דרוש מידע לשון הקודש כפשוטו

[שתים]

חסר באנגלית את המילים:
שחונה = מלשון בצורת,
השתרך = מלשון גרירה,
עבודה מזהירה = מלשון עבודה שיש בה עתיד,
עצם את העין = הם אומרים סגר,
געייה = רעש של בהמות,
הפלאה = מלשון נזירות והרחקה,
אפוסי כוחות = מלשון חסר אונים.
ועוד כהנה וכהנה.
(המילים לקוחים מהשיר החקלאים של שולי רנד)

ברור שיש תרגום למילים האלה רק לא בצורה של אחד על אחד כמו שאתה מחפש.

אגב זה מזכיר לי ויכוח מאוד מצחיק שהיה לי עם ילדה אחת לא מהארץ שהתחילה ללמוד עברית.
היא טענה את אותו דבר רק על העברית.
שהשפה היא רדודה ואין בה ביטויים עשירים....
צריך להכיר ולדבר כל שפה כמה שנים טובות ברמה גבוהה מאוד כדי לומר כזה משפט.

 

[קוביד]

הרבה ראשונים?
אשמח למראה מקום.

למיעוט ידיעתי זו מחלוקת.
דוקא הראשונים לא עסקו בחילוקי המילים הנרדפות,
כמדומני שגם הרד"ק שהיה מראשוני האחרונים סבר שזה לתפארת הלשון.

אמת היא שרבותינו האחרונים ראו את המילים הנרדפות כמבטאות משמעויות נפרדות:
הגר"א, המלבי"ם, הכתב והקבלה, הגרש"ר הירש וכו'.

מעניין לראות בזה את ספר 'הכרמל' המלוקט מספרי המלבי"ם.

 

[סמינר דוד]

לאמריקאים דור שני ושלישי, שהם דוברי אנגלית, וגם עברית
יש הרבה פעמים בעיה חמורה
אין להם שום שפה- כלומר- הם לא דוברים אף אחת מהשפות ברמה גבוהה סלש ספרותית.
ולכן לא יכירו את המילים הספרותיות יותר שמרכיבות את עושרה של שפה, לא באנגלית ולא בעברית.

למה אין להם שפה?
הם לא לומדים בבית ספר?
הם לא קוראים ספרים?
===========
ולגבי עשירות השפה.
לרוב המילים הנספחות לעברית, אין הסבר מדויק בעברית, כך שאפשר לומר שיש עשירות בשפות האחרות מהן המילים לקוחות.
והעשירות בשפה יכולה להיות דוקא בפשטות שלה. שיש שורש, וסביבו מורכבות כל ההטיות.
ולא שהעשירות בשפה מגיעה דוקא מריבוי המילים.

 

[ווילי וונקה]

למה אין להם שפה?
הם לא לומדים בבית ספר?
הם לא קוראים ספרים?
===========
ולגבי עשירות השפה.
לרוב המילים הנספחות לעברית, אין הסבר מדויק בעברית, כך שאפשר לומר שיש עשירות בשפות האחרות מהן המילים לקוחות.
והעשירות בשפה יכולה להיות דוקא בפשטות שלה. שיש שורש, וסביבו מורכבות כל ההטיות.
ולא שהעשירות בשפה מגיעה דוקא מריבוי המילים.

לא אמרתי שלכולם
אבל כן, בהחלט
ילדים שדיברו אנגלית בבית ולמדו במוסדות בעברית, לפעמים יקראו פחות ספרים, או יתחילו לקרוא ספרים ולאהוב קריאה בגיל מאוחר יותר
בהחלט הם דוברים שתי שפות וזה יתרון
אבל שפה ספרותית, ושליטה במילים שהן לא בשפה מדוברת- לא יהיו להם
אפשר לראות את זה לדוגמא בפסיכומטרי
בנות דוברות אנגלית לא יקבלו ציון גבוה משמעותית באנגלית, ובנוסף פרק חשיבה מילולית (עברית) יהיה להם קשה.
יש בהחלט מקרים שאינם כאלה

 

[יהודי-פשוט]

הרבה ראשונים?
אשמח למראה מקום.

עיין כוזרי סוף המאמר השני
זכור לי עוד
לא עומד לי בראש

 

[אההה]

אל תשכחו שכל הראיות מהראשונים מדברות על לשה"ק
לא על עברית
עברית היא שפה שמבוססת בעיקר על לשה"ק אבל גם על השפות המקומיות (ערבית וארמית בעיקר)
ועוד מילים משפות אירופיות

לדוגמא: אנחנו בעברית קוראים לשניה במובן של רגע
זה מילה שאין לה מקור תנ"כי
ולכאורה מקורה הוא במילה האנגלית second
שפירושה הוא שניה גם במובן הזה וגם במובן של אחרי הראשונה

וגם שני המילים הראשונות שילד לומד לומר בעברית שזה "אבא" ו"אמא"
לכאורה הם לא מילים עבריות אלא ארמיות
בגלל הסיומת של הא'

 

[איש האשכולות]

ולכאורה מקורה הוא במילה האנגלית second

ואיך עשתה הסבה למובן של זמן?

 

[אההה]

ואיך עשתה הסבה למובן של זמן?

גם באנגלית היא גם במובן של זמן
לא יודע למה
אבל אני חושב שהמקור שם

 

[חגי פאהן]

אל תשכחו שכל הראיות מהראשונים מדברות על לשה"ק
לא על עברית
עברית היא שפה שמבוססת בעיקר על לשה"ק אבל גם על השפות המקומיות (ערבית וארמית בעיקר)
ועוד מילים משפות אירופיות

האם בגלל זה קוראים כך לעבד עברי? אם כן, קשה על דברי רש"י ביומא כ: שכותב שהחכם לוחש למתורגמן לשון עברית והוא מתרגם לרבים, ומדובר שם שתרגם לארמית.
וכן קשה על דברי מדרש שה"ש רבה ד יב "בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים:.. ולא שינו את לשונם, להלן כתיב: ויבא הפליט ויגד לאברם העברי, וכאן כתיב: אלהי העברים נקרא עלינו, וכתיב כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש." הנה המדרש מוכיח שלא שינו לשונם מהופעת המילים "העברי-העברים". ועוד קורא לזה בפירוש לשון הקדש.
אלא מה, זה בידול שנעשה במאה השנים האחרונות? אם כך אולי כדאי לשקול את זה עוד פעם?

 

[יהודי-פשוט]

לדוגמא: אנחנו בעברית קוראים לשניה במובן של רגע
זה מילה שאין לה מקור תנ"כי

כִּ֤י רֶ֨גַע ׀ בְּאַפּוֹ֮
  חַיִּ֢ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ
בָּ֭עֶרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִי
  וְלַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה׃

קטגוריה:תהלים ל ו – ויקיטקסט

he.wikisource.org

 

[יהודי-פשוט]

חשוב לציין שלדעת הרבה ראשונים
אין מילים בלשון הקודש עם אותה משמעות
כל מילה בעלת משמעות אחרת

יוצא שלהיפך
לשון הקודש היא המדויקת שבשפות
ממילא אין מילים מיותרות
שהרי המילה שבא נברא הדבר היא המדויקת ביותר
ולכל מילה יש משמעות

אל תשכחו שכל הראיות מהראשונים מדברות על לשה"ק
לא על עברית

לבד הסוגיא של התאמת לשון הקודש
לדורות אחרים
השפה התורתית שונה מלשון הנביאים
וכו

 

[שמים חדשים]

הרבה ראשונים?
אשמח למראה מקום.

הרוקח בפירושו על הסידור מסביר הרבה חילוקים בין שמחה וגילה וכו וכו.
גם הגר"א, אולי אפשר להחשיב אותו גם כראשון...

 

[שמים חדשים]

קטע מספר "שיעורי דעת" של הגריי"ל בלוך מטלז בענין השפות.

 

[אלף אורות]

התלמידות שלי מתלוננות שיש המון מילים באנגלית שיש להם רק פירוש אחד בעברית.
אני עונה להן שיש גם המון מילים בעברית שיש להן רק פירוש אחד באנגלית.
לא נראה לי שאפשר לבדוק את כל המילים באנגלית ובעברית ולהשוות.
מה שברור שעברית היא שפה קדושה ואנגלית וכל שאר השפות הן שפות הסכמיות.
אין שום משמעות למילה הטענה - to load באנגלית. לעומת זאת, בעברית השורש ט.ע.נ. אם נחליף את הסדר נקבל: נ.ט.ע. מלשון נטיעה - planting באנגלית ורואים שאין קשר בין שתי המילים באנגלית כלל, לעומת זאת הקשר בין שני השורשים בעברית הוא שהטענה היא מילוי של דבר חסר, אותו הדבר כשנוטעים משהו, נוטעים עץ, מכניסים אותו לחלל אדמה ריק וממלאים אותו. אותו כנ"ל כמעט בכל השורשים בעברית.

 

[Kelly]

קטע מספר "שיעורי דעת" של הגריי"ל בלוך מטלז בענין השפות.

איפה אפשר להשיג את הדרשה המלאה?

 

[שמים חדשים]

איפה אפשר להשיג את הדרשה המלאה?

ספר שיעורי דעת... [חלק א] נפוץ...
בהיברו בוקס יש את ההוצאה הישנה.https://hebrewbooks.org/41998
על השפות מדבר שם במאמר "העלם וזכירה" ובמאמר "חכמה בינה דעה"

 

[אההה]

כִּ֤י רֶ֨גַע ׀ בְּאַפּוֹ֮
  חַיִּ֢ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ
בָּ֭עֶרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִי
  וְלַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה׃

קטגוריה:תהלים ל ו – ויקיטקסט

he.wikisource.org

התכוונתי ל"שניה" לא ל"רגע"

 

[אלף אורות]

שמעתי פעם שלמילה 'נחת' אין תרגום באף שפה. מעניין אם למישהו יצא לבדוק את זה...

נחת זה בעצם לנחות. מה פירוש לנחות? הכוונה היא שכאשר נוחתים, נמצאים על קרקע יציבה. כשאנחנו רוצים נחת מהילדים הכוונה היא שתהיה איזושהי יציבות, לא בלבול. זה נחת. לכן אין לזה ממש תרגום באף שפה, כי מה נגיד? I want to have landing from my kids?

 

[progitm]

ורק בעברית כשנפגשים עם משהו ,
שואלים "מה שלומך?" , לפי השלום שבתוכך , נדע איך אתה מרגיש,
ובאנגלית זה :
how are you / how do you feel / how do you do

(שמעתי זאת מהרבנית ימימה)

 

[אלף אורות]

who are you / who do you feel / who do you do

how do you do ולא who