אליך אחי המתכנן להתפרע

היי אח.
אני לא בא להתווכח איתך על מותר ואסור.
אני רוצה רק לצייר לך שני ציורים, ענה אתה לעצמך מה מהם נראה לך יותר ריאלי.

המיקום מטה שב"כ:

1.
"מחמוד נוקר אבו ג'אלל, כן?"
"כן!"
"אתה הודעת לחברים שלך אתמול שלשום שאתה עומד לבצע פיגוע, נכון?"
"נכון! אבל חזרתי בי!"
"חזרת בך? למה?"
"ההתפרעויות בחווארה! איזה פחד, אללה אללה, רעדתי!"

2.
"אחמד אבו נעטף?"
"כן!"
"אתה רצחת יהודי בדקירות, נכון?"
"כן! אללה הוא אכבר!"
"למה?"
"שרפו את הבית ואת הרכב שלי מול העיניים! הבטחתי לעצמי שאני אנקום!"


אני מאמין ששנינו יודעים את התשובה...

לשיקולך אחי היקר.
על המחבר
שועל ספרות.
כותב טורי הומור וסאטירה לרוב.
לכניסה למאות מהם לחצו בדיוק כאן
מצב
הנושא נעול.

תגובות

זה לא הוגן לשאול שאלה כזאת בדיונים אקטואליים , כי כל רב שמכבד את עצמו נזהר בשבעים ושבע זהירויות שלא להתבטאות בנושאים שנויים במחלוקת , ק"ו בנושא כ"כ רציני .
לסיכום הדברים:
לא כדאי לקנות כובע גרב על סמך מה שכותבים פה,
הכתוב מרגשות הלב וממידע מצומצם הקיים בנושא...
 
אמרה ידועה בשם הבית ישראל זי"ע שאם היו תולים את המחבלים בשער יפו היו נפסקים מייד כל הפיגועים
הרבי הלב שמחה זי"ע (הרבי הבית ישראל דוקא היה פחות ימני), ולא מחבלים, אלא 10 ערבים על כל פיגוע.
 
ואוי ואוי איזה תגובות הולך פה
חברים להירגע זה בסך הכול דעה
אני חושב שבדבר המטבע יכול להיפך תמיד למיליון סיבובים ודעות זה דבר שאי אפשר למוד אותו על הסתכלות ככה
כמובן שאין זה ראוי לעשות דבר כזה,
כי אחרי הכול אנחנו יהודים ואם ערבים עושים כך אז אנחנו כמובן שלא!!
 
מקור בבקשה?

ונא להתייחס מהר להודעה הזו, כי עם השטויות שלך (בלי שאתה בעצמך קראת אפילו את הפסוקים שאתה ציטטת) גרמת לי להתעצבן...
תקרא שוב ולאט מה שהעתקתי
פרשת שופטים
(י) כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם:
(יא) וְהָיָה֙ אִם־שָׁל֣וֹם תַּֽעַנְךָ֔ וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְ וְהָיָ֞ה כָּל־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא־בָ֗הּ יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ:
(יב) וְאִם־לֹ֤א תַשְׁלִים֙ עִמָּ֔ךְ וְעָשְׂתָ֥ה עִמְּךָ֖ מִלְחָמָ֑ה וְצַרְתָּ֖ עָלֶֽיהָ:
(יג) וּנְתָנָ֛הּ יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־כָּל־זְכוּרָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב:
(יד) רַ֣ק הַ֠נָּשִׁים וְהַטַּ֨ף וְהַבְּהֵמָ֜ה וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בָעִ֛יר כָּל־שְׁלָלָ֖הּ תָּבֹ֣ז לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֙ אֶת־שְׁלַ֣ל אֹיְבֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ:
זה אומר שלא צריך להיכנס אם כל אחד לדיון אלא כולם נהרגים
 
אז אנחנו כמובן שלא!!
אני לא יודע באיזו דת אתה מאמין, כי ביהדות יש עונשי מות כבדים כגון סקילה שריפה הרג וחנק
ועוד לא הזכרנו את מחיית עמלק (והכוונה לא לרעשן...) ומחיית ז' אומות ועוד...

אפשר ומותר לדבר על ערכים ומידות, אבל לא להוציא את היהדות מהקשרה
 
מהכרות קצרה עם ערבים, הרכוש (ז"א אדמה ובית) זה הכי חשוב להם. ולא מתחתנים עד שיש בית בנוי לגור בו. כך שאם הורסים להם את הבית זה אפקטבי יותר מאשר הרג.
לא ראינו שזה עבד
א, כי זה לא באמת עניין אותם לעומת מלחמת דת
ב, אחרי יום בונים להם וילה יותר גדולה ומפוארת בחינם
 
התפרעות בעיני היא לתת לדם יהודי להישפך ללא תגובה הולמת. התפרעות בעיני היא לגנות יהודים שלא הסכימו לעבור בשתיקה על רצח אחיהם.
אכן כמו שאמרו פה כמה כדאי לדבר עם אנשים שעוסקים במזרחנות או עם אנשים (ונשים) שבנסיבות שונות, מצערות לרוב, מכירים את השטח מבפנים.

אבל לפני כן יש להניח הנחה בסיסית, שגם אותה כבר אמרו פה. הערבים מעוניינים לרצוח אותנו מעצם היותנו קיימים. אפילו עוד לפני הכיבוש המהולל. אנחנו מפריעים להם בכך שאנחנו נושמים. הם כלל וכלל לא מסתירים זאת. זה ברור לכל בר דעת, הרי תינוקות של בית רבן וודאי לא עשו להם כלום. למה הם רוצים להרוג אותנו, זו אכן שאלה קשה. אנחנו כיהודים לא מסוגלים להבין זאת. הנה, רק שרפו לאומללים החפים מפשע כמה בתים ורכבים וכבר קמים להם מגנים מתוכנו. רחמנים בני רחמנים. תבינו. הערבים לא מדברים את השפה שלכם. האכזריות שמוטבעת בהם גבוהה פי כמה מהרחמנות שלכם (טוב, חוץ מפעילי השמאל הנאצלים..). מלבד האכזריות המולדת שלהם, הם גם שומעים הטפות כל היום. מחנכים אותם לזה מגיל אפס. גיל המחבלים יוכיח. זו לעניות דעתי הטעות השניה שלנו, אחרי הטעות הגדולה של רפיסות מול טרור. טעות שלא מונעים את ההטפות הרצחניות והלא חוקיות. שלא בודקים מה מלמדים אותם בכיתה א (חיבול וחיסול, וזה רחוק מלהיות בדיחה).

יש כאן תחושה של חוסר הבנה מוחלט של התרבות הערבית. השפה שלהם היא אחרת. אם בשבילכם החוק נחשב לסמכות (אולי לא מוחלטת, אבל סמכות) סמכות אצלם היא רק סמכות כוחנית. במחילה על הבדיחות בנושא רציני כל כך, אך מה לעשות שבדיחות מסוגלות לבטא תרבות (שפה) של בני אדם. הגיע ערבי לבנק. הסבירו לו שעליו לחתום על מסמך. הוא לא חותם. הסבירו לו שוב. תחתום כאן. דחפו לו עט ליד. אפס. מגיע המנהל הבנק. מבין את הסיטואציה. מנחית על הערבי סטירה. הוא חותם. שאל אותו הפקיד. אדון מוחמד, למה לא חתמת לפני כן, הרי אמרתי לך! אמר מוחמד בשנינותו, אתה אמרת, הוא הסביר.
שימו לב שיש כאן מוטיב של סמכות (מנהל) ומוטיב של כוחנות (סטירה). וזה השילוב המושלם כדי לדבר בשפה של הערבים. כלומר, אם המדינה הייתה מצידה יוזמת את התג מחיר, ופועלת כך בקביעות ובהתמדה מול כל הרמת ראש של הטרור, כמובן שזה היה הרבה יותר יעיל. אבל הדבר הכי לא יעיל זה לשתוק להם.
למשל, לסתום למחבלים את החלונות בדירתם השכורה אחרי דיונים בבית משפט זה נקרא לשתוק. או כמו שהגדיר פעם אחד המומחים "אנחנו מדברים איתם באידיש" (והערבים של היום כבר לא דוברי אידיש...). הביאו כאן דוגמה מהישוב יצהר שיושב מפורז והערבים לא מעיזים להתנכל להם, כי הם יודעים שהיאהוד האלה הם מג'נון, משוגעים. לא כדאי להתעסק איתם. זה לא סמכות כוחנית אמנם, אבל לפחות זו כוחנות. כוחנות ללא סמכות הרבה יותר מובנת להם, במוחם האטום, מאשר סמכות שאינה כוחנית.

מה שמחזיק את הערבים בחיים למרות שהם נמצאים בחברה אלימה כל כך, זהו איזון שיוצר הפחד מנקמת דם (גם את זה היטיבו להסביר כאן) כל אחד מפחד מנקמת הדם של השני, זה הדבר היחיד שעוצר אותם. אמרת להם כלא, הצחקת אותם. כלא זה מפחיד רק באידיש. בערבית כלא זה קייטנה. הם מבינים דם. נכון, לקחת את החוק לידיים זה צעד שהוא לא בריא בדרך כלל, הוא אפילו מסוכן, אבל לשתוק, לשתוק כשרוצחים את אחים שלנו?... אלו לא מתפרעים, אח יקר. אלו אנשים שמגנים על חייהם. כלומר, בערבית להתפרע זו הגנה עצמית.

אגב, עונש קולקטיבי זה גם חלק מהשפה שלהם. ערכי המשפחה בהחלט קיימים בסולם הערכים שלהם. ילמדו מהם השמאלנים אצילי הרוח ויפי הנפש.

ככלל, כדי לדעת לדבר עם הערבים בשפה שלהם צריך לראות איך הם מתייחסים אחד לשני, מה השפה הדבורה אצלם, וכך להתייחס אליהם. אה, סליחה, שכחתי שאם הערבים מתנהגים כך, אנו היהודים צריכים להתרחק מזה, כמובן. ס'איז פאסט נישט. ובכלל, אסור להתגרות באומות. אז תמשיכו לדבר איתם באידיש. "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה".
 
לא הייתי משוכנע שכולם סוברים כמוני.
חשבתי שיהיו אחוזים מעטים שלא.
אבל כנראה שהחרדים נהיו ימין קיצוני ברמה כזו לא חשבתי.

אגב. אם תמצאו רב אחד שיסכים עם דבריכם (הרי זה יכול למנוע פיגועים אז זו חובתם להגיד את זה לפחות בהצנע, לא?). מה טוב!
אני ראיתי בעצמי שמאלן/ נטו"ק או איך שתרצה לקרוא לזה עד שהגיע המחבל אצלנו לשכונה.
לא נכנס לנידון למעשה מה צריך לעשות אני לא רב ולא מזרחן אבל ראינו מה היה שחטפו דרוזי איך זה נגמר הם מבינים כח ופרנסה גם בחווארה מספרים שהרבה שנים היה שקט עקב סגירת החנויות על הציר אחרי כל זריקת אבנים עד שהוגשה עתירה לבגצ וההמשך ידוע.
 
התפרעות בעיני היא לתת לדם יהודי להישפך ללא תגובה הולמת. התפרעות בעיני היא לגנות יהודים שלא הסכימו לעבור בשתיקה על רצח אחיהם.
אכן כמו שאמרו פה כמה כדאי לדבר עם אנשים שעוסקים במזרחנות או עם אנשים (ונשים) שבנסיבות שונות, מצערות לרוב, מכירים את השטח מבפנים.

אבל לפני כן יש להניח הנחה בסיסית, שגם אותה כבר אמרו פה. הערבים מעוניינים לרצוח אותנו מעצם היותנו קיימים. אפילו עוד לפני הכיבוש המהולל. אנחנו מפריעים להם בכך שאנחנו נושמים. הם כלל וכלל לא מסתירים זאת. זה ברור לכל בר דעת, הרי תינוקות של בית רבן וודאי לא עשו להם כלום. למה הם רוצים להרוג אותנו, זו אכן שאלה קשה. אנחנו כיהודים לא מסוגלים להבין זאת. הנה, רק שרפו לאומללים החפים מפשע כמה בתים ורכבים וכבר קמים להם מגנים מתוכנו. רחמנים בני רחמנים. תבינו. הערבים לא מדברים את השפה שלכם. האכזריות שמוטבעת בהם גבוהה פי כמה מהרחמנות שלכם (טוב, חוץ מפעילי השמאל הנאצלים..). מלבד האכזריות המולדת שלהם, הם גם שומעים הטפות כל היום. מחנכים אותם לזה מגיל אפס. גיל המחבלים יוכיח. זו לעניות דעתי הטעות השניה שלנו, אחרי הטעות הגדולה של רפיסות מול טרור. טעות שלא מונעים את ההטפות הרצחניות והלא חוקיות. שלא בודקים מה מלמדים אותם בכיתה א (חיבול וחיסול, וזה רחוק מלהיות בדיחה).

יש כאן תחושה של חוסר הבנה מוחלט של התרבות הערבית. השפה שלהם היא אחרת. אם בשבילכם החוק נחשב לסמכות (אולי לא מוחלטת, אבל סמכות) סמכות אצלם היא רק סמכות כוחנית. במחילה על הבדיחות בנושא רציני כל כך, אך מה לעשות שבדיחות מסוגלות לבטא תרבות (שפה) של בני אדם. הגיע ערבי לבנק. הסבירו לו שעליו לחתום על מסמך. הוא לא חותם. הסבירו לו שוב. תחתום כאן. דחפו לו עט ליד. אפס. מגיע המנהל הבנק. מבין את הסיטואציה. מנחית על הערבי סטירה. הוא חותם. שאל אותו הפקיד. אדון מוחמד, למה לא חתמת לפני כן, הרי אמרתי לך! אמר מוחמד בשנינותו, אתה אמרת, הוא הסביר.
שימו לב שיש כאן מוטיב של סמכות (מנהל) ומוטיב של כוחנות (סטירה). וזה השילוב המושלם כדי לדבר בשפה של הערבים. כלומר, אם המדינה הייתה מצידה יוזמת את התג מחיר, ופועלת כך בקביעות ובהתמדה מול כל הרמת ראש של הטרור, כמובן שזה היה הרבה יותר יעיל. אבל הדבר הכי לא יעיל זה לשתוק להם.
למשל, לסתום למחבלים את החלונות בדירתם השכורה אחרי דיונים בבית משפט זה נקרא לשתוק. או כמו שהגדיר פעם אחד המומחים "אנחנו מדברים איתם באידיש" (והערבים של היום כבר לא דוברי אידיש...). הביאו כאן דוגמה מהישוב יצהר שיושב מפורז והערבים לא מעיזים להתנכל להם, כי הם יודעים שהיאהוד האלה הם מג'נון, משוגעים. לא כדאי להתעסק איתם. זה לא סמכות כוחנית אמנם, אבל לפחות זו כוחנות. כוחנות ללא סמכות הרבה יותר מובנת להם, במוחם האטום, מאשר סמכות שאינה כוחנית.

מה שמחזיק את הערבים בחיים למרות שהם נמצאים בחברה אלימה כל כך, זהו איזון שיוצר הפחד מנקמת דם (גם את זה היטיבו להסביר כאן) כל אחד מפחד מנקמת הדם של השני, זה הדבר היחיד שעוצר אותם. אמרת להם כלא, הצחקת אותם. כלא זה מפחיד רק באידיש. בערבית כלא זה קייטנה. הם מבינים דם. נכון, לקחת את החוק לידיים זה צעד שהוא לא בריא בדרך כלל, הוא אפילו מסוכן, אבל לשתוק, לשתוק כשרוצחים את אחים שלנו?... אלו לא מתפרעים, אח יקר. אלו אנשים שמגנים על חייהם. כלומר, בערבית להתפרע זו הגנה עצמית.

אגב, עונש קולקטיבי זה גם חלק מהשפה שלהם. ערכי המשפחה בהחלט קיימים בסולם הערכים שלהם. ילמדו מהם השמאלנים אצילי הרוח ויפי הנפש.

ככלל, כדי לדעת לדבר עם הערבים בשפה שלהם צריך לראות איך הם מתייחסים אחד לשני, מה השפה הדבורה אצלם, וכך להתייחס אליהם. אה, סליחה, שכחתי שאם הערבים מתנהגים כך, אנו היהודים צריכים להתרחק מזה, כמובן. ס'איז פאסט נישט. ובכלל, אסור להתגרות באומות. אז תמשיכו לדבר איתם באידיש. "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה".
דברים כדורבנות...
 
הרגעו חברים, ההתפרעויות בחווארה היו על עצים ואבנים,, והמסר של: 'אל תעברו את הגבול כי בעל הבית יכול להשתגע' עבר בדיוק למי שהיה צריך, קרי: השמאל המתסיס למלחמת אחים...
 
בואו נהיה קונקרטים.

הכתיבה- מהממת,

ההשקפה- ענין אישי,
אני בכל אופן מאמינה שזה נצרך, ולא לשכוח- כשהערבים מתפרעים, והורגים, אז אף אחד בא''ום ובעולם לא מתיחס שיהודים נרצחים כאן,
והיהודים כאן, אלה שבאמת מישבים את הארץ, שכל יום יכול להיות שיפרקו להם את הבית.
לא כמונו שקל לנו לגור בבני ברק ובכל הערים שמיושבות ואף אחד לא יגיד לנו לצאת מהבית,-
ברגע שהם מחזירים קצת, פתאום כל העולם נזכר ומדבר עלפשעים, והריגת ילדים פלסטינאים חפים מפשע שחיים על חשבון המיסים שלנו.


יעידו המליארדים שליברמן העביר לפני שסיים את תפקידו.
 
אמרת להם כלא, הצחקת אותם. כלא זה מפחיד רק באידיש. בערבית כלא זה קייטנה.


בהתחשב בעובדה שבכלא הם מקבלים לימודי פיזיקה ורפואה- וכך הם לומדים להיות מחבלים טובים יותר בקדנציה הבאה.
וגם פרנסה לבית- מאפיות ופיתות.....
 
תקרא שוב ולאט מה שהעתקתי
קראתי שוב ולאט.
הפעם החלטתי להדגיש כמה דברים שכנראה שכחת להדגיש...
פרשת שופטים (ספר די מקובל על רוב הציבור החרדי;))
(י) כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם:
(יא) וְהָיָה֙ אִם־שָׁל֣וֹם תַּֽעַנְךָ֔ וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְ וְהָיָ֞ה כָּל־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא־בָ֗הּ יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ:
(יב) וְאִם־לֹ֤א תַשְׁלִים֙ עִמָּ֔ךְ וְעָשְׂתָ֥ה עִמְּךָ֖ מִלְחָמָ֑ה וְצַרְתָּ֖ עָלֶֽיהָ:
(יג) וּנְתָנָ֛הּ יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־כָּל־זְכוּרָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב:
(יד) רַ֣ק הַ֠נָּשִׁים וְהַטַּ֨ף וְהַבְּהֵמָ֜ה וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בָעִ֛יר כָּל־שְׁלָלָ֖הּ תָּבֹ֣ז לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֙ אֶת־שְׁלַ֣ל אֹיְבֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ:
בוא ננתח מעט מה שכתוב כאן...
האם המתפרעים קראו לערבים בשלום?
ועכשיו אל תשאל אותי אם זה יועיל או לא, זה מצווה דאורייתא ובלי זה אסור לצאת למלחמה!
מי שיוצא למלחמה בלי לקיים את כל מה שכתוב כאן, עבר על רצון ה'!
האם אחרי ששאלו את הערבים, ניסה מישהו להקשיב אם הם רוצים שלום או לא?
האם לפני ההתפרעות, עשו מצור על חווארה?
האם ה' אלוקינו נתן את חווארה בידינו? (זה לשון רש"י שם: ונתנה ה' אלקיך בידך - אם עשית כל האמור בעניין, סוף שה' נותנה בידך)
האם נזהרו לא לפגוע בנשים וטף?
האם את השלל לקח מישהו לעצמו?

נסכם את כל הנ"ל במשפט אחד:
אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ!
אל תשתמשו בתורתינו הקדושה כקרדום להכות בה...
אם רצונכם להתנהג ככל העולה על רוחכם?
בשמחה, אבל הפרדו נא מעלינו! לכו לכם ליישובים אחרים, החליפו את כיפותיכם בסרוגות, וקשקשו את קשקושיכם בפורומים סרוגים למיניהם.


ואחרון חביב נתפנה למסקנא ה'גאונית' שלך.
זה אומר שלא צריך להיכנס אם כל אחד לדיון אלא כולם נהרגים
הפסוקים הנ"ל אומרים הרבה דברים.
הם אומרים למשל שלפני שעושים כל מיני מעשים, צריך ללכת לשאול את בית דין.
זה אומר שלתורה הקדושה יש מערכת חוקים ברורה כיצד יש להתנהג במלמחמה.
ועוד הרבה הרבה דברים שחלקם לא מפורשים בפסוקים הללו...


לסיום, אעשה עוד משהו במקומך, כי כנראה שחכת לעשות את זה.
ציטטתי את הפסוקים הקודמים מתחילת הפרק...
א כי-תצא למלחמה על-איבך, וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא, מהם: כי-יהוה אלהיך עמך, המעלך מארץ מצרים.
ב והיה, כקרבכם אל-המלחמה; ונגש הכהן, ודבר אל-העם.
ג
ואמר אלהם שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על-איביכם; אל-ירך לבבכם, אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו--מפניהם.
ד כי יהוה אלהיכם, ההלך עמכם--להלחם לכם עם-איביכם, להושיע אתכם.
ה
ודברו השטרים, אל-העם לאמר, מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו, ילך וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו.
ו
ומי-האיש אשר-נטע כרם, ולא חללו--ילך, וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו.
ז
ומי-האיש אשר-ארש אשה, ולא לקחה--ילך, וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יקחנה.
ח
ויספו השטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישב לביתו; ולא ימס את-לבב אחיו, כלבבו.
ט
והיה ככלת השטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם.

ועוד ציטוט אחרון מרש"י
כי ה' אלקיכם וגו' - הם באים בנצחונו של בשר ודם, ואתם באים בנצחונו של מקום. פלשתים באו בנצחונו של גולית - מה היה סופו? נפל ונפלו עמו.
 
קראתי שוב ולאט.
הפעם החלטתי להדגיש כמה דברים שכנראה שכחת להדגיש...

בוא ננתח מעט מה שכתוב כאן...
האם המתפרעים קראו לערבים בשלום?
ועכשיו אל תשאל אותי אם זה יועיל או לא, זה מצווה דאורייתא ובלי זה אסור לצאת למלחמה!
מי שיוצא למלחמה בלי לקיים את כל מה שכתוב כאן, עבר על רצון ה'!
האם אחרי ששאלו את הערבים, ניסה מישהו להקשיב אם הם רוצים שלום או לא?
האם לפני ההתפרעות, עשו מצור על חווארה?
האם ה' אלוקינו נתן את חווארה בידינו? (זה לשון רש"י שם: ונתנה ה' אלקיך בידך - אם עשית כל האמור בעניין, סוף שה' נותנה בידך)
האם נזהרו לא לפגוע בנשים וטף?
האם את השלל לקח מישהו לעצמו?

נסכם את כל הנ"ל במשפט אחד:
אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ!
אל תשתמשו בתורתינו הקדושה כקרדום להכות בה...
אם רצונכם להתנהג ככל העולה על רוחכם?
בשמחה, אבל הפרדו נא מעלינו! לכו לכם ליישובים אחרים, החליפו את כיפותיכם בסרוגות, וקשקשו את קשקושיכם בפורומים סרוגים למיניהם.


ואחרון חביב נתפנה למסקנא ה'גאונית' שלך.

הפסוקים הנ"ל אומרים הרבה דברים.
הם אומרים למשל שלפני שעושים כל מיני מעשים, צריך ללכת לשאול את בית דין.
זה אומר שלתורה הקדושה יש מערכת חוקים ברורה כיצד יש להתנהג במלמחמה.
ועוד הרבה הרבה דברים שחלקם לא מפורשים בפסוקים הללו...


לסיום, אעשה עוד משהו במקומך, כי כנראה שחכת לעשות את זה.
ציטטתי את הפסוקים הקודמים מתחילת הפרק...
א כי-תצא למלחמה על-איבך, וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא, מהם: כי-יהוה אלהיך עמך, המעלך מארץ מצרים.
ב והיה, כקרבכם אל-המלחמה; ונגש הכהן, ודבר אל-העם.
ג
ואמר אלהם שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על-איביכם; אל-ירך לבבכם, אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו--מפניהם.
ד כי יהוה אלהיכם, ההלך עמכם--להלחם לכם עם-איביכם, להושיע אתכם.
ה
ודברו השטרים, אל-העם לאמר, מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו, ילך וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו.
ו
ומי-האיש אשר-נטע כרם, ולא חללו--ילך, וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו.
ז
ומי-האיש אשר-ארש אשה, ולא לקחה--ילך, וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יקחנה.
ח
ויספו השטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישב לביתו; ולא ימס את-לבב אחיו, כלבבו.
ט
והיה ככלת השטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם.

ועוד ציטוט אחרון מרש"י
כי ה' אלקיכם וגו' - הם באים בנצחונו של בשר ודם, ואתם באים בנצחונו של מקום. פלשתים באו בנצחונו של גולית - מה היה סופו? נפל ונפלו עמו.
את ההודעה הזו טרחתי וכתבתי, לא עבור המסכנים ששבויים בדעות זרות ורחוקות כרחוק מזרח ממערב מהשקפת החרדים לדבר ה', כי אותם יהיה קשה מאוד לשנות.
כתבתי אותם בעיקר עבור כל אלו שמסתכלים על האשכול הזה מבחוץ, ומגלים לפתע דעות שלא נשמעו מעולם בין יהודים חרדים...
ולמען ענות כסיל כאיוולתו.

הנקודה הזו כואבת מאוד, ואם אכן נכון הדבר שהציבור נהיה ימני יותר בשנים האחרונות, הנקודה כואבת כפליים.
מאז ומעולם גבה טורא ביננא, ובין החרדים למיזרחיים היתה מחיצה מבדלת ומפסקת.


בבחירות האחרונות היו בחורי ישיבה מסלתא ומשמנה שבחרו בבן גביר ועברו על איסור כולל של כל גדולי ישראל שאסור לבחור למפלגה שאיננה חרדית.
אבל גם עליהם יש רק לרחם ולהתפלל.
מה שיותר כואב זה הבחורים הרבים שהעידו שהיו רוצים לבחור בבן גביר, ורק בגלל הוראת גדולי ישראל הם לא בוחרים בו.
והתמיהה הגדולה זועקת מאליה:
מהיכן בא הרצון לתמוך בבן גביר?
באיזה נקודה נפגשה ההשקפה שלכם עם זו שלו?
ולצד לימוד הזכות והנקודה הטובה שיש כאן, שהרי בחורי ישראל כובשים רצונם מפני רצון התורה הקדוש, הרי שמכה גדולה יש כאן.
וכי אם השקפתו של בן גביר הייתה עולה בקנה אחד עם המקובל ומסור בידינו מדור דור, הרי שגם גדולי ישראל היו מורים כן, ולא היה שום חילוק ועניין לבחור בבן גביר.
ואם השקפתו אינה עולה בקנה אחד עם דעת תורתינו הקדושה והצרופה, מדוע זה ירצה בחור חרדי לתמוך בו?
אתמהה!
 
קראתי שוב ולאט.
הפעם החלטתי להדגיש כמה דברים שכנראה שכחת להדגיש...

בוא ננתח מעט מה שכתוב כאן...
האם המתפרעים קראו לערבים בשלום?
ועכשיו אל תשאל אותי אם זה יועיל או לא, זה מצווה דאורייתא ובלי זה אסור לצאת למלחמה!
מי שיוצא למלחמה בלי לקיים את כל מה שכתוב כאן, עבר על רצון ה'!
האם אחרי ששאלו את הערבים, ניסה מישהו להקשיב אם הם רוצים שלום או לא?
האם לפני ההתפרעות, עשו מצור על חווארה?
האם ה' אלוקינו נתן את חווארה בידינו? (זה לשון רש"י שם: ונתנה ה' אלקיך בידך - אם עשית כל האמור בעניין, סוף שה' נותנה בידך)
האם נזהרו לא לפגוע בנשים וטף?
האם את השלל לקח מישהו לעצמו?

נסכם את כל הנ"ל במשפט אחד:
אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ!
אל תשתמשו בתורתינו הקדושה כקרדום להכות בה...
אם רצונכם להתנהג ככל העולה על רוחכם?
בשמחה, אבל הפרדו נא מעלינו! לכו לכם ליישובים אחרים, החליפו את כיפותיכם בסרוגות, וקשקשו את קשקושיכם בפורומים סרוגים למיניהם.


ואחרון חביב נתפנה למסקנא ה'גאונית' שלך.

הפסוקים הנ"ל אומרים הרבה דברים.
הם אומרים למשל שלפני שעושים כל מיני מעשים, צריך ללכת לשאול את בית דין.
זה אומר שלתורה הקדושה יש מערכת חוקים ברורה כיצד יש להתנהג במלמחמה.
ועוד הרבה הרבה דברים שחלקם לא מפורשים בפסוקים הללו...


לסיום, אעשה עוד משהו במקומך, כי כנראה שחכת לעשות את זה.
ציטטתי את הפסוקים הקודמים מתחילת הפרק...
א כי-תצא למלחמה על-איבך, וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא, מהם: כי-יהוה אלהיך עמך, המעלך מארץ מצרים.
ב והיה, כקרבכם אל-המלחמה; ונגש הכהן, ודבר אל-העם.
ג
ואמר אלהם שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על-איביכם; אל-ירך לבבכם, אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו--מפניהם.
ד כי יהוה אלהיכם, ההלך עמכם--להלחם לכם עם-איביכם, להושיע אתכם.
ה
ודברו השטרים, אל-העם לאמר, מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו, ילך וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו.
ו
ומי-האיש אשר-נטע כרם, ולא חללו--ילך, וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו.
ז
ומי-האיש אשר-ארש אשה, ולא לקחה--ילך, וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יקחנה.
ח
ויספו השטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישב לביתו; ולא ימס את-לבב אחיו, כלבבו.
ט
והיה ככלת השטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם.

ועוד ציטוט אחרון מרש"י
כי ה' אלקיכם וגו' - הם באים בנצחונו של בשר ודם, ואתם באים בנצחונו של מקום. פלשתים באו בנצחונו של גולית - מה היה סופו? נפל ונפלו עמו.
אתה מפספס את הנקודה העיקרית:
העלו כאן טיעון כביכול לחימה באויב היא אכזריות, וכביכול במלחמה צריך להבדיל בין אזרח אויב לשאינו
אם תקרא שוב את הפסוקים תראה שכל הטענות האלו מתמוססות
התורה מצווה עלינו לצאת למלחמה כאשר הדבר נדרש ואף להשמיד את כל עם האויב ללא הבחנה בין אזרח 'תמים' למפגע עם דם על הידיים
 
קראתי שוב ולאט.
הפעם החלטתי להדגיש כמה דברים שכנראה שכחת להדגיש...

בוא ננתח מעט מה שכתוב כאן...
האם המתפרעים קראו לערבים בשלום?
בטח כבר מתש"ח אנחנו קוראים לערבים לשלום
והם בתגובה זורקים אבנים
ועכשיו אל תשאל אותי אם זה יועיל או לא, זה מצווה דאורייתא ובלי זה אסור לצאת למלחמה!
מי שיוצא למלחמה בלי לקיים את כל מה שכתוב כאן, עבר על רצון ה'!
האם אחרי ששאלו את הערבים, ניסה מישהו להקשיב אם הם רוצים שלום או לא?
כנ"ל
האם לפני ההתפרעות, עשו מצור על חווארה?
זה לא דין ככה מלחמים
הגה עצמך איך נלחמים עם צבא שיוצא לשדה להילחם???
איך עושים מצור???
האם ה' אלוקינו נתן את חווארה בידינו? (זה לשון רש"י שם: ונתנה ה' אלקיך בידך - אם עשית כל האמור בעניין, סוף שה' נותנה בידך)
עוד לא אבל אנחנו מנסים נלחמים ומצפים לישועת ה' שיתן בידינו
וראינו שלא היו נפגעים יהודים כנראה ה' היה איתנו
האם נזהרו לא לפגוע בנשים וטף?
ומה הדין כשהנשים והטף נלחמים גם???
האם את השלל לקח מישהו לעצמו?
אין דין כזה אלא התר לקחת
ד הרבה הרבה דברים שחלקם לא מפורשים בפסוקים הללו...
לסיום, אעשה עוד משהו במקומך, כי כנראה שחכת לעשות את זה.
ציטטתי את הפסוקים הקודמים מתחילת הפרק...
א כי-תצא למלחמה על-איבך, וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא, מהם: כי-יהוה אלהיך עמך, המעלך מארץ מצרים.
ב והיה, כקרבכם אל-המלחמה; ונגש הכהן, ודבר אל-העם.
ג
ואמר אלהם שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על-איביכם; אל-ירך לבבכם, אל-תיראו ואל-תחפזו ואל-תערצו--מפניהם.
ד כי יהוה אלהיכם, ההלך עמכם--להלחם לכם עם-איביכם, להושיע אתכם.
אה"נ היה צריך לעשות כך אבל לא שבלי זה אסור לצאת למלחמה
וכי אם אין כהן משוח ימותו ישראל בחרב הרי פקו"נ דוחה כל התורה
ה ודברו השטרים, אל-העם לאמר, מי-האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו, ילך וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחנכנו.
ו
ומי-האיש אשר-נטע כרם, ולא חללו--ילך, וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יחללנו.
ז
ומי-האיש אשר-ארש אשה, ולא לקחה--ילך, וישב לביתו: פן-ימות, במלחמה, ואיש אחר, יקחנה.
ח
ויספו השטרים, לדבר אל-העם, ואמרו מי-האיש הירא ורך הלבב, ילך וישב לביתו; ולא ימס את-לבב אחיו, כלבבו.
ט
והיה ככלת השטרים, לדבר אל-העם; ופקדו שרי צבאות, בראש העם.
לא נוהג במלחמת מצווה ---להושיע ישראל מיד הצרים עליהם---
ועוד ציטוט אחרון מרש"י
כי ה' אלקיכם וגו' - הם באים בנצחונו של בשר ודם, ואתם באים בנצחונו של מקום. פלשתים באו בנצחונו של גולית - מה היה סופו? נפל ונפלו עמו.
ובאמת לא נפגעו יהודים "כי יהוה אלהיכם, ההלך עמכם--להלחם לכם עם-איביכם, להושיע אתכם"


מ"מ מה שוודאי למדנו
אתה מפספס את הנקודה העיקרית:
העלו כאן טיעון כביכול לחימה באויב היא אכזריות, וכביכול במלחמה צריך להבדיל בין אזרח אויב לשאינו
אם תקרא שוב את הפסוקים תראה שכל הטענות האלו מתמוססות
התורה מצווה עלינו לצאת למלחמה כאשר הדבר נדרש ואף להשמיד את כל עם האויב ללא הבחנה בין אזרח 'תמים' למפגע עם דם על הידיים
 
בטח כבר מתש"ח אנחנו קוראים לערבים לשלום
והם בתגובה זורקים אבנים

כנ"ל

זה לא דין ככה מלחמים
הגה עצמך איך נלחמים עם צבא שיוצא לשדה להילחם???
איך עושים מצור???

עוד לא אבל אנחנו מנסים נלחמים ומצפים לישועת ה' שיתן בידינו
וראינו שלא היו נפגעים יהודים כנראה ה' היה איתנו

ומה הדין כשהנשים והטף נלחמים גם???

אין דין כזה אלא התר לקחת
ד הרבה הרבה דברים שחלקם לא מפורשים בפסוקים הללו...

אה"נ היה צריך לעשות כך אבל לא שבלי זה אסור לצאת למלחמה
וכי אם אין כהן משוח ימותו ישראל בחרב הרי פקו"נ דוחה כל התורה

לא נוהג במלחמת מצווה ---להושיע ישראל מיד הצרים עליהם---

ובאמת לא נפגעו יהודים "כי יהוה אלהיכם, ההלך עמכם--להלחם לכם עם-איביכם, להושיע אתכם"


מ"מ מה שוודאי למדנו
אוי ואבוי ! כחי ועוצם ידי!!!!!!!!!
אין לי יותר כח לשטיות אלו, בבקשה שידבר על זה עם הרב שלו. (אם בכלל יש לו.....)
 
גם אני יכול לצטט פסוקים....
וּבָא אֲשֶׁר-לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּֽיִת: {לו} וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת-הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת-הַנֶּגַע וְלֹא יִטְמָא כָּל-אֲשֶׁר בַּבָּיִת וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת-הַבָּֽיִת: {לז} וְרָאָה אֶת-הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַֽעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן-הַקִּֽיר:
פרשת שופטים (ספר די מקובל על רוב הציבור החרדי;))
(י) כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֽוֹם:
(יא) וְהָיָה֙ אִם־שָׁל֣וֹם תַּֽעַנְךָ֔ וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְ וְהָיָ֞ה כָּל־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא־בָ֗הּ יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ:
(יב) וְאִם־לֹ֤א תַשְׁלִים֙ עִמָּ֔ךְ וְעָשְׂתָ֥ה עִמְּךָ֖ מִלְחָמָ֑ה וְצַרְתָּ֖ עָלֶֽיהָ:
(יג) וּנְתָנָ֛הּ יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־כָּל־זְכוּרָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב:
(יד) רַ֣ק הַ֠נָּשִׁים וְהַטַּ֨ף וְהַבְּהֵמָ֜ה וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בָעִ֛יר כָּל־שְׁלָלָ֖הּ תָּבֹ֣ז לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֙ אֶת־שְׁלַ֣ל אֹיְבֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ:
זה אומר שלא צריך להיכנס אם כל אחד לדיון אלא כולם נהרגים
 
התורה מדבר במלחמת מצווה.
האם שמעת על משהו שנקרא גלות? חורבן בית המקדש? תשעה באב?
אתה מערבב 2 נושאים שלא קשורים
'כוחי ועוצם ידי' מתייחס לחוסר ההכרה 'כי ה' הוא הנותן לך כח לעשות חיל', וזה קשור לכל תחום בחיים ולא רק למלחמה
 
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים

More from שועל ספרות.

שתף את המאמר

למעלה