קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
  • 766
  • מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילה קיהיון לדמנצייה במקום שיטיון ואת הצירוף אימות אנוש תמורת "קפצ'ה", וקיבלה החלטות נוספות בדקדוק ובמינוח.

    האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה-336 בא' באדר ב' תשע"ד, 3במארס 2014, ואישרה מונחים שונים ברפואה ומונחים בטכנולוגיית המידע. כמו כן אישרה מליאת האקדמיה כמה החלטות בדקדוק.

    הוועדה למונחי רפואה הגישה לאישור מליאת האקדמיה רשימה של כמאה מונחים – רבים מהם בעקבות פניות מן הציבור.

    אחת הפניות החוזרות הייתה בנוגע למונח העברי שיטיון (דמנצייה), שנתפס כמילה פוגעת ומעליבה. האקדמיה פנתה לציבור וביקשה הצעות לחלופה אחרת. מן ההצעות הרבות נבחרה המילה קִהָיוֹן (בלי ניקוד קיהיון) – הצעתו של חבר הוועדה למונחי רפואה ד"ר בנימין מזוז. יתרונה של מילה זו שמצד אחד אינה מייפה את המצב, ומצד שני אין בה כדי להעליב. שם התואר הנגזר ממנה הוא קַהֲיוֹנִי (דמנטי).

    כמו כן אושרה חלופה עברית חדשה למילה טראומה: חוֹבְלָה. בעבר נקבע המונח חֲבָלָה אך לא נקלט מסיבות מובנות. היו שהציעו לקבוע את המונח הלועזי כמונח התקני. ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה שדנה במונח דיון מקדים הציעה לקבוע מילה קרובה למונח הקודם: חוֹבְלָה, המתקשרת לשם התואר חוֹבְלָנִי (טראומטי) המשמש פה ושם. כאמור המונח אושר.

    למונח קרוב, הקרוי בפי רבים "הפרעת דחק פוסט-טראומטית" (בלעז PTSD), יהיה מעתה הַלֶּמֶת.
    ברשימה אושרו כמה מונחים הקשורים לגיל המעבר, ובהם תֹּם וסת (תום וסת) תמורת menopause, במקום 'חדלון וסת' שנקבע בעבר. כן אושרו מונחי שְׁקִיפָה (=סקופייה), ובהם שְׁקִיפַת פְּנים ובקיצור שְׁקִיפָה (אנדוסקופייה), שְׁקִיפַת בֶּטֶן (לַפָּרַסְקוֹפּייה), שקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה). נקבעה שורה של מונחים שבהם הרכיב פֶּרַע (המקביל ל-dys בלעז), כגון פֶּרַע לֵדָה (dystocia) ופֶרַע מֶתַח שרירים (dystonia). לצד המַשְׁאֵף המוכר חודשה המילה מַשְׁאֵפָה למכשיר אינהלציה, ולצד המילה הלועזית יַטְרוֹגֵנִי נקבע טיפולני (שם תואר המציין מחלה הנגרמת מן הטיפול הרפואי). במקום הצירוף "קצירת איברים" (תרגום מילולי של organ harvesting), המשמש בהקשר של תרומת איברים, נקבע צירוף עדין יותר – נטילת איברים.

    המונחים יפורסמו בהקדם באתר מונחי האקדמיה.

    הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע הפועלת במכון התקנים הגישה לאקדמיה רשימות מונחים בלמידה מתוקשבת ובמציאות מדומה וכן רשימה של מונחים משלימים לפרקים שאושרו בעבר. במונחים שאושרו בפרק 'מציאות מדומה': יַצְגָן תמורת avatar, אֲפִיפוּת תמורת immersion, צַג רֹאשׁ (head-mounted display, HMD) ותְצוּגָה עִלִּית (head-up display, HUD). למושג teleportation, המציין מעבר ממקום למקום בכוח המחשבה וכדומה, נקבע שם הפעולה הִתְעַתְּקוּת המשמש כבר בספרות המדע הבדיוני, ולצדו חודשה המילה תַּעֲתוּקָה במשקל 'תחבורה' לציון המערכת המאפשרת מעברים כאלה.

    במונחים המשלימים שאושרו: תיצוג (מן תצוגה) במקום "רִנְדור" – פעולה ההופכת נתונים ממוחשבים כמו צבע, מרקם ואור לתצוגה, וכך מְשווים להדמיה ממוחשבת מראֶה של תמונה שצולמה במציאות. יָתְרָה (bloatware) היא תכנה המספקת עודף תפקודיות ונָזְקָה (malware) היא תכנת מחשב זדונית. לצמד המונחים stateful ו-stateless נקבע הצמד בַּר-עָבָר וסַר-עָבָר – הראשון מציין מחשב שעוקב אחר מהלך האירועים, זוכר אותם ומאפשר חזרה עליהם, והשני מציין מחשב שאינו עוקב ואינו מאפשר חזרה. כן נקבע הצירוף אִמּוּת אֱנוֹשׁ תמורת CAPTCHA – סדרת אותיות ומספרים מעוּותים שיש להקלידם במטרה לוודא שהמענה אנושי ולא ממוחשב.

    המונחים יפורסמו בהקדם באתר מונחי האקדמיה.

    בתחום הדקדוק החליטה האקדמיה שלא לפסול את גזירת הזוגי מן הרבים. אמנם דרך המלך לגזירת צורות הזוגי היא מצורות היחיד, כגון שְׂפָתַיִם (ולא "שְׂפוֹתַיִם"), נְקֻדָּתַיִם מן נְקֻדָּה (ולא מן נְקֻדּוֹת), רַגְלַיִם (לפי נטיית היחיד רַגְלי, רַגְלך). ואולם במקורות, בספרות החדשה ובלשון הדיבור קיימות גם צורות זוגי שבבסיסן עומדת צורת ריבוי. כך הן הצורות המקראיות דְּלָתַיִם (על בסיס דְּלָתות), חוֹמוֹתַיִם (מן 'חומות'), ובספרות החדשה בֻּבּוֹתַיִם (בשיר ילדים ידוע של ח"נ ביאליק) ועוד ועוד. לפי החלטה זו אין לפסול את הצורה קומוֹתיים לצד קומָתיים.

    עוד הוחלט לראות בצורה בֹּטֶן צורה תקנית. צורה זו נגזרת מצורת הרבים בָּטְנִים. אלא שלפי כללי הדקדוק צורת הרבים של בֹּטֶן אמורה להיות בְּטָנִים בדומה למילים צֹרֶך–צְרָכִים, כֹּתֶל–כְּתָלִים ועוד רבות. בספרות ובמילונים אנו מוצאים את צורת היחיד בָּטְנֶה או בָּטְנָה, ואולם בדיבור רווחת הצורה בֹּטֶן וּועדת הדקדוק מצאה לה צד של היתר. נעיר כי בָּטְנִים במקורות, ובעקבותיהם גם במינוח התקני, אינם אגוזי אדמה אלא מה שקרוי בפינו "פיסטוקים".
    0 תגובות
    כמו כל מכר של האדם הנפלא משה אבוטבול, אני יודע עד-כמה עזר וסיוע נתן והעניק לשכבה החילונית הוותיקה והצעירה בעיר ובגלילותיה, ללא הבדלי דת וגזע והשתייכות קהילתית כלל. ואף מאמצי-ידידות וקשרים-ענפים הפעיל עבורם תמידין כסדרן.
    ועם ולמרות זאת, ממשיכה התקשורת החילונית לשקר במצח עזה ונחושה, בהציגה תמונה חדה וכביכול כואבת, הצבועה בצבעי "שחור-לבן" קיצוניים-חרדיים. כמו אלו משתלטים על העיר במקלות ואלות, עצרות ומחאות, יריקות ועיוות-בחירות.
    ...כאילו היה רבי משה שליח-ציבור-הקנאים.
    העוול מיתמר השמימה בשוועה קורעת לב, דורשת צדק וטוענת הגיון. שכל בריא, אייכה. שיקול דעת נכון, להיכן נעלמת באבחת השעה. איה מקום-הכבוד השמור בסדרי עולם, כאשר כמנהגו נוהג, לאיש שמסר את כולו למען היושר והשוויון.
    מעולם לא ידעתי שהמושג 'הכרת טובה ותודה' הינו מושג חרדי-תורני. לתומי חשבתי שהוא שכל הגיוני פשוט המתיישב במוחו של כל גוי. ויותר מזה, אל תכיר טובה, אל תחזיר תודה – לפחות אל תשליך אבן לבור ששתית ממנו מים מתוקים אשר הרוו בטובם את רחובות מושביך בנועם וחן ויופי ופיתוח וטיפוח.
    * * *
    טוב. זה לא חידוש שהתקשורת שקרנית מיסודה. כבר ענה מוכר העיתונים לאותו קונה שרצה לקנות עיתון במחיר הכתוב על גביו, "מה? אתה מאמין למה שכתוב בעיתון?!" – אבל למרות זאת, הניתוק בין הנכתב \ הנאמר \ המשודר, למציאות הקיימת בשטח, משווע באי צדקו.
    והאמת, שלא הייתי מצפה להתנהלות שכזו מישראלים המכירים את טעם הפגיעה השקרית של התקשורת, מן התקשורת הכלל עולמית נגד המדינה. אתם, כתושבי המדינה, טעמתם וטועמים מה זה טעם של תקשורת שאינה משקפת את המציאות – אז מדוע תעשו זאת לזולתכם?
    שוב אני נתקל כאן בחומה הגבוהה והמנוכרת, היוצאת מתחום ההגיוניות הטבעית החקוקה לה בעמקי הוויית האנושיות הבסיסית. מה היה לנו? היכן אנו חיים?
    ואלך בחוצות קריה בית-שמשית ואתמה בלב דואב, מהו ההסבר הפשוט – שיתיישב על הלב – להסביר את התופעה הזו. ובשתפי בהגיגי-כאבי, מכרים, אף כי אינם שומרי מצוות, ענו בקול גדול: כזו היא התשקורת, האינך מכירה
    * * *
    תחושתי זו כלל אינה מיחוש-מקומי, אלא קיימת היא אף באווירה הכלל-ארצית – כשאותו פוליטיקאי היושב על אוצרות המדינה, לא קורא את התמונה הכללית כפי שהיא במציאות, וממשיך לשדר בבמת הכנסת את אותו שקר בו היה שרוי במשך כל שנות היותו שדרן תקשורתי, כמו לא נתעלה בדרגתו.
    כאשר אין במערכה את הקול השפוי שיעצור את הגלגל בבלימה חד-משמעית, ויזעק בקול גדול: מה לכם פה. צאו לרחובות בבני ברק ותיווכחו בעובדות. האם אין הציבור החרדי עובד. האם אינו תורם למדינה.
    כי גם בלי להיכנס למלחמת אידאולוגיה, ישנם עובדות בשטח, שכל בר-דעה שטחית ואפילו רדודה יבינם אפילו ללא פרשנות עמוקה. קריית הממשלה אינה כה רחוקה מן העובדות כי אם מרחק של כמה דקות נסיעה – האם גם כתבה אתם כותבים בלי לרדת לשטח ולבדוק?
    * * *
    אבל כאשר אותו מנותק-תקשורתי מוכיח בורות מופלאה גם ביסודות ערכיו המעוותים, אני כבר לגמרי לא יודע מה לומר. איך תרצו שאביט בפרצוף הציונות בשוויון-נפש ואלך לשרת בצבאה, אם מנהיגיה אינם בקיאים בעמוד שדרתה המחויב לקיומה.
    וכה דברי שר החינוך הראשון למדינת ישראל, מר שז"ר בשנת 1949 – ולא צריך לחצות את הים הגדול וגם לא לעלות לשמים כדי לצטט את דבריו, כי הלוא המה על שטר המאתיים שקלים האדום, האהוב והלא כ"כ מוכר של מדינתנו:
    "והלוא ענין עם האומה העברית, האומה שידעה את החוק של "ושננתם לבניך" עוד מראשית עלייתה על הבמה ההיסטורית. ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפילה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה. ועוד בימי ר' שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ובכל כפר, בכל גליל ובכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאין בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר.
    ואף בחשכת פזוריה, ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה. עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, ורווק ולא רווק – כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה".
    עד כאן לשונו, אות באות, מילה במילה.
    ומה נאמר אנו, אחרי דיבורים שכאלו, שבימינו גם אם יושמעו ע"י ח"כ אייכלר, יהיו קיצוניים ותלמודיים יותר מן המידה.
    כי גאתה חומת חוסר-השפיות ותצף את הארץ כולה, והמים זדונים ורותחין ישטפו בדרכם הנלוזה כל חלקה טובה וראויה, עד כי יבוא גואל צדק ויישר את ההדורים וישב את ההגיוניות האנושית על מכונה הטבעי, במהרה בימינו, אמן.
    הפרק הזה מוקדש במיוחד למי שהמתין עד בוש, התייבש ונואש ואף העלה חשש כי נקצץ האילן ויבש המעיין, ונקטם הקולמוס ונרטב הפנקס, ועייפו הידיים, וגוועו הקלידים, ופסה השראה, ונגזר החוט, ונסתבך הדמיון במציאות, עד כי נקשרו ידי הכותב בעבותות של עבודה..
    אז זהו שלא.
    ובכונן הגוגל שם בחתימה,(במילה גם) או בבלוג (בחתימה) שוכן לו פרק חדש.

    ובתפריט:
    כשיוסי ועומר אחראים על הצד הקומי, יש על מי לסמוך בצד הטרגי, אבל זה לא מה שגרשון חושב שנחמיה חושב, אלא ממש דיכאון בריא מהלב.
    וכשגרשון מגלה את הכושר הפיקודי שלו, צצים פצעים ישנים, ומתחת לגלדים מתגלה רמז של אנושיות.
    וגם: למה שמו את תענית אסתר ביום של המסיבות? ולמה האקדח של עומר לא נצור? ולמה גרשון כועס על עצמו? ולמה העורבים אוהבים חפצים נוצצים?

    הצעת הגשה:
    עם צלחת קוגל תפוחי אדמה שנשארה בסוף מסיבת פורים בישיבה,
    מוסתרת מתחת לספסל, על הרצפה, עם ניחוח עז של יין זול.
    חצי סיגריה שנאספה בתחנת אוטובוס, שהייתה קודם בידי איש גבוה שהשליך אותה כשעלה אל האוטובוס.
    בתא מטען של פורד אקונוליין, מחרוזת שירי פורים צורמנית מרמקול עילג שמונח על הגג, קשור בגרטל מצד אחד, ובעניבה מהצד השני.
    (זהו להיום)
    • תודה
    Reactions: גישה חיובית1 //
    6 תגובות

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה