קהילת כתיבה מקצועית

קהילת הכתיבה מיועדת לעוסקים בכתיבה יוצרת, ספרותית ומקצועית, ומטרתה למקצע ולהשביח את יכולות הכתיבה של חבריה.
מנהלי הפורום: מ. י. פרצמן, ניהול קהילת כתיבה
להצטרפות לקהילה הקש כאן

כתיבה וסיפורת >> תוכן מקצועי

עריכה תורנית

הפורום נועד לעזרה וטיפים מקצועיים עבור עורכים תורניים ואלו המתעסקים בתחום.
מנהל הפורום: מוישה
להצטרפות לפורום עריכה תורנית, הקש כאן
נושאים
793
הודעות
7.6K
נושאים
793
הודעות
7.6K

קהילת סופרות מקצועיות

פורום זה מיועד לסופרות מקצועיות, עורכות מאמרים ומחברות ספרים על סוגיהם. הכתיבה והצפייה בפורום הינה לחברי הקהילה.
מנהלות הפורום: Ruty Kepler, sari levin
פרטי
הז'אנר של שירי מחאה, תמיד שלהב את דמיוני. מיד כשקיבלתי את הניהול של האתגר ידעתי שזה יהיה האתגר הראשון שלי שיתנוסס פה.
בשביל לדייק רציתי לבדוק מהי הגדרתו הרשמית, והרי היא לפניכם:

"שיר מחאה הוא שיר המביע מחאה על בעיה חברתית או פוליטית.
שירי מחאה עוסקים במגוון רחב מאוד של נושאים, מבעיות אישיות ועד בעיות כלל עולמיות.
בין הנושאים עליהם נכתבו שירי מחאה ניתן למצוא את העבדות, זכויות אזרחיות, שוויון זכויות, מלחמות וכיבוש, איכות הסביבה ועוד."


אממ.. גם אתם הרגשתם את מה שאני? לי הריח משהו קצת לא טוב, לא כיפי, לא מומלץ במיוחד באופן כללי..
"מביע מחאה"! שכוייח! נו? ו? מה התכלס?

אז חשבתי להפוך את האתגר לדמות הזו - "שירי מחאה המניעים לפעולה".
ואז ראיתי את ההמשך -

"בעשור הראשון של המאה ה-21, שירי מחאה החלו להופיע ברשתות החברתיות. בגלל התפוצה הרחבה של הרשתות, השירים יכולים להיות רבי השפעה. לדוגמה ב-2009 פרסם זמר צעיר בשם דייב קרול שיר מחאה על יונייטד איירליינס, וגרם לירידה חדה במניות החברה."

אוקי, אוקי.. מתקדמים.. אז כן. יש פה השפעה בפועל, וסביר להניח שכל מי שכתב אי פעם שיר מחאה התכוון שזה יפעל משהו, אבל כמו שאנחנו יודעים, דרך התלונות לא תמיד עובדת, או יותר נכון - כמעט אף פעם לא.

בסוף החלטתי פשוט למחוק את עניין המחאה.
בוא נבוא לאנשים בקטע טוב. למה למחות? בואו נדבר יפה.

אז הנה סיכומו של העניין:

כתבו שיר שמניע לפעולה.

אתם יכולים לייעד אותו לכלל האנושות, לקבוצה מסוימת, לעצמכם וכן הלאה.

השיר יכול להיות בכל סגנונות השירה, כך שמהבחינה הזאת הוא נחמד - אתם יכולים לשחק במגרש הביתי שלכם.

אבל! האתגר דורש מחשבה ועומק, ז"א - ככל שההנעה לפעולה תהיה חזקה ועמוקה יותר - הציון יהיה גבוה יותר. ככל שההנעה הזאת תהיה משולבת בשיר בצורה אומנותית יותר - הציון יהיה גבוה הרבה הרבה יותר.

מגבלת אורך - אין. רק קחו בחשבון שאם השיר ארוך - הוא צריך להיות מספיק מעניין בשביל שבני אדם ירצו לקרוא אותו.

אז קדימה! תתניעו :) בהצלחה רבה!

שאלות / הערות / הארות וסתם דיונים והתלבטויות - בנספח.
 תגובה אחרונה 
(המקור 'ויקיפדיה' ח.ב.א.)

כמה נוח,
לשטוף את המוח,
בטענות מתמטיות לא משתנות, למרוח.
רק לתייג ולשלוח,
להסית ולזבוח,
את אומללי השיימינג באייטמים בקול לרצוח.

הכול מבולבל לנו בראש הוראות-הוראות,
פתאום כל שר בריאות גורם לנו לבכות,
כי אין שום דבר מעודד, מי שלא חיוני מתאבד,
והציבור הקנאי מעודד, שאת כל החולים רוצחים כמו רבין.
כל תל אביב תימהונית, מזלזל בהוראות מסית וממית,
כל המתחסנים נמסרים למשחית, ויצמיחו זנב כמו הקופים של דארווין.

אל תשלחו לי מייל עצוב,
אל תשלטו עלי בדמגוגיה.
בסוף הכול זה רק דקלום,
ואולי נחטוף זאת בפרצוף,
אז אל תאביסוני בשום כלום.

שאשא ביטון תשקוט, שלא תעז לקרוא תיגר,
שימו לה אות על הראש שהיא השמאל של הכיכר.
השרים זמנם עבר, כי המלך הוא עירום,
תזכרו את כל מה שידעתם עליו עד היום.
לא הוא לא המתנחל, לא נציג של גמלאים,
נהנתנות ובקשישים, שחיתות ודאגה למקושרים,
יישכחו כל השקרים, כל הקיצוץ בקיצבאות,
רק כך יהיה סיכוי שמישהו עוד יצביע לו.

כי הכול גלוי וידוע מראש, קלישאות-קלישאות,
לא ניתן להיסטוריה להפציר בנו לראות,
שכל חרדי יקופח, ושוב נגלה שנפלנו בפח
ואין עוד פח שמן זיתן זך, וודאי לא סער או הרוסים של סטאלין
חולדאי לפיד וכל הלצים, כל חברי הכנסת אוכלי השרצים,
אפילו אצל בנט יורים בנו חיצים ואלו שלא, הולכים עם סמוטריץ'

אל תחשיבוני טפיל עלוב,
איני נשא של המוטציה,
איני יכול, להיות לא כלום,
להצטדק בלי סוף, להרגיש רדוף,
אז אל תכלאוני בשום כלוב.

עוד יבוא יום...
יום יבוא שלא תשאלוני על שום כלום,
שלא תדברו איתי על דמוקרטיה,
כי התורה הכול ואני לא-כלום,
עירום באתי וכך אשוב,
לא תלעיטוני בעוד גיבוב,

ואז לא תכלאוני בשום כלוב.
אִלּוּ פִי

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, אָבִי
בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ יוֹקֶדֶת
בְּלִבִּי.
לְךָ אַקְרִיב כָּל מֶגֶד
נִשְׁמָתִי, חֶלְבִּי
בְּשָׂרִי, דָּמִי, כָּל מִלּוֹתַי
לְךָ הֵם, אָב
וְכָל אִשֵּׁי אַהֲבוֹתַי
לְךָ אֶכְאַב.
הֵן לֹא אֶחְפֹּץ בְּזִיו אוֹרְךָ
וְלֹא בְּעֵדֶן זֹהַר;
הֱיֵה אַתָּה לִי לְאוֹרְחָה
בְּעַצְמוּתְךָ, לַטֹּהַר
וַאֲשׁוֹרֵר, אֲנִי, הַדַּל
בְּמֶתֶק אֲהָבִים
לְךָ, לְךָ, אָבִי.

אֲנִי יָרֵא אוֹתְךָ, אֵ-לִי
בְּכָל דְּרָכַי הָאַפְסִיּוֹת
מוּל אֵינְסוֹפוּת הוֹדֶךָ;
בְּרַעַד מִלּוֹתַי הַנְּבוּבוֹת
הַנִּכְסָפוֹת עָדֶיךָ
נֶאֱסָפוֹת בְּבֹשֶׁת-גֶּבֶב
לְהִשְׁתַּחֲווֹת
לְהִתְחַנֵּן
אֶל רוֹמְמוּתְךָ, נִשְׂגֶּבֶת
עַד שֶׁתְּחוֹנֵן.

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ, אָבִי
בְּמִסְתְּרֵי הַחֹרֶשׁ;
בְּלַחַשׁ אִילָנוֹת
נָעִים בָּרוּחַ, חֶרֶשׁ;
בְּלֹבֶן מְסַמֵּא
שֶׁל אוֹר רִאשׁוֹן, שָׁבוּי;
בְּלֵב רְחוֹב הוֹמֶה;
בְּקֶצֶף מַעְיָן חָבוּי;
בְּנַהֲמָה כְּסוּפָה
שֶׁל לְשׁוֹנִי, בְּלֹא-לֶמֶד;
בַּחֲרִיצֵי אַבְנֵי שָׂפָה
שֶׁל שִׁירָתִי, אִלֶּמֶת.

אֲנִי אוֹהֵב, יָרֵא
אָבִי שֶׁלִּי.
אֲנִי רוֹאֶה
אֵ-לִי.
  • 305
  • קוֹל הַתּוֹר נִשְׁמָע


    לִטֵּף הָרוּחַ עֵץ בּוֹדֵד
    עָטַף בְּרֹךְ, הֶחְמִיא, עוֹדֵד
    שִׂחֵק לוֹ בֵּין בַּדָּיו, פָּרַע צַמֶּרֶת
    וְשָׁר לוֹ סֶרֶנָדָה בְּתָוֵי יְלֵל.
    כָּךְ יוֹם, וְעוֹד יוֹם, וּבַלֵּיל...
    עַד נִתְרַצְּתָה עַלְוָה, כְּמִתְמַסֶּרֶת
    וְנֶעֶתְרָה לְרוּחַ זָר:
    פָּתַח אִילָן לוֹ כָּל חַלּוֹנוֹתָיו
    .......- וְלֹא יָדַע עַד כַּמָּה הוּא אַכְזָר.

    כִּי אָז, נִכְנַס בָּרוּחַ - שְׁטוּת
    !
    חִלְחֵל, חִלֵּל בְּגֶזַע עָב
    צָבַע אֶת בְּנֵי-עָלָיו זָהָב
    תָּלַשׁ, קָרַע, הִשְׁלִיךְ לָרְחוֹבוֹת
    עָקַר, רָמַס בְּכֹחַ, בִּלְהִיטוּת
    וְהוֹתִירוֹ עֶרְיָה, מֻשְׁפָּל בְּמַכְאוֹבוֹ.

    עָמַד כָּךְ סַבָּא-עֵץ יָמִים, יָמִים
    עֵירֹם, עֶרְיָה עַל אִמָּא-דֶּרֶךְ
    מוֹשִׁיט אַלְפֵי יָדָיו גְּרוּמוֹת, מְעֻרְטָלוֹת
    אֶל שְׁמֵי אָפֹר מַשְׁמִים.
    עָמַד וְהִתְבַּיֵּשׁ כָּךְ, וְעֵינָיו כָּלוֹת
    יָמִים שֶׁל כְּפוֹר, לֵילוֹת כַּקֶּרַח
    מַמְתִּין לְרַחֲמִים.

    * * *

    בְּרַם, עֵת אָבִיב סוֹפוֹ לָבוֹא.
    שְׁרִיקוֹת שֶׁל רוּחַ שְׂרָק
    אֶל תְּהוֹמוֹת יָגֹזוּ, עֲלוּבוֹת;
    וְסָב-אִילָן, שׁוּב יַעֲלוּ עָלָיו
    שׁוּב יַעֲטֶה עָלָיו סוּתֹה, יוּרַק
    וְצִפֳּרִים בּוֹ יְקַנֵּנוּ, יְרַנְּנוּ בְּקוֹל.

    נִסְגַּר הַמַּעְגָּל. נִשְׁלַם הַכֹּל
    הָרוּחַ הַהוֹלֵךְ, הָלַךְ
    כְּבָר לֹא יִחְיֶה הַמֵּת
    וְעַד אַרְגִּיעָה, סוֹף גַּם סְתָיו לָבוֹא...

    הֲדָרְךָ, אִילָן, צְלַח
    !
    רְכַב עַל דְּבַר-אֱמֶת!
    תִּכּוֹן לָעַד צִדְקַת עָנָיו בַּלְּבָבוֹת.
    שׁוֹטַטְתִּי יְעָרוֹת, מִדְבָּרוֹת
    הָרִים וְשָׂדוֹת
    חָשַׁקְתִּי בְּתוֹךְ לִיבִּי
    לִבְנוֹת לְךָ
    אַרְמוֹן חָדָשׁ
    יָפֶה וּמְפֹאָר
    מִמֶּנִּי, לְךָ
    מִשֶּׁלִּי
    אֵלֶיךָ.

    חִפַּשְׂתִּי קוֹרוֹת עֵץ
    חַלּוּקֵי אֲבָנִים
    טִיט וּמֶלֶט
    בִּרְשׁוּת הָרַבִּים
    שֶׁהִנָּם הֶפְקֵר
    שֶׁאֵינָם שֶׁלְּךָ
    לֹא מָצָאתִי
    הִפְנַמְתִּי
    אֵין
    כָּאן, הַכֹּל שֶׁלָּךְ הוּא.

    הָלַכְתִּי לְפָחֵי
    אַשְׁפָּה
    נָבַרְתִּי עָמֹק
    הְצַּעְתִּי שְׁאוֹל
    חָשַׁבְתִּי
    שָׁם אֶמְצָא
    מַשֶּׁהוּ מֻפְקָר
    מֻזְנָח
    מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה שֶׁלִּי
    שֶׁאֶתֵּן לְךָ.

    עָבְרָה שָׁעָה
    חָלְפוּ שְׁתַּיִם
    כֻּסְּתִּי
    טֻנַּפְתִּי
    אָסַפְתִּי לִי
    קוֹרָה סְדוּקָה
    חֲלוּק אֶבֶן
    חָשַׁבְתִּי שֶׁהִנָּם שֶׁלִּי
    שֶׁאֵינָם שֶׁלְּךָ
    הֲפַכְתִּים עַל צִדָּם
    וְהָיָה חָרוּט
    'הִנְנִי'
    'פְּרָטִי'
    וַחֲתִימָתְךָ.

    יִלְלָתִי
    בָּכִיתִי
    הִתְיָאַשְׁתִּי
    'אֲנִי רוֹצֶה! לִבְנוֹת לְךָ,
    בַּיִת גָּדוֹל
    מְפֹאָר
    אִישִׁי מִמֶּנִּי לְךָ!
    לָמָּה אֲנִי לֹא יָכוֹל?!?
    הַכֹּללל שֶׁלְּךָ...'

    קַמְתִּי
    אַחֲרֵי יוֹם, שְׁנָתַיִם
    רוּחוֹת הֶעָבָר סָדְקוּ אֶת פָּנַי
    חוֹלוֹת הֶחָלָל פָּצְעוּ אוֹתִי.
    אֶת פְּצָעַי
    כִּסְתִּי
    בְּגֶבֶס מְעֻטָּר
    'גָּדַלְתִּי בְּשָׁנָה'
    שָׁפוּף הָיִיתִי
    וּמְאֻשָּׁר,
    שָׁלֵם.

    יָדַי אָסְפוּ
    אֲבָנִים יָפוֹת
    וּשְׁבוּרוֹת
    עֵצִים אֲרֻכִּים
    וּשְׁבָבִים
    שֶׁלְּךָ
    חֲתוּמִים בְּשִׁמְךָ
    וּמֵהֶם בָּנִיתִי
    לְךָ
    טִירָה
    גְּדוֹלָה
    יָפָה
    מְפֹאֶרֶת
    מִמֶּנִּי - מִשֶּׁלְּךָ – לְךָ
    כִּרְצוֹנְךָ.

    בַּצַּד
    בָּנִיתִי מִזְבֵּחַ קָטָן
    וְעָלָיו
    עָקַדְתִּי הֵיטֵב
    כְּאַבְרָהָם סָבִי
    אוֹתִי
    גַּאֲוָתִי
    עוֹצֵם יָדִי
    לָקַחְתִּי הַמַּאֲכֶלֶת שֶׁלְּךָ
    הִנַּחְתִּי
    שָׁחַטְתִּי
    וְאַתָּה הֵבֵאתָ אֵשׁ
    שֶׁאָכְלָה
    שֶׁאִכְּלָה...
    והפעם - הייקו.
    גם ממי שיודע היטב מהו הייקו, אבקש לקרוא את השורות הבאות.

    אי פעם לפני כשנתיים, התארח בפורום לזמן קצר הסופר נחמן גרשונוביץ.
    באחד השיר-שורים הוא הטיל את ההייקו הבא:

    טָחוּב.
    נִיחוֹחַ הַסְּכָךְ,
    בְּחֲנוּכָּה.


    אהבתי את השיר הזה במיוחד.
    א. כי סוף סוף מצאתי חבר למנהגי להשאיר את הסכך עד חנוכה (וצפונה).
    ב. כי הוא מספר סיפור שלם בארבע מילים.
    ג. כי להשתמש ב"חנוכה" כקיגו זה גאוני.
    ד. כי הייקו.

    אבל בל נקדים את המאוחר:

    ההייקו, כך על פי ויקיפדיה ועוד, זו צורת שירה קצרה שמקורה ביפן המסורתית. שירי הייקו עוסקים בדרך כלל ברגע כלשהו בהווה שהמשורר מתבונן בו ומתאר אותו באופן אובייקטיבי ומיידי ככל האפשר.

    להייקו המקורי כללים קבועים, חלקם נוקשים:
    1. הוא מורכב משלוש יחידות משמעות שבהן יש בדרך כלל 17 הברות בסך הכל: 5,7,5.
    2. הוא חייב להיות בלשון הווה.
    3. חייבת להיות בו "קיגו" - מילת עונה, שמתארת את העונה בה מתרחש השיר.
    4. הוא מתאר תופעת טבע כלשהי.
    5. דגש על רגש, תחושה ומחשבה - ופחות על שכל, דיבור, וידע.

    ביפנית שירי הייקו נכתבים תמיד בשורה אחת ללא הפרדה בין היחידות או סימני פיסוק כלשהם. בשפות מערביות, וגם בעברית, נהוג לחלק את השיר לשלוש שורות נפרדות.

    יש מגדירים את ההייקו כ"צורת התבוננות בעולם, כדרך להצביע על תופעה, מבלי לנסות לפרש אותה".

    מה התועלת המקצועית?
    היות ואחת ההגדרות העיקריות של שירה (ולטעמי העיקרית שבהן) זו היכולת לומר הרבה במעט, חלק מתהליך כתיבת השירה הוא ללמוד לזקק הרבה לכמה שפחות. לא לומר מעט במילים רבות אלא להכניס כמה שיותר בקצירת האומר.
    הייקו זו דוגמה קיצונית לכך, והיא טובה לתרגול שמועיל גם בשירים ארוכים יותר.

    הדרישות במשימה החודשית הן:

    הייקו, שעומד לפחות בכמה מהכללים (הכלל של ההברות הכי פחות חשוב כרגע).
    יש נטייה לכמה כותבים, בפרט ישראלים, לקחת את ההייקו למקום ציני. בעיניי זה מעט פוגם, אבל מי שרוצה לכתוב כך - לבריאות. השופטים האובייקטיביים יחליטו על הניקוד.

    בהצלחה!

    ***

    הסבר על המדור, כאן:

  • 454
  • ישיבע "בוחר"

    אני בחור צעיר שנכנס לשיעור אלף

    לא יודע טוב את הכללים

    האם להיות תלותי בחברה ללא הרף

    או שלשמה ,לומדים ובבית ה' עולים



    האם פלאפון, רשיון ,סגריה יעשוני למוצלח

    או סיום מסכתות וכתיבת חבורות

    האם בלורית מתנפנפת וחולצה בחוץ כמשולח

    או תפילה בכוונה באורות



    האם נרגילה , גיטרה ןאוזניות ענקיות

    יהפכוני לצ'יקבר מעורבב בחברה

    או חולצה קצרה ומכנסי כותנה צמודות

    משקפיים מעוינות ונעלי מגף כעגלון נראה



    האם לחרופ במיטה ולהתפלל ביחיד

    להתנדב בהצלה ,אקשן וסטלות

    או לטייל בארץ במקום מפחיד

    ולאתגר עצמי לתלות שטיחים בזולות



    האם לקבל מרבני הישיבה

    או שאותי זה לא יעניין

    האם להיות מונח בלימוד באהבה

    או משטויות להתלהב ולהצטנן



    האם אצא בליל שישי לצ'ולנט עד מאוחר

    ובלילות שבת אשב עם בירות ופיצוחים

    או שללמוד עם האילן עד מאוחר אבחר

    ואגהה בסוגיות ואגדיר מונחים



    החלטתי להיות שתול בבית ה'

    להיות אדם רוחני , זך וטהור

    קדוש , צדיק ולמדן שמהתורה נושם

    ומקבל השפעות אור ואור.



    להיות צדיק , מושל ביראת אלוקים

    להתגבר על כל מכשול בהצלחה ובגבורה

    וזאת ע"י התורה להיות יניק וחכים

    וגם ע"י כך להיות מוערך בחברה.
    הַאִם אָנוּ בּוֹרְחִים,
    נָסִים מֵעַצְמֵנוּ, מֵחַיֵּינוּ,
    אֶל הָרֹגַע.
    אֶל הַשֶּׁקֶט הַקָּדוֹשׁ
    הָעוֹטֵף אוֹתָנוּ בְּטַלִּית,
    וְשָׁר לָנוּ שִׁירֵי שַׁבָּת?
    הָרֹגַע הַלּוֹקֵחַ אוֹתָנוּ מִן הָאֵימָה שֶׁבַּמְּצִיאוּת
    וּמִן הַאֲפֹר, אֶל צִבְעֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, אֶל הַזָּהָב וְהַתְּכֵלֶת, אֶל הָאַרְגָּמָן שֶׁבַּשְּׁקִיעָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.
    הַאִם חֲרֵדִים אָנוּ מִן הַחַיִּים? מִן הָעוֹלָם?
    מֵהַקּוֹרְנָהּ, מִן הַמְּצִיאוּת.
    חַיִּים חַיֵּי נִיסָה וּבֶהָלָה
    וּמוֹצְאִים שַׁלְוָה בֵּין הַחוֹמוֹת שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם?
    הַאִם הַתּוֹרָה הִיא כְּלִי שַׁלְוָתֵנוּ? הַאִם לֹא הִשְׂכַּלְנוּ לִתְפֹּס
    שֶׁהַחַיִּים עַצְמָם הֵם מִן הָאַלְקוּת הַמְּפַעֶמֶת בָּהֶם?
    לֹא הִשְׂכַּלְנוּ לִתְפֹס כִּי דַּוְקָא הָאָפֹר נוֹגֵעַ בְּסוֹד הָאַיִן.
    וְהַקּוֹל שֶׁדִּבֵּר מִן הָאֵשׁ דִּבֶּר גַּם מִן הָעֲרָפֶל וּמֵאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם
    וּמִן הַמַּעְבָּדוֹת שֶׁל פַיְזֶר.
    הַאִם נִזְכֹּר שֶׁלֹּא רָאִינוּ כָּל תְּמוּנָה שֶׁל שְׁקִיעָה, שֶׁל שִׁירָה, שֶׁל מְנֻסָּה-מֵהֵיכָן שֶׁהוּא.
    רַק אֱמֶת פְּשׁוּטָה. קוֹל פָּשׁוּט שֶׁל שׁוֹפָר; אָנוֹכִי.



    (ש"ק)

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה