דרוש מידע לשון הקודש כפשוטו

[א-ירושלמית]

צד- side
חתול- cat

ועוד:
בסיס - בייסיק basic
ארץ - earth
ילד - child

ערבית נקראת "שפת הד'אד" (لغة الضاد) כי יש להם את האות "דאד" שנראית כך: ض (מי שלא מבין מדובר באות צ' (ס'אד) המוכרת של הערבית, עם ניקוד מעליה), שאת זה אין כמעט בשום שפה, זה סוג של צ' עם ע' ביחד משהו קשה.

שמעת פעם איך תימני אמיתי מבטא את האות צ' הרגילה שלנו?
לא צירוף של ט' וס', אלא ס' עמוקה וגרונית. זו בדיוק הס'אד הערבית.
לא אקליט את עצמי, כאישה, אבל אני מאמינה שיש אפשרות לשמוע הדגמה ברשת.

 

[Kelly]

אבל בספרדית למשל יש אותיות שאין בעברית כמו האות ב' של "פורפבור" והאות ג' הרפויה, הן אמת, שהם טוענים שגם בלשון הקודש ככה מבטאים ככה שאולי גם להם אין איזו רבותא.
ערבית נקראת "שפת הד'אד" (لغة الضاد) כי יש להם את האות "דאד" שנראית כך: ض (מי שלא מבין מדובר באות צ' (ס'אד) המוכרת של הערבית, עם ניקוד מעליה), שאת זה אין כמעט בשום שפה, זה סוג של צ' עם ע' ביחד משהו קשה.

בעברית אין את הצליל th

 

[בן של מלך!]

שמעת פעם איך תימני אמיתי מבטא את האות צ' הרגילה שלנו?
לא צירוף של ט' וס', אלא ס' עמוקה וגרונית. זו בדיוק הס'אד הערבית.
לא אקליט את עצמי, כאישה, אבל אני מאמינה שיש אפשרות לשמוע הדגמה ברשת.

בשביל זה הקדמתי שיש את האות צ'אד (ص) שהיא כמו האות צ'די שאת מתכוונת, ויש להם עוד סוג שהוא יותר עמוק והוא נקרא ד'אד.

 

[בן של מלך!]

בעברית אין את הצליל th

האות ת' רפויה

 

[חייט]

כל מילה עם סיומת של א' זה חייב להיות בארמית?
אתם יודעים כמה חוכמה יש במילים האלו?
למה הניקוד של האות א' של אבא הוא פתח ולא קמץ ושל האות ב' הוא קמץ ולא פתח?
יש איזו נפק"מ אם כותבים אמא או אימא?
ברור שללשון הקודש יש יתרון גדול בזה!

בלשון הקודש אב ללא א בסוף אביו אב שלו

 

[Kelly]

האות ת' רפויה

זה בלשון הקודש, לא בעברית המדוברת

 

[בן של מלך!]

זה בלשון הקודש, לא בעברית המדוברת

תודה רבה...
בעברית המדוברת יש הרבה שינויים ולכן היא לא כזה קדושה...

 

[ווילי וונקה]

תודה רבה...
בעברית המדוברת יש הרבה שינויים ולכן היא לא כזה קדושה...

יש לך אינדקס קדושה של שפות?

 

[בן של מלך!]

יש לך אינדקס קדושה של שפות?

התכוונתי לזה שהעברית המדוברת היא פחות אמיתית ועיקרית ואין להביא ראיה ממנה

 

[Kelly]

התכוונתי לזה שהעברית המדוברת היא פחות אמיתית ועיקרית ואין להביא ראיה ממנה

אמת.

 

[מאיר 4134]

לשון הקודש מעצם שהיא דיבור של הקב"ה היא בעלת משמעות.
הרי ה' ברא את העולם ע"י דיבור, וכל דיבור יצר דבר.
מכאן שהדיבור הוא לא רק דרך מוסכמת להעביר מסרים אלא ממש המציאות עצמה.

גם באנגלית יש קטעים ממש חכמים שחלקם נגזרו מלשון הקודש שהיוותה השראה לכל השפות.
Doubt זה ספק, בכל ספק יש בעצם 2 כיווני החלטה, ולכן זה מלשון double.
המילה water היא מים. מים זה בעצם רבים של "מה". מה-ים. וגם המילה water מכילה את what.
Wine דומה מאוד ל"יין".
ויש עוד הרבה.

אגב גם now שהרי פירוש המילה "נא" זה "עכשיו"

וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל־ה' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ:​

אומר התרגום

וְצַלִי מֹשֶׁה קֳדָם יְיָ לְמֵימַר אֱלָהָא בְּבָעוּ אַסִי כְעַן יָתַהּ





ופעם פתחתי בפורום לתורה אשכול פסוקים שמתפרשים ע"פ לע"ז

אשכול פסוקים שמתפרשים ע"פ לע"ז

מצאנו פסוקים רבים שמפרש"י התנ"ך מפרשים אותם ע"פ לע"ז ויחד יתרו - כותב רש"י - וישמח יתרו, זהו פשוטו. לכאורה זה ע"פ לע"ז שהרי התרגום במקום כותב "וחדי יתרו" שפירושו וישמח יתרו. אך עדיין א"ל שזהו גם ע"פ העברי משורש המלה חדווה, וכפסוק והיתה אדמת יהודה לחגא, ומפרש שם רש"י לשון שבר והטיית המילה...

tora-forum.co.il

 

[java]

חשוב להבין גם שבאנגלית זו לא שפה כמו עברית שבנויה ממילה ועוד מילה, לפעמים יכולים להיות כמה מילים לכאורה חסרות קשר ביניהן שביחד מייצרות משמעות חדשה.

גם בעברית זה ככה.
בכל שפה שהיא יש ביטויים שהתרגום שלהם לא יהיה מילולי.
את לא אומרת:
Do eight in the air
There is no such an animal
Leave in a movie
ועוד ועוד.

 

[חגי פאהן]

יש להם ק' ו-ט', ובעבר גם היתה ח', אבל לא ח' גרונית.

יש להם כ' דגושה ות' דגושה, אבל ק' וט' נשמעות אחרת כידוע לבקיאים. ושכחתי גם כ' רפויה, שהאשכנזים מבטאים בטעות אותה ואת ח' בשוה, אבל ודאי שח' היא גרונית.

כמו האות ב' של "פורפבור" והאות ג' הרפויה

ב' של פורפבור היא פשוט ב' רפויה, מה מיוחד בה? וגם ג' רפויה התימנים וגם הרבה צפון אפריקאים מבטאים.

העיצור היחיד שיש באירופה ואין פה (אם לא נחשיב את סוגי הר' השונים) הוא ז' צרפתית כמו בגאז'. ויש אומרים שהר' המרוקאית המיוחדת קרובה אליו.

 

[חגי פאהן]

זה בלשון הקודש, לא בעברית המדוברת

ודאי, כל הדיון הוא על לשון הקודש.

 

[perfect לי]

יש לך אינדקס קדושה של שפות?

?????
ברור שיש הבדל עצום בין קדושתה ומעלתה של "לשון הקודש"
לבין לשון העברית!!

 

[ווילי וונקה]

?????
ברור שיש הבדל עצום בין קדושתה ומעלתה של "לשון הקודש"
לבין לשון העברית!!

לא הייתי מתיימרת לומר ש"עברית היא לא כזה קדושה"...
אני פשוט לא סבורה שזה בתחום השיפוט שלי

 

[perfect לי]

לא הייתי מתיימרת לומר ש"עברית היא לא כזה קדושה"...
אני פשוט לא סבורה שזה בתחום השיפוט שלי

אז אני כן שמעתי את זה.
וזו אחת הסיבות לשימורה של היידיש למשל..

 

[בן של מלך!]

?????
ברור שיש הבדל עצום בין קדושתה ומעלתה של "לשון הקודש"
לבין לשון העברית!!

פתחו על זה אשכול בשם לשון הקודש ועברית, עיי"ש ותרווה נחת.

 

[מאיר 4134]

פתחו על זה אשכול בשם לשון הקודש ועברית, עיי"ש ותרווה נחת.

סתם שתדע שהיו רבנים גדולים שאמרו שעברית זוהי לשון הקודש.


וכן המילה "ריבה" שכה רבות נהנים להשמיץ אותה, יש לה מקור נכבד כמו שכתבתי כאן

מדוע קוראים ל"ריבה" כך.

הגמ' בפסחים ירושלמי ע. כותבת: ולמה נקרא שמה רובה (הערת הגליון אפרים במקום - "אולי צ"ל ריבה") שהיא רבה עמו, ר' יהושע בן לוי אמר צריכה שתהא עבה. מילתיה אמר זכר לטיט. אית תניי תני צבריה שתהא רבה. מילתיה אמר זכר לדם. ומסביר הפני משה - לכך קוראים אותו רוב שצריך לצבור הרבה ויותר וכו' (מעניין שלהלכה...

tora-forum.co.il

והמילה שפתחת איתה את האשכול גם מצטרפת להשמצות חינם מכיוון שכבר בתרגום השבעים מתורגם "חשמל" בתור המילה אלקטריק "ELECTRIC"

(אמנם את חמשת חומשי התורה תרגמו ליוונית חכמי ישראל בזמן תלמי המלך אך את שאר חלקי הנ"ך ובתוכם יחזקאל ששם מתורגם חשמל בתור אלקטריק אינני יודע מי תרגמם)

ניסיתי לחפש את תרגום עקילס לבדוק מה הוא כתב, אך בנתיים לא הצלחתי לראות היכן הוא מצוטט אך הירונימוס כך תרגם לפני מאות שנים (והוא אינו בר סמכא)

 

[א-ירושלמית]

בשביל זה הקדמתי שיש את האות צ'אד (ص) שהיא כמו האות צ'די שאת מתכוונת, ויש להם עוד סוג שהוא יותר עמוק והוא נקרא ד'אד.

יש להם ריבוי הזוי של אותיות גרוניות.
לצ' הגרונית - יש מקור. ההבדל בין הכּ לק' - הוא גם בגרוניות (ט', צ' וק' נקראות אותיות נחציות)
אבל ד'? המצאה של דמיון פורה ערבי... ושיהיה להם לבריאות, להחנק עם הד' הגרונית בכל פעם שדוחסים אותו החוצה מהגרון...