Title
  • בעקבות ניצול הפורום למטרות אחרות ההרשאה לכתיבה והעלאת נושאים הינה רק למנויים, לקבוצות מקצועיות ולחכמת נשים.

תרומה וחסד

אשכולות תרומה ובקשות תמיכה מאושרים ללא תשלום, בפורום תרומה וחסד בלבד.

מאמרים אחרונים באתר


כמה רחוק היית הולך לחלום יקר ערך שלך? כמה כאב אפשר לסבול כדי להגיע לכאב שלהם
פרס אולטימטיבי.
לנגזם ופלדמן לצד המוזיקאי המפורסם מישראל מאיר אדלר מביאים לכם סיפור אמוציונלי המבוסס על מאבק זוגי בחיים האמיתיים להגיע לרגע יקר הערך של להחזיק ילד בידיים.

כשכל התקווה נראית אבודה "בוני עולם" נמצא שם. כי בוני עולם אף פעם לא אומר לא.

התמיכה שלך לא יסולא בפז
https://www.charidy.com/bonei/LFfund

כבר סגרת על משהו??


כנראה שכבר טיילת במהלך החופשה במקום או שניים..


מצוין. תהנה. בהחלט מגיע לך.



אבל ממש לא בטוח שגם ההורים של יוסי סגרו על משהו.


פשוט יש ליוסי שלהם בעיה לא פשוטה.


יותר נכון: התמודדות..



יוסי מתמודד יום יום! מול מחלת ה א פ י ל פ ס י ה.

אפילפסיה במילה אחת. הפרעה מוחית הגורמת (בחלק מהמקרים) לנפילות ופירכוסים בלתי רצוניים


טיול יכול להיות בשביל יוסי טריגר לנפילה לא מוצלחת,

ונסיעה ללא ליווי צמוד עלול להיות הרה אסון.


יוסי כבר יצא בעבר לטיול עם חברים, הוא כבר איתגר את עצמו בנסיעה כזו,

ואז זה נגמר באשפוז לא קצר עם המלצות לטווח הארוך.


הוא יכול לצאת לטייל בטבע, אבל ורק עם ליווי. ורק

למקומות מוגדרים, ורק ורק ורק.


יוסי הוא ילד חינני ומתוק, כשתראו אותו לא תאמינו שהוא מתמודד באופן יומיומי.

הוא גם חכם ובוגר, ומבין את הסיטואציה בה הוא חי.



אז תשאל את השאלות של כל אדם עם לב חם:


ומה אני יכול לעזור ליוסי?


אני יכול להוציא אותו מזה?


אני יכול 'לרפד' לו את החיים?




והתשובה כמה קצרה ככה קולעת:


אכן כך.

אתה

יכול

לעזור

לו

מאד

מאד!!


בארגון 'קמנו ונתעודד', נעשה בשבילך את העבודה,


ב'קמנו ונתעודד' נשתדל לעמוד לצד יוסי וחבריו,

וניתן להם את הכלים להתמודד במצבם:



* לסייע להם בתרופות מצילות חיים וברפואה מתקדמת.


* לתת להוריהם את היעוץ המדויק לטיפול מתקדם ויעיל.


* לקדם את זכויותיהם מול הגופים והרשויות.




בזכות תרומתך ל'קמנו ונתעודד', יוסי ישוב לשנת הלימודים רגוע ונינוח יותר,


גם ההתמודדות היומיומית שלו תיהפך לקלה יותר. בעזרת ה'. ובזכותך.



זכור: לחיצה קטנה. זכות עצומה.


לחץ עכשו ותרום באמצעות מערכת סליקה מאובטחת




יום הולדת שמח
יד לילד המאושפז
סיוע ברכישת תרופות מצילות חיים
חבילת עזרה למשפחה
תרומה


תודה רבה על תרומתך הנדיבה!


קמנו ונתעודד הינו ארגון חרדי, אשר שם לו למטרה
לסייע ולתמוך במתמודדים עם מחלת האפילפסיה



 תגובה אחרונה 
4 יתומים קטנים נותרו כספינה בלב ים
מצווה גדולה לעזור!!!

קרן משפחת צבי פורייס - מרכז הצדקה
יתומי משפחת פורייס
האברך הרב לוי צבי פורייס ז"ל
שהתמוטט ונפטר בפתאומיות בגיל 32 בלבד
כשהוא מותיר אחריו 4 יתומים קטנטנים המומים ומזועזעים.
* * *
בימים אלו יושבים ארבעה יתומים קטנטנים שבעה על אבא. הם עדיין לא התחילו את החיים שלהם וכבר נאלצים להתמודד התמודדיות שקשים מנשוא גם לגדולים.
חסרי כל, בלי לדעת איך יקומו וממה יקנו לחם בעוד שבוע. בלי אגורה אחת לחתן את הילד הבא. העולם סוגר עליהם מכל הכיוונים, למטה תלויות מודעות אבל ממוסגרות שחור שלא מבטאות אפילו אלפית מגודל הטרגדיה.
זה לא סוד שבית יתום תלוי בנו. זה לא סוד שכאן הכסף או העדרו – קובע את הטון ואת העתיד.
עכשיו זה הזמן לעצור. לפני שהם נכנסים לחיי התמודדות קורעת וניסיונות קשים. גם ככה זה יהיה מורכב, היתמות שורפת בלי תוספת העניות. לפחות נדע שעשינו הכל כדי להקל.
עכשיו זה הזמן לתרום. לפני שיעלו כותרות אחרות ברחוב, כשהלבבות עדיין חמים והעיניים רטובות. לפני שנשכח ונשליך אותם לבד בצרתם. לפני שתספיק העניות להכפיל את האסון.
* * *
להעברות בנקאית:
בנק פאג"י (52) סניף 185 מ.ח. 409-425699
חובה לציין מספר קרן 5817
  • וואו!
  • תודה
Reactions: 002 ו-פילפלית2 //
3 תגובות
  • 318
  • 0 תגובות
  • 343
  • 59D2vi_long_m.jpeg

    האסון הנורא! נסע לחו''ל וחזר בארון!
    יהודי יקר !

    בטח שמעת על הטרגדיה הגדולה
    בפטירת הרב הגאון החסיד ר' ישעי' פרוש זצ"ל
    בשבוע שעבר באמריקה לאחר שנסע לחו"ל בשליחות קודש
    באופן טראגי מאוד כשבאמצע שיחה עם נוות ביתו בא"י תבדלח"ט נדם ליבו
    לב מי לא יזדעזע ! אכן ר' שעי' חזר לא"י, אך מי האמין עטוף בתכריכים בתוך ארון
    הרבה אנשים הכירו את ר' ישעי' הצדיק כגומל חסד ותומך בשבורי לב
    וכמאיר פנים ומקבל כל אדם בסבר פנים יפות,
    רבי ישעי' השאיר אלמנה רצוצה ושלושה יתומים שבורים בבית שעדיין לא זכה להכניסם לחופה ! ! ! פערי {17} שלום {14} חני {12},
    לדאבון ליבנו לא נותר עימהם אפילו קורת גג מאחר שר' ישעי' מכרו זה לאחרונה
    בגלל החובות הגדולים שרבצו על שכמו ועדיין נותרו עוד כ 700 אלף ש"ח חובות
    אל מי ישאלו הטף 'אבי' 'אבי' שנפשם הייתה קשורה בנפשו !
    הדאגה הגדולה רודף אותם: מה יהיה ? מה הולך להיות ? מי ידאג לנו ? מי יעשה לנו קידוש ? מי ילמד איתנו באבות ובנים ?
    מי ילווה אותנו לישיבה ? מי יעודד אותנו על כל קושי שלא תבוא ? מי יתן לנו את גב התומך והמשענת ? מי ילווה אותנו לחופה ?.
    ועוד נוסף על זה רובץ הדאגה והפחד: כסף מנלן ? מי יכלכל אותנו ? איך יהיה לנו מהיום כסף לקנות במכולת ?
    מי יקנה לנו נעליים משקפיים, שמלה, כובע..... ? מי יחתן אותנו ?

    בואו ונכיר טובה לנשמת ר' ישעי' ונוריד במקצת
    מהכאב השרוי על האלמנה הינדא והיתומים
    לתרומה נא לחץ על הלינק הבא,


    >>>
    לתרומה לחץ כאן<<<
    "תחזור הביתה" הינדא בקשה לו בקול שבור. "זה כבר חמישה שבועות, הילדים מתגעגעים ואני לא נרדמת בלילה, ישעיה תבטיח לי שתחזור מהר…"
    שניהם ידעו שהוא היה חייב לנסוע לפרנס את הבית, החובות שלהם היו הזויים ואפילו הדירה שמכרו לא הצליחה לכסות את המינוס.
    "ביומיים האחרונים אני באמת לא מרגיש טוב ורוצה לחזור הביתה, בינתיים תתפללי עלי ואני יארגן כרטיס"
    הלב שלה בישר רעות, היא נסעה לקבר רחל להתפלל עליו, כשחזרה דברה אתו שוב ופתאום התנתקה השיחה.
    הינדא, פערי (17), שלום (13) וחני (12) עשו תורנות מול הנייד בניסיון להשיג את אבא ולא ידעו שהוא מוטל על הרצפה עם דום לב.
    אחרי שעה של החייאה הפרמדיק בבורו פארק הרים את הטלפון. "עשינו הכל" הוא בכה, "אבל אבא שלכם נפטר".
    "זה לא יכול להיות!" היא צעקה. "הוא אמר שהוא חוזר שהוא קונה כרטיס, הוא הבטיח שלא יעזוב אותנו יותר!"
    ואף אחד לא הצליח להישיר אליה מבט. עוד מעט הוא יחזור אליה בארון והם יצטרכו לצאת ללויה.
    המילים של מגילת איכה רצו לה בראש… "גלתה יהודה מעוני, היתה כאלמנה, אין לה מנחם…"
    שלושה ילדים לידה, מנסים להתגונן מהאסון, לשאוב כח והלב שלה לא אתם…
    היא היתה חזקה בזמנים הכי קשים גם כשלא היה אוכל בבית וכסף להלביש את הילדים.
    "העיקר שאנחנו כולם יחד בריאים" היא אמרה.
    אבל עכשיו היא נשברה לרסיסים. העוני לקח מהם את אבא, השאיר אותם יתומים חסרי כל.
    היא נשארה לבד עם עשרה ילדים, שבעה נשואים ושלושה מתוכם עוד לא התחתנו!
    אסור לנו להתעלם מהחורבן של משפחת פרוש! אנחנו חייבים להתאחד, לדאוג שהעוני לא יכה בהם יותר.
    להרבות באהבת חינם ולקחת אחריות על העתיד של האלמנה והיתומים שנשארו בבית!
    בבקשה מכם תרמו ככל יכולתכם ושתפו הלאה....

     תגובה אחרונה 
    בס"ד

    חייבות את זה (לזה)


    היתמות פגשה אותן באמצע החיים עם המון תוכניות לעתיד כמו לכל נערה | הן מתמודדות עם מצבים ומטלות שחברותיהן לכתה לא מעלות על דעתן | תעצומות-הרוח שלהן לא בהתאם לגילן | שלוש יתומות אמיצות מדברות | לא נגענו

    שמעה וכתבה: יסכה


    רחלי: "צריך להבין, שמי שלא היתה שם. לעולם לא תבין. בעצם, אני מקוה שאף אחת יותר לא תבין… מספיק חברות חדשות נוספו לנו בשנה האחרונה. קורונה, מירון, אני לא עומדת בקצב" היא מוסיפה בחיוך אירוני.
    "יתמות היא מצב אחר מכל מה שאפשר לדמיין. אבא שלי ז"ל היה חולה שנים ארוכות. כשבגרתי, עם כל התקוות, התפילות והאמונה, באיזשהו מקום דחוק בלב, הבנתי שיש מצב שיום אחד גם אני אקרא יתומה.
    אני זוכרת, שבכל פעם שחשבתי על זה הצטמררתי, אבל כן דמיינתי לעצמי איך זה יהיה, סוג של פסימיות שהנפש שלי הכינה לעצמה ליום פקודה. ובכל זאת, כשזה הגיע באמת, ואני לא מתכוונת לא לשבעה ולא לשלושים, אלא אחרי כחודש - חודש וחצי, כשכולם כבר הספיקו להתרגל, והגזירה לשכחה כבר החלה לפעול, אז התחלתי להרגיש בעוצמה מה זה יתמות.
    אמיתית. כואבת. קורעת. מייסרת. אין מילה בעולם שיכולה באמת להגדיר את התחושות.
    זה לילות ללא שינה, וכשכבר נרדמים, אז חולמים על אבא או על בית חולים או על רופאים או שפשוט מתגעגעים, זה לקום לבוקר עמוס, לעזור לאמא שגם ככה לא קל לה, זה לרוץ לסמינר, ולהתקל בהמון מבטים והתלחששויות ומבט סלחני של המורה על האיחור, כי מי רוצה להתחיל עם יתומה.
    זה שבתות שאבדו מצורתן. שולחן שבת שאמא מנסה גם למלא את המקום של אבא וגם להגיש, גם לשיר זמירות וגם לעצור באמצע לטפל בקטנים, גם לשאול פרשת-שבוע וגם להשקיט מריבות.
    זה חגים שאם אנחנו בבית זה כואב וחסר, ואם אנחנו מתארחים זה לוותר על הבית שכן יש לנו ואף פעם לא החלטנו מה עדיף על מה.
    זה חלאק'ה לאח קטן שהדוד עורך, ונרות חנוכה שמדליקים לבד, זה ארבע קושיות ששואלים את סבא וליל שבועות שנגמר מוקדם מוקדם.
    זה להצטרף לטיול עם הדודים וזה נר נשמה על השיש לתזכורת. כאילו שאפשר לשכוח. להמשיך?"

    יהודית: "אמא שלי היתה חולה תקופה קצרה מאד. הייתי בת אחת עשרה כשזה קרה. וזה קרה מהר מאוד. מהר מידי.
    זו היתה שנה עמוסה עבורינו, שישה יתומים קטנים, שעוד לא קלטו שאמא שלהם חולה, כבר היא נעלמה להם, אבל רק ציפו ממני שאשאר חזקה: 'יהודית, משמים נותנים את הכוח לעמוד בזה' אמרה לי המורה שמעולם לא התנסתה. מה היא מבינה.
    עברנו בשנה הזו דירה פעמיים, והכרנו כמות ענקית של אנשים חדשים. מכל עבר הקיפו אותנו. בתחילה באו לנחם, חברות של אמא, מהעבודה, מהסמינר, מהשכונה. אחר כך התחלנו לקבל עזרה. השכנות נכנסו, הגיעה מבשלת פעמיים בשבוע, הגיעה מגהצת, הגיעה בחורה לניקיון, הגיעו מ תנדבות להכנת שיעורי בית, היה לנו המון עזרה מסביב, אבל העיקר חסר.
    אני מתייעצת המון, מנסה לעזור לעצמי, מסובבת בהמון אנשים נפלאים שנכנסו לחיינו ובכל אופן. החסר, החלל, שום דבר לא ממלא מקום של אמא.

    מירי: "אני נולדתי לתוך היתמות. אבא שלי ז"ל לא ראה אותי מעולם. כך שלפחות נושא הגעגועים נחסך ממני.
    את פוערת זוג עיניים? את האמת, אַת כן מצליחה להתגעגע לבית המקדש? למשהו נפלא שלא ראית מעולם?
    לקח לי שנים להבין שמשהו חסר לי בחיים. אמא גידלה אותנו בכזו מסירות ואהבה, שאי אפשר לתאר. היא נלחמה בכל החזיתות בו זמנית ולא הרגשתי שחסר לי משהו מעולם. האחים הגדולים שלי היו מדברים על אבא ואני הייתי רחוקה מהנושא.
    לאט לאט, עם השנים, הבנתי שמשהו פה לא רגיל. התחלת לחקור את כולם מי ומה היה אבא, וכל המשפחה בשמחה השלימה לי את המידע… הסיפורים, התיאורים, השירים, התחילו להשלים לי חלקים בפאזל המשפחתי, נהייתי אחראית ראשית לכל תמונה שאבא מופיע בה, ואני יודעת לספר על כל תמונה בדיוק מה היה בסיטואציה, מי היה שם ולמה".

    ואיך "זה לזה" נכנס לחייכן?
    רחלי: "מהרגע שהרבנית הגיעה לנחם, ידענו שאנחנו בידיים טובות. מספיק לראות את המבט האוהב בעיניים, לשמוע את המילים הנכונות בדיוק בזמן הנכון, לראות את אמא מיישרת את הגב ומחייכת אחרי כל שיחת טלפון איתה, כדי להבין שאנחנו במקום הנכון. בלב הנכון.
    כבר בתוך השנה הראשונה היינו חברים עמוק ב"זה לזה". הבנים בכלל - לכל ילד יש חונך אישי שצמוד אליו כמו כפתור ופרח, אי אפשר לתאר את הקרבה שהם מרגישים לחונכים שלהם. הם הולכים אליהם לשבתות, נוסעים איתם לטיולים, באים לאסיפות הורים במקום אמא ואפילו נכנסים איתם לאדמו"ר(!)
    אמא והרבנית, טוב, כבר אמרנו שזה מטען רב עוצמה. בכלל, מידי פעם היא נוסעת עם "זה לזה" ל''ימים של כח" כמו שהיא מגדירה את זה, או שאנחנו נוסעים כל המשפחה ובזכות "זה לזה" מצליחים להחליף אויר ואוירה.
    ולנו הבנות - הפעילות של "זה לזה" עולה על כל דמיון. אני כבר יודעת, שאסור לי להראות תמונות מהפעילויות והחוויות שלנו לחברות בכתה, שלא ירצו להיות יתומות גם…
    אי אפשר לתאר את החוויות שאנחנו עוברות שם. אטרקציות יקרות ופעילויות סוחפות שנותנות מקום לפורקן הגוף ובעיקר לנפש. מי יכול להבין שירי מחנה שהמוטו שלהן - "אנחנו יתומות"??? אבל לא סתם יתומות, זו לא תאונה, זו הדרך בה ה' שם אותנו וזה הכי טוב בשבילנו, לא נחליף אותה אף פעם.
    תוך כדי שאנחנו מדברות מתנגנות לי שורות מההמנון האהוב של המחנה האחרון:
    "כזה בדיוק בחרת בשבילי
    עם זה לזה המשפחה שלי
    כזה בדיוק כי יש לנו מסורת
    רוצה לחיות רק כך ולא אחרת
    כזה בדיוק מכאן שואבת כח
    בזה לזה מצאתי לי מנוח…"
    חברה מ"זה לזה" יתומה מאמא, סיפרה לי פעם שאף אחד לא מאמין מה היא מספיקה ביום רגיל אחד. כולה בחורה בת 16, וחוץ מכל מטלות הסמינר, והמבחנים, והפעילות החברתית היא עושה הכל בבית! מבשלת, מכבסת, מגהצת, מטפחת את אחים שלה הקטנים כמעט ללא כל עזרה מבחוץ! 'הימים האלו הם הדלק שלי' ענתה לי כששאלתי אותה איך היא לא קורסת 'זה הפורקן החד-שנתי שלי. מכאן אני חוזרת חזקה כמו בטון!'
    המחנות האלו רצופות חויות שאפשר רק לדמיין, אין לי מושג מאיפה המרכזות מביאות לנו את האטרקציות המוזרות והחדשניות הללו. ושיא השיאים - הרגע שהרבנית רוטנברג מגיעה!"

    יהודית: "זה באמת שיא השיאים. ובכל פעם בצורה אחרת. פעם היינו בשייט בכינרת, ופתאום - בגדה השניה אנחנו רואות את הרבנית מנופפת לנו לשלום! ההתרגשות, השירה, השמחה, יצרו גלי צונאמי בכינרת הרוגעת… פעם אחרת ישבנו באמצע שום מקום בשדה פתוח והיינו באמצע תוכנית עם בלוני הליום, כשלפתע שמענו רעש מלמעלה. מסוק חג מעלינו כשמתוכו נראית הרבנית האהובה משליכה עלינו פעקלאך מלאים בכל טוב. הפרחנו לעומתה את בלוני ההליום וכך קיבלנו אותה כששמים וארץ נדים בהתרגשות זה לזה"…

    מירי:"והרגעים הללו. השירה האדירה שנשמעת כשאנחנו אתה ביחד. התפילות, הרגעים האישיים של כל אחת ואחת איתה. שעות אנחנו עומדות בתור, הרבנית הטובה עומדת ומקבלת כל אחת, מחליפה עם כולן מספרי טלפון, והפלא הגדל - זוכרת אותנו אחת אחת. מדהים!
    תביני. המחנה הזה הוא הכל בשבילנו. החברות הכי טובות שלנו הן מ"זה לזה". מי יכולה להבין אותי טוב יותר מחברה שעוברת מסלול דומה לשלי? שנה שלמה אנחנו ניזונות מהמחנות הללו. אוכלות אותן, הוגות בהן ומצפות להן. זה השחרור האמיתי שלנו בה' הידיעה.
    וכשאנחנו מגיעות… השחרור מתחיל. השכבות מתקלפות, השמחה מטפסת ועולה. כשהרבנית מגיעה, אנחנו כבר על ענן והיא מזניקה אותנו עוד יותר, לאטמוספירה אחרת.
    ואז מתחיל המפגש, החיוכים, הדמעות השירה. אני זוכרת אותה שנה אחת מרימה אותנו: "הנה אוטוטו מגיע משיח, וכולנו נרוץ. לאן נרוץ? לאבא! לאמא! מה נספר להם ראשון?" ההתרגשות בקהל גאתה, וכולנו שרנו יחד בדמעות "אני מאמין" בכזה חיבור אמיתי ואמונה שאין דרך לתאר. ממש והיה המקום לחרדת אלוקים".

    רחלי: "ואחר כך ה"קבלת עול מלכות שמים", שבע מאות בנות שזועקות יחד "שמע ישראל" "ה' הוא האלוקים" הטלטלה שעברתי ברגעים האלו הזכירה לי את הלויה של אבא ז"ל".

    מירי: "ואז, ברגעים המרטיטים האלו הרבנית אף פעם לא שוכחת בזכות מי אנחנו כאן, ומקריאים את שמות התורמים לברכה ולהצלחה. מכריזים שם שם, ואנחנו מתפללות מעומק הלב, ומבקשות מאבי יתומים שישמח את כל מי שכל כך דאגו שנשמח. שיוריד דאגות מכל מי שתרמו כדי שאנחנו נפרוק. שיעשה לכל האנשים האלו רק טוב ומנוחת הנפש".

    יהודית: "ובואי, אנחנו לא "באבות" אבל בכל שנה אחרי המחנה אנחנו שומעות, 'זוכרות את הבחור ההוא שהתפללנו עליו? הוא התארס. השם של הזוג שלא היה להם ילדים? הם נושעו השנה, זה זכה לישועה כזו וזו זכתה לישועה מעל לדרך הטבע. טוב. זה הצימוק הכי מתוק בכל המחנה הזה…" |


    זה לזה הבית ליתומים ואלמנות 1800.800.444
  • 759
  • באיזור החרדי ברחובות.
    בהקדם!
    לפרטים נוספים- 052-7663412






    IMG_9464 (2).JPGIMG_9466.JPGIMG_9468.JPGIMG_9469.JPGIMG_9470.JPGIMG_9471.JPGמטה.JPGמיטה.JPGמיטהה.JPG



    מיטה בודדת, רוחב המיטה 90 ס"מ כולל ארגז מצעים
    מתאים לנוער
    0 תגובות
    אחיי הפרוגיסטים - היקרים מאד!

    את ארגון מסילה אני מכיר מקרוב - קרוב ממש, היות ויש לי הזכות להיות אחד מהמלווים של המשפחות - לכלכלה נבונה, ושלווה כלכלית.
    את גודל מעלת המצווה שארגון יקר זה נטל על עצמו אין לתאר - מדובר במשפחות שמצבן הפיננסי סבוך - ומבולגן - ורע, דבר שגורם באופן ישיר ללחצים בתוך המשפחה, ולחוסר בשלום בית, קשיים בחינוך, וחוסר רוגע מינימאלי שכל בית שואף ומאחל לעצמו. והכל בגלל העול הכלכלי הרובץ על כתפיהן ללא שהם יודעים ויכולים לטפל בו בכוחות עצמם..
    לארגון יש ניסיון של כ-20 שנות פעילות, ורובם המוחלט [מעל 90%] של הסיפורים לא נובע מבזבזנות יתר, או אנשים שלא מעוניינים לעזור לעצמם כלל. אלא מתפיסות שגויות ולקויות, דפוסי התנהגויות בטעות שקיבלו מההורים / משפחה / חברה מסביבם, טיפולים רפואיים יקרים שאינם מכוסים ע"י הקופות, ועוד, שגרמו להם להיקלע למצבן זה.
    אחוזי ההצלחה של הטיפול במשפחות נמדד ע"י חברה חיצונית - והוכח שהוא למעלה מ-88%!! גם לאורך שנים רבות אחרי..

    עד היום היו פונות אל הארגון כ6-7 משפחות חדשות מידי יום, לקבלת תהליך לווי ועזרה. אך בעקבות שנה זו [כנראה], הצורך עלה, וכיום יש למעלה מ-200 פניות חדשות מידי חודש!!
    יודגש, מדובר על משפחות אברכים בני תורה טובות ויקרות, שלא מצליחות לסדר את עצמן ולהגיע לשלווה כלכלית לבד, ומלאכת המלווים נעשית תמורת סכום סמלי זעום, ורובה המוחלט של העבודה לשם שמיים ממש.
    הסכום שהמשפחות משלמות לארגון, גם הוא סמלי ביותר - ואין בו כדי לממן פעילות זו [החזקת משרד, מזכירות, הדפסת חומרים, תשלום למלווים, ועוד] ולכן הארגון מתבסס בעיקרו על תרומות [מלכ"ר].

    כעת הארגון יצא בקמפיין צנוע ללא צלצולים ופליירים, רק "את אחי אנכי מבקש..", אנא עזרו לנו - לעזור להם! לשמור על כבוד אותם משפחות בדסקרטיות מופלאה, שלא ייפלו לזרועות העוני, הבושה, והחרפה בלבקש צדקה, בלפשוט יד..
    לצערי אני מכיר ויכול לומר לכם בפה מלא - ללא תרומתכם זו, ניאלץ להשיב את פניהם של משפחות רבות ריקם, והלב נשבר עבורן..
    אני נפגש ביום יום עם העיניים שלהם - עם הלב החרד, החשש והמצוקה, חלילה, איך עוברים את החודש הקרוב, עוד הלווואה..?! ומהיכן נחזיר..?

    ר' שמעון אומ' (קהלת א טו): "מעוות לא יוכל לתקון, וחסרון לא יוכל להמנות" זה שמנוהו חביריו לדבר מצוה, והוא לא נמנה עמהם.. (ברכות כו א).

    בימים אלה שאנו מצפים ומייחלים - "ציון במשפט תיפדה, ושביה בצדקה" (ישעיהו א כז) - אנו פונים אל הציבור ומבקשים את עזרתכם, לתמוך ולסייע, ולו במעט, במעולה שבצדקות. וכמו שכותב הרמב"ם [הובא בשו"ע יו"ד רמט, ו]: שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה הגדולה שאין למעלה ממנה - המחזיק ביד ישראל המך ונותן לו מתנה או הלואה, או עושה שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק ידו שלא יצטרך לבריות ולא ישאל, ועל זה נאמר: והחזקת בו'.

    באופן אישי לקחתי על עצמי לגייס 8,000 ש"ח - הזמן קרב לקיצו, והיעד רחוק..
    אנא - הצטרפו למצוה מעולה ויקרה זו, ונזכה להבטחת - כל המרחם על הבריות, מרחמים עליו מן השמים!
    ניתן ומצוה רבה לתרום דרך הקישור כאן:
    https://www.causematch.com/he/projects/mesila-2021/4121433617/
    מצוה לתרום מכספי מעשר. התרומות מוכרות לצורכי מס ע"פ סעיף 46.

    החותם בתחינה ובבקשה.
  • 434
  • אני פונה אליכם בזאת בבקשה אישית ומיוחדת הנוגעת לליבי ונפשי,
    ואני מבקש שתקדישו מספר דקות מזמנכם היקר כדי לתת ביטוי לרחשי ליבי.

    במילים הספורות שאכתוב לכם וכואב, שאם לא הייתי עד לה באופן אישי לא הייתי מאמין.

    אם היה לי את הזמן והיכולת להגיע אליכם באופן אישי ולספר על הענין בו אני עוסק בימים אלו,
    הייתי מנסה לעשות זאת, אך היות שהיום והזמן קצר מאוד - דחוק מאד - ולוחץ מאוד מאוד!
    אני מרשה לעצמי לפנות בדרך זו שהיא קצרה ומהירה, אך אנא מכם - התחשבו בי והבינו לליבי הזועק אליכם כעת.

    במה דברים אמורים?

    אחי הגדול הר"ר _______ שיחי' אב ל-8 ילדים בליעה"ר, 3 מהם עם צרכים מיוחדים, ועוד עניני רפואה שיש במשפחתו, ואכמל"ב.

    לפני כחצי שנה חיתן ב"ה את בנו השני, בי"ז מנחם אב יחתן בעז"ה את בתו, ובי"ד חשון יחתן עוד בן בשעה טובה ומוצלחת,
    אך לצערנו הרב והגדול, בין חתונת הבן לחתונת הבת, הוא יאלץ לפנות את דירתו הצנועה, ולעבור עם משפחתו אל הבלתי נודע!!!
    בימים אלו במקום להתארגן ולהתכונן לחתונה מתוך שלוות נפש, הוא עסוק בלארוז את ביתו!!!
    וזאת בשל 'נשמה טובה' שרצה 'מאד' לעזור לו בהלוואה גדולה לדירה,
    אך הוא נפל כפיתיון לעוקץ כבד, ומליון וחצי שקלים נושפים בעורפו ולא נותנים לו מנוחה יום ולילה - פשוטו כמשמעו!!!

    אחי הי"ו עוסק למלאכתו כמלמד מומחה ובשאר שעותיו מקדיש עבור כתיבת סת"ם,
    אך בימים אלו הוא מסתובב סהרורי לגמרי, אינו מוצא מנוח לנפשו, ולנפש זוגתו וצאצאיו היקרים,
    שגם בימי שיגרה חייהם אינם קלים ביותר, אך בכל זאת הוא מתפרנס, ומפרנס את ביתו,
    אבל לאחר המקרה המצער והכואב שבו הוא נפל בסכום שאין ביכולתו לעמוד בזה, בראותי את צרתו ואת כאבו,
    וביותר - כאשר ראיתי את הכלה יושבת בביתה ועיניה אדומות מבכי וקרועות מהמחשבה כיצד תכנס לחופתה,
    נטלנו על עצמינו בני משפחתו וחבריו לגייס את הוצאות החתונה,
    ואני באופן אישי נטלתי על עצמי לגייס באופן מיידי סכום של 50.000 שקלים!!!
    אני מבטיח לכם שיום ולילה אני עושה השתדלות בענין זה ומנסה לגייס בכל דרך כל סכום שהוא לצורך מצוה גדולה זו.

    אנא בכוח גדולת ימינך!

    סליחה ומחילה על שהטרחתי אתכם עד כאן, אך בכל לשון של בקשה אני מבקש ומתחנן לפניכם,
    לחצו עכשיו כאן או על הלינק המצורף, והרימו את תרומתכם בעין יפה וככל יכולתך.

    נאמן הוא מרן די בשמיא בעל הגמול שישלם לך כגמולכם הטוב, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם, נחת דקדושה מכל יוצ"ח,
    שמחה והרחבה תמיד יהיו בביתכם, אושר ועושר מנת חלקכם. ויה"ר שימים אלו יהפכו לששון ולשמחה לכלל ולפרט.


    בהערכה גדולה



    הנה שוב הלינק לתרומה מיידית למגבית חרום "קרן הצלת החתן והכלה" לחץ עכשיו כאן.
    • תודה
    Reactions: ברכי H1 //
    0 תגובות

    אולי מעניין אותך גם...

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה