הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #21
עלון שיחת השבוע:
חיים יהודיים
"כל הטלפונים – לסל", נשמעת ההוראה. אחד המארגנים עובר בין הנוכחים עם סל נצרים גדול, ואוסף את הטלפונים מכולם. זה אחד הרגעים המשמעותיים ביותר במסע – מעכשיו אין הפרעות. מרגע זה אתה עם הבן שלך בלבד.
הכירו את המיזם 'אבות עם בנים', שכבר פועל בהצלחה שלוש שנים. יוזמיו הם ר' מאיר דרברמדיקר, חסיד באיין, ור' חיים כץ, חסיד ברסלב, שניהם תושבי ביתר עילית. מאיר עוסק כבר עשרים שנה בגילוי עולם הטבע, מהנחיית קבוצות, גלישת צוקים ועד השטת ספינות. חיים עבד חמש-עשרה שנים בחינוך. היה מחנך, משגיח ומנהל. ואז גילה את הכוח בפעילות השטח. שניהם חברו יחד ליוזמה שנועדה ליצור חיבור עמוק יותר בין אבות לבנים.
האב מגלה את בנו
לאורך השנה הם מובילים פעילויות שמתחילות אחר הצהריים אל תוך הערב. בחופשות בין הזמנים הם מוציאים קבוצות של אבות ובנים ליומיים במדבר או להפלגה בים. הרעיון הוא לצאת לשטח, להתמודד עם משימות מאתגרות, והכול בשיתוף פעולה של אב ובנו.
האבות והבנים נוסעים ברכבי שטח, משחקים, מתמודדים עם קשיים, בונים מתקנים, מכינים ארוחות שדה, ויוצרים פעילות חווייתית שכל-כולה חיבור בין אב לבנו. "פתאום האב ובנו מקבלים החלטות משותפות, יוצרים מגע קרוב, חושבים יחד", אומרים השניים. "אנחנו גם יוצרים שיח מונחה. האב מגלה על בנו דברים מדהימים, וגם הבן מגלה צדדים שלא הכיר באביו".
בלי טלפונים
"אדם ממוצע עסוק מאוד בשגרה", מסביר מאיר. "גם אברכי כולל עסוקים בלימוד ובמטלות הבית השוטפות. אפילו כשהם יוצאים עם הילדים לטיול, הם עדיין מחוברים למכשיר הטלפון ולדאגה לכל המשפחה. מטרת המיזם שלנו לקחת אב עם בן אחד בלבד, לבודד אותם, ולהעניק להם זמן איכות".
ההתחלה הייתה לפני כשלוש שנים. "התחלתי את המיזם עם מתפללי בית הכנסת שלי. יצאנו לטיול של אבות עם בנים. גיליתי כמה זה משמעותי בעבורי. נפתחו לפניי דברים חדשים שלא הכרתי ביכולת התקשורת עם בני. פתאום ראיתי אותו כפי שהוא, בלי עשה כך ואל תעשה כך".
התודה של הילד
הניתוק הסלולרי הוא אחת מנקודות המפתח. "באחת ההפלגות השתתפה דמות ציבורית", מספר מאיר. "הבן אומר לי: אין מצב שאבא ייפרד מהטלפון. אבל זה קרה. ופתאום ראיתי שנוצר קשר מיוחד לא רק ביניהם, אלא גם בינו לבין עצמו... הוא היה נראה אדם משוחרר והתחבר לעצמו".
בתום החוויה האבות והבנים מדברים בהתרגשות על הגילוי החדש זה את זה. "ילד כתב לאביו דברי תודה על שלקח אותו למסע, וחתם את דבריו במילים 'ותודה ששיבחת אותי לעיני כולם'. פתאום הילד הרגיש שהוא שווה. החוויה הזאת נשארת חרותה לעד", חותם ר' מאיר. "לא צריך לחכות שיקרה לילד משהו, חלילה, כדי שנשקיע בו. גם בשגרת החיים אפשר לעצור לרגע ולהחליט שאנחנו משקיעים בילדינו".
רק אתה והבן שלך. ר' מאיר ור' חיים בשטח
חיים יהודיים
אבות ובנים מתחברים בטבע
"כל הטלפונים – לסל", נשמעת ההוראה. אחד המארגנים עובר בין הנוכחים עם סל נצרים גדול, ואוסף את הטלפונים מכולם. זה אחד הרגעים המשמעותיים ביותר במסע – מעכשיו אין הפרעות. מרגע זה אתה עם הבן שלך בלבד.
הכירו את המיזם 'אבות עם בנים', שכבר פועל בהצלחה שלוש שנים. יוזמיו הם ר' מאיר דרברמדיקר, חסיד באיין, ור' חיים כץ, חסיד ברסלב, שניהם תושבי ביתר עילית. מאיר עוסק כבר עשרים שנה בגילוי עולם הטבע, מהנחיית קבוצות, גלישת צוקים ועד השטת ספינות. חיים עבד חמש-עשרה שנים בחינוך. היה מחנך, משגיח ומנהל. ואז גילה את הכוח בפעילות השטח. שניהם חברו יחד ליוזמה שנועדה ליצור חיבור עמוק יותר בין אבות לבנים.
האב מגלה את בנו
לאורך השנה הם מובילים פעילויות שמתחילות אחר הצהריים אל תוך הערב. בחופשות בין הזמנים הם מוציאים קבוצות של אבות ובנים ליומיים במדבר או להפלגה בים. הרעיון הוא לצאת לשטח, להתמודד עם משימות מאתגרות, והכול בשיתוף פעולה של אב ובנו.
האבות והבנים נוסעים ברכבי שטח, משחקים, מתמודדים עם קשיים, בונים מתקנים, מכינים ארוחות שדה, ויוצרים פעילות חווייתית שכל-כולה חיבור בין אב לבנו. "פתאום האב ובנו מקבלים החלטות משותפות, יוצרים מגע קרוב, חושבים יחד", אומרים השניים. "אנחנו גם יוצרים שיח מונחה. האב מגלה על בנו דברים מדהימים, וגם הבן מגלה צדדים שלא הכיר באביו".
בלי טלפונים
"אדם ממוצע עסוק מאוד בשגרה", מסביר מאיר. "גם אברכי כולל עסוקים בלימוד ובמטלות הבית השוטפות. אפילו כשהם יוצאים עם הילדים לטיול, הם עדיין מחוברים למכשיר הטלפון ולדאגה לכל המשפחה. מטרת המיזם שלנו לקחת אב עם בן אחד בלבד, לבודד אותם, ולהעניק להם זמן איכות".
ההתחלה הייתה לפני כשלוש שנים. "התחלתי את המיזם עם מתפללי בית הכנסת שלי. יצאנו לטיול של אבות עם בנים. גיליתי כמה זה משמעותי בעבורי. נפתחו לפניי דברים חדשים שלא הכרתי ביכולת התקשורת עם בני. פתאום ראיתי אותו כפי שהוא, בלי עשה כך ואל תעשה כך".
התודה של הילד
הניתוק הסלולרי הוא אחת מנקודות המפתח. "באחת ההפלגות השתתפה דמות ציבורית", מספר מאיר. "הבן אומר לי: אין מצב שאבא ייפרד מהטלפון. אבל זה קרה. ופתאום ראיתי שנוצר קשר מיוחד לא רק ביניהם, אלא גם בינו לבין עצמו... הוא היה נראה אדם משוחרר והתחבר לעצמו".
בתום החוויה האבות והבנים מדברים בהתרגשות על הגילוי החדש זה את זה. "ילד כתב לאביו דברי תודה על שלקח אותו למסע, וחתם את דבריו במילים 'ותודה ששיבחת אותי לעיני כולם'. פתאום הילד הרגיש שהוא שווה. החוויה הזאת נשארת חרותה לעד", חותם ר' מאיר. "לא צריך לחכות שיקרה לילד משהו, חלילה, כדי שנשקיע בו. גם בשגרת החיים אפשר לעצור לרגע ולהחליט שאנחנו משקיעים בילדינו".
