבה שלי.

אם הייתי מצליחה לחשוב ככה ולהיכנס תמיד לתודעה כזו הייתי מרגישה יותר יציבה, כי זה מרגיע לחשוב שיש לי שליטה.
מצד שני, אולי עדיף לשחרר את השליטה ולבקש שה' ישלוט.
זה קצת קשה להגיע להבנה שאני מלכה אמיתית.
אבל זה כן מעניין מאוד, ואולי אולי גם אמיתי, ואני ממליצה גם לאנשים שאין להם התמודדות נפשית לנסות להיות בתודעה של מלך.
כי יש בעולם אנשים שליליים בתודעה של מלך, אז למה שאנשים שמאמינים בבורא עולם לא יצליחו להכנס לתודעה כזו באנרגיה טובה ומאמינה בטוב?
בינתיים אני מחפשת דרכים נוספות כדי להגיע לבריאות נפשית, אני חושבת שאמונה שלמה בה' זו הדרך הכי טובה, אבל קשה להגיע לשם.
*
יש לי דרך נוספת להתמודד עם מחשבות רעות, הדרך הזו מבוססת על דבריה של גב' עינת מים:
לתת לה' מיד כל מחשבה לא טובה שעולה בי.
מישהי אמרה לי שהיא אומרת על מחשבות לא טובות 'בטל ומבוטל'
והוספה שלי: לבקש סליחה על המחשבה הזו ולבקש מה', במקום המחשבה הלא טובה, אור וטוב.
אם אגלה דרך נוספת להתמודד עם קשיים נפשיים, וזה מעניין אתכם, כתבו כאן בתגובות ואעלה כאן בהמשך בלי נדר.

בינתיים פתרון נוסף שנשמע מובן מאליו אבל אני צריכה להזכיר לעצמי כל פעם מחדש, כי שוכחים...: להתבונן על מה שיש ולהתפעל מכל דבר, ממש מכל דבר, ולומר תודה על כל פרט.


שבוע טוב ובשורות טובות
  • 60

  • באתי כאן בקוצר אמרים, לעורר על דברים נסתרים,

    שהרבה מאד הורים, לא יודעים על המון המון מקרים,

    שבו הם רושמים את ילדיהם הצעירים,

    לכל מיני מוסדות חינוך, ש'מצטיירים' כאילו הם מאד מסורים,

    אבל באמת באמת הם רק סופרים, כמה ילדים תחת ידם עוברים,

    ובפועל צומחים שם המון עלים אפורים,

    בלא שמחה וחדוות נעורים.

    מנביטים שם מבטים שחורים, בלא חיבוק חם ואהבת מורים,

    בלא חיבור אמיתי לתורה הקדושה ולספרים,

    אחרי זה עוד ישאלו 'למה יש הרבה נושרים'....

    >>> <<<

    ומכאן הקריאה הקדושה,

    שאם לא ביררתם היטב עם חקירה ודרישה,

    אסור לרשום ילד לשום מוסד !!

    אסור לנו לתת לזה יד !!

    לא יתכן שנעמיד על ילדינו, את מי שיזיק לבננו,

    איך נפקיד את היקר לנו מכל, בידי מי שהכסף חשוב לו מכל.

    >>> <<<

    מצורפים בזה דוגמאות אמיתיות,

    כמובן טשטשנו את הדמויות,

    שלא יבואו אלינו אחר כך בטענות, שלא יעשו לנו בעיות,

    בתפילה שלא יצאו מתחת ידינו תקלות או טעויות.

    >>> <<<

    הרב?! 'אין טישו בשירותים' לחש הילד במבוכה,

    'בדקת בכולם'? פלט ה'רבה' באנחה,

    'בכולם אין' הגיב הילד שומר על איפוק,

    'אולי תשאל את האיש תחזוקה' הציע העסוק,

    שאלתי אותו כבר השיב הסובל המתוק,

    הוא אמר שרק ביום שלישי הוא שם טישו...

    רשרוש ניירות היתה התגובה, 'תבא עוד עשר דקות !! אתה לא רואה שאני עסוק?! נזף בו המלמד הידוע'....

    'טוב אני כבר לא צריך' מלמל הילד, דוחה את הקץ למועד לא ידוע ....

    >>> <<<



    מה זה היה ... ?? הזדקף בכאב, בעודו מעסה את מצחו הדואב,

    שוב הרב תפס אותו בוהה, ושוב לעצמו הוא תוהה,

    למה צריך לזרוק עליי לורדים של לוח?

    האם זה הדרך לגרום לי להצליח ? אולי כדאי לי לברוח ?

    אולי בחיידר אחר, כן יידעו איך לעזור לי לפרוח ... ???

    >>> <<<

    'לא יוצאים להפסקה עד שגומרים' !! נשמע כרוז החלטי, אופייני לימי הביניים...

    עשרות כוססי העפרונות המשיכו לבהות בדפים הריקים, מנסים מגרדים חורקים שיניים...

    נכון, אתמול נתנו להם ללמוד שעתיים,

    אבל איך זה מספיק כדי לחזור על ארבע דפים מלפני חודשיים ? ....

    הרב ? מי הכין את השאלות ?

    העיז אחד המיואשים לשאול, מדליק בדבריו עשרות עינים מתייסרות מייחלות,

    אנחנו לא מכירים את הסגנון,

    וחוצמיזה הרבה דברים כאן לא למדנו, ממש המון....

    'צא החוצה' !! מה 'אין לך אצבע' ?? 'איזו חוצפה' !! הגיעה התגובה, המרושעת המתעלמת והמעליבה,

    הרי אין לו על זה באמת תשובה,

    אסרו עליו לגלות שזה מבחן שהועתק מאיזה 'ישיבה',

    אחרי זה מה יאמרו על המערכת החשובה ...

    >>> <<<





    בדיחות עצובות....

    • שאלה: איזה כפתור ה'רבה' שלי מסובב, כשהוא רוצה להנמיך את ה'ווליום' בכיתה?
    תשובה: את ה'אוזן' של אחד הילדים.....

    • שאלה: האם הכסא שלך מתנדנד בגלל שהוא עקום?
    תשובה: לא בגלל זה, בגלל שהמזגן עובד.....

    • שאלה: למה אתה לא אוכל את הטשולנט?
    תשובה: כי זה מזכיר לי את הטשולנט שהביאו פעם ב'חיידר'....
  • 72
  • היום יצא לי לדבר עם מוכרת בחנות של ספרים ישנים, סתם עברתי ליד חנויות בעיר מגורי ופתאום נתקלתי בחנות שלא ידעתי שקיימת.
    הופתעתי שהגיעה לעירי חנות מתל אביב, עם ספרים בניחוח כבד מיושן.
    אומנם לא ספרים שאני קוראת, אבל כן נכנסתי להתעניין.
    לא יודעת אם המוכרת רצתה לשוחח איתי, כי כדי לנהל שיחה צריך עניין משותף, ואין לנו מושג אם האדם מולנו באמת מתעניין בנו או פחות, היא גם לא מהציבור החרדי, אבל אני כן התעניינתי מאוד בכל הקונספט שנראה שהגיע הנה מעולם אחר.
    מצאתי את עצמי מתעניינת בדעות שלה, שואלת שאלות על הספרים, מהיכן הגיעו לחנות, ואפילו שאלות אודותיה.

    ואז חזרתי לבית והבנתי, כמי שאין לה חברות, שיש לי שפה משותפת עם אנשים בסגנון מסוים. זה מרתק להבין שכל אחד מחפש
    שיח מתאים עם אנשים בקבוצת ה'שווים', אנשים שהוא מוצא איתם משהו משותף.
    וחשבתי שיהיה מעניין ליצור קבוצה של כותבות/סופרות למפגש של שיח משותף, הקשבה ולמידה.

    באופן אישי קצת קשה לי למצוא חברה, (האמת שאני לא מחפשת חברות, יש לי מכרות וזה מספיק, אבל אני חושבת שכולם צריכים יחסי אנוש ותחושת שייכות, ואפילו להכיר אנשים דומים להם כדי להצליח להרחיב אופקים).
    אני חושבת שזו בעיה של כותבות רבות שמטבע הדברים הן 'בודדות',
    כי סופרים חווים את החיים מזווית מסוימת, יש להם אולי שפה מסוימת, חשיבה קצת אחרת, אתגרים שונים וכו'.

    אם יש כאן כותבות שירצו להצטרף למפגש כזה כתבו לי למייל. peri33550
    אין לי מושג איפה אפשר להפגש, אבל אפשר למצוא מקום מתאים.
    וכן אם יש כאן מישהי שתרצה להנחות את המפגש הזה, במידה ותתגבש קבוצה.

    מה התועלת מכזה מפגש? אין לי מושג.
    אולי רק מפגש ראשוני לראות אם יש בזה תועלת, אם באמת יש לסופרות כמוני שפה משותפת.
    יתכן שכן, אבל גם יתכן שפחות.

    בהמשך ניתן להרחיב מפגשי שיח כאלה בשיתוף קהל קוראים.
    אבל זה רק בהמשך, אם תתגבש קבוצת סופרות/כותבות.
    בהצלחה
    0 תגובות
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן1 //
    3 תגובות
    נסעתי הבוקר באוטובוס פנימי, בירושלים.
    אברך עדין הופתע כשהמבקר הודיע שלא תיקף, הוא טען שהצמיד את הכרטיס למכשיר התיקוף.
    הפקח גער בו קולנית ובקש תעודת זהות.
    היהודי לא התווכח והגיש לו אותה.

    בספסל לידי, ישובה גברת קשישה, לא דתיה. גברת אלגנטית כזו, שעצם ישיבתה באוטובוס העלה בי תהיה.
    כעת, היא גונחת קלות ומודיעה: "כואב לי הלב."
    מבטי הנוסעים כולם מופנים אליה, לרווחת האברך הנקנס.
    היא נאנחת שוב דרמטית, ואומרת בקול גדול: "כואב לי הלב, לראות גנב עם פאות וזקן. בושה."
    אה?
    אני מביטה בה בהלם, באישה שליבה מאיים להשבר מחילול שמו יתברך.
    סביב אנשים מהנהנים בראשם וטומנים אותו שוב בסמארטפוניהם, שם מתחוללות דרמות גדולות מאלו.
    אני מרחמת על האיש הסמוק, על האישה כאובת הלב.

    "סליחה, גברת", אני פונה אליה בדרך ארץ, "אפשר שאלה?"
    היא מתרווחת על מושבה ובאדיבות שלא היתה מביישת נציג ארגוני זכויות אדם- עונה לי: "כן?!"
    "פעם ראשונה שאת רואה נוסע נקנס על אי תשלום ברב קו?" אני סקרנית,
    "כי אם ראית פעם צעיר ישראלי מקבל דו"ח, אני בטוחה שהאופן שבו הנוסע הזה התנהג בלט לך לטובה." אני מתגרה בה מעט. לא מרחיבה על קללות, צעקות ואפילו מכות שנוכחתי לראות במהלך בקרה.
    הגברת מולי מהרהרת מעט, ומזדקפת בכעס: "אבל הוא חרדי, הוא צריך לכבד את התורה והדת! "
    אני נהנית מתחושת המעורבות שלה, מהדאגה לכבוד ה'.
    "הוא מראה לכולם שככה החרדים מתנהגים", מאלפת אותי הקשישה בינה.
    אני לא מסוגלת לשתוק, ומאתגרת אותה בשאלת חשיבה: "אתיופי ששכח לתקף רב קו, ישנה את הסתכלותך על העדה האתיופית כולה?"
    "מה הקשר?" היא מתעצבנת, ומגיעה למסקנה שטוב לא יצא לה מהדיון הזה.
    "עזבי", היא מסכמת, "אני מכירה את החרדים מקרוב. אני נוסעת לפעמים באוטובוס שעובר בשכונת גאולה,
    ורואה אותם עולים ונשארים כולם צמודים לדלת. כשמגיע פקח- הופ! הם כולם יורדים ובורחים. אני אומרת לך, נו. כל החרדים גנבים."
    אני מצלצלת בפעמון, מתחבטת בשאלה האם להגיב, ומה.
    "בכיתה חרדית" אני מונה את מילותיי בעודי מתרוממת, "יכולה חבילת טישיו להיות על השולחן במשך שבוע,
    ואף ילדון מנוזל או אחר שנשפכה לו כוס מים- לא ישתמשו בה מבלי לבקש רשות. מנסיון.
    לא כי זה לא הומני- טישיו עשוי להיות צורך אלמנטרי. ובמה מדובר? בחפץ בשווי אגורות.
    ועדיין, גם בני שש יזהרו מלהשתמש בו.
    זהירות מגזל, קוראים לזה. אחד הערכים הנעלים בציבור שומרי התורה והמצוות.
    יום טוב, גברת. ועין טובה. "
  • 60
  • אז שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח בזאת את המילון השלם לענייני כתיבה.
    מילון שיפרט בקצרה את פירוש כמה מושגים מתחום הספרות והכתיבה.

    ובכן:
    • פרוטגוניסט • הגיבור הדמות המרכזית והחיובית בספר.

    • אנטגוניסט • הנבל הדמות שמפריעה יותר מכל לפרוטגוניסט.

    • סיידקיק • דמות שטפלה לפרוטגוניסט או האנטגוניסט דמות שמשמשת כ"יד ימינו" של הגבור או של הנבל.

    • פרולוג • מעין הקדמה יצירה המתארת את הרקע לעלילה המרכזית.

    • אפילוג • סוף דבר יצירה המתארת את ההתפתחויות שהתפתחו מהעלילה המרכזית.

    • פריקוול • יצירה שנכתבה אחרי העלילה המרכזית אך מתארת התרחשויות שהתרחשו לפניה.

    • סיקוול • יצירה העומדת בפ"ע שמתארת את ההתרחשויות שלאחר העלילה המרכזית.

    • אלגוריה • יצירה שהיא כעין משל שנועדה להמחיש רעיון מסוים.

    • פנטזיה • עלילה על מפלצות, טרולים, כוחות על או כל דבר שלא מהעוה"ז.

    • מדע בדיוני • עלילה על חייזרים, רובוטים או כל פיתוח מדעי שעדיין לא פותח ע"י המדע בימינו.

    • דיאלוג • שיח בין שתי דמויות או יותר.

    • מונולוג • שיח של דמות בינה לבין עצמה.

    • רומן • בעבר שימש ליצירות מסוג מסוים כיום משמעותו כל יצירה שארוכה מנובלה [ע"פ גיפיטי מ40,000 מילים].

    • נובלה • יצירה בינונית באורכה יותר מסיפור קצר ופחות מרומן [ע"פ גיפיטי עד 40,000 מילים].

    • סיפור קצר • יצירה קצרה באורכה [ע"פ המכלול מ2,000 ועד 7,500 מילים].

    • דאוס אקס מכינה • 'האל מתוך המכונה' כינוי למצב בו גורם חיצוני מתערב בפתאומיות במהלך הסיפור.

    • האקדח של צ'כוב • מושג שאומר שאם יש אקדח במערכה הראשונה הוא חייב לירות עד המערכה השלישית, ובמילים פשוטות שלכל מושג שמוזכר בסיפור חייבת להיות משמעות.

    • 'הרינג אדום' • כינוי למצב בו מושתל בסיפור רמז מטעה שמוביל את הקוראים למסקנא שגויה.
    יש לכם עוד? מוזמנים להוסיף!
    ואוו. איזו שנה הייתה לנו. מה לא היה לנו כאן? ניקים חדשים ומוכשרים שהצטרפו לקהילה, דיונים מרתקים עם דעות לכאן ולכאן, סיפורים בהמשכים חדשים, שירים מרגשים כתובים ביד אומן, וכן, גם סיפורים משלל הז'אנרים והסגנונות, החל במתח, רגש וקומדיה.

    לעניות דעתי אומר שהשנה בלטו בקהילה 2 סוגות מבורכות במיוחד: כתיבת שירים, וכתיבת סקירת ספרות.
    מכאן אשלח ברכות ותודות לכל הניקים שהתאמצו, חקרו, כתבו, מחקו, שכתבו, ערכו ופרסמו את יצירתם בפרוג. כידוע לנו, הכתיבה היא ללא רווח כלשהו, אך אסתכן ואומר שתסכימו איתי, שאין כמו הרווח והנחת לראות שמישהו נהנה ואהב את מה שכתבתם.

    וכמובן, ישנו גם את הרווח המעשי. הידע שנצבר 'ומשופשף' מיום ליום. הביקורת הכנה שאנו מעודדים את חברי הפורום לתת לכל אשכול. לא להסס ולומר מה חשבתם על הטקסט, מה בדיוק אהבתם במה שקראתם, תיקוני שגיאות לשון או כתיב, אפילו עצות להמשך העלילה או כיוונים. כל הצדדים האלו הם מורי הוראה קריטיים לכל כותב וכותבת בקהילה.

    וכעת, ללא הקדמות נוספות, אני נרגש להציג בפניכם, כמיטב המסורת, את..... תופים, מסך, אורות, דממה:


    סיכום הפעילות השנתית בקהילת הכתיבה – לשנת התשפ"ה.


    מאמרים מקצועיים בנושאי כתיבה וספרות

    השנה, אמנם, פחות ופחות נתקלנו במדריכים מצד הכותבים, אך הנושא לא נעדר לגמרי. אנו מודים לניקים שמצאו לנכון לשתף את כלל חברי הקהילה בתובנות שונות ומאמרים מקצועיים שונים, ומקווים לראות בשנה הבאה עוד ועוד ניקים המצטרפים אליהם.

    אתגרים דו שבועיים
    ניתן להתגאות שאחרי כל כך הרבה שנים, קהילתנו היא בין הבודדות בפרוג שעדיין שומרת על הגחלת וממשיכה ומתמידה במסורת האתגרים הדו שבועיים. כאן המקום להודות לכל המנהלים שהושיטו עזרה ותמכו (@מ. י. פרצמן , @ניהול קהילת כתיבה ), @הספרן – על איגוד האשכולות לאשכול האתגרים, למגישי האתגרים השונים, וכמובן, למשתתפי האתגרים עצמם.

    אתגר חודשי
    לצערנו המסורת מהשנים שעברו פסקה (זמנית), והאתגר החודשי שעורר הדי התרגשות ותכונה בקהילה הפסיק לעת עתה, אך אתגר 'נובמבר ספרותי', שהשנה חגג את שנתו השנייה בקהילה, היה גם היה וזכה לתמיכה ולהשתתפות רבה, וליצירות איכותיות רבות.
    לוחשים לי באוזנייה שההנהלה לא מאשרת או מכחישה כי פורמט 'האתגר החודשי' המקורי נמצא על שולחן המערכת כבר זמן רב, אך המנהלים כן מוכנים לאשר שנכונו הפתעות בנושא, בעז"ה.


    ביקורת ספרות
    וואו! כשהתחלנו לעסוק בתחילת השנה בביקורות הספרות, לא שיערנו לעצמנו עד כמה הז'אנר יהיה פופולארי בקהילה. זכינו והשנה ניקים רבים החליטו לעטות את כובע ה'מבקר' ולהגיש לנו ביקורת ספרות איכותית ומקצועית, 38 במצטבר.
    להלן הביקורות לשנת תשפ"ה:

    סיפורים בהמשכים
    גם השנה לא שקטתם על שמריכם ואפיתם לנו סיפורים בהמשכים ריחניים. מהם שהחזיקו מעמד פרק או שניים, ומהם שהתקרבו ומתקרבים לסיומם ולכדי ספר שלם. (וכן, גם לא נשכח את הסיפורים השנים שעדיין שומרים על דופק, הם אמנם לא יכללו ברשימה של זאת השנה, אך עדיין הם ראויים לכל הערכה) סך כלל הסיפורים-בהמשכים לשנת התשפ"ה – 43.

    שיתופים בולטים לאורך השנה
    השנה ב"ה היו עשרות טקסטים שונים, מרגשים, מצחיקים, מותחים ומה לא... וגם דיונים מעמקים ונרחבים שעוררו הדים. הנה מקבץ קטן של חלקם, משום שרבים הם ואי אפשר לפורטן...

    וגם... תרועת חצוצרות. מי אמרנו אחראי על התופים? הא, קדימה. יופי, מעולה.
    אנו נרגשים להתחיל בפורמט חדש (נקווה שלא חד פעמי):
    "ספר השיאים של קהילת הכתיבה בפרוג" – מהדורת תשפ"ה:
    ואלו הם:


    וכן, זה לקח המווווון זמן. עברתי על כמעט כל אשכולות הקהילה בשנה החולפת, דבר שלקח מאמץ, יזע (לא באמת, יש מזגן...), בילוש ומיון, וגם הקרבה של כמה שעות שינה. אבל התוצאה מעולה, לא? פליז, פרגנו בלייק. תביעו את הערכתם...
    וגם, ט.ל.ח.


    אז...
    הייתה לנו שנה מלאה ומוצפת ברגשות שונים, רגשות שהסתננו גם מבעד למקלדת ולקולמוס המרקד בין השורות. פגשנו חברי קהילה חדשים, השתדלנו לעזור ולהחכים אחד את השני בידע ספרותי ובכלים טובים יותר לכתיבה. וכן, למרות שהנוסח של הפסקה הזו זהה לקודמותיה מהשנים שעברו, אני ממש מתכוון ברצינות לכל מילה ומילה, ואני מצפה בכיליון עיניים לראות את התוצר הסופי של כל ניק וניק, ולאחל לכולם שנה טובה וכתיבה פוריה. שנשמע רק בשורות טובות.

    בהצלחה. תשפ"ו.
    מתוך האשכול שפתחה @%תמר% ובעקבות הבקשה של @ספרי מוסר - פותחת אשכול שיוקדש לשיריה של המשוררת המיוחדת זלדה (מישקובסקי):


    על זלדה (מתוך המכלול):

    ביוגרפיה​

    שנותיה הראשונות​

    זלדה נולדה בעיר יקטרינוסלב שבאימפריה הרוסית (בימינו דניפרו שבאוקראינה) לרחל, בתו של הרב דוד צבי חן (הרד"ץ) מחשובי רבני חב"ד ובנו של רבי פרץ חן מרבני משפחת חן, ולרבי שלום שלמה, רב ידוע מצ'רניגוב, בנו של רבי ברוך שניאור שניאורסון[1].

    דמות אביה, שהיה צאצא של ה"צמח צדק", האדמו"ר השלישי של חב"ד[1], ואחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של האדמו"ר השביעי והאחרון של חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון, ודמות סבה (הרד"צ חן) שנפטרו בעודה צעירה, השפיעו רבות על נפשה. זלדה הייתה בת יחידה, ולפיכך אמרה בכל בוקר בשנת האבל קדיש על אביה. זלדה היא בת דודתו של הרבי מליובאוויטש האחרון, היא גדלה בחצר חב"דית ושמרה על קשר הדוק עם בן דודה.

    בארץ ישראל​

    ב-17 במאי 1925, כשהייתה זלדה בת 11 עלתה המשפחה לארץ ישראל דרך נמל יפו באונייה "איליץ'", שהפליגה מאודסה ועליה כ-250 עולים. המשפחה התיישבה בירושלים, את הבקשה לעלייתם של הסב, ההורים וזלדה הגיש ביולי 1924 קרוב משפחתם, עו"ד ד"ר א. הילמן, דרך הרבנות הראשית לארץ ישראל וזו פנתה מיד למושל המחוז לאור הבטחת הנציב העליון לתת לרבנים הנמצאים תחת לחץ הסובייטים רישיון לעלייה. הילמן לקח על עצמו גם לדאוג למחייתו של הסב בן ה-75. בירושלים למדה זלדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה במשפחה והאווירה המחמירה בבית הספר. המצב השתנה כשעברה ללמוד בסמינר למורות "מזרחי", שם הושפעה רבות ממורים בעלי שם כעקיבא ארנסט סימון ופייבל מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר. בהמשך, עסקה בהוראה בירושלים. לימדה בבתי הספר "רוחמה" ו"חברת הילד". היא עברה לתל אביב ולמדה ציור, אחר כך עברה לחיפה ולימדה ילדים בעלי צרכים מיוחדים, יחד עם פרופסור נחמה ליבוביץ. בכרמל פגשה את חיים מישקובסקי, בעלה לעתיד.

    ב-1950 נישאה לחיים אריה מישקובסקי, בנו של הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי ונכדו של הרב יצחק בלאזר, מראשי תנועת המוסר. הוא היה בוגר ישיבת חברון, שעבד כפקיד וכרואה חשבון. הזוג היה חשוך ילדים. השניים התגוררו בירושלים בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם – בבית האבן הישן, שעל אודותיו כתבה מספר שירים. לאחר מחלה ממושכת נפטר בעלה ב-1971 בגיל 62[2]. היא הקדישה לו רבים משירי הקובץ השני, "הכרמל האי-נראה", שם פגשה אותו לראשונה. בשנת 1976 עברה זלדה להתגורר ברחוב הקליר, בשכונת שערי חסד בעיר[3].

    זלדה נפטרה במוצאי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ה'תשמ"ד (1984).

    יצירתה​

    שיריה של זלדה התפרסמו טיפין טיפין בבמות שונות, כגון במדורים ספרותיים של עיתונים בישראל. היא נהגה לדקלם לאורחיה שירים מזיכרונה. רק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא לאור קובץ שיריה הראשון, פנאיהוצאת הקיבוץ המאוחד). קובץ זה הודפס ב-14 מהדורות ובאלפי עותקים (7). חלק מיצירותיה נלמדות במסגרת תוכנית הלימודים של בתי הספר התיכוניים בישראל (למשל השיר מקום של אש).

    בשונה מבני דורה, כגון נתן אלתרמן ולאה גולדברג, שירתה של זלדה איננה מחורזת ושקולה, אלא כתובה בסגנון חופשי. השפעת תנועת החסידות ניכרת בשיריה, המאופיינים באווירה של חתירה לקדושה ולנשגב, שאותם ביקשה למצוא בחיי היומיום, כמו ברגעי הארה והתגלות פנימית. בשיריה יש שימוש במוטיבים ובמאפיינים של הסיפור החסידי.

    זלדה התאפיינה בפתיחות כלפי העולם הרחב. ביתה היה פתוח לשוחרי הספרות העברית לדורותיה, לאנשים צעירים שבאו להתעניין ביצירתה, ובכלל זה, ידידים חילוניים רבים.

    באמצעות עזה צבי נוצר קשר בין זלדה ליונה וולך הצעירה, ולמעשה וולך היא זו שהביאה להדפסת שיריה של זלדה[4].

    וולך וזלדה הופיעו יחד בערבי הקראת שירים בצוותא. אולם בעקבות שירה של וולך "תפילין", בעיתון 77, שבו אוזכרו תשמישי קדושה בהקשר לא ראוי, ולאחר חילופי דברים סוערים ומתוקשרים, נותק ביניהן הקשר.

    זלדה שלחה ידה גם בציור והרבתה בציורי דיוקנאות.

    בסוף שנת 2020 התגלו שמונה שירים מפרי עטה ובכתב ידה של זלדה אשר לא פורסמו מעולם[5].



    דוגמאות משיריה (מתוך האתר https://tarbutil.cet.ac.il/anthology/על-פנאי-של-זלדה/)

    הַבַּיִת הַיָּשָׁן​



    הַבַּיִת הַצָּנוּעַ שֻׁתָּף
    לְהִלּוּלוֹת הַשָּׁמַיִם;
    הַשֶּׁמֶשׁ מַשְׁלִיךְ אֶל תּוֹכוֹ
    אֶת זְהָבוֹ הַבּוֹעֵר,
    וְהַלַּיְלָה
    מֵצִיף אוֹתוֹ בַּאֲפֵלַת כּוֹכָבִים.

    שָׁם, מֵעֵבֶר לַבַּיִת,
    בָּאֹפֶק,
    חַיִּים אֶת חַיֵּיהֶם הָאִלְּמִים
    הֶהָרִים הַנִּשְׁפִּים, הָעוֹטִים
    אֶת סוֹדָם בְּצָעִיף אָפֹר,
    וּמִתַּחַת לְרִצְפַּת הַבַּיִת
    חַי אֶת חַיָּיו הַטְּמִירִים,
    אֶת חַיָּיו הַמְּיֻחָדִים,
    הֶעָפָר,
    וְכָל מַה שֶּׁטָּמוּן בְּתוֹכוֹ –
    זְרָעִים, שָׁרָשִים, מַעְיָנוֹת . . .

    וְאֵין הַבַּיִת הֶעָנָו
    שָׁר שִׁירִים עַל קִרְבַת הַתְּהוֹם,
    עַל שִׁלְטוֹן הָאַיִן,
    וְאֵין הַבַּיִת הַשּׁוֹתֵק מִתְנוֹדֵד,
    וְאֵין הַבַּיִת הַמְּשֻׁנֶּה –
    שִׁכּוֹר.
    אֲרֶשֶׁת שֶׁל סְתָמִיּוּת שְׁפוּכָה
    עַל פְּנֵי אֲבָנָיו הַכֵּהוֹת –
    וַהֲרֵי זֶה כִּמְעַט בִּטָּחוֹן.



    חַדְרָהּ שֶׁל אִמִּי הוּאַר​



    הַסַּיָּד הַחִוֵּר מָזַג בַּסִּיד הַלַּח
    וֶרֶד דַּק שֶׁבְּדַק,
    זִיו שֶׁל נִצַּת הַתַּפּוּחַ, חִיּוּךְ שֶׁל עוֹלָל.
    אֶשְׁכּוֹלוֹת כֶּסֶף שָׂם וְכִתְרֵי פְּלִיז חֲקוּקִים
    בְּפָמוֹטוֹת הַיְּרֻשָּׁה, מְנַצְנְצִים עַל גַּבֵּי הַשִּׁידָה,
    נִשְׁקָפִים בִּרְאִי עָגֹל,
    (פַּרְדְּסֵי אַהֲבָה מִדּוֹר לְדוֹר וַעֲטָרוֹת הַיִּחוּס וְהַדְּמָעוֹת).
    וְעַל הַשֻּׁלְחָן – בְּמַעֲשִׂיּוֹת חֲסִידִים, בְּסִפּוּרֵי הַזָּהָב,
    (שֶׁהָרַב זֶוִין לִקֵּט, אָסַף),
    מְעַלְעֵל אַט-אַט רוּחַ הָרִים
    וּמְעַרְבֵּב נוֹפֵי שֶׁלֶג בְּנוֹף שָׁרָב,
    אִמִּי מִתְפַּלֶּלֶת – עַל רֹאשָׁהּ מִשְׁבְּצוֹת מֶשִׁי.

    הַחֶדֶר הַגָּדוֹל, הַפְּנִימִי, אָפֵל
    כִּמְעָרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי.
    בּוֹ שְׁתִיקָה שֶׁל יָם –
    שַׁבָּת בּוֹ, מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא.
    בְּכָל הַדִּירָה דְּמָמָה.
    בַּעֲלִי הָלַךְ לַמִּשְׂרָד. אִמִּי בְּהֵיכַל תְּפִלּוֹתֶיהָ.
    אֲנִי בַּמִּטְבָּח.
    וּבַפַּח עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו גֵּרַנְיוּם כּעֵין הַדָּם.
    בֶּחָצֵר הַמְּרֻצֶּפֶת לְיַד הַצְּמָחִים
    פּוֹסַעַת חָתוּל כְּבַעֲלַת-אֲחֻזָּה מִן הַדּוֹר הַיָּשָׁן.
    אַט-אַט
    נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת
    לְחָלָב, לְלֶחֶם לְנֵרוֹת,
    לְמִסִּים, לְאִגֶּרֶת.
    יוֹם שִׁשִּׁי הוּא יוֹמָהּ שֶׁל עַיִן צוֹחֶקֶת קְרוּעָה בַּפּוּךְ,
    וְיוֹמו שֶׁל הַפֶּה הֶעָצוּב,
    יוֹם שִׁשִּׁי הוּא יוֹמָם שֶׁל הָעֲנִיִּים.
    כָּךְ עוֹבְרִים הַיָּמִים
    כָּךְ שָׁנִים עוֹבְרוֹת.
    דֹּק שֶׁל זִיו יְכַסֶּה יִסּוּרִים, אָזְלַת-יָד,
    מְשׁוּגוֹת.
    כָּךְ עוֹבְרִים הַיָּמִים וְהַחַיִּים הַהוֹמִים
    שׁוֹפְעִים תְּשׁוּקוֹת, נִצָּנִים, תִּינוֹקוֹת, יַמִּים וִיעָרוֹת,
    אוֹזְלִים בַּלָּאט מֵאֵיבָרַי, נִגָּרִים כַּדָּם.
    כְּשֶׁאָמוּת –
    יִפְרֹם אֱלֹהִים רִקְמָתִי
    חוּט-חוּט,
    וְהַיָּמָּה יַשְׁלִיךְ צְבָעַי
    אֶל מַחְסָנָיו שֶׁבַּתְּהוֹם.
    וְאוּלַי יַהַפְכֵם לְפֶרַח וְאוּלַי יַהַפְכֵם לְפַרְפַּר
    כֵּהֶה-לֵילִי-רַךְ, כֵּהֶה-לֵילִי-חַי.



    מֵהֵיכָל לְהֵיכָל​



    לָלֶכֶת מְפֻיָּס
    בְּלִי פַּחַד,
    בְּלִי שֶׁשְּׁמוּרָה בַּלֵּב טִינָה עַל אֱלֹהִים,
    בְּלִי בּוּשָׁה נוֹקֶבֶת כְּלַפֵּי הַשֶּׁמֶשׁ,
    בְּלִי מְרִירוּת פְּתָנִים כְּלַפֵּי קְרוֹבִים שֶׁבִּקְרוֹבִים.

    לָלֶכֶת מְפֻיָּס בִּנְשִׁיקַת עֵינַיִם מִכָּל צוּרָה
    וּבִנְשִׁיקַת נֶפֶשׁ מִכָּל רֶגֶשׁ,
    לַעֲבֹר בְּנַחַת מֵהֵיכָל לְהֵיכָל,
    כְּשֶׁהַיָּד הַזְּקֵנָה נוֹגַעַת בִּזְהִירוּת, בְּרֹךְ,
    בְּקִירוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּצִיּוּרָיו.

    זָכִיתִי לִרְאוֹת שְׁקִיעָה כָּזֹאת
    וְהִיא הָיְתָה מְפֹאֶרֶת מִכָּל שְׁקִיעוֹת הַשֶּׁמֶשׁ –
    פָּתַחְתִּי אֶת חַלּוֹנִי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלָיו:
    הַזָּקֵן הַיָּפֶה צָבַע אֶת תְּרִיסָיו.
    לְאַט-לְאַט
    מִתּוֹךְ עֹנֶג אֵין-סוֹפִי,
    כְּנִפְרָד בִּנְשִׁיקָה מֵעוֹלַם-הַמַּעֲשִׂים.

    רְאִיתִיו אַחַר-כָּךְ
    עוֹמֵד יְחִידִי לִפְנוֹת-עֶרֶב עַל גְּזֻזְטְרָה עֲגֻלָּה
    וּמְעַיֵּן בְּסֵפֶר עַתִּיק.
    רַחֲבוּת שֶׁל מֶלֶךְ הָיְתָה בַּעֲמִידָתוֹ הַחָפְשִׁית
    וְשֶׁקֶט מֻחְלָט,
    הַשֶּׁקֶט שֶׁל "ה' לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם".

    עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וְרַעֲנַנּוֹת שָׁתוּ בְּצָמָא אֶת חִיּוּכוֹ הָאִטִּי,
    עֵינֵי אִשְׁתּוֹ הַיְּשִׁישָׁה.
    אוֹרְחִים לֹא הֻזְמְנוּ לַבַּיִת הַמְּבֹרָךְ,
    חֲבָל לְבַזְבֵּז אֶת שְׁעוֹת הָאוֹקְיָנוּס בְּמִלִּים עֲיֵפוֹת.

    רַק בַּחַג הוֹפִיעוּ תִּינוֹקוֹת אֲדֻמֵּי שֵׂעָר
    וּבַסֻּכָּה הַמְּקֻשָּׁטָה וְהַצִּבְעוֹנִית
    כִּבְּדוּ אוֹתָם הַזְּקֵנִים בְּפֵרוֹת.

    אֵין דָּבָר מָתוֹק וּמִסְתּוֹרִי בַּחַיִּים
    מֵאֲכִילַת פֵּרוֹת בְּעֶרֶב רַךְ,
    אֵין בָּעוֹלָם דָּבָר עָרֵב וּמַקְסִים מִזֶּה.



    מתוך: זלדה, פנאי, הקיבוץ המאוחד, 1968.





    מוזמנים להביע את דעתכם על השירים, ולחפש שירים נוספים שלה ברחבי הרשת...
    בהמשך לאשכול הזה:
    (הערת ביניים: אני חייבת להודות שזה ממש מעצבן שאסור להקפיץ אשכולות בני יותר משלושה חודשים. מה אגיד לכם, איזה הנהלה מעצבנת יש לנו)

    בקיצור, להלן הסיפור:
    לפני כמה ימים נכנסתי לתומי לחנות פלדהיים, בפינת רחוב ירמיהו/ברנדייס אשר בירושלים עיר הקודש,
    והנה, לפתע, מה אני רואה?
    את אשר לפניכם.
    אכן כן! ראיתם נכון את אשר אני ראיתי נכון.
    הספר הדרן! לא רק הספר, אלא ערימה של ספרים כאלה!
    וכל ספר עולה, לא פחות ולא יותר, 25 שקלים עלובים בלבד!
    מיד חקקתי בדעתי להודיעכם, רעיי ואהוביי. כל אשר ליבו חפץ להניח ידו על הספר, להלן הזדמנות חייכם.
    1751977876196.png
    המאמר הבא נכתב אתמול, וגם הוא ייכנס בעז"ה לספר החדש - ספר שמביא אסופת מאמרים על הגשמה עצמית ויציאה לאור.
    המאמר נכתב עבור כותבים בציבור הכללי, שם, בניגוד לציבור שלנו, יש סופרים רבים עצמאיים.
    ככל שאני הפכתי לסופרת עצמאית (הכוונה שאין לי שיווק לחנויות), כך שמעתי על סופרים חרדים רבים שספריהם אינם נמכרים בחנויות הספרים, אלא משווקים עצמאית, כי לשוק הספרים החרדי יש קודים מסוימים, ולא כולם עומדים בהם, כנראה.

    הספר החדש ינסה להיות משווק בחנויות הספרים, שלחתי ואשתדל לשלוח בהמשך, אחרי עריכה והגהה, את הקובץ להוצאות לאור, אולי יראו את הפוטנציאל והערך שלו ויכניסו אותו לחנויות (לא הבנתי עד עכשיו 'איך מכניסים ספר לחנויות').

    התוכן של הספר הוא מאמרים על הגשמה עצמית שרובם פורסמו כאן, בפורום כתיבה.

    בספר יהיו משולבים איורים קלילים, כמו קריקטורות, הממחישות את התוכן של המאמר. לדוגמה: למאמר המדבר על "החוק לכתיבת ספר" יהיה איור של דו"ח/מתן קנס על אי כתיבת ספר, או למאמר "יגעת ומצאת תאמין" איור על אדם שדוחף סלע ומהסלע מתפוררות אבני יהלום.


    כמה מילים על שיווק ספרים.

    כמעט כל סופר מתחיל, ואפילו סופר וותיק יותר, יסכים עם העובדה שהשיווק של הספר, בו השקיע את זמנו, ולפעמים אף את נפשו, זה אחד הדברים הכי מאתגרים ואפילו בלתי אפשריים.

    העולם של זמננו לא מסביר פנים לסופרים, אין שיווק מתאים, ואולי לפעמים גם, בשטף החיים, אין קהל מתעניין.
    אני כותבת מהזווית שלי, בתור אחת שכתבה ארבעה ספרים.

    שניים ראשונים נכנסו ברוך ה' לחנויות הספרים החרדיות, השלישי הפקתי עצמאית ועשיתי את כל הטעיות הנדרשות.
    וברביעי, כגודל הציפיה כן גודל האכזבה (האמת שלא התאכזבתי בשבילי, אלא בשביל ציבור הקוראים הפוטנציאלי).

    כעת, מהמקום בו אני נמצאת, כשאין לי קהל ויש ספרים נוספים שרוצים לצאת לאור, אני רוצה לכתוב כמה מילים על השיווק:

    להתרחק, להתרחק, להתרחק.

    הכוונה היא, ששיווק הספר של עצמך זה עולם אמוציונלי, מלא מלא באגו, ברגש, אפילו בבלבול מסוים.

    כותבים הם אנשים רגישים, וגם אם הם לא רגישים, כתיבת הספר והיציאה לאור זה דבר קצת מערער את היציבות השאננה.
    זה לצאת מאזור הנוחות.

    אז 'להתרחק' זה אומר לסגל סבלנות, תקופה של שקט, בירור עצמי, חיבור עצמי להסכמה שמותר לך להסכים שיקראו את מה שכתבת, ומותר לך להסכים שלא יקראו את מה שכתבת.

    זה בירור רציני מול עצמך, להתחבר למרחב פנימי מאוד יציב ומאוד רגוע ומאוד מאפשר.

    אם במהלך הכתיבה הכותב עובר הרפתקאה של כתיבה, ושל חשיבה שיש לו משהו חדש, איזו בשורה מהממת וכמה כיף שכולם יהנו מהספר שלו, התקופה של לפני השיווק אמורה להיות, לדעתי, תקופה של לחזור למי שאתה באמת:

    אדם רגיל, שלא כתב ספר, שאין לו בשורה מעניינת וייחודית.

    רק לאחר שאנחנו מצליחים רגשית להתרחק מהספר ומהרגש שלנו אליו, רק אז ניתן לבחון אותו במבט אובייקטיבי, ולנסות למכור ולשווק לא מתוך מקום של 'אורות, חלומות, שאיפות', אלא לתת לו לזחול, ללכת לאט, ליפול, לקום, לאפשר לו להתרחק.

    לספר עליו לאנשים.

    להציע לאנשים לרכוש, להיות מוכנים בכיף לקבל את ה'לא'.

    להדפיס פלאיירים ולחלק אותם או לתלות מודעות.

    לנסות פרסום ממומן.

    להתפלל.

    להבין שהמטרה במכירת הספר היא להגיע לשמחה, לסיפוק ואולי להצליח להעביר הלאה את הבשורה הייחודית שלנו.

    אז אין לנו יכולת למכור, אבל יש יכולת אחרת: להיות בשמחה ולחוש סיפוק.

    כי יש אנשים הנחשבים מצליחנים ואינם שמחים ומסופקים, אלא חשים ריקנות, ועיקר העבודה היא עבודה שבלב,
    ואין בתוצאות משמעות אדירה כמו שיש משמעות לתהליך של שחרור פנימי מכבלי החשיבה המותנית שיצרנו לעצמנו.
    רק השבוע נתקלתי ביותר משני אשכולות שחסומים בנטפרי. (א"א לפתוח אותם כלל)
    בדרך כלל אני משתדל באמצעות הו"פ לעדכן את פותח האשכול, שיערוך את הטקסט ולחילופין יעלה תצלום מסך (במקום הטקסט).
    העניין, שלחלק נכבד אם לא רוב מחברי הקהילה אין נגישות להודעות פרטיות.
    ולכן פתחתי את האשכול הזה, לדיווחים בנושא אשכולות חסומים.
    מוזמנים לדווח.. באמצעות קישור האשכול ותיוג פותח האשכול,
    במטרה להסב תשו"ל, לשנות מילה ולערוך את הטקסט שהרובוט זיהה בטעות כראוי לחסימה.
    ואם בכל זאת המצב לא השתפר.. אפשר לעלות באשכול הזה תצלום מסך.




    @חני גרשון

    @%תמר%
    @%תמר%

    אחרי הסבר ארוך לחברה שהתחילה לאחרונה לקרוא עיתון חרדי ספציפי והסתבכה כהוגן עם הראשי תיבות שמפוזרים שם, החלטתי לכתוב לה מילון קצרצר.




    תמיד טוב להתחיל את הכתיבה ממילה אחת בעלת גרשיים – בס''ד.

    את הפירוש שלה לא כולם יודעים, מי שיודע יקוטלג מיד לחרדי, דתי או איש חובש כיפה.

    אבל אחרי שמפרקים את הר''ת (נו, ראשי תיבות של ראשי תיבות), מגלים שהפירוש לשלושת האותיות שכתבתי למעלה הוא ''בסייעתא דישמיא'', הכוונה לבעז''ה (בעזרת ה', אבל תודו שזה ספציפית היה קל).

    בכל מקרה, בשפה העברית משתמשים המון בראשי תיבות לכל מיני מילים, אבל החברה הדתית ובעיקר החרדית עלתה על כולן.

    הנה כמה ר''ת שתצטרכו כאשר תגיעו לאזור חרדי (או בעיקר כשתפתחו עיתון חרדי, יש ראשי תיבות שיותר נכתבים מאשר נשמעים):

    זו''צ - זוג צעיר, הכוונה לזוג שנשוי שנה שנתיים ללא ילדים.

    אכמ''ל – אין כאן המקום להאריך, יעני – שתוק, אני אסביר לך בבית.

    בנש''ק - בנם של קדושים, ילד, נער, בחור צעיר, איש, שנולד לגדולה. זתומרת - בן של אדמו''ר או רב חשוב.

    ואם באדמו''ר עסקנו, אז – אדמו''ר – אדונינו, מורינו ורבינו.

    צו''ל – צדיק ורע לו, אדם המצטייר בעיניי אנשים כסגפן, צדיק יותר מהנצרך וכדו'.

    ב''ה – קל מידי, אני יודעת. אבל בכל זאת – ב''ה = ברוך ה', שב''ה שיש את הראשי תיבות האלו.



    טוב, לצערי המוח שלי מתייבש אט אט והוא צריך את עזרכתם.

    אשמח שתוסיפו למילון שלי עוד ר''תים , וככה נוכל להקל על קוראים מתחילים;).
    וואו, איך שהזמן טס. לא הספקנו למצמץ, והנה תשפ"ד נגמרה גם היא.

    ועם סיום השנה, כמיטב המסורת (שהנהיג הנח"ם (ניק חשוב מאוד) ר'
    @הדוויג ) - מגיע גם סיכום השנה.
    אך בעוונותינו הרבים, ר' הדוויג עזב את הצאן כבר שנתיים ימים, ואין סיכום שנה בקהילתנו נכתב ומתפרסם. ולפיכך, החלטתי להרים את הכפפה ולהיכנס לנעליו הגדולות של ר' הדוויג, ולמלאות את מנהגו מימים ימימה...
    אז בלי יותר מדי דיבורים, הרי הוא לפניכם.
    (עד כמה שידי מגעת...) עומד נרגש בפתח, קבלו בבקשה את:


    סיכום הפעילות השנתית בקהילת הכתיבה.


    מאמרים מקצועיים בנושאי כתיבה וספרות
    גם השנה כמה וכמה ניקים ראו לנכון לשתף את כלל חברי הקהילה בתובנות שונות ומאמרים מקצועיים שונים. אנו מודים להם מקרב לב ומקווים לראות בשנה הבאה עוד ועוד ניקים המצטרפים אליהם.

    אשכולות זכורים
    אין בכוונת האוסף לפגוע באי מי משאר האשכולות הנכבדים, שהרי כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים וכולם קדושים, אך בכל זאת רק מקצתם זכו להיכנס לרשימה הבאה:

    אתגרים דו שבועיים
    ניתן להתגאות שקהילתנו היא בין הבודדות בפרוג ששומרת על הגחלת וממשיכה ומתמידה במסורת האתגרים הדו שבועיים. כאן המקום להודות לכל המנהלים שהושיטו עזרה ותמכו (@מ. י. פרצמן , @ניהול קהילת כתיבה ), למגישי האתגרים השונים, וכמובן, למשתתפי האתגרים עצמם.

    אתגר חודשי
    לצערנו המסורת מהשנים שעברו פסקה (זמנית), והאתגר החודשי שעורר הדי התרגשות ותכונה בקהילה הפסיק לעת עתה, אך בכל זאת זכינו לאתגר מיוחד שקיבל את אישור ההנהלה והתקיים במשך חודש שלם...


    ביקורת ספרות
    זכינו והשנה כמה וכמה ניקים החליטו לעטות את כובע ה'מבקר' ולהגיש לנו ביקורת ספרות איכותית ומקצועית. הנה מקבץ של כמה מהם:

    סיפורים בהמשכים
    וואו. השנה התפרסמו המוני סיפורים בהמשכים. כל כך הרבה, עד שהאתר קרס לי במהלך הכנת הסיכום הזה כמה פעמים מרוב חלונות פתוחים, ולפיכך אאלץ להפנות אתכם לקישור המאגד את כל הסיפורים בהמשכים שהתפרסמו בשנה זו.
    הערכה גסה שלי (המבוססת על היסטוריית הגלישה) מעריכה כי רק בשנת תשפ"ד פורסמו בקהילת הכתיבה למעלה משישים וחמישה סיפורים בהמשכים שונים.

    שיתופים בולטים לאורך השנה
    השנה ב"ה היו עשרות טקסטים שונים, מרגשים, מצחיקים, מותחים ומה לא... הנה מקבץ קטן של חלקם, משום שרבים הם ואי אפשר לפורטן...
    פאתי מודיעין מאת @הדוויג .
    תתביישו לכם! יושבים במזגנים בזמן שאחים שלכם נלחמים בדם נפשם עליכם! מאת @שועל ספרות.
    עשרת הכללים לאישה שבעלה השתכר כנגד עשרת המכות מאת @חנש .
    מסיבת יום ההולדת הטראומטית בתבל מאת @שועל ספרות.
    סיפור על אברך יקר ששכח לזכור מאת @פרוגמטי .
    מעולמו של גבר אומלל מאת @שועל ספרות.
    הדרכה לנשות חסרי דעת - משנכנס יין יצא סוד? למה לא כדאי לנצל את הרגע?! מאת @הספרן .
    הרהורים בעקבות אסון מירון תשפ"ד מאת @הדוויג .
    עכבר בבית? כמה עצות לגבר מאת @ספריה בהכחדה12 .
    ציווי אחרון של גרגר קפה מפוספס מאת @איש המילה הכתובה .
    יש לו שני בתים, והוא מעז לחלום על בית נוסף? מאת @נחמת שוטים .
    חכם בלילה מאת @הדוויג .
    מעולמו של גבר 'גיבור על' מאת @שועל ספרות.
    קווים לדמותם של חסרי הטקט מאת @אביגלוש .
    הרחפנים - קווים לדמותם! מאת @לוטם .
    בעקבות מרגל להשכרה... מאת @אחמ .
    למי שמחפש מישהו לרמוס-ילדים הם כתובת קלה. בהצלחה. מאת @גאווהסקריפט .
    היתה כזאת ילדה.... מאת @מהממתתת .
    טכנאית מזגנים או לא, אה? מאת @שועל ספרות.
    "איך אתה לא מבחד עם כל ההבצצות של היהוד?" מאת @שועל ספרות.
    לא לבעלי לב חלש מאת @מתעניינת:) .
    איך זה יתכן? שהוא יאבד ככה את הכלים שלו? מאת @שועל ספרות.
    לא רק משה רבינו מאת @הווה פשוט .
    תהיה מתחיל בכל בוקר מחדש-סיפור קצר💔 מאת @הפקות ומשחק .
    זעליג ופישל בשיחה צ'אלמערית מאת @רוצה טוב .
    דופליקטים- פנאפיק מאת @-חיה- .
    הכל מאוחסן בענן (הקודר) מאת @הווה פשוט .
    הפוד טראק בעמק מאת @יואל ארלנגר - קקטוס .
    אוקטובר שלא נגמר🎗️ מאת @RPO .
    איך הורגים מכשפות? מאת @כותב השורות .
    צנתק וברח. מאת @הודיה לוי.


    הייתה לנו שנה מלאה ומוצפת ברגשות שונים, רגשות שהסתננו גם מבעד למקלדת ולקולמוס המרקד בין השורות. פגשנו חברי קהילה חדשים, השתדלנו לעזור ולהחכים אחד את השני בידע ספרותי ובכלים טובים יותר לכתיבה, וכולי מצפה בכיליון עיניים לראות את התוצר הסופי של כל ניק וניק, ולאחל לכולם שנה טובה וכתיבה פוריה. שנשמע רק בשורות טובות.

    בהצלחה. תשפ"ה.

    לקח לי יותר מחמש שעות רצופות בהכנת המאמר, אם תוכלו, פרגנו בלייק (תודה). ט.ל.ח.

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה