דרוש מידע לשון הקודש כפשוטו

סתם שתדע שהיו רבנים גדולים שאמרו שעברית זוהי לשון הקודש.

כן אחז גם הרב שריה דבליצקי זצ"ל כפי שכתוב בקונטרס "בשולי השולחן"


1.png
 

קבצים מצורפים

  • קונטרס בשולי.pdf
    1.1 MB · צפיות: 51
1645443084222.png

מיהו כותב ההערות? איך אפשר להסכים לזה? עינינו הרואות ההפך, רוב גדול של המילים הוא מהמקורות.
ובקשר לשינוי משמעות, בכל הדורות שינו משמעויות של מילים והמציאו מילים חדשות, ולפי זה מילה חדשה אין מה להחמיר ולא לאמרה בבית הכסא.
שמעתי פעם אחד ממשפיעי ברסלב מונה מילים ש"הם" שינו את משמעותן, וציין את המילה "דף" שבמקור היא התרגום של "קרש" ו"הם" מכנים כך את עלי הספרים. רק שהוא שכח שגם בסיפורי מעשיות במעשה מזבוב ועכביש עלי הספר מכונים "דף"...
 
צפה בקובץ המצורף 1069581
מיהו כותב ההערות? איך אפשר להסכים לזה? עינינו הרואות ההפך, רוב גדול של המילים הוא מהמקורות.
ובקשר לשינוי משמעות, בכל הדורות שינו משמעויות של מילים והמציאו מילים חדשות, ולפי זה מילה חדשה אין מה להחמיר ולא לאמרה בבית הכסא.
שמעתי פעם אחד ממשפיעי ברסלב מונה מילים ש"הם" שינו את משמעותן, וציין את המילה "דף" שבמקור היא התרגום של "קרש" ו"הם" מכנים כך את עלי הספרים. רק שהוא שכח שגם בסיפורי מעשיות במעשה מזבוב ועכביש עלי הספר מכונים "דף"...
בגמ מסכ נ בדפים הראשונים כתוב דף ורש"י מסביר מה שאנחנו קוראים מדף
וכתוב מדף ורש"י מסביר טומאה קלה
 
כתוב דף ורש"י מסביר מה שאנחנו קוראים מדף
אין בעיה, מכל מקום מי ששינה את המשמעות זה לא "הם" אלא מקור תורני לפני כ-230 שנה, ומן הסתם גם הוא לא המציא את זה אלא מישהו לפניו. ועכשיו הפרשיות על המשכן, קראנו "תרין סמכין תחות דפא חד ותרין סמכין תחות דפא חד".
וכתוב מדף ורש"י מסביר טומאה קלה
הבעיה שיש עוד מקומות שכתוב מדף - "והמדף של דבורים והמנפא טהורים" (כלים פט"ז מ"ז), "הרשתות והמכמורות המדף והפלצור" (שם פכ"ג מ"ה), והערוך מביא מספר פירושים, או כמו רש"י, או כמו מפוח של דבוראים, או "נחיל של דבורים שהן כמין קערות של עץ", או "כמין דף וקרש ולוח שהוא נתון לפני כוורת דבורים, כשיבואו הדבורים מן המרעה ינוחו במדף קודם ואח"כ יכנסו בכוורת", או "לוח של ציידים שצדים בו העופות, כיצד, מביאין לוח של אבן או של עץ ומעמידין אותו מוטה והמקום נמוך וסומכים אותו בעץ ומניחים תחת העץ מזון או פתיתין ויבוא העוף לאכול ונופל העץ והמדף עליו ונתפש העוף", ועוד כמה פירושים.
 
צפה בקובץ המצורף 1069581
מיהו כותב ההערות? איך אפשר להסכים לזה? עינינו הרואות ההפך, רוב גדול של המילים הוא מהמקורות.
ובקשר לשינוי משמעות, בכל הדורות שינו משמעויות של מילים והמציאו מילים חדשות, ולפי זה מילה חדשה אין מה להחמיר ולא לאמרה בבית הכסא.
שמעתי פעם אחד ממשפיעי ברסלב מונה מילים ש"הם" שינו את משמעותן, וציין את המילה "דף" שבמקור היא התרגום של "קרש" ו"הם" מכנים כך את עלי הספרים. רק שהוא שכח שגם בסיפורי מעשיות במעשה מזבוב ועכביש עלי הספר מכונים "דף"...

כבר כתבתי פעם שזוהי דרכה של שפה שהיא דינמית חיה ומתפתחת, וכמו שכתבת שבכל הדורות המציאו מילים חדשות, גם חז"ל הוסיפו מילים שלא כתבו הקודמים להם כמו "אילנות" ואף שיבצו אותה בברכת האילנות, וראה דוגמא של מילה שהתפתחה - רש"י מציין ששם ה"נדל" בלע"ז הוא ציינטפוט והאטימולוגיה היא ש"פוט" זה רגל, ו"ציינט" בצרפתית זה 100 (כמו מטבע הסנט שהוא מאית הדולר והסנטימטר שהוא מאיר המטר והסנט ברומי שהיה מורכב ממאה חברים) וא"כ משמעות שמו היא "100 רגליים" ואמר לי חבר בלגי שכיום שמו הוא "מיל-אפייה" ו"מיל" בצרפתית זה 1000 (כמו מיליון שהוא 1000 * 1000 ומילימטר שזה אלפית המטר וכן המידה מיל שבעל הערוך כותב שהיא 1000 פסיעות) ו"אפייה" בצרפתית זה רגל וא"כ שם הנדל עבר טנרספורמציה מ"100 רגליים" ל"1000 רגליים".....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה