קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
מצורף מאמר שכתבתי (העליתי את חציו לאתגר הפוטנציאל, ובהסכמתה אני מעלה כאן את הקטע המלא שחרג ממכסת ה200 מילים. ללא קשר לאתגר המקורי)


אז היינו שם.

אחרי השבועות של ההכנה הרוחנית, הגשמית, הכספית, הגענו לשם. שבוע לפני ראש השנה.
כמה התרוצצנו, כמה יגענו, ולבסוף- הנה, אנחנו כבר כמעט שם. רק עוד צעד אחד.

עמדנו בשדה התעופה הנוצץ שנחנך באיחור בשנת 2004, וזכה לכינוי הנלעג-משהו "נתב"ג 2000"
בהינו בהלם קל בכמות החסידים המדהימה הגודשת את הטרמינל, והתקדמנו בנחישות וברגישות אל היעד הנכסף:
דלפק הצ'ק אין.
מצאנו את העמדות המיועדות לנו- "טיסת הצ'רטר מס 54862 תל אביב- אודסה" ונעצנו עיניים מיואשות בתור הארוך.
ביצענו סקר זריז אצל הזריזים שהקדימו אותנו בתור המייגע: אין מנוס משעתיים המתנה. במקרה הטוב.

אחי הצעיר התיישב על המזוודה ונעץ את עיניו עמוק בספרון "תיקון הכללי" שקיבל יותר מוקדם היום מחסיד נלהב.
אבי נשען קדימה על העגלה המתכתית עמוסת התיקים, ומלמל: אין דבר, אין דבר, בסוף נגיע. הכל תיקונים.
ואני? אני נשאתי תפילה לנס. נס שיגאל אותנו מההמתנה הכפויה והצפויה של שעתיים. נס שיגאל אותנו מההתקדמות האיטית של 0.001 קמ"ש בואכה הדלפק המיוחל.

ואז זה קרה. הנס הגיע.
לנס קראו נתן (בתקווה שהפתקית המהוהה על דש בגדו אמינה). נתן הסדרן. נתן שמתגלה משום מקום, פונה אלינו, ושואל:
חבר'ה, אתם רוצים להצטרף לטיסה לפניכם? המטוס כבר מחכה לצאת. המטוס ואני על קוצים. כמה נוסעים לא הגיעו וחבל לנו על המקומות. אתם מעוניינים? יש לכם 3 שניות להחליט.
הבטנו בתור המזדחל. הבטנו בנתן הממהר. קיבלנו החלטה.
החלטה טובה. החלטה חיובית.

אבי נענע בראשון לאישור ואמר: כן, בוודאי, הכל ישועות.
אחי אמר: נו או הו, או הו נו. נו או.
אני אמרתי: כל כך חבל שלא התפללתי במקום על-
ונתן קוטע אותי ואומר: רוצו כבר! מאוחר!
קריצה קטנה מנתן אל הפקיד העייף בעמדת הצ'ק אין הסגורה בפינת האולם, ואנחנו כבר אחרי הצ'ק אין, מזוודותינו ממהרות אל המטוס.
אנחנו רצים, רצים. ונתן צועק עלינו: אני אקח עבורכם את התיקים. רוצו כבר!
נתן מניף את כל התיקים שלנו, ורץ במהירות בין הדוכנים הנוצצים עמוסי התכשיטים.
אנחנו דולקים אחריו ומזהים את קצהו נעלם מאחורי חנות הצעצועים.
אנחנו מגבירים מהירות, חומקים ברגע האחרון מתייר מצועצע עטור מצחיה- וחולפים כרוח חורפית מבעד לשער B.
ימינה, שמאלה, דילוגון קטן מעל ילדון קטנטן, ו--
נתן כבר בקצה המסדרון עם רגל אחת בדלפק העליה למטוס. מסתובב אחורנית וצועק אלינו בהנאה: נו????!!!! אל תשכחו שהתיקים שלכם אצלי! היידה! המטוס בורח! רוצו הנה!
אנחנו מגבירים מהירות, עפים כנשרים. כמעט נופלים היישר לעמדת הבידוק. נתן קורץ קריצה סודית ורבת רושם אל העמדה, דוחף אותנו קלות-
ואנחנו במטוס.

2 דקות ו-22 שניות.

הדלת הכבדה מוסטת מאחורינו, מאות הנוסעים מביטים בנו בתמיהה, והדייל גוער בנו במבטא עמוק:
הייתם חייבים לעכב את כל החסידים? בלאט!

אנחנו מתנשפים, מתיישבים, חוגרים.
רבי נחמן, אנחנו באים, אשרינו!
  • 722
  • השבוע התקיים בבית פרוג אירוע חלוקת תעודות וחנוכת הבית ע"ש תלמידתנו הקדושה נעמה הנקין, ובעלה הרב איתם הי"ד.

    היו אלו רגעים מרגשים שנעו בין עצב לשמחה. עצב, כשזיכרונם של בני הזוג הרב איתם ונעמה הנקין הי"ד צף ועלה מחדש. שמחה, על הרגעים בהם הצלחנו לחנוך אגף לזכרם שבו ילמדו את מגוון מקצועות העיצוב על פי דרך ההלכה והיראה.

    מעמד רב הוד שכזה טרם היה בפרוג. הרב הגאון ישראל מאיר לאו, אשת ראש הממשלה הגב' שרה נתניהו לצד בני המשפחות הנקין וערמוני שריגשו בדבריהם החמים, כשאת שרביט ההנחיה נטלה ברוב כישרון סיון רהב מאיר.

    התלמידות שסיימו את מסלול הלימודים וקבלו תעודה במעמד רב רושם זה, קבלו הנחייה מעשית מרגשת כששורטטו קוים לדמותה של נעמה היקרה, שהיתה מלווה תלמידות ומעצבות בחייהם העסקיים מול לקוחות.

    הרב הגאון ישראל מאיר לאו כשנשא דברים מרגשים קרא לתלמידות להמשיך את רוחה של נעמה בעזרה לזולת, קירוב לבבות, גם בחייהם המקצועיים החדשים.

    את הרגעים ננצור בפרוג ונזכור אותם עוד זמן רב.

    תודה לכל מי שנטל חלק וכיבד אותנו בנוכחותו באירוע מרגש זה!
    תמונות מצורפות








    0 תגובות
    בהשפעת השירים שפורסמו בפורום זה, אעתיק עבורכם שיר (אולי ארוך מדי...) שכתבתי לפני כחודשיים, לאחר שסבי נפטר, תקופה לא ארוכה אחר פטירתה של סבתי ע"ה, וביתם האהוב והחם התרוקן לו לפתע...
    נטפי דמעות...
    איך באחת, נעזב לו הקן,
    איכה זה, לפתע, מיושביו התרוקן?
    איך הועם זהרו כך פתאום?
    אי לבו, שחדל לו מפעום?

    זיידי, באבי,
    כל פינה. כל רהיט, וכל פרט
    אות לזכרון שבלב הוא נחרט.
    הריחות, הכלים, התמונות, המראות...
    הצלילים, הקולות...
    רק אתם חסרים, דמויותיכם לא נראות...

    איפה את, באבי, וקולך הצלול
    והצעתך לפתוח לתינוק את הלול...
    היכן הוא ספר התהילים הענק
    וקולך הממלמל- איכה זה נשנק?

    שם ליד הכיור, במוצאי כל שבת,
    מקומך כה חסר, המטבח כמו מושבת...
    ויום חמישי עת נישא לו הריח...
    הקוגל הטעים וצלחת ה"בונדלעך" שמלאת עבור כל אורח...

    ספורי צדיקים ששפעת למכביר
    לא נלאית שוב ושוב להזכיר, להסביר...
    אמונת החכמים שפיעמה בך עד מאד,
    ההתקשרות לדורות עברו, לדמויות ההוד...
    ההמנעות בכל מחיר- משמיעת לשון הרע
    וצדדי הזכות שמצאת תמיד לכל מאורע...

    החלון הגדול- בו דמותך כבר לא נראית,
    הנוף הרועש בו הושבת כל ילד, וספרת והראית...
    מי יזכיר לנו לברך בקול על הופל/ עוגיה
    מי ישיבנו אותו טעם ערב שבפינו היה?

    השולחן הקטן, שם בהול
    לו יכול, היה מרבה להשתומם ולשאול:
    איה הם אותם גלמודים, קבצנים, אומללים ומוזרים...
    שכבדת וארחת, ונתת להם הרבה יותר ממטבעות קרירים וזרים...


    זיידי ובאבי,
    מה אעשה מעתה בכל מוצאי שבת?
    איכה שונה באחת סדר יומי והושבת?
    שוב לא יצא האור מחרכי התריסים בסלון,
    וקצוות שטריימלך לא יציצו מבעד לחלון...
    (אות שעדין ערים אתם ופנויים לארוח
    כי עדין נשמה בביתכם, עדין נושבת בו רוח...)
    התריס הפתוח- לא יזמין לעלות
    והלב- ממאן לעכל, מתגעגע עד כלות...

    איכה הם מעשיות, זכרונות העבר?
    מי יקשר בינינו, דור יתום- לדורות שהיו זה מכבר?
    איך נדם לו צלצול הטלפון- אין דורש הלוואה, אין חפץ לתרום
    כי הפה המבקש והיד הנותנת- עלו למרום...

    ובכל יום הולדת- מי יתן לי ברכה,
    עיני מי ישתתפו עמדי בשמחה?
    אל מי אעלה, כשאחלוף שם, בדרך...
    ללגום לגימה, לשאול מה נשמע, לשמוע מילים רבות ערך...

    והיכן נתאסף מדי ליל שבת- הנכדים/הנינים מכל הפזורות
    למי נאחל "גוט שבת"? מי יחלק עדשים? מי יאחד הקצוות?

    והבית... בית אבנים הוא- ולו נשמה!
    מכל פינה קולכם עוד מהדהד ונשמע
    איכה היה זה הבית לשממה???
    איכה התכנסו כל כתליו בדממה???

    זיידי ובאבי,
    עוד חיים אתם בקרבי, נמצאים אתם מאד!!!
    אנא, אמרו שם למעלה, כי מלא כבר הנאד
    וכבד הוא, ומכביד עוד ועוד...
    בקשו שתהיה פרידתנו קצרה
    ושובו אלינו בקרוב, במהרה!!!!

    אמרי שם, באבי, כמו שאמרת תמיד-
    "סימנים זענען שוין דא", פון ווארטן זענען מיר שוין מיד...

    שובו ביחד- זיידי ובאבי, עם ההורים, אחיות ואחים
    כל בני עירתכם, ההרוגים, הטבוחים...
    עורו נא יחד עם כל שוכני בית מועד...
    כי בא, כי בא מועד. . . . .
    אור בחלון, אמא שלי יקרה
    האם גם את שמחה אמא כשבבוקר אותי את מעירה?

    התגעגעתי אמא, לילה לא ראיתיך
    מחכה אני נרגשת אמא, אל חיוך עלי פיך

    אמא שלי יקרה, האם קר לך? על מה את חושבת?
    את בטח דואגת לי אמא, אל תהי נרגזת

    ילדה גדולה אני אמא, להתלבש כבר יודעת לבד
    נכון את שמחה אמא? איה החיבוק נאבד?

    הצלחתי לבד אמא, תני לי רק נשיקה
    נכון, את ממהרת אמא, אחכה, אבל רק עוד דקה

    אל תכעסי אמא, שהבגדים התלכלכו
    זה קורה לכולם אמא, שתי דקות כבר חלפו

    הגיע הזמן אמא, אולי עכשיו נשיקה?
    בעצם את צודקת, ההסעה כבר מחכה

    אף אני אחכה אמא, מהגן כבר לחזור
    לראות את פניך אמא, יפות, זורחות אור

    שלום לך אמא שלי, האם גם את מתרגשת?
    היה לי כיף בגן אמא, מדוע את חוששת?

    שפכו עליי חול אמא, על כן אני מלוכלכת
    בבקשה די לצעוק אמא, איה את הולכת?

    ארוץ אלייך אמא, הבטחת לי נשיקה
    אסור להתלכלך אמא, האם עברה כבר דקה?

    אכלתי יפה אמא, ידיים נטלתי לבד
    אני עוד מחכה אמא, איה אבא נדד?

    מבינה אני אמא, בטח את שוב עייפה
    נוחי לך אמא, אשחק בשלווה

    אלטף אותך אמא, את האור אכבה
    זה מרגיז אותך אמא? אולי רק חיוך, לא הרבה

    אחכה לך אמא שלי מתי כבר תתעוררי?
    אמשיך לשחק משתוקקת, קומי אל תאחרי...

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה