קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
 תגובה אחרונה 
הַצַּדִּיק

בַּבּוֹר אֵין מַיִם
אַךְ אֵין רִיק בַּטֶּבַע
מְקוֹמָם לָקַח הַנַּחַשׁ הֶעָקָר
קִסְמֵי רוּחוֹת זָרִים, וְחֶבֶר מְנֻכָּר
חֲלַקְלַקּוּת לָשׁוֹן, חֲנֻפַּת שֶׁבַח
מֶתֶק כֶּזֶב הַשְּׂפָתַיִם.

הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם
בַּאֲלֻמּוֹת כּוֹכָב
אִם בְּהָקִיץ נִגְלוּ לוֹ, אִם בְּרֶדֶם -
הַכֹּל-הַכֹּל הִשְׁלִיכוּ אֶל הַבּוֹר, בְּרֶדֶת
שַׁחַת, אַחֲרָיו
לֹא-כְּלוּם הוֹתִירוּ מִכֻּלָּם.

אָבִיו אוֹהֵב. אֶחָיו לוֹ נִתְפָּסִים
כִּמְעַט הוּא בֵּן יָחִיד לְאֵם אוֹהֶבֶת
הִיא שָׁם, עַל דֶּרֶךְ, תַּחַת הַמַּצֶּבֶת;
הוּא לְבַדּוֹ נוֹתַר, וּכְתֹנֶת הַפַּסִים.

וְהוּא רָצָה מָה?
כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת...
תָּמִים, סִפֵּר לָהֶם הַכֹּל
חֲלוֹם, וְעוֹד חֲלוֹם
וְכִי שְׂנֵאוּהוּ, לֹא יָכְלוּ דַּבְּרוּ שָׁלוֹם
הוּא אֶת כְּסָתוֹ הִטִּיל אֵצֶל
בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת.

עַתָּה רַק הוּא בַּבּוֹר, אִתּוֹ
מְאוּמָה, אַף לֹא הַפַּסִים.
לִבּוֹ הַטּוֹב דּוֹמֵם, הַפֶּצַע
שְׂחוֹק אַחִים לְמִשְׁבַּתּוֹ
דִּבְרַת "מַה בֶּצַע"
וְכֻתָּנְתּוֹ מָלְאָה מִדַּם שְׂעִיר-עִזִּים
לֵאמֹר: חַיָּה רָעָה אֲכָלָתוֹ.

וְעַל כָּל זֹאת, בְּבוֹא הַיּוֹם
יֹאמַר: אַל תֵּעָצְבוּ, אַחִים
כִּי לְמִחְיָה נִשְׁלַחְתִּי לִפְנֵיכֶם.
הוּא יְגוֹנָם יַמְתִּיק...
הִנֵּה כִּי-כֵן, מִכָּל אֶחָיו
כִּנּוּי לוֹ:
הַצַּדִּיק.
הסבר על המדור החדש, כאן:


ולאתגר החודשי, בהקדים:

השירה היהודית המקורית רובה ככולה ללא חרוזים:
ספר התהילים הכולל את כל שירי דוד המלך, אסף המשורר, בני קורח, וכו'.
שירת הים, שירת הבאר, שירת דבורה, וכן הלאה.

החרוזים והמשקלים המדויקים נכנסו לשירה העברית בימי הביניים ובתור הזהב של יהדות ספרד, בהשאלה רבתי מהשירה הערבית.

המשורר רבי משה אבן עזרא התייחס לכך במכתב שכתב לאחר המשוררים הערביים המפורסמים, שתמה מדוע התחילו גם המשוררים היהודיים לחרוז את שיריהם. ועל כך הוא משיב לו במעין התנצלות:
"..משום שישבנו זמן רב בגולה נשתכחה הלשון העברית ונפסדה או נפסקה, או כמעט שנפסקה… ולא נשארה לנו מן השפה העברית שום שריד וכל פליט לבד מעשרים וארבעה הספרים המקודשים, שאינם כוללים מן הלשון אלא את המלים הדרושות לעניינים שהספרים הללו דנים עליהם"...
על פי זה הוא מסביר מדוע בימינו גם המשוררים היהודיים צריכים לעזר חיצוני של חרוזים.

(הדברים ערוכים בארוכה בספרו "שירת ישראל" עמודים נז-סא, ושם מביא גם דוגמאות לחרוזים בכתבי הקודש: לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר (איוב כח), להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה (שם לג), האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי! (שם כא))

כך כותב גם ר' מנחם בן סרוק במחברת (שרש"י מצטט בפירושו על התורה):

"ואלו לא גלינו מארצנו והיתה הלשון כלה נמצאה בידינו כירחי קדם ושנים קדמוניות ושבתנו בטח במשכנות שאננות אז מצאנו כל דקדוקי לשוננו ומיני תוצאותיה וידענו משקלה ועמדנו על גבוליה, כי לכל עם יש משקלת ודקדוק. רק אבדה מידינו, יען כי רב העון ונעלמה ממנו… ואחרי אשר היתה רחבה ונקשרת, נקצרה ונסתרה ותהי נעדרת…"

*

החרוזים מקלים עלינו את כתיבת השירה. אנו נעזרים בהם כדי לקבל קצב טוב לשיר ולהוכיח לקוראים ולעצמנו שזה בכלל שיר. אך מה יקרה כשקביים אלו יילקחו מעמנו? ומהו בכלל שיר עבורנו כשאין בו חרוזים? זה הזמן לדעת.

אי לכך ובהתאם לזאת, הנה האתגר הראשון:
כתבו שיר ללא חרוזים כלל.
שיר נשגב ונאדר, מילותיו ברורות בקפידה, אומר הרבה במעט, משקלים נכונים יבורכו גם הם - אך ללא חרוזים.

נושא - חופשי. עדיפות לשיר שנכתב במיוחד עבור האתגר.


בהצלחה!

(דיון האם החרוזים עוזרים או מפריעים, כבר היה כאן בעבר ואשמח אם לא נעסוק בזה כעת שוב. אתגר זה הוא על הצד שהם עוזרים, ומי שהם מפריעים לו - אדרבה ואדרבה, יחכמנו בשירו הנפלא ללא חרוזים).
מילים ולחן: ר' דוד בוזגלו.

לֹא פִּגְיוֹנִים, לֹא כִּידוֹנִים, עָמְדוּ לַחוֹלְשִׁים עַל יָוָן יוֹם עֲבָרוֹת,
כִּי יוֹצֵר כָּל, הַכֹּל יָכוֹל, הוּא אָמַר "וַיְהִי" לַדְּרוֹר, דְּרוֹר לַדּוֹרוֹת.

וַיְצַו מִמַּעַל שְׁחָקִים, אוֹהֵב חֲסִידָיו אֲשֶׁר אֵלָיו נִגָּשִׁים.
לְמַגֵּר נֵזֶר חֲזָקִים עַד לֶעָפָר וּלְתִתָּם בְּיַד חַלָּשִׁים.
שָׁם רְשָׁעִים נָפְלוּ זְרָעִים וּכְמוֹ סֻבִּין נָפְלוּ מְרֻבִּין.
וּבֵית גֵּאִים עִם טְמֵאִים אֶל חַיְתּוֹ טֶרֶף יַחְדָיו הָיוּ לְבָרוֹת.

חַשְׁמוֹנָאִים עִם קְהָלָם עָפוּ כִּיעַף יוֹנִים לַאֲרֻבּוֹתֵיהֶם,
אֶל מִקְדָשׁ יָהּ חַי גּוֹאֲלָם לְתַנּוֹת צִדְקוֹת בָּנִים עִם אֲבוֹתֵיהֶם.
שָׁם כֹּהֲנִים חִפְּשׂוּ שְׁמָנִים לְהַדְלִיק אוֹר הוֹלֵךְ וָאוֹר,
אַךְ פַּח אֶחָד מָצְאוּ נִכְחָד דֵּי הַדְלִיק בּוֹ אַחַת לְשִׁבְעַת הַנֵּרוֹת.

וְאַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה אֵל מִסְתַּתֵּר מֵחֶבְיוֹנוֹ נִגְלֹה נִגְלָה.
יוֹם עַל פַּךְ שֶׁמֶן זֶה שָׁרְתָה בִרְכַּת שָׁמַיִם וְשַׁמְנוֹ עָלֹה עָלָה.
עַד הִתְקִינוּ, עַד הִכִינוּ, בְּטַהֲרָה, שֶׁמֶן אוֹרָה.
אֲהַלֶּלְךָ, אֲגַדֶּלְךָ, הַנוֹתֵן עֹז לְעַמּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת.
חֲלוֹמוֹת יְדַבֵּרוּן

סֻלָּם הָפוּךְ רָאִיתִי:
רַגְלָיו בָּאֲוִיר, גַּם רֹאשׁוֹ הַשָּׁמַיִם
נִשְׁעָן אֶל הֵיכָל
וְשַׁעַר נָעוּל בְּפָנַי; אִם רָצִיתִי
לָבוֹא בְּתוֹכוֹ לֹא אוּכַל.

דָּפַקְתִּי דְּלָתַיִם כְּרָשׁ וּכְדָל
וּתְשׁוּבָה לֹא הָיְתָה לִי.
זֶה בֵּית אֱ-לוֹקִים, וְאֵיכָכָה אִישַׁן
?
אִם אָרְכָה לִי הַדֶּרֶךְ, עֲדַיִן טוֹבָה
וּמַדּוּעַ אֶחְדַּל
?

וְלִי לֹא הָיְתָה כָּל תְּשׁוּבָה.

כִּי חָרַב עוֹלָמִי הַיָּשָׁן;
נִבְנוּ בּוֹ טִירוֹת שֶׁל חֲלוֹם, אֲיֻמִּים
בְּהָקִיץ. עֵת אִישַׁן, וְאָעִירָה
יָדַעְתִּי רָזֵי מַחֲזוֹת
שֶׁנִּדְמוּ לִי כְּקֶסֶם, לֵילוֹת וְיָמִים
צְבָת בִּצְבָת אֲחֻזּוֹת.

מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ נְהִירִים לִי
שְׁבִילֵי הָרָקִיעַ.
אַף פַּעַם יָדַעְתִּי לִפְתֹּר חֲלוֹמִי
מוּל מַחְשׂוֹף הַלָּבָן.
גַּם הָרוּחַ הַזֶּה, שֶׁלְּפֶתַע הִגִּיעַ
וּלְפֶתַע הָלַךְ, וְהוּא מִי?
לֹא יָדַעְתִּי. אַף שֶׁמֶץ מוּבָן.

עַתָּה, הִנְנִי וְאֵלֵךְ בֵּית הַשֵּׁם.
אָבוֹא בִּשְׁעָרָיו
מְזֻכָּךְ, מְטֹהָר
[כְּבָר אֵינֶנִּי אָשֵׁם]
וְאָשִׁיר לוֹ שִׁירָיו.

* * *

יָרַדְתִּי בְּזֶה הַסֻּלָּם, כְּמַלְאָךְ
וְאָדָם עָלִיתִי.
לוֹ הֵבֵאתִי פְּנִינֵי אַהֲבָה.
אִם קִבְּלָם, וְסָלַח
אָז יָדַעְתִּי:
הָיְתָה לִי תְּשׁוּבָה.
בְּעִתּוֹ

הַחֹרֶף חָזַר לְנַגֵּן לַחֲנוֹ הַטָּמִיר
מַלְחִין טִפּוֹת תָּוִים שְׁקוּפִים
בִּסְרִיג שׁוּרוֹת מְסֻלְסָלוֹת
נֶעֱלָמוֹת
מַנְגִּינוֹת מִתְהַוּוֹת וְעוֹלוֹת
בְּאִלְּמוּת
צְלִיל סָמוּי, בְּלָשׁוֹן זְהוֹרִית
עוֹלָם שׁוֹתֵק, מַקְשִׁיב.

הַגֶּשֶׁם מוֹרִיד.
הָרוּחַ מַשִּׁיב.

מִלֵּב גַּלְגַּל דְּמָעוֹת נוֹשְׁרוֹת
כְּבֵדוֹת מִן הַצִּנָּה, נֶאֱצָרוֹת מִכְּפוֹר
וַעֲצוּרוֹת
מִלַּהַט לְכִידוּת.
מַשָּׁב שָׁלוּחַ, מְפֻרְכָּס אָפֹר
מֵאוֹצָרוֹת
בְּלַחַשׁ רַךְ, מָדוּד.
הָרוּחַ מְשַׂחֶקֶת בַּשְּׁלוּלִית.

מִחוּץ, עֲרִיף הַנְּשִׂיאִים.
בַּחֶדֶר, אַפְלוּלִית.

אַנְשֵׁי עָמָל מְכֻנָּסִים בִּמְעִילָם
בְּשֶׁקֶט, צוֹעֲדִים בֵּין הַטִּפּוֹת
וּבֵין הַנְּתָזִים.
הַתַּלְמִידִים, בְּלֹא פִּטְפּוּט
שׁוֹתְקִים אֶת הַשִּׁעוּר שֶׁלְּמוּלָם
וּמְעִזִּים
לַחְלֹם בְּדֶרֶךְ חַלּוֹנוֹת.

זוֹ מַנְגִּינַת גִּשְׁמֵי בְּרָכָה.
זֶה קוֹל עֲנוֹת.
וְרַב יַעֲבֹד

הוּא -- אִישׁ שֶׁל הָעוֹלָם
הַכֹּל יוֹדֵעַ
וְחוֹבֵק בִּזְרוֹעוֹתָיו הַחֲסוֹנוֹת
יוֹצֵא וּבָא בָּאַרְמוֹנוֹת
עִם כָּל שׁוֹעֵי תֵּבֵל הוּא מִתְרוֹעֵעַ
וַעֲסָקָיו גוֹרְדִים אֶת הַשְּׁחָקִים
שְׂפָתוֹ חֲלַקְלַקָּה, טְבוּלָה בְּנֹפֶת
רְהוּטָה, כְּמִתְלַהְלֵהַּ
הַיּוֹרֶה זִקִּים
נִמְרָץ, מָדוּד, גַּם חִיּוּכוֹ כּוֹבֵשׁ
מֵמֵס כָּל לֵב, פּוֹתֵחַ שַׁעַר --
כֵּן. יָדוֹ בַּכֹּל, וְהוּא בּוֹחֵשׁ...
הָאַדְמוֹנִי, סְבִיבוֹ סוּפָה וָסַעַר
טַעַם יֵשׁ לוֹ... מְטֻפָּח
תָּמִיד עָטוּף שְׂעַר אַדֶּרֶת
לָהוּט אַחַר אָדֹם-אָדֹם
וְשׁוּם דָּבָר לוֹ מְסֻבָּךְ
כָּל בְּעָיָה נִפְתֶּרֶת
לִרְוָחָיו, לְטוֹבָתוֹ...
אֲפִלּוּ אַבָּא רַק אוֹתוֹ
אָהַב
כְּבֵן יָחִיד, תָּמִים
וּבְיָדָיו
הִפְקִיד לַמַּטְעַמִּים.


וּמַה אָחִיו?
אָחִיו, מַה לּוֹ?

סְתָם.
אִישׁ תָּם.
סָגוּר בְּאָהֳלוֹ
אֵין כָּל דָּבָר בְּעוֹלָמוֹ
אֶלָּא תּוֹרָה
(אֲבָל יוֹדֵעַ "לְרַמּוֹת"
כְּשֶׁאֵין בְּרֵרָה...)
וְהוּא אָהוּב עַל לֵב אִמּוֹ.
כִּי לוֹ, כֵּן, דַּוְקָא לוֹ
מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה.

 תגובה אחרונה 
ב"ה.
הַתַּפּוּז אָמַר לְעַצְמוֹ:
אֲנִי מָתוֹק וַעֲסִיסִי, אַדְמוֹנִי וְחִיּוּנִי. אֶת הָעֲנָפִים אֲנִי מֵאָחוֹר מַשְׁאִיר; מָרִים וַאֲפוֹרִים. מִי יָכוֹל לִי?

הִקְשִׁיב הֶעָנָף בֶּחָצִי אוֹזֶן, הִתְמַתֵּחַ בַּעֲיֵיפוּת. הִסְתַּכֵּל יָמִינָה, הִסְתַּכֵּל שְׂמֹאלָהּ, וְהַתַּפּוּז הוֹפּ, צָנַח עַל הַקַּרְקַע. מְתֻוסְכָּל וְחָבוּט. וְאָמַר לְעַצְמוֹ, אוֹי כַּמָּה אֲנִי אֱוִוילִי.

לְיָמִים אָמַר הֶעָנָף לְעַצְמוֹ אֲנִי דַּק וְרַעֲנָן מַבִּיט מֵעַל אֶל מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים, שַׂר עִם הָרוּחַ שִׁירִים חֲרִישִׁים. מִי יָכוֹל לִי?
אֶת הַגֶּזַע אֲנִי מֵאָחוֹר מַשְׁאִיר, הוּא כָּבֵד וּבְקוֹשִׁי מִתְרוֹמֵם.

הִקְשִׁיב הַגֶּזַע כִּמְעַט בִּדְמָמָה. וּבְעֵינַיִם חֲכָמוֹת כִּמְעַט בְּלִי תְּנוּעָה הִמְשִׁיךְ לְהַחֲזִיק בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה. לְפֶתַע בָּאָה הָרוּחַ איימתנית וְרוֹגֶשֶׁת, נִעְנְעָה אֶת עַנְפֵי הָעֵץ אָנָה וָאָנָה. הַגֶּזַע הֶחֱזִיק הֵיטֵב בָּאֲדָמָה בְּלִי נוֹעַ וְהֶעָנָף כְּבָר כּוֹחַ לֹא הָיָה לוֹ, נִיתָּק וְעָף, אַחֵר אֶחָד הַשִּׂיחִים. אָמַר לְעַצְמוֹ הֶעָנָף: אוֹי כַּמָּה אֲנִי אֱוִוילִי.

לְיָמִים אָמַר הַגֶּזַע לְעַצְמוֹ אוֹ כַּמָּה נָאֶה אֲנִי, רָחָב וּמַמָּשׁ גִּזְעִי.
אֶת הַשָּׁורָשִׁים אֲנִי מֵאָחוֹר מַשְׁאִיר הֵם בְּקוֹשִׁי נִרְאִים וְלֹא מְשַׁנִּים.

לְפֶתַע הַמַּיִם זָרְמוּ, הָאֲדָמָה הִתְרַכְּכָה וְהָעֵץ עַל צִידּוֹ נָפַל.
אוֹי כַּמָּה אֱוִוילִי אֲנִי, אָמַר אָז הַגֶּזַע לְעַצְמוֹ.

לְיָמִים אָמְרוּ הַשָּׁורָשִׁים לְעַצְמָם כַּמָּה חֲזָקִים אֲנַחְנוּ וְשָׁורְשִׁיִּים וְהָאֲדָמָה פְּשׁוּטָה וַחֲתוּמָה.

יָשַׁב הַגַּנָּן הַוָּתִיק הִבִּיט וְאָמַר לְעַצְמוֹ אוּלַי מִישֶׁהוּ יַשְׂכִּיל סוֹף סוֹף לִשְׁאוֹל עַצְמוֹ טֶרֶם שֶׁנּוֹפֵל מֵאֵין בָּא וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ.
מֵגִיל הַנַּעֲרוּת דִּמִּיתִיו בְּעֵינֵי רוּחִי.

חָזָק, אַמִּיץ, נָאֶה, תַּלְמִיד חָכָם וָעוֹד.

חָלַמְתִּי עָלָיו בַּלֵּילוֹת, חִפַּשְׂתִּיהוּ בַּיָּמִים.

פֹּה וָשָׁם פָּגַשְׁתִּי בְּדוֹמָיו, מִי פָּחוֹת וּמִי יוֹתֵר.

אוֹתוֹ עַצְמוֹ עוֹד לֹא רָאִיתִי.


מֵאָז עָמְדִי עַל דַּעְתִּי כְּבָר יָדַעְתִּי.

בֵּיתִי יִהְיֶה בַּיִת עִם מָלֵא יְלָדִים וְשִׂמְחָה.

מִשְׁכָּנִי יִהְיֶה תּוֹסֵס, סוֹעֵר וְכֵּיף לְכֻלָּם.

חִפַּשְׂתִּי לַיְּלָדִים בְּגָדִים וּבָחַרְתִּי לָהֶם שֵׁמוֹת.

אוֹתָם עַצְמָם עוֹד לֹא הֵבֵאתִי.


אֲהוּבַי הַיְּקָרִים אַף פַּעַם לֹא בָּאוּ לְעוֹלָמִי.

גַּלְמוּדָה וּמְיֻסֶּרֶת, נוֹתַרְתִּי בָּדָד עִם עַצְמִי.

נִשְׁעֶנֶת עַל חַסְדֵי שְׁכֵנִים, מַכָּרִים וְטוֹבֵי הַלֵּב.

מְבַכָּה עַל הִזְדַּמְּנוּיוֹת שֶׁהָיוּ, אֵינָן וְלֹא תָּשֹׁבְנָה.

מִשְׁתַּדֶּלֶת לְהָפִיץ אוֹר וְטוֹב לְהַאֲפִיל עַל הַחֹשֶׁךְ.
אֶחֱטָא וְלֹא אָשׁוּב

לַחְטֹא,

לָחַשְׁתִּי אֶת הַסִּסְמָא

לְמַצְפּוּנִי.

בַּמּוֹרָד זוֹחֵל רָטֹב

לְאִטּוֹ,

"אֶמֶשׁ גַּם נִלְחֲשָׁה

וּמָה נִשְׁתַּנָּה?!?"



מוֹרָא בָּשָׂר וָדָם,

הִבַּטְתִּי

יָמִין וּשְׂמֹאל

רָדוּף,

מוֹחִי מְחַשֵּׁב נָדַם,

הִתְקַדַּמְתִּי

כְּשִׁלְשׁוֹם וּתְמוֹל,

אוֹף...



לִבְּבַתְנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ

נִזְכַּרְתִּי,

הָעֲדַיִן תַּקֵּף?

יִחַלְתִּי.

בָּאוּ כּוֹבְשִׁים שְׁעָרַיִךְ

יִלְלָתִי,

אֶחָד בַּפֶּה וּבַלֵּב

נַאֲקָתִי.



מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים

הַנּוֹטְרִים

תָּמְהוּ לְמַעְשַׂי

בַּמַּחְשַׁכִּים,

הִכּוֹנִי פְּצָעוּנִי,

לַחוֹטְאִים

שִׁיְּכוּ כִּלְיוֹתַי,

גְּלוּיִים.



"בּוֹא נֵצֵא לַשָּׂדֶה",

נֶעְדַּר

לוֹ הַאֲחִי

מִקּוֹלוֹ,

"נֵלְכָהּ מִזֶּה"

אָמַר,

שָׁמַעְתִּי

בְּקִנְאָתוֹ.



אַל תִּרְאוּנִי שְׁחַרְחֹרֶת

יִלַּלְתִּי,

שְׁזָפַתְנִי הַשֶּׁמֶשׁ

שִׁכְנַעְתִּי.

כָּשַׁלְתִּי לְמִכְמֹרֶת

טָעַנְתִּי,

יָפָה אֲנִי כְּאֶמֶשׁ

הִתְוַכַּחְתִּי.



תֹּקֶף הַדִּין הַלֹּא מְשֹׁעָר

הִכָּה בִּי,

'לִצְלֹב בְּכִכַּר הָעִיר'

הוּמַמְתִּי.

עַל כָּל כְּנִיסָה וְשַׁעַר

נִתְלְתִּי,

מִמֶּנּוּ זְהִירוּת! מַזְהִיר.

הֶאֱמַנְתִּי...
רָעָה חוֹלָה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ
מִרְמָה וָפֶשַׁע
חֵטְא וָרֶשַׁע
בִּכְסוּת נְקִיָּהּ
בְּטַלִּית כְּהִלְכָתָהּ מְצֻיֶּצֶת
עַל פָּנָיו מָשׁוּךְ הַחֶסֶד
כְּכִלָּה
מַסְתִּיר אֶת הַמִּפְלֶצֶת

נִשְׁמָתוֹ שְׁחֹרָה מִלַּיִל
כְּטֶרֶם-שַׁחַר אֲפֵלָה
לֹא יַכִּיר לָבָן אוֹ תְכֵלֶת
כַּכֶּלֶב כַּזְּאֵב
כְּמוֹ נוֹלַד לַבֶּהָלָה

וַתַּעֲבֹר עָלַי רוּחַ קְנָאוֹת
כְּפִנְחָס כְּאֵלִיָּה
לְשַׁבֵּר אֶת הַפְסִילִים
לְאָבָק דָּק
עַד כְּלֹא הָיָה

הֵנַפְתִּי הַגַּרְזֶן בְּלַהַט קֹדֶשׁ
בָּטוּחַ בְּאָרְחִי
יִישַׁר כּוֹחִי
עֵת אַעֲבִיר מֵאֶרֶץ
חֶרְפַּת מִצְרַיִם



לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ
אוֹ אוֹר יָרֵחַ
נַמְתִּי לוֹ צוֹרֵחַ
יֻסַּר מִמְּךָ הַלּוֹט
שְׂאוֹר מַחְמֶצֶת
תֵּן תּוֹדָה
קֳבָל עֵדָה
קִלְלָתְךָ נִמְרֶצֶת

נְשִׁימָתוֹ פָּסְקָה פִּתְאוֹם
אֲרֶשֶׁת חַלְחָלָה
הַאֵין תּוֹחֶלֶת
תָּהָה בִּכְאֵב
הָאֵין לִי תְּעָלָה

בְּעֵינָיו עָלוּ דְּמָעוֹת
שִׁבְרֵי מִלִּים
הֱיֵה לִי לְמַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ
הוֹ אָנָּא
נַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים

הֵן גֹּרַשְׁתִּי מֵחֲזוֹת בַּקֹּדֶשׁ
כָּשַׁל כּוֹחִי
רַק זֹאת אָחִי
אַל נָא
אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם



וְתִזְרַח לָנוּ הֲשָׁמֶשׁ
בִּכְנָפָהּ צֶדֶק
בִּכְנָפָהּ מַרְפֵּא



1.png

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה