קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
הַכֹּל יְקֻשַּׁט מַסֵּכוֹת מַסֵּכוֹת
קְשׁוּרוֹת זוֹ לָזוֹ בְּסֶרֶט,
כְּמוֹ דִּגְלֵי נִצָּחוֹן תַּעֲטֵרְנָה הָעִיר
מַקִּיפוֹת אֶת כֻּלָּהּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת,
הֶהָמוֹן הַחוֹגֵג יִפְרֹץ בְּמָחוֹל
יָד אֶל יָד וּדְמָעוֹת בְּעֵינַיִם,
וּבְקוֹל תּוֹדָה יִתְנַגֵּן שִׁיר הַלֵּל
אֶל הָאֵ-ל הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם

פִּזְמוֹן:
וְכָרוּז יַעֲבֹר בָּרְחוֹבוֹת
וְיַזְמִין אֲנָשִׁים בְּחֶדְוָה:
בּוֹאוּ כֻּלְּכֶם, נוּ, בּוֹאוּ לִרְקֹד,
צְאוּ, הֲקוֹרוֹנָה עָזְבָה!

עֶרְכּוֹת הַבְּדִיקָה יְחֻלְּקוּ לְכֻלָּם,
שֶׁיִּהְיֶה לְגַל עֵד, זִכָּרוֹן,
וּכְפָפוֹת לְבָנוֹת וּשְׁקוּפוֹת וּכְחֻלּוֹת
יַהַפְכוּ כָּל אַחַת לְבָלוֹן
אַלְכּוֹגֵ'ל יִשַׁפֵךְ כְּמוֹ שַׁמְפַּנְיָה,
וְאִתּוֹ, מִכָּל לֵב, מוּעָקָה,
וּמֵדַלְיוֹת כָּבוֹד יְחֻלְּקוּ לְכָל מִי
שֶׁעָצַר שַׁרְשְׁרָאוֹת הַדְבָּקָה.

פִּזְמוֹן...

בְּלֵב הַכִּכָּר יַאַסְפוּ לָאַנְדַּרְטָה
נְיַר טוּאָלֵט, עֲרֵמוֹת.
וִילָדִים שְׁזוּפִים מֵהֶם בְּלַהַט יִבְנוּ
מִגְדָּל שֶׁל מֵאָה קוֹמוֹת
אָז יָבוֹאוּ אֶל סָבְתָא, כָּל הַנְּכָדִים
יַקִּיפוּ אוֹתָהּ בַּחִבּוּק,
וְסַבָּא יוֹשִׁיב אֶת כֻּלָּם עַל בִּרְכָּיו
עַל חֶשְׁבּוֹן כָּל יְמֵי הָרִחוּק

פִּזְמוֹן...

שִׁירִים יְנַגְּנוּ כָּל הַלַּיְלָה
וְאֶלֶף אַלְפֵי זִקּוּקִים,
וְחֹק חָדָשׁ שֶׁפֻּרְסַם בּוֹ בַּיּוֹם,
יִכָּנֵס אֶל סִפְרֵי הַחֻקִּים;
מֵעַתָּה, לְעוֹלָם, יֻגְבַּל הַמֶּרְחָק,
הַמֻּתָּר בֵּין אֲנָשִׁים,
וְחוֹבָה לְהַקְפִּיד שֶׁהוּא לֹא יַּחֲרֹג,
לֹא מֵעֵבֶר לְמֶטֶר תִּשְׁעִים.
מאת הניקית @לבי

הידעתם שעונת הגויאבות קצרה ביותר?
זמנה יוצא פחות או יותר בתקופת חג הסוכות.
ופעם בכל חצר (כמעט) גדל עץ כזה




בְּלִיל שֶׁל רֵיחוֹת

וְאוּלַי סְתָם

רוּחַ

רֵיחַ

שֶׁל סְתָיו

וּמַהוּ הַקֶּסֶם הַמָּתוֹק

הַכָּבֵד הַמִּתְגַּבֵּר

הַמִּשְׁתַּלֵּט

עַל רֵיחַ רַעֲנָן

שֶׁל אֲדָמָה

שֶׁל סְכָךְ

מְצַלְצֵל

כְּמוֹ פַּעֲמוֹן עַתִּיק

מַזְכִּיר פַּעֲמֵי ילדוֹת

מֵאֲחוֹרֵי הַסֻּכָּה

וְרֵיחַ עֵץ הַגּוּיָאבָה

מִתְעַרְבֵּל

בְּבִשְׁמִי הֶחָג

וְאַחַר כָּךְ בָּא הַיּוֹרֶה

וְרַגְלַיִם קְטַנּוֹת

מוֹעֲכוֹת בַּבֹּץ

אֶת הַפְּרִי שֶׁנָּשַׁר

מְפַזְּרוֹת אֶת נִיחוֹחַ

הָרֶסֶס

מַעֲלוֹת אֵת רֵיחוֹת

דּמעוֹת

זִכְרוֹן יַלְדוּתִי
מאת הניקית @לבי

מְצֻנַּעַת צֵל
בְּפִנַת
דָּפְנוֹת וּסְכָךְ
סֻכַּת יִקְרַתְּ
עוֹרֶגֶת לְהַקִּיף
עֲמוּסַת עֲרָבָה
חֲבוּטָהּ
כְּבֶן נְבוּאָה
לָבוֹא דְּבִיר בֵּיתךָ
דְּבָרַי אֲשֶׁר חָנַנְתִּי
וּפֶשֶׁר גִּילַת וְחֶדְּוַת
שֶׁאָסַרְתָּ חַג
וְרוֹמַמְתָּ לִי
בְּכַבְלֵי שִׁכְרוּת
אַהֲבָה וְגַם מִיַּיִן
אֲגוּדִים כֹּל אֵלֶּה
וְיִהְיוּ קְרוֹבִים אֵלֶיךָ
וְתַקְשִׁיב פְּעִיּוֹת
גְּדָיוֹת
צִיּוֹן הַמְּצֻיֶּנֶת
פּוֹסַעַת עִקְבוֹת
מָה יָפוּ
וּשְׁמוּרוֹת לֹא עַיְּפוּ
מִלְּהַבִּיט אַחֲרֶיךָ
תְּלוּיִים עָלֶיךָ
רְשׁוּמִים בִּשְׁמָךְ
מְחֲכִּים לָךְ
לְקוֹל מְבָשֵׁר ואומר
זְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן

הַשָּׁעָה הַלָּזו, דִּמְדּוּמֵי לַהַט חֶרֶב
אֲשֶׁר הִתְהַפְּכָה עַל רָאשֵׁינוּ כְּשׁוֹט;
הַשָּׁעָה הַלָּזוֹ עוֹד תֻּחְלַף בְּאַחֶרֶת
יָפָה וּגְדוֹלָה בַּשָּׁעוֹת.

הַשָּׁעָה,
נְגוּפָה וּסְחוּפָה לְמִצְעֶרֶת
עוֹד-קָט מֵאִתָּנוּ תֵּלֵךְ לִבְלִי שׁוֹב
וְתָבוֹא שְׁעָתֵנוּ, נִשֵּׂאת וּמְאֻשֶּׁרֶת,
רוֹפֵאת לִנְגָעִים וּמַכְאוֹב

רְחוֹקִים וּשְׁלֵוִים, לֹא נַבִּיט אַחֲרֵינוּ
בְּלֶכֶת הַזְּמַן, בִּנְדוֹד הַשָּׁנִים
נַהֲפֹךְ הַדַּפִּים בְּלוּחוֹת עֲבָרֵינוּ
בְּבוֹא הַיָּמִים הַשּׁוֹנִים.

לֹא נֹאמַר בַּיָּמִים: מִי יִתֵּן וּכְבָר עֶרֶב
כִּי נַחַת הַיּוֹם צִמְאוֹנֵנוּ יַרְוֶה
וְיִדֹּם הַמַּשְׁחִית, יֵאָמֵר אֵלָיו: הֶרֶף;
יֵיטִיב לָנוּ זְמַן הַהוֹוֶה.

*

כִּי יָבוֹא זְמַן עָתִיד
פְּקֻדַּת אַחֲרִית
וְיֻשַּׂם קֵץ וּפְדוּת לְכָל אֵבֶל
אָז נָשִׁיר, וְנִזְכֹּר גַּם זְמַנִּים אֲחֵרִים
וְנֵדַע: לֹא לַשָּׁוְא הָיָה סֵבֶל.
פתאום צץ לי השיר הזה של ארקדי דוכין & שולי רנד - אקטואלי להחריד.


כשהאדם מאבד את הטעם, מתייאש מהכוחות של עצמו
עליו לפנות לשמיים, יש שם מי שמקשיב רק לו
ואז עוד בלי לדעת כלום, אדם מקבל מענה
רצונות חדשים מילוי וקידום, תקוות לעתיד טוב ושונה
אחר כך הוא שוב נופל, שוב מתחיל לצעוק ולשנוא
מרגיש ריקנות מחומר מרוח, בקושי סוחב את עצמו

כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות
דרכו הדרך לחופשי במסתרים תבכה נפשי

הוא נופל כבר בלי חומר דלק, הכול ריקני וזר
גם בעבודה, גם בתוך הבית, מרגיש מבפנים שום דבר
לפעמים מעדיף את החומר, לפעמים את הרוח
אך גרוע מכל כלום, רק רוצה לנוח, רק רוצה להתרסק
וליפול
ועוברים חודשים של טוב ורע, הבלבול רק גובר וחונק
עד שאין כבר מוצא מתוך הביצה, הוא קם ובוכה וצועק

כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות
דרכו הדרך לחופשי במסתרים תבכה נפשי

וזה לא בכי מערפול ידיים, פשוט האדם כבר מבין
שלבד אי אפשר
צריך מינימום שניים, כך מתגלה אלוקים
ואז הוא בונה לו כתר, כי זאת מטרה עליונה
הוא מתחיל להבין שהכול תלוי רק בו ובחברה הנכונה
מצד אחד זוכה לכתר, מצד שני לשפלות עצמו
אין כלום בעולם הזה, חוץ מהבורא, אדם מאמין
בכל דבר כשרע לו

כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות
דרכו הדרך לחופשי במסתרים תבכה נפשי
עַל טַעַם וְעַל רֵיחַ


אֲשֶׁר יָמִית עַצְמוֹ בְּאֹהֶל
וּשְׁנָתוֹ נוֹדֶדֶת, יוֹם וְלַיִל יֶהְגֶּה
בְּתוֹרָתוֹ, עַד לְשׁוֹנוֹ תִּיבַשׁ;
סְבִיבוֹ חַשְׁרַת עָבִים, בָּרָק וְרַעַם
וְהוּא מַחְכִּים, מַשְׂכִּיל וּמְאֻלָּף –
הֵן הוּא אֲשֶׁר נִמְשָׁל לְ טַ עַ ם
נֹפֶת צוּף, כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ
רָם וְנִשָּׂא לְמַעְלָה, כְּלוּלָב
וּמִתַּמֵּר, וּכְתָמָר.

אֲבָל הַטַּעַם – לוֹ בִּלְבַד
רַק לָאוֹכֵל, וְהוּא יָחִיד בִּסְעוּדָתוֹ
וְיֶעֱרַב לוֹ, וְיִשְׂמַח, וְאֵין לְזוּלָתוֹ.
אֵין חֵלֶק-אִישׁ בַּזֶּבֶד שֶׁזָּבַד.
אַךְ לוֹ הָעֹנֶג. הֲנָאָה אֵין לָעוֹלָם.

גַּם שֶׁצִּמַּח לוֹ, כָּל תְּנוּבָה
שֶׁל פֵּרוֹתָיו, הֵן לֹא עָלָיו
לֹא חֵלֶק מֵעַצְמוֹ וּמִבְּשָׂרוֹ
כִּי אִם עַל עֵץ מִמֶּנּוּ בָא;
כְּהָאוֹמֵר 'אֵין לִי אֶלָּא...'
- אֲפִלּוּ הִיא לֹא-לוֹ.

* * *

הִנֵּהוּ, זֶה שֶׁטּוֹב בְּמַעֲשָׂיו
תָּמִים, יָשָׁר, אֵין בּוֹ רְבָב
אָהוּב, וּמְהַנֶּה עֵצָה וְתוּשִׁיָּה
אוֹהֵב שָׁלוֹם, וּמְכַבֵּד עָשִׁיר וָרָשׁ
לְכָל אָדָם מֵאִיר פָּנִים
בְּאֹרֶךְ-רוּחַ, לֹא רַק פַּעַם וּשְׁנִיָּה –
כִּי עֵץ עָבוֹת, הֲדַס הַ מְּ שֻׁ לָּ שׁ
רֵיחוֹ עָלָיו, וְהוּא מַנְעִים
בְּמַעֲשָׂיו, טוֹבִים
לַסּוֹבְבִים.
ב"ה

צִלָּה בּוֹנָה סֻכַּת מַצִּיל

צִלָּה בּוֹנָה סֻכָּה
קַפְּסוּלָה יְרֻקָּה
עַל כֵּן הִיא עֲסוּקָה כָּלִיל.
וְאֵין זוֹ סְתָם סֻכָּה
קְרוֹבִים הִיא מַרְחִיקָה,
צִלָּה בּוֹנָה סֻכַּת מַצִּיל.

הִיא לֹא תִּשְׁכַּח לָשִׂים
קִשּׁוּט נָאֶה מַקְסִים:
שַׁרְשֶׁרֶת הַדְבָּקָה קְטוּעָה.
וּכְרָזָה שָם בַּכְּנִיסָה
אוֹרְחִים הִיא מְנִיסָה
(וְלֹא כִּי הִיא כָּזוֹ רָעָה.)

וּכְשֶׁצִּלָּה תֹּאמַר
הַבִּיטוּ, זֶה נִגְמַר!
נַבִּיט רַק אָנוּ, כֹּה-וָכֹה.
לֹא יָבוֹאוּ הַשְּׁכֵנִים,
לֹא יִהְיוּ כְּלָל מֻזְמָנִים,
הַשָּׁנָה צְפוּנִים הֵם בְּסֻכֹּה.

וְאָז מִתּוֹךְ הַסְּכָךְ
יָצִיץ לוֹ וְיִזְרַח
כּוֹכַב זוֹהֵר, אָצִיל:
סֻכָּה בְּלִי אֻשְׁפִּיזִין,
סֻכָּה בְּלִי אִשְׁפּוּזִין,
צִלָּה בָּנְתָה סֻכַּת מַצִּיל!


שלומית בונה סוכת שלום
נעמי שמר
מילים ולחן: נעמי שמר
קיימים 10 ביצועים נוספים לשיר זה



שלומית בונה סוכה
מוארת וירוקה
על כן היא עסוקה היום
ואין זו סתם סוכה
מוארת וירוקה -
שלומית בונה סוכת שלום

היא לא תשכח לשים
לולב והדסים
ענף של ערבה ירוק
רימון בתוך עליו
וכל פירות הסתיו
עם ריח בוסתנים רחוק

וכששלומית תאמר
הביטו, זה נגמר!
יקרה דבר נפלא פתאום:
יבואו השכנים
כולם בהמונים -
ולכולם יהיה מקום

ואז מתוך הסכך
יציץ לו ויזרח
כוכב בהיר כיהלום:
שלום סוכת פלאים
מה טוב ומה נעים -
שלומית בנתה סוכת שלום!
בָּרַחְתִּי תַּרְשִׁישׁ
וְעָצַמְתִּי עֵינַיִם
מֵרְאוֹת וּמִשְּׁמֹעַ, מִדַּעַת.

בָּרַחְתִּי תַּרְשִׁישׁ
וְהָיָה לִי נִדְמֶה
כִּי אָסוּר לִי בַּקֹּדֶשׁ לָגַעַת.

נְבוֹכָה מוּל הַקֶּשֶׁר,
וְאֵין לִי בַּמֶּה
לְחַיֹּתוֹ לְקַיְּמוֹ, וְלֹא כְּלוּם.

אָז מוּטָב נִפָּרֵד
וְאֵרֵד, אֶל הַיָּם,
אֵעָלֵם, כִּי כְּבָר אֵין אֵיךְ לָקוּם.

כָּל כָּךְ נָמוּךְ,
וְעָצוּב, וְעָמֹק,
אָז רָדַפְתִּי עַצְמִי אֶל הַיָּם.

הִזְדַּמְּנָה לְפָנַי
אֳנִיָּה, לֹא אַחַת,
לוּ רַק תְּאַפְשֵׁר, אֵרָדַם.

גַּלֵּי יָם גָּבְהוּ
וְרוּחוֹת סְעָרָה
סְפִינָתִי כְּבָר חִשְּׁבָה הִשָּׁבֵר,

לֹא הָיָה לִי אִכְפַּת,
הַטִּילוּנִי לַיָּם,
בַּסּוֹף הֲרֵי גַּם זֶה עוֹבֵר.

נִבְהֲלוּ מַלָּחִים
וְגַם רַב הַחוֹבֵל
וַאֲנִי הִתְיָאַשְׁתִּי מִזְּמַן.

אִם אֵינִי יְכוֹלָה
עוֹד לָשֵׂאת הַתַּפְקִיד,
אָז הַיָּם, הוּא, אוּלַי, בָּא בַּזְּמַן- - -

אֲבָל אַתָּה לֹא הָלַכְתָּ
יָצַרְתָּ לִי יֵשׁ,
מֵהֲאֵין הַגָּדוֹל, הַנּוֹרָא.

וְאָמַרְתָּ לִי, בַּת,
לֹא וִתַּרְתִּי עָלַיִךְ,
עִם כָּל מָה שֶׁיִּקְרֶה וְקָרָה.

עוֹד הַכֹּל נְתַקֵּן
בְּהַכֹּל נִתְבּוֹנֵן
וְיָבוֹאוּ יָמִים שֶׁל קִרְבָה

אֲבָל קֹדֶם, בִּתִּי,
תְּנִי לִי צַעַד רִאשׁוֹן,
צַעַד אֶחָד שֶׁל תְּשׁוּבָה;

גַם כְּשֶׁנָּמוּךְ,
וְרָחוֹק, וְעָמֹק,
וְלִפְעָמִים אַתְּ לְגַמְרֵי שׁוֹכַחַת.

אַף פַּעַם אַל תֵּלְכִי,
הִשָּׁאֲרִי לִי תָּמִיד.
לְעוֹלָם אַל תְּהִי עוֹד בּוֹרַחַת.

כִּי אַתְּ וַאֲנִי
מֵעַל לְכָל זֶה
וְהַבְּרִית לְעוֹלָם תַּעֲמֹד

רַק אַל תֵּעָלְמִי
וְלַקֶּשֶׁר הַזֶּה,
לְעוֹלָם יַלְדָּתִי תְּנִי כָּבוֹד.
לא מלבי חידשתי את הדברים.
ז"ל של רבי צדוק הכהן זיע"א בספר צדקת הצדיק אות מ':
"עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו, שיהיו זדונות כזכויות. רוצה לומר שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון הש"י, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא: ) שלוש פסוקים כו' ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי כו'.
וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר 'ארבע מאות שקל כסף' ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו, במקום הבחירה שם אין מקום לידיעה ובמקום הידיעה שם באמת אין מקום לבחירה.
וכשמגיע לאור זה העצום אז שבו כל זדונותיו בלתי יוצאים מעומק ידיעת הש"י והוא ודעתו ורצונו הכל אחד, ומאחר שהש"י רצה כן הרי הכל זכויות, וזוכה לכפרה גמורה שביום הכיפורים.
שזה סוד השעיר לעזאזל שאילו עשהו האדם עצמו היה עובד עבודה זרה גמור, והוא 'לא יהיה' שהוא יסוד כל המצוות לא תעשה וכל העברות וההסתרות מרצון הש"י. רק שהשעיר הוא על ידי רצון הש"י, שהוא מצוה לשלחו לו נעשה עוד מצוה ולא עברה, וכך פירשוהו רז"ל (פרדר"א פ' מ"ו). ועיין ברמב"ן פרשת אחרי, שאנו נותנים חלק לעזאזל שהוא הרע, מצד מה שהש"י צוה לתת לו, ונמצא העבירה – מצוה".


כמובן שהדברים נאמרים להסתכלות אחר מעשה ולא חלילה שיש בכך פטור מתביעה כלפי האדם. והאומר כן אינו אלא מסלף.
וכן ביאר ר"צ עצמו בכמה מקומות.
נקודה נוספת שהוא מבאר - למידה זו זכאי רק מי שאכן מכיר בכך שהכל מאתו יתברך, הרע והטוב, המצוות והפכן.
אך מי שמייחס לעצמו את מעשי המצוות - גם על עברותיו יתן את הדין.
פתקא טבא

וּלְעֵת אָסִיף
אָשׁוּב עַל עִקְבוֹתַי
אָלִינָה בַּכְּפָרִים
אָרִים כָּל אֶבֶן נֶגֶף
בָּהּ מָעַדְתִּי
אֶשָּׁקֶנָּה
גַּם לֹא יָבוּזוּ לִי
אֲשִׂימָהּ בְּיַלְקוּטִי
בְּסַלִּי אֲשֶׁר קָלַעְתִּי לִי
מֵעֲבוֹתוֹת שֶׁל אַהֲבָה

וּמַה לִי אִם שְׁחֹרָה אֲנִי
אוֹ צַחָה כְּשׁוֹשָׁן עֵמֶק
הֵן לֹא אֲנִי עָשִׂיתִי
וּמַה חֶלְקִי בְּמִפְעָלִי
מֵרוֹעֶה אֶחָד נִתְּנוּ.
וַאֲשֶׁר דָּמָה לְאֹפֶל -
אוֹר צַח וְזַךְ
חֶשְׁכַת זְדוֹנוֹתַי
הָיְתָה לְאוֹר גָּדוֹל
בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה

שְׂמֹאלוֹ תַּחַת רֹאשִׁי
וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי
שֶׁצִּלָּתוֹ מְרֻבֶּה מֵחֲמָתוֹ
וַאֲנִי - כְּשֶׁאֳנִי
וְהַטִּיט בְּמִנְעָלַי
וְהוּא סוֹכֵךְ עָלַי
מִזֶּרֶם וּמָטָר
לוּ רַק יִשָּׁאֵר לְעוֹד סְעוּדָה קְטַנָּה
כָּל הוֹן בֵּיתִי אֶתֵּן -
בָּאַהֲבָה
מאת הניקית @לבי

נוֹרָא מִתְבַּגֶּרֶת
לָאַחֲרוֹנָה
קַמְטוּטִים מְיַשֶׁרֶת
בַּמַרְאָה
לֹא זוֹכֶרֶת
מָתַי פַּעַם קָרָה
בַּבַּיִת בִּנְעִילָה?..

תָּמִיד רִאשׁוֹנָה
עִם הַגַּבַּאי מוֹפִיעה
לִפְנֵי כֹּל נִדְרֵי
מַסְפִּיקָה
תְּהִלִּים וּתְחִינָּה
וּפִרְקֵי שִׁירָה ו...
מְיַשֶּׁרֶת אֶת הַמַּפָּה.

וְהַשָּׁנָה...
לְמִי אֶלְּחַשׁ שְׁ...ש
אֲצַקְצֵק...נוּ...נו...
מַה קוֹרָה פֹּה?!
לֹא יָפֶה,
דְּפִיקָה!
לֹא מְדַּבְּרִים בִּקְרִיאַת
הַתּוֹרָה.

נו הַשָּׁנָה
אֲנִי הַחַזָּנִית! מְסַלְסֶלֶת
וְעוֹלָה
אֲנִי "בַּעֲלַת הַקּוֹירֵא"!
מֻנַּח סֶגוֹל זַרְקָא
וְקִירוֹת בֵּיתִי עֵדַי, הִדַּי
הַנֻּסָּח מְדֻיָּק
גַּם הַמַּנְגִּינָה.
לכסא הכבוד אולי
עולה ועולה
אַרְבַּע חִלּוּקֵי כַּפָּרָה

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לִפְנֵיכֶם
בִּירִידָה עַל אַרְבַּע מְיוּחֶדֶת
. וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לִפְנֵיכֶם
. בְּהֶנֵּף (אֶצְבַּע עַל) מִקְלֶדֶת

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לִפְנֵיכֶם
בְּנֶמֶק הַמּוֹרָה, דְּיוֹנוּן
. וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לִפְנֵיכֶם
. בְּחֵמֶק רַע שֶׁל סִגְנוֹן.

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לִפְנֵיכֶם
בְּנֶתֶק, בְּזִלְזוּל
. וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לִפְנֵיכֶם
. בְּמֶתֶק וּבְסִלְסוּל

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לִפְנֵיכֶם
בְּיוֹדְעִים-לֹא-יוֹדְעִים
. וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לִפְנֵיכֶם
. בְּיוֹדְעִים, יוֹדְעִים..

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לִפְנֵיכֶם
בְּשִׁירִים בּוֹטִים
. וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לִפְנֵיכֶם
. בְּשִׁרְבּוּטִים

עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לִפְנֵיכֶם
בְּמִלִּים מִתְגַּלְגְּלוֹת
. וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לִפְנֵיכֶם
. בִּשְׁתִיקוֹת מְקֻלְקָלוֹת

לְכֻלָּם, עַל כֻּלָּם – פְרוגִים יְקָרִים,
הֱיוּ סוֹלְחִים, מוֹחֲלִים, מְכַפְּרִים.
סליחה, הנהלה. קשה עליי ההתאפקות. שבוע שלם הוא גזרה שאין אני יכול לעמוד בה.


אָנוּ מֻתָּרִים


אַנְשֵׁי חֶסֶד-חִנָּם
תִּינוֹקוֹת
שְׁבוּיִים בְּדַעַת (מָקוֹם וְקָהָל) –
רֹאשָׁם בַּשָּׁמַיִם, עַתָּה רַב חִנָּם
נֶעֱטָפִים בְּהִסּוּס
חֲפֵצִים הִתְנַקּוֹת
. וְעָווֹן בָּם אָיִן.

(תְּפִלָּה בִּזְמַנָּהּ? לֹא הֵם שֶׁהִפְסִידוּ;
בִּ"יהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא" לֹא דִּבְּרוּ מֵעוֹלָם;
לֹא רָמְסוּ הֵיכַל-קֹדֶשׁ בְּרֶגֶל גַּסָּה;
אֵין מִצְוָה בְּיָדָם 'מְלֻמָּדָה'.
חֶסְרוֹן דַּעְתָּם – לֹא מֵזִיד הוּא
אִישׁ מֵהֶם לֹא כִּוֵּן וְעָשָׂה;
אַף שׁוֹגֵג לֹא נֶחְשָׁב
חֶטְאָם, אֵין לוֹ עֵרֶךְ
גַּם בּוֹ – רַק רֹאשֵׁנוּ יֶאְשַׁם
כִּי נַפְשֵׁנוּ הִצַּלְנוּ, לֹא נֶפֶשׁ אַחִים
לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ.)

בְּרַם, זְכֻיּוֹת בְּיָדָם – לְמֵאוֹת
מְלֵאִים כָּרִמּוֹן
מִי יִסְפֹּר וְיִמְנֶה וְיִפְקֹד
מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים
מַסְפִּיגִים בָּם, מַרְוִים
מְקַיְּמִים וְעוֹשִׂים לַבְּרִיּוֹת, לַשָּׁמַיִם
צִדְקַת פִּזְרוֹנָם לֹא כִּכְסוּת לְעֵינַיִם
לַחְמָם כִּי פָּרְסוּ לְאֶבְיוֹן – מִלֵּב רַךְ
(לֹא כְּחַ"י פַּעֲמַיִם שֶׁל "מִי שֶׁבֵּרַךְ"...)

* * *

וַהֲרֵי הֵם עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ כְּצַדִּיקִים
גְּמוּרִים
הַיּוֹם הֵם בָּאִים אֶל בֵּיתְךָ בְּיִרְאָה
טְהוֹרִים
אֵיכָה יִתְפַּלְּלוּ עִמָּנוּ, דַּלִּים וְרֵיקִים?!

. בְּכֵן, בְּאֵין כָּל בְּרֵרָה
. אָנוּ מַתִּירִין - - -
מִכָּל עֵבֶר נְשָׁמוֹת הוֹמִיּוֹת

יְפָחוֹת, יְבָבוֹת וּטְפִיחוֹת

וַאֲנִי, קָפוּא.

בִּסְלִיחוֹת לְפָנָיו מִשְׁתַּפְּכִים

בְּכֵנוּת מִתְחַטְּאִים מֵחַטָּאִים

וַאֲנִי, קוֹרֵא.


מִכָּל עֵבֶר לְבָבוֹת שְׁלֵמִים

מַרְגִּישִׁים, מַבִּיעִים וַחֲשׂוּפִים

וְשֶׁלִּי, שָׁבוּר.

נִגָּשִׁים הֵם אֶל הַלֵּב פְּנִימָה

בְּטִבְעִיּוּת בּוֹקְעִים בִּרְקִיעִים

וְשֶׁלִּי, קָבוּר.


מִכָּל עֵבֶר יִסּוּרִים וּתְהִיּוֹת

לִבִּי נִשְׁבַּר, נִטְמַן בְּתַחְבּוֹשׁוֹת

וְאַתָּה, חָשׁ.

אָדִישׁ לְמִקְרָא, לְמִשְׁמַע עֲווֹנוֹת

קַר לְמַרְאֵה יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת

וְאַתָּה, מֻתָּשׁ.


מִכָּל עֵבֶר נַחְשׁוֹלִים וּתְהוֹמוֹת

מִתְנַתֵּק, מְטַפֵּס, נִרְתַּע מִמַּחֲשָׁבוֹת

וְאַתָּה, רָגוּעַ.

נָע וְנָד, מְשׁוֹטֵט בְּלִי מַטָּרָה

מְחַפֵּשׂ מִשְׁכָּן, כָּרִית וְאַהֲבָה

וְאַתָּה, קָבוּעַ.



אַבָּא,

תּוֹדָה עַל הַתַּחְבֹּשֶׁת לַלֵּב,

חָסְכָה מִמֶּנִּי הַרְבֵּה כְּאֵב.

הִגִּיעָה הָעֵת לְהַחֲלִיף אֶת הָאֶבֶן,

אוּלַי מַסְפִּיק לְרַפֵּד קְצָת בְּתֶבֶן.

רוֹצֶה גַּם אֲנִי לָחוּשׁ אוֹתְךָ,

לִלְחֹשׁ בִּדְמָעוֹת, סְלִיחָה.
מאת הניקית @לבי

תִּקְרַב הַשָּׁעָה
בְּרָאשֵׁי אִילָנוֹת חַמָּה
כִּמְעַט חֲתִימָה
בְּפֶתַח עֲבוֹר רַק
דֶּמַע
בְּלֵב רַגָּשׁ הָמוֹן יֵהוֹם
עֲבוּר כִּי פָּנָה יוֹם

יְזַכֵּנוּ נוֹרָא וְאָיּוֹם
נִדְבַת יוֹשֵׁב כְּחֹם הַיּוֹם
עוֹלָה תְּמִימָה
לִפְנֵי עֶרֶב שֲׂח לַמִּנְחָה
וְגַם עַל יוֹשֵׁב אָהֳלוֹ
בַּכֵּס חָקוּק תָּאֳרוֹ
זְכוּתָם לָנוּ תַּעֲמֹד
לִדְגָלִים מֵאָבוֹת

יְפִי הַנִּיב וְהַשִּׁיר
לְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקָּלִיר
וְעַל יָדוֹ רַבֵּינוּ יוֹסֵף
בֶּן רַבִּי יִצְחָק
מָאוֹרְלִיאָנְשׁ
מִמָּגֶנְצָא רַבִּי אַמְנוֹן
וְגַם רַבֵּינוּ קְלוֹנִימוּס
וּבְנוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן

אֵיךְ הֶחֱלוּ אֲרֻבּוֹת
דֶּלֶף זוֹלְגוֹת
שֶׁתָּשִׂים דִּמְעָתִי בְּנֹאדְךָ
לִהְיוֹת...שׁוֹמֵעַ בִּכְיּוֹת
רַבִּי אֲמִתִּי בֶּן שְׁפַטְיָה
סָדַק קֹר לְבָבִי
בְּחָנְנוֹ מִדַּת הָרַחֲמִים
הִתְגַּלְגְּלִי
וּבְעַד עֲמֶּךָ שַׁאֲלִי

וּמַה אוֹסִיף וַאֲדַבֵּר
וְכָל הַקָּהָל בְּקוֹל יְלֵל
רַק עִיר הָאֱלֹקִים תִּשָּׁפֵל
מַחְמְדֵיהּ גְּנוּזוֹת
הָעִיר הַקֹּדֶשׁ וְהַמְּחוֹזוֹת
אוֹיָה...לְבִזּוֹת
וְאֵין לָנוּ שִׁיּוּר
רַק הַתּוֹרָה הַזֹּאת

אֶת אֵלֶּה קִלֵּס רָשַׁם
פְּתִיחָה לִנְעִילָה
רַבֵּינוּ גֵּרְשֹׁם מְאוֹר
הַגּוֹלָה
עוֹד אֲרֻכָּה הָרְשִׁימָה
מַעֲתִיקֵי הַשְּׁמוּעָה
מֵהֶם מִימֵי הַגְּמָרָא
כֻּלָּם קוֹדֶשׁ חָרוּז מְסורָה
וְלָנוּ דּוּמִיָּה תְּהִלָּה

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה