דרוש מידע לשון הקודש כפשוטו

[בן של מלך!]

@perfect לי מה מצחיק?

 

[perfect לי]

@perfect לי מה מצחיק?

עיי"ש ותרווה נחת

...

 

[מאיר 4134]

סתם שתדע שהיו רבנים גדולים שאמרו שעברית זוהי לשון הקודש.

כן אחז גם הרב שריה דבליצקי זצ"ל כפי שכתוב בקונטרס "בשולי השולחן"

 

[חגי פאהן]

מיהו כותב ההערות? איך אפשר להסכים לזה? עינינו הרואות ההפך, רוב גדול של המילים הוא מהמקורות.
ובקשר לשינוי משמעות, בכל הדורות שינו משמעויות של מילים והמציאו מילים חדשות, ולפי זה מילה חדשה אין מה להחמיר ולא לאמרה בבית הכסא.
שמעתי פעם אחד ממשפיעי ברסלב מונה מילים ש"הם" שינו את משמעותן, וציין את המילה "דף" שבמקור היא התרגום של "קרש" ו"הם" מכנים כך את עלי הספרים. רק שהוא שכח שגם בסיפורי מעשיות במעשה מזבוב ועכביש עלי הספר מכונים "דף"...

 

[חייט]

צפה בקובץ המצורף 1069581
מיהו כותב ההערות? איך אפשר להסכים לזה? עינינו הרואות ההפך, רוב גדול של המילים הוא מהמקורות.
ובקשר לשינוי משמעות, בכל הדורות שינו משמעויות של מילים והמציאו מילים חדשות, ולפי זה מילה חדשה אין מה להחמיר ולא לאמרה בבית הכסא.
שמעתי פעם אחד ממשפיעי ברסלב מונה מילים ש"הם" שינו את משמעותן, וציין את המילה "דף" שבמקור היא התרגום של "קרש" ו"הם" מכנים כך את עלי הספרים. רק שהוא שכח שגם בסיפורי מעשיות במעשה מזבוב ועכביש עלי הספר מכונים "דף"...

בגמ מסכ נ בדפים הראשונים כתוב דף ורש"י מסביר מה שאנחנו קוראים מדף
וכתוב מדף ורש"י מסביר טומאה קלה

 

[חגי פאהן]

כתוב דף ורש"י מסביר מה שאנחנו קוראים מדף

אין בעיה, מכל מקום מי ששינה את המשמעות זה לא "הם" אלא מקור תורני לפני כ-230 שנה, ומן הסתם גם הוא לא המציא את זה אלא מישהו לפניו. ועכשיו הפרשיות על המשכן, קראנו "תרין סמכין תחות דפא חד ותרין סמכין תחות דפא חד".

וכתוב מדף ורש"י מסביר טומאה קלה

הבעיה שיש עוד מקומות שכתוב מדף - "והמדף של דבורים והמנפא טהורים" (כלים פט"ז מ"ז), "הרשתות והמכמורות המדף והפלצור" (שם פכ"ג מ"ה), והערוך מביא מספר פירושים, או כמו רש"י, או כמו מפוח של דבוראים, או "נחיל של דבורים שהן כמין קערות של עץ", או "כמין דף וקרש ולוח שהוא נתון לפני כוורת דבורים, כשיבואו הדבורים מן המרעה ינוחו במדף קודם ואח"כ יכנסו בכוורת", או "לוח של ציידים שצדים בו העופות, כיצד, מביאין לוח של אבן או של עץ ומעמידין אותו מוטה והמקום נמוך וסומכים אותו בעץ ומניחים תחת העץ מזון או פתיתין ויבוא העוף לאכול ונופל העץ והמדף עליו ונתפש העוף", ועוד כמה פירושים.

 

[מאיר 4134]

צפה בקובץ המצורף 1069581
מיהו כותב ההערות? איך אפשר להסכים לזה? עינינו הרואות ההפך, רוב גדול של המילים הוא מהמקורות.
ובקשר לשינוי משמעות, בכל הדורות שינו משמעויות של מילים והמציאו מילים חדשות, ולפי זה מילה חדשה אין מה להחמיר ולא לאמרה בבית הכסא.
שמעתי פעם אחד ממשפיעי ברסלב מונה מילים ש"הם" שינו את משמעותן, וציין את המילה "דף" שבמקור היא התרגום של "קרש" ו"הם" מכנים כך את עלי הספרים. רק שהוא שכח שגם בסיפורי מעשיות במעשה מזבוב ועכביש עלי הספר מכונים "דף"...

כבר כתבתי פעם שזוהי דרכה של שפה שהיא דינמית חיה ומתפתחת, וכמו שכתבת שבכל הדורות המציאו מילים חדשות, גם חז"ל הוסיפו מילים שלא כתבו הקודמים להם כמו "אילנות" ואף שיבצו אותה בברכת האילנות, וראה דוגמא של מילה שהתפתחה - רש"י מציין ששם ה"נדל" בלע"ז הוא ציינטפוט והאטימולוגיה היא ש"פוט" זה רגל, ו"ציינט" בצרפתית זה 100 (כמו מטבע הסנט שהוא מאית הדולר והסנטימטר שהוא מאיר המטר והסנט ברומי שהיה מורכב ממאה חברים) וא"כ משמעות שמו היא "100 רגליים" ואמר לי חבר בלגי שכיום שמו הוא "מיל-אפייה" ו"מיל" בצרפתית זה 1000 (כמו מיליון שהוא 1000 * 1000 ומילימטר שזה אלפית המטר וכן המידה מיל שבעל הערוך כותב שהיא 1000 פסיעות) ו"אפייה" בצרפתית זה רגל וא"כ שם הנדל עבר טנרספורמציה מ"100 רגליים" ל"1000 רגליים".....