דרוש מידע העברת מסרים בין הורים למתבגרים

  • הוסף לסימניות
  • #21
עלון שיחת השבוע:
חיים יהודיים

אבות ובנים מתחברים בטבע

"כל הטלפונים – לסל", נשמעת ההוראה. אחד המארגנים עובר בין הנוכחים עם סל נצרים גדול, ואוסף את הטלפונים מכולם. זה אחד הרגעים המשמעותיים ביותר במסע – מעכשיו אין הפרעות. מרגע זה אתה עם הבן שלך בלבד.

הכירו את המיזם 'אבות עם בנים', שכבר פועל בהצלחה שלוש שנים. יוזמיו הם ר' מאיר דרברמדיקר, חסיד באיין, ור' חיים כץ, חסיד ברסלב, שניהם תושבי ביתר עילית. מאיר עוסק כבר עשרים שנה בגילוי עולם הטבע, מהנחיית קבוצות, גלישת צוקים ועד השטת ספינות. חיים עבד חמש-עשרה שנים בחינוך. היה מחנך, משגיח ומנהל. ואז גילה את הכוח בפעילות השטח. שניהם חברו יחד ליוזמה שנועדה ליצור חיבור עמוק יותר בין אבות לבנים.

האב מגלה את בנו

לאורך השנה הם מובילים פעילויות שמתחילות אחר הצהריים אל תוך הערב. בחופשות בין הזמנים הם מוציאים קבוצות של אבות ובנים ליומיים במדבר או להפלגה בים. הרעיון הוא לצאת לשטח, להתמודד עם משימות מאתגרות, והכול בשיתוף פעולה של אב ובנו.

האבות והבנים נוסעים ברכבי שטח, משחקים, מתמודדים עם קשיים, בונים מתקנים, מכינים ארוחות שדה, ויוצרים פעילות חווייתית שכל-כולה חיבור בין אב לבנו. "פתאום האב ובנו מקבלים החלטות משותפות, יוצרים מגע קרוב, חושבים יחד", אומרים השניים. "אנחנו גם יוצרים שיח מונחה. האב מגלה על בנו דברים מדהימים, וגם הבן מגלה צדדים שלא הכיר באביו".

בלי טלפונים

"אדם ממוצע עסוק מאוד בשגרה", מסביר מאיר. "גם אברכי כולל עסוקים בלימוד ובמטלות הבית השוטפות. אפילו כשהם יוצאים עם הילדים לטיול, הם עדיין מחוברים למכשיר הטלפון ולדאגה לכל המשפחה. מטרת המיזם שלנו לקחת אב עם בן אחד בלבד, לבודד אותם, ולהעניק להם זמן איכות".

ההתחלה הייתה לפני כשלוש שנים. "התחלתי את המיזם עם מתפללי בית הכנסת שלי. יצאנו לטיול של אבות עם בנים. גיליתי כמה זה משמעותי בעבורי. נפתחו לפניי דברים חדשים שלא הכרתי ביכולת התקשורת עם בני. פתאום ראיתי אותו כפי שהוא, בלי עשה כך ואל תעשה כך".

התודה של הילד

הניתוק הסלולרי הוא אחת מנקודות המפתח. "באחת ההפלגות השתתפה דמות ציבורית", מספר מאיר. "הבן אומר לי: אין מצב שאבא ייפרד מהטלפון. אבל זה קרה. ופתאום ראיתי שנוצר קשר מיוחד לא רק ביניהם, אלא גם בינו לבין עצמו... הוא היה נראה אדם משוחרר והתחבר לעצמו".

בתום החוויה האבות והבנים מדברים בהתרגשות על הגילוי החדש זה את זה. "ילד כתב לאביו דברי תודה על שלקח אותו למסע, וחתם את דבריו במילים 'ותודה ששיבחת אותי לעיני כולם'. פתאום הילד הרגיש שהוא שווה. החוויה הזאת נשארת חרותה לעד", חותם ר' מאיר. "לא צריך לחכות שיקרה לילד משהו, חלילה, כדי שנשקיע בו. גם בשגרת החיים אפשר לעצור לרגע ולהחליט שאנחנו משקיעים בילדינו".

1824.jpg
רק אתה והבן שלך. ר' מאיר ור' חיים בשטח
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
בהודעה שדנה בעניין של לכבד את דעת האישה לא הייתה הסתייגות דווקא לגבי נושאים תורניים, אלא נשבה אוירה של זלזול כללי.
כשיש זלזול בדעה של האחר, הרקע לא כל כך משנה, זה מחלחל לתת מודע של הילדים, והם כבר פחות מבחינים בין נושא תורני לשאינו.

גם אם האב יותר מבין בנושאים תורניים, והאם מבינה יותר בענייני בישול, המסר שהילדים צריכים לקבל שכל צד מכבד את דעתו של האחר, ושההחלטה הסופית התקבלה בשותפות ובהסכמה.

ברור שבמצב טבעי כשיש דילמה הלכתית, אישה חכמה תכבד את בעלה ותגיד לילדים שאנחנו מחכים לשמוע את הדעה של אבא שהוא יותר בקיא (וכנ"ל להיפך, גבר חכם יבקש לשמוע מה דעת אשתו בענייני בישול וכדו' גם אם הוא יודע את התשובה בעצמו), אבל גם והיה ואחד הצדדים קיבל החלטה שגויה, המקום להעיר לו על כך זה לא בפני הילדים, אין שום סיבה שהילדים יידעו שאבא לא סומך על אמא בענייני הלכה.

לעניות דעתי, אם הילד טוען שהוא פחות סומך על אמא שלו כי היא לא מבינה בענייני הלכה, כנראה שהוא לא מביע בזה את דעתו האישית.
לכך התכוונתי
ודאי שהזלזול גרוע ביותר רק צריכים להיות מודעים לתפקיד המדויק של האבא ושל האמא ולא לערבב
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
כשיש זלזול בדעה של האחר, הרקע לא כל כך משנה, זה מחלחל לתת מודע של הילדים, והם כבר פחות מבחינים בין נושא תורני לשאינו.

גם אם האב יותר מבין בנושאים תורניים, והאם מבינה יותר בענייני בישול, המסר שהילדים צריכים לקבל שכל צד מכבד את דעתו של האחר, ושההחלטה הסופית התקבלה בשותפות ובהסכמה.

ברור שבמצב טבעי כשיש דילמה הלכתית, אישה חכמה תכבד את בעלה ותגיד לילדים שאנחנו מחכים לשמוע את הדעה של אבא שהוא יותר בקיא (וכנ"ל להיפך, גבר חכם יבקש לשמוע מה דעת אשתו בענייני בישול וכדו' גם אם הוא יודע את התשובה בעצמו), אבל גם והיה ואחד הצדדים קיבל החלטה שגויה, המקום להעיר לו על כך זה לא בפני הילדים, אין שום סיבה שהילדים יידעו שאבא לא סומך על אמא בענייני הלכה.

לעניות דעתי, אם הילד טוען שהוא פחות סומך על אמא שלו כי היא לא מבינה בענייני הלכה, כנראה שהוא לא מביע בזה את דעתו האישית.
גם לדעתי
הוא מבטא את הזלזול הקיים בעולם
ובעולם הישיבות
בנשים
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
בלת"ק
כאחת שעוסקת רבות בתחום הרחב של הנושא המדובר:
אין קשר בין אבא \אמא - בן \ בת!!!!
המפתח היחיד! שיוכל לפתוח את לבכם אליהם... ואת ליבם אליכם הוא: אהבה ללא תנאים
נסו והיווכחו

וזה מתחיל כבר מגיל קטנות לשדר לילד שהוא שווה בכל מצב
[לפעמים צריך לעשות סימולציות בעניין ע"י שנחשוב על מתנת אלוקים הגדולה שזכינו - לגדל ילד יהודי, ולהתעמק קצת בגודל הזכות והאחריות שבדבר]
וגם אם הוא: מקשיב בשיעורים פחות ממה שציפינו \ צדיק יותר מידי \ פתוח יותר מידי ה"י...\ מתעניין בתחביבים שאנו לא מחבבים
למרות הכל! [וזה קשה לפעמים, ובמיוחד שברוב המקרים אנו צריכים לוותר על 90% אגו... בנושא "הבעייתי"], תשדרו לו שהוא רצוי - אהוב - מתוק - חמוד - שייך...
כי מעולם אבל מעולם לא מצאנו ילד \ אדם... שנבנה מביקורת אדרבה רק נהרסים ממנה - בבטחון והדימוי העצמי- בדכאונות וכו'

ומאידך ממחמאות ופרגונים [זיכרו! בכל מצב שהוא...] והענקת אהבה ללא תנאי! רק נבנים והילד יחפש מעצמו רק לחזק את הקשר, ולא משנה אם זה אבא או אמא... כי אין אדם שמואס באחר שמחמיא לו ונותן לו מכל הלב באמת!

וזו הדרך היחידה להיות מעורב בחיי הילד \ המתבגר \ האדם שמולנו ע"י שנשדר לו שהוא כמו שהוא על מעלותיו - ובמיוחד על חסרונותיו הכי מושלם בעולם
ולצערינו המון אנשים אינם מודעים לזאת והורסים - בראש ובראשונה את הילד \ הילדה שלהם
אבל גם מפסידים את המטרה אליה הם חותרים והוא: קשר חזק עם הילד
כי באופן ביקורתי או אפילו לא ביקורתי אלא קשר שאינו מכיל מספיק את השני כמו שהוא הם הורסים את הקשר המיוחד והחשוב [לשני הצדדים] בין הורים לילדיהם
משום שכל ילד [וכל אדם נורמלי...] כשחש שמשדרים לו חוסר קבלה או חוסר שביעות רצון ממעשיו, התגובה האוטומטית והטבעית שלו היא הימנעות - הסתרה של מעשיו מאותו אחד שלא מכיל אותו... כי: למה לו להיכנס לעימותים מיותרים?!...
ולכן מפסידים ההורים במו ידיהם ותגובותיהם את הקשר עם הילד.
ולכן תהיו שניכם - האבא וגם האמא - תומכים - אוהבים - מכילים - מפרגנים את כל סוגי ... ילדיכם שחנן אתכם ה' ברחמיו, ותחשבו אך ורק על טובת הילד \הילדה, שהלא זו היא גם טובתכם, ואל תחשבו מה יאמר השכן , החברה בסופר, הסבתא, או החברה בעבודה...
והכי חשוב: תהיו החברים של הילדים שלכם... כן! אל תתביישו להיות החברים שלהם תוותרו קצת על האגו בתחושת ההורות המבקש ממכם לשלוט..
ותראו איזה כבוד גדול תקבלו מהילד
ותראו איך שירצה לערב אתכם במעשיו
ואם תתרגלו לחיות בדרך חיים זו של קבלת האחר הכל יצליח לכם.. - הזוגיות \ חינוך הילדים \ הקשר עם הבוס ועם קולגות בעבודה \ הקשר עם המשפחה הסובבת
וסתם תהיו אנשים אהובים יותר:)

נסו והיווכחו
רב נחת לכולנו אמן
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #27
והכי חשוב: תהיו החברים של הילדים שלכם... כן! אל תתביישו להיות החברים שלהם תוותרו קצת על האגו בתחושת ההורות המבקש ממכם לשלוט..
קירבה כן
תחושת התעניינות כן
חברות?
אנחנו חייבים ללמוד להיות קרובים
למרות הכבוד
למרות זה שאנחנו לא חברים
התורה ציוות על כבוד
חברות זה לא כבוד
כי מעולם אבל מעולם לא מצאנו ילד \ אדם... שנבנה מביקורת אדרבה רק נהרסים ממנה - בבטחון והדימוי העצמי- בדכאונות וכו'
לא נכון
תלוי איך משדרים ביקורת
אבל
יש ביקורת בונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
למרות זה שאנחנו לא חברים
אני חושב שלא התכוונה לחברות כמו חבר,
אלא לקרבה של חברות, שהילד/ה יוכלו לפתוח כל נושא בהרגשה נעימה,
לא יחששו מביקורת על סיפורים שסיפרו מעצמם
לא יפחדו שמא שופטים אותם על כל מילה שאומרים.

סבא שלי ז"ל היה אומר - ילד שבא לספר על עצמו מעשה, אפילו אם הוא שלילי אני לא מעניש אותו ולא גוער בו,
אלא משוחח איתו על כך.
כי הוא סיפר מיוזמתו, ואת זה אפשרי רק כשיש תחושת 'חברות', [בהגדרות שלעיל]
ועדין יש היררכיה מאד מאד ברורה, זה מאסט.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
אני חושב שלא התכוונה לחברות כמו חבר,
אלא לקרבה של חברות, שהילד/ה יוכלו לפתוח כל נושא בהרגשה נעימה,
לא יחששו מביקורת על סיפורים שסיפרו מעצמם
לא יפחדו שמא שופטים אותם על כל מילה שאומרים.
ביקורת היא לא מילה מפחידה
ילד שלא מקבל ביקורת
מבין שלא מצפים ממנו
שיחה עם מתבגרת שממש חלמה על המקומות הכי רחוקים
והיום חולמת על הרבנית קניבסקי
מה גרם לה לשנות
התשובה שלה
שמישהו בא אלי בצפיות גבוהות
בילדותי קיבלתי המון ביקורת
וברוב המקרים נתן לי תחושה של מסוגלות
יש הבדל גדול בין
ביקורת
לשיפוטיות
ילד צריך ללמוד לשתף
גם כשיקבל ביקורת
כי אנחנו לא צריכים להיות ההכשר של כל מעשה
לטעמי הזהירות צריכה להיות משיפוטיות
סבא שלי ז"ל היה אומר - ילד שבא לספר על עצמו מעשה, אפילו אם הוא שלילי אני לא מעניש אותו ולא גוער בו,
אלא משוחח איתו על כך.
שוב כן ביקורת לא שיפוטיות
כי הוא סיפר מיוזמתו, ואת זה אפשרי רק כשיש תחושת 'חברות', [בהגדרות שלעיל]
נכון
אבל צריך להגדיר נכון
קרבה כן
אבל קירבה של כבוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
ביקורת היא לא מילה מפחידה
ברור, חייבים להעביר ביקורת
השאלה היחידה היא איך להעביר בקורת.

יש כאלו שיעמדו ויצעקו, ישפילו ועוד כל מיני מילות גנאי שכאלה,
ויש כאלו שיקחו לשיחה,
להבין, להבהיר עמדות
וכאשר אתה מנהל שיחה ואתה יודע להסביר את העמדה שלך, ילד לא ירצה לאכזב אותך
וכמו שהילדים אומרים לא פעם - אבא תצעק, רק אל תעשה פרצוף מאוכזב, זה קשה הרבה יותר :)

מבין שלא מצפים ממנו
נושא של ציפיה מילד לא קשור לביקורת, להפך -
את הציפיה אני אומר כשאני לא מביע עמדת בקורת אלא להפך, בזמן של שיח מעמיק, אני אומר מה הציפיות שלי,
וכאשר הילד עושה מעשה שאינו נכון, הוא מבין לבד [ואני כמובן מסייע לו להבין] שזה פוגע בציפיה שלי ממנו

ילד צריך ללמוד לשתף
גם כשיקבל ביקורת
כי אנחנו לא צריכים להיות ההכשר של כל מעשה
כאשר ילד עושה מעשה לא ראוי, הבחירה הראשונית שלו היא להעלים את המעשה, כי הרי אינו רוצה לספוג זעם או אכזבה,
אז נשאל יחד, אם כן מדוע הוא כן שיתף?
התשובה היא שהוא חש תחושת אכזבה מעצמו, הרגשה לא נעימה עם המעשה שהוא עשה,
ואם אני יבוא ויצעק עליו, או ישפיל אותו... בפעם הבאה הוא יכול להעדיף את תחושת האכזבה העצמית על פני ביקורת קשה מן ההורים
לכן כשילד מספר לי שהוא עשה מעשה לא ראוי, אני כמובן לא מגבה אותו חס וחלילה חס ושלום, אבל יחד איתו אני אומר לו תראה איך הגעת לשם, מה גרם לך, ובוא יחד נמצא את הפתרון שזה לא יקרה שוב.

האם אני תמיד שולט בעצמי? לא אני כאן האישיו - אלא הרעיון החינוכי, שליטה עצמית זה כבר עבודה אישית של בין אדם לעצמו.

אבל קירבה של כבוד
אם אתה מכבד את הילד, ומצד שני יודע להוביל אותו נכון, וסולל לו מסלול נכון לחיים,
הוא יכבד אותך עד אין סוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ברור, חייבים להעביר ביקורת
השאלה היחידה היא איך להעביר בקורת.

יש כאלו שיעמדו ויצעקו, ישפילו ועוד כל מיני מילות גנאי שכאלה,
ויש כאלו שיקחו לשיחה,
להבין, להבהיר עמדות
וכאשר אתה מנהל שיחה ואתה יודע להסביר את העמדה שלך, ילד לא ירצה לאכזב אותך
וכמו שהילדים אומרים לא פעם - אבא תצעק, רק אל תעשה פרצוף מאוכזב, זה קשה הרבה יותר :)


נושא של ציפיה מילד לא קשור לביקורת, להפך -
את הציפיה אני אומר כשאני לא מביע עמדת בקורת אלא להפך, בזמן של שיח מעמיק, אני אומר מה הציפיות שלי,
וכאשר הילד עושה מעשה שאינו נכון, הוא מבין לבד [ואני כמובן מסייע לו להבין] שזה פוגע בציפיה שלי ממנו


כאשר ילד עושה מעשה לא ראוי, הבחירה הראשונית שלו היא להעלים את המעשה, כי הרי אינו רוצה לספוג זעם או אכזבה,
אז נשאל יחד, אם כן מדוע הוא כן שיתף?
התשובה היא שהוא חש תחושת אכזבה מעצמו, הרגשה לא נעימה עם המעשה שהוא עשה,
ואם אני יבוא ויצעק עליו, או ישפיל אותו... בפעם הבאה הוא יכול להעדיף את תחושת האכזבה העצמית על פני ביקורת קשה מן ההורים
לכן כשילד מספר לי שהוא עשה מעשה לא ראוי, אני כמובן לא מגבה אותו חס וחלילה חס ושלום, אבל יחד איתו אני אומר לו תראה איך הגעת לשם, מה גרם לך, ובוא יחד נמצא את הפתרון שזה לא יקרה שוב.

האם אני תמיד שולט בעצמי? לא אני כאן האישיו - אלא הרעיון החינוכי, שליטה עצמית זה כבר עבודה אישית של בין אדם לעצמו.


אם אתה מכבד את הילד, ומצד שני יודע להוביל אותו נכון, וסולל לו מסלול נכון לחיים,
הוא יכבד אותך עד אין סוף.
תכלס
בדיוק אותו מסר
ביקורת
צריכה לבוא בצורה מכבדת
ולא שיפוטית
לא העליתי על דעתי
לא השפלה ולא צעקות
ניסיון להבין מאיפה הגיע הנפילה
זו גם ביקורת
וכן לדעתי כשילד נופל
הדבר שהכי קשה לו שההורים או הרבנים או המחנכים לא רואים בזה נפילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
חברות זה לא כבוד
מכבדת את כיוון מחשבתך אבל לדעתי ממש לא, אין קשר בין חברות לאי כבוד
יש ביקורת בונה
מצטערת אבל לא שמעתי על אדם שעושה לו טוב לשמוע ביקורת
לדעתי לעולם אבל לעולם אין ביקורת בונה! אפשר להשתמש בשיח שמסביר לאדם במה הוא צריך להשתפר וכו'
אבל ביקורת?! לעולם! תגרום להימנעות והסתרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
  • הוסף לסימניות
  • #35
מצו"ב כתבתו של אריה ארליך במשפחה
התומכת ב-תזת... האהבה והקרבה אל הילד.....
מרתק!
 

קבצים מצורפים

  • בן של משפיע שירד מהדרך כתבה של אריה ארליך משפחה.pdf
    KB 340 · צפיות: 424

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה