שיתוף - לביקורת למה הדבר דומה?

[כותב השורות]

למה הדבר דומה?


קפה ועוגה, שיחה נכנסת, אמא על הצג.
לאמא אני תמיד עונה, גם באמצע הביס.

'מאירק'ה, מגיע לנו מזל טוב'
'רותי ילדה בן'.

בגדול, זה הספיק לי, בשביל לאחל מזל"ט לאמא/סבתא, ולחתור לסיום כדי להתקשר לגיסי, האבא הטרי.
אבל אמא שתהיה בריאה, לא תעשה לי את זה.
היא לא תשאיר אותי אכול ספיקות ודל פרטים.

'אתה לא מבין איזה ניסים'!
'היא ילדה במעייני, בשש חמישים, בדיוק לפני ארבעים דקות, בלי זירוזים בלי כלום, ושתבין שרק בארבע היא באה לבית החולים, מזל שהספקתי להגיע, אין אין ניסים'!
'התינוק חמוד, קטנצ'יק כזה, שוקל שתיים שמונמות'.

'מזל טוב אמא'! ניסיתי להשחיל, אבל היא פשוט המשיכה.

'אני לא מאמינה שנעשיתי סבתא בפעם העשירית, מה אני יגיד לך להודות לה' על הכל'.
'ומאירק'ה אתה לא מבין, איך הוא דומה לו'!
'למי'? שאלתי בסקרנות מעושה.
'לאבריימי, בעלה של רותי'.

'מה דומה לו? אמא, הוא נולד עם זקן צמוד ומשקפי פלסטיק, וחצ'קון ליד האוזן'? שאלתי אותה כשידעתי - היא לא תאהב את השאלה.
'תפסיק עם הציניות שלך מאירק'ה, כשתראה אותו אתה גם תגיד, תלכו לבקר אותה מחר בערב'.
הנה זה נגמר.
'תודה אמא על העדכון ומלא מזל טוב ונחת מכולם, להתראות ביי'.
אחרי שיחה משמחת שכזאת, מה שעמד מול עיני היא דמותו של גיסי אבריימי בגודל של 45 ס"מ ובמשקל 2800 גרם.

לקראת הביקור ערב אצל היולדת והרך הנולד ידעתי שאצטרך לבוא עם דמיון בכושר, אחרת לא אגיע לעמק השווה עם אמא, שלבטח תהיה שם, ולא רק היא...
הדבר הראשון שעשיתי הוא לעדכן את אשתי, בעיקר ב- למי הוא דומה! כדי שלא תסתבך חלילה עם השוויגער, מחלוקות לא בבית שלנו! אמא שלי תמיד אומרת...

השיחה עם גיסי הייתה כלבבי, קצרה ומתומצתת, איחול לבבי, משפט על אבהות, תכנון ברית מהיר, הצעות למוהל, סנדק, אולם, קייטרינג, ו...צליל ניתוק.

האתגר הבא היה לעבור את השומר בכניסה למעייני, זה היה קל, בחסדי שמים.
הוא כנראה היה בסוף המשמרת, מנומנם ופתי שמאמין שבשקית FOX יש בורקסים קנויים.

אמא כבר הייתה שם, ורק דקה עברה עד שהדיון כבר היה בשיאו.
'תראי את העיניים שלו, בול אבריימי'.
'אבל אמא', רותי ניסתה למצוא משהו מתווי הפנים המובהקים של הרך הנולד, שמזוהה עם משפחתנו.
'האף של סבא נחום! לא אמא'?
'ממש לא'! חרצה הסבתא, 'לסבא נחום היה אף מאורך יותר'.

זה היה הזמן שלי להוסיף חטא על פשע ולומר –
'אמא, רותי צודקת, אין לו כמעט שערות, בדיוק כמו סבא נחום'.
'אתה ממשיך עם זה? מצחיק מאוד! תמיד אמרתי שגברים לא מבינים בזה'.
'ואולי גברים גם לא רוצים להבין בזה'.
נס שבאותו רגע נכנסו המחותנים לבית רוזנברג, אחרת זה היה הולך ומחמיר.

חיכיתי כל כך לרגע שבו תבוא המחותנת, בטח יש לה פיצוח שונה לתווי הפנים של הרך.

'איזה חמוד! וואו, הוא השתנה לגמרי מהתמונות ששלחתם אתמול במייל, איזה יפיוף'.
עם זה אני מסכים לגמרי, סוף סוף יש היגיון בדיבורים, אתמול הוא היה נראה ממש גוזל.
לאכזבתי, זה קרה רק לרגע.

'העיניים של אבריימי, זה בטוח'! אבל מאיפוא הלחיים האלה? אני לא מבינה'?.
'אולי מ- רותי' ניסתה אשתי לגשר, אבל אמא שלי התעקשה, 'רותי לא הייתה עגלגלה כשהיא נולדה'.
'השפתיים של משפחת רוזנברג של בעלי', המחותנת ירדה ממש לפרטים.
'והאוזניים מזכירות לי את סבתא שלי, ראיתי תמונות שלה כשהיא הייתה קטנה'.

כמה ברורות יכולות להיות תמונות מלפני 90 שנה? צריך לגייס אותם לשב"כ למחלקת זיהוי פלילי, הרהרתי.
אני מזמן כבר לא אוחז ראש, למי הוא דומה.

בדרך חזור עשיתי סיכום עם אשתי
העיניים של אבריימי
האף של סבא נחום
השפתיים של רוזנברג
האוזניים של הסבתא רבא שוורץ
והלחיים אולי... של רותי.

ואולי לכן כשאמרו לי -
איך הוא דומה לו!
לא הבנתי
איך הוא דומה לו?
​

 

[דיונון]

לשב"ק

כ

 

[כותב השורות]

כ

איזה חרדי אני
חחח

 

[נ. גל]

אחרי שיחה משמחת שכזאת, מה שעמד מול עיני היא דמותו של גיסי אבריימי בגודל של 45 ס"מ ובמשקל 2800 גרם.

כאן צחקתי.
באופן כללי, קטע מעולה.

 

[שלחן עורך]

@כותב השורות מאירקה. שבוע טוב.
משובח וטוב, צחקתי.
והשומר בכניסה של מעייני... בול!
מזכיר את עליזה (ברצינות) בתיאור מבית החולים, איך שהאחות מרימה את אותו תינוק לכל המשפחות, וכל אחד מזהה את סבתו עליה השלום...
יש אי אלו מרכאות שלא נסגרות, או מרכאות שאפילו לא נפתחו, תעבור תשפץ.

 

[המלמד מבני ברק]

מזכיר את עליזה (ברצינות) בתיאור מבית החולים, איך שהאחות מרימה את אותו תינוק לכל המשפחות, וכל אחד מזהה את סבתו עליה השלום...