דרוש מידע קשיים רגשיים המיוחדים לעובדי הוראה

[perfect לי]

מהכרות שלי עם מספר מוסדות,
הרבה פעמים הקושי הרגשי הגדול ביותר הוא מול ההנהלה.
כאילו המורה נמכר לעבד בעבור שעות התקן ש"קיבל"
מול התלמידות- בכיתה טובה, מקסימה, בוגרת ולומדת: יש נקיפות מצפון- האם אני מלמדת מספיק טוב כמו שמגיע להן? מספיק עקבית? מריצה מספיק את החומר? לא מריצה יותר מדי?
בכיתה שבה יש בעיות משמעת חריגות- קושי יומיומי השרדותי כמעט, מורות יכולות לעבור פגיעות, השפלות וצריך לדעת להיות המבוגר האחראי ולהתנתק רגשית, להרגיע אוירה.
התסכול הגדול כשמגיעים למבחני הגמר ומצד אחד ברוך ה' רואים במוחש את ההתקדמות של הבנות שתפקדו בשיעורים וזה נותן סיפוק רב ותחושת ביטחון.
אבל יש גם את הבנות שכל השנה חגגו ועכשיו הציונים באדמה והכל- כפי שכבר כתבה פה מישהי- באשמת המורה.
הן מבחינת התלמידות, ההנהלה, ההורים, הפיקוח.
בקיצור- היהודים ברוסיה- תמיד הם ההאשמים בכל
סליחה על המרירות
בדרך כלל אני מורה עליזה ונחמדה,
צריך לפתוח אשכול מאזן שכותרתו:
"למה את ממשיכה להיות מורה?"
(מבטיחה לכם שבדור של היום רוב העובדות בהוראה לא עובדות מכח האינרציה, הן חייבות להחליט כל שנה, כל חודש, כל יום שהן ממשיכות בחינוך. מי שלא- לא שורדת.)

 

[אחד הלויים]

מהכרות שלי עם מספר מוסדות,
הרבה פעמים הקושי הרגשי הגדול ביותר הוא מול ההנהלה.
כאילו המורה נמכר לעבד בעבור שעות התקן ש"קיבל"
מול התלמידות- בכיתה טובה, מקסימה, בוגרת ולומדת: יש נקיפות מצפון- האם אני מלמדת מספיק טוב כמו שמגיע להן? מספיק עקבית? מריצה מספיק את החומר? לא מריצה יותר מדי?
בכיתה שבה יש בעיות משמעת חריגות- קושי יומיומי השרדותי כמעט, מורות יכולות לעבור פגיעות, השפלות וצריך לדעת להיות המבוגר האחראי ולהתנתק רגשית, להרגיע אוירה.
התסכול הגדול כשמגיעים למבחני הגמר ומצד אחד ברוך ה' רואים במוחש את ההתקדמות של הבנות שתפקדו בשיעורים וזה נותן סיפוק רב ותחושת ביטחון.
אבל יש גם את הבנות שכל השנה חגגו ועכשיו הציונים באדמה והכל- כפי שכבר כתבה פה מישהי- באשמת המורה.
הן מבחינת התלמידות, ההנהלה, ההורים, הפיקוח.
בקיצור- היהודים ברוסיה- תמיד הם ההאשמים בכל
סליחה על המרירות
בדרך כלל אני מורה עליזה ונחמדה,
צריך לפתוח אשכול מאזן שכותרתו:
"למה את ממשיכה להיות מורה?"
(מבטיחה לכם שבדור של היום רוב העובדות בהוראה לא עובדות מכח האינרציה, הן חייבות להחליט כל שנה, כל חודש, כל יום שהן ממשיכות בחינוך. מי שלא- לא שור

למה את ממשיכה להיות מורה ?

 

[perfect לי]

למה את ממשיכה להיות מורה ?

בואו לא נסיט את האשכול,
ניתן לפתוח חדש לכל המעונין...

 

[Yael Mor]

מהכרות שלי עם מספר מוסדות,
הרבה פעמים הקושי הרגשי הגדול ביותר הוא מול ההנהלה.
כאילו המורה נמכר לעבד בעבור שעות התקן ש"קיבל"
מול התלמידות- בכיתה טובה, מקסימה, בוגרת ולומדת: יש נקיפות מצפון- האם אני מלמדת מספיק טוב כמו שמגיע להן? מספיק עקבית? מריצה מספיק את החומר? לא מריצה יותר מדי?
בכיתה שבה יש בעיות משמעת חריגות- קושי יומיומי השרדותי כמעט, מורות יכולות לעבור פגיעות, השפלות וצריך לדעת להיות המבוגר האחראי ולהתנתק רגשית, להרגיע אוירה.
התסכול הגדול כשמגיעים למבחני הגמר ומצד אחד ברוך ה' רואים במוחש את ההתקדמות של הבנות שתפקדו בשיעורים וזה נותן סיפוק רב ותחושת ביטחון.
אבל יש גם את הבנות שכל השנה חגגו ועכשיו הציונים באדמה והכל- כפי שכבר כתבה פה מישהי- באשמת המורה.
הן מבחינת התלמידות, ההנהלה, ההורים, הפיקוח.
בקיצור- היהודים ברוסיה- תמיד הם ההאשמים בכל
סליחה על המרירות
בדרך כלל אני מורה עליזה ונחמדה,
צריך לפתוח אשכול מאזן שכותרתו:
"למה את ממשיכה להיות מורה?"
(מבטיחה לכם שבדור של היום רוב העובדות בהוראה לא עובדות מכח האינרציה, הן חייבות להחליט כל שנה, כל חודש, כל יום שהן ממשיכות בחינוך. מי שלא- לא שורדת.)

וואוו.כל מילה.
משהו שכבר הזכירו כאן ואני ממש מסכימה איתו זה שיש ילדים שאתה רוצה לקדם אותם כ"כ אבל ההורים מפריעים.
תלמידים שנפגעים מכל מבט של המורה ותנסה להתמודד עם הצעקות של ההורים שהילד שלהם בוכה בבית שהמורה מחרימה ושונאת אותו(אמיתי לגמרי לצערי...)
ולמה אנחנו ממשיכות עם זה? כי זה מה שיש. כן. וגם כי יש בזה סיפוק(הרבה פעמים אבל גם הרבה פעמים ההפך...).
בהערצה לכל המורים והמורות באשר הם.

 

[מעגלת פינות]

נשמח לדעת איך...

מורה נערצת צריכה לשים גבולות:
לא עונים על כל שאלה.
לא מתנחמדים בכל מקום ובכל מצב
לא משתפים פעולה עם תסבוכים /ביקורים
לא עונים לטלפון בכל שעה ומצב אלא מבינים את הצורך הרגשי של התלמידה ומעניקים לה מכל הלב בדרכים שאת המורה מחליטה שטובים ובריאים לשני הצדדים
חשוב מאד להסביר זאת לתלמידה שאני מעריכה ואוהבת אבל לכל קשר בפרט של מורה ותלמידה צריך שיהיו גבולות שלא יבוא על חשבון הערכים הפרטיות וכד'. הסבר פשוט מלב ללב שקשר מורה ותלמידה יכול להיות נעים אבל המורה לא ב-level של התלמידה ויש היררכיה. כמו שמורה יכולה להיות בקשר מאד טוב עם המנהלת שלה אבל תמיד יהיה מקום שהמנהלת מעל המורה, שאלות שלא שואלים וכד'.
כשעושים את זה טוב התלמידה מבינה מאד ולמורה יש המון הזדמנויות להעניק לתלמידה רגעים ומחוות שהן "רק של שתיהן" בשביל ההרגשה הטובה, בלי להגזים ולסחרר את שני הצדדים.
יש מורות שההערצה מסנוורת אותן והן זקוקות להדרכה איך לצאת מזה וזה לא קל כשזה כבר בא על חשבון הזמן הכוחות המשפחה של המורה וכמובן של התלמידה.
במקרים קיצוניים המורה צריכה עזרה כיצד לנהוג.
לתלמידה זה ודאי לא בריא ומשבר לבבות.
מילת הזהב בכלל ובחינוך בפרט-איזון.

תודה על כל מילה שלך
אני חושבת שהדבר הראשון הוא להעלות למודעות את העניין שלמורה יש בהחלט שליטה על תסבוך של תלמידות
מכירות את המורות שיושבות בחדר מורות, נאנחות ומספרות על התלמידות המתוסבכות?
אז מהיום כדאי לדעת שבתור מורה את אחראית לבריאות הנפשית של תלמידתך ויש לך בהחלט דרך לפחות להפחית את התסבוך הלא בריא הזה.
מכירה מקרוב ממש סיפורים של תסבוכים שהסבו נזק ממשי לתלמידה ולסביבתה, ולא כאן המקום להרחיב.
בהרבה מקרים זה מגיע באמת ממקום שהמורה מסונוורת ודי נח לה להיות במקום של המורה המוערצת, וזה בהחלט ממלא מקום רגשי - חסך בלע"ז.
אבל לא תמיד. לפעמים המורה מרגישה שהיא גומלת חסד של ממש ע"י קשר חסר גבולות, וזה עלול להדרדר למקומות לא טובים בכלל.
באמת חשוב לשים לב ולהתייעץ במקרה הצורך.

אבל יש גם את הבנות שכל השנה חגגו ועכשיו הציונים באדמה והכל- כפי שכבר כתבה פה מישהי- באשמת המורה.

אולי זה קצת לא יפה
אבל לפעמים המעצבן הוא דווקא שתלמידות שחגגו כל השנה מצליחות מאד ומקבלות ציונים גבוהים...

 

[perfect לי]

אולי זה קצת לא יפה
אבל לפעמים המעצבן הוא דווקא שתלמידות שחגגו כל השנה מצליחות מאד ומקבלות ציונים גבוהים...

לגמרי נכון!!
ולראות אותן חוגגות על החיים ליד בנות שלומדות ומתרגלות כל הלילה ומקבלות ציון עובר בקושי

 

[כובע הנזיר]

מורה נערצת צריכה לשים גבולות:
לא עונים על כל שאלה.
לא מתנחמדים בכל מקום ובכל מצב
לא משתפים פעולה עם תסבוכים /ביקורים
לא עונים לטלפון בכל שעה ומצב אלא מבינים את הצורך הרגשי של התלמידה ומעניקים לה מכל הלב בדרכים שאת המורה מחליטה שטובים ובריאים לשני הצדדים
חשוב מאד להסביר זאת לתלמידה שאני מעריכה ואוהבת אבל לכל קשר בפרט של מורה ותלמידה צריך שיהיו גבולות שלא יבוא על חשבון הערכים הפרטיות וכד'. הסבר פשוט מלב ללב שקשר מורה ותלמידה יכול להיות נעים אבל המורה לא ב-level של התלמידה ויש היררכיה. כמו שמורה יכולה להיות בקשר מאד טוב עם המנהלת שלה אבל תמיד יהיה מקום שהמנהלת מעל המורה, שאלות שלא שואלים וכד'.
כשעושים את זה טוב התלמידה מבינה מאד ולמורה יש המון הזדמנויות להעניק לתלמידה רגעים ומחוות שהן "רק של שתיהן" בשביל ההרגשה הטובה, בלי להגזים ולסחרר את שני הצדדים.
יש מורות שההערצה מסנוורת אותן והן זקוקות להדרכה איך לצאת מזה וזה לא קל כשזה כבר בא על חשבון הזמן הכוחות המשפחה של המורה וכמובן של התלמידה.
במקרים קיצוניים המורה צריכה עזרה כיצד לנהוג.
לתלמידה זה ודאי לא בריא ומשבר לבבות.
מילת הזהב בכלל ובחינוך בפרט-איזון.

וואוו טקסט חשוב.
מורה (וגם מדריכה) צריכה לדעת שהיא המובילה ביחסים הבינאישיים האלה ולא מובלת. שיש לה אחריות וזו אינה גזירת גורל לסחוב שובל של מתוסבכות אחריה

 

[אחד הלויים]

עקב תוכנית מסויימת
דרוש לי מידע הקשור לאתגרים רגשיים של עובדי הוראה למיניהם
אשמח אם תשתפו אותי מנסיונכם
תודה מראש לכולם

מזכיר את הנושא של פתיחת האשכול - תודה על כל השיתופים החשובים - אשמח לעוד

 

[יעל ח]

מקצוע ההוראה מזמן הרבה קשיים רגשיים כמו כל עבודה עם נשמות..
בעיני הקושי הרגשי הכי חזק (חוץ מהרבה קשיים אחרים) הוא כשבטעות אמרתי מילה לא במקום ותלמידה נפגעה ממני.
או שהגעתי לשיעור עצבנית או קצרת רוח ולכן עניתי לבנות בחוסר סבלנות ואולי גם גערתי בהן בלי סיבה.
אנחנו לא מלאכים וברור שלכולנו יש מצבי רוח, אבל כל פעם אני חוזרת מתוסכלת הביתה שיש בנות שנפגעו ממני לחינם.
ושלא תחשבו.. אני ממש לא מהמורות הצעקניות.. אבל מספיק גערה שלא במקומה שממש גורמת לי לנקיפות מצפון..

אז אל תהיי מורה...
מורה שפוגעת או שולחת חיצים לתלמידות שלה סתם בגלל שהיא רבה עם הבת שלה או עם... בבוקר
צריכה לקחת בחשבון שיכולים להיגרם נזקים נפשיים בגללה
בתור תלמידה ראיתי מורות שמשפילות סתם
מעליבות - לא לשם חינוך אלא לשם "שליטה מדומיינת" במקום לקחת אחריות לידיים ולהיות המבוגר האחראי מורידות את הרמה לרמה של ילדה בכיתה ד נלחמות בה באישי

 

[Geulanow]

ה יכולת להכיללהכיל להכיל להכיללהכיל להכיל להכיל את הילדים (בעיקר הבעייתיים)

מה שגורם לאבוד עשתונות וכעסים

במיוחד אם עוברים דברים משמעותים במקביל בחיים הפרטיים

כשהעבודה היא לא מול מחשב הרי זה בגדר דיני נפשות

הקושי הוא להפריד רגשית בין החיים הפרטיים לתלמידים.

 

[Deleted 66182]

אז אל תהיי מורה...

ודאי שמורה צריכה להיות סופר רגישה לתלמידות ולהזהר בכבודן
אבל לכתוב כך זה כמו לכתוב להורים אל תהיו הורים!!!
דוקא מי שזה הקושי שלה מראה שהיא מאד רגישה לכל נדנוד בכבוד התלמידות ומראה על רגישות גבוהה לענ"ד
כאלו מורות צריך במערכת! שמפחדות לפגוע! שעושות חשבון נפש על כל מילה שאמרו. המודעות הזו קריטית.
והרי כולנו בני אדם...וגם הורים טועים...(מי שלא שיעדכן כאן)
זו לא בושה שמורה מבקשת סליחה מתלמידה אפילו לפני כל הכיתה!
דוקא הערנות הזו חשובה מאד והתלמידות מקבלות מאד בהבנה בפרט כשמסבירים להן
"שכחתי להביא לך מה שהבטחתי בגלל אילוץ, מתנצלת אזכור למחר"
או "סליחה שאמרתי לך משהו ליד עוד בנות, באמת לא הגיע לך"
העיקר איפה הראש של המורה נמצא-בעצמה או בתלמידות.

 

[יוניקורן]

בלת"ק - חלקי
השפלה ומבוכה
עגמת נפש - כששיעור לא מצליח או כש"לא שמים" על מה שאת אומרת

 

[ברבור באגם]

כשצריך להגיד להורים קושי של תלמידה, רגשי, שכלי, גופני....

 

[שקט...]

ודאי שמורה צריכה להיות סופר רגישה לתלמידות ולהזהר בכבודן
אבל לכתוב כך זה כמו לכתוב להורים אל תהיו הורים!!!
דוקא מי שזה הקושי שלה מראה שהיא מאד רגישה לכל נדנוד בכבוד התלמידות ומראה על רגישות גבוהה לענ"ד
כאלו מורות צריך במערכת! שמפחדות לפגוע! שעושות חשבון נפש על כל מילה שאמרו. המודעות הזו קריטית.
והרי כולנו בני אדם...וגם הורים טועים...(מי שלא שיעדכן כאן)
זו לא בושה שמורה מבקשת סליחה מתלמידה אפילו לפני כל הכיתה!
דוקא הערנות הזו חשובה מאד והתלמידות מקבלות מאד בהבנה בפרט כשמסבירים להן
"שכחתי להביא לך מה שהבטחתי בגלל אילוץ, מתנצלת אזכור למחר"
או "סליחה שאמרתי לך משהו ליד עוד בנות, באמת לא הגיע לך"
העיקר איפה הראש של המורה נמצא-בעצמה או בתלמידות.

תודה.. באמת היה לי קשה לקרא את התגובה הקודמת..
א"א לדרוש ממורה להיות מלאך, כמו שהורה או כל אדם יכול להתעצבן לפעמים, זה פשוט קורה לכולן.
וחלילה לא באתי לומר שמותר למורה לפגוע, אלא שאם בלי כוונה היא אמרה משפט שהתלמידה פרשהכפגיעה זה קושי רגשי למורות רגישות...

 

[963SHIRA]

ודאי שמורה צריכה להיות סופר רגישה לתלמידות ולהזהר בכבודן
אבל לכתוב כך זה כמו לכתוב להורים אל תהיו הורים!!!
דוקא מי שזה הקושי שלה מראה שהיא מאד רגישה לכל נדנוד בכבוד התלמידות ומראה על רגישות גבוהה לענ"ד
כאלו מורות צריך במערכת! שמפחדות לפגוע! שעושות חשבון נפש על כל מילה שאמרו. המודעות הזו קריטית.
והרי כולנו בני אדם...וגם הורים טועים...(מי שלא שיעדכן כאן)
זו לא בושה שמורה מבקשת סליחה מתלמידה אפילו לפני כל הכיתה!
דוקא הערנות הזו חשובה מאד והתלמידות מקבלות מאד בהבנה בפרט כשמסבירים להן
"שכחתי להביא לך מה שהבטחתי בגלל אילוץ, מתנצלת אזכור למחר"
או "סליחה שאמרתי לך משהו ליד עוד בנות, באמת לא הגיע לך"
העיקר איפה הראש של המורה נמצא-בעצמה או בתלמידות.

אמנם אני גננת ולא מורה אבל מסכימה עם כל מילה.
המודעות היא קריטית למניעת נזקים

 

[צוריאלה]

מורה בתיכון, הקושי הרגשי העיקרי לדעתי הוא להתמודד כמו שצריך מול החוצפות
ומול העזות, ודעת כל הזמן שזה לא אישי, ואף אחת לא מתכוונת לפגוע (אבל לפעמים הן יודעות לעשות את זה...אוהו, איך שהן אלופות)
פשוט ממש לא מתחשק להן ללמוד. אז להמשיך להיות במצב רוח חביב, למרות התגובות הלוא מחמיאות.
ובאופן כללי, הקושי שחייבים תמיד נראות מושלמת בחוץ וכ'

 

[(חיה)]

הקשיים הרגשיים אצל גננות(אצלי בכל אופן:
הורים שמתלוננים על דברים קטנוניים.
הורים שמתלוננים על אותם דברים קטנוניים שוב ושוב.
הורים שמתלוננים על דברים למנהלת, בלי לרמוז קודם אצל הגננת.
הורים שמתלוננים.

 

[אחד הלויים]

הקשיים הרגשיים אצל גננות(אצלי בכל אופן:
הורים שמתלוננים על דברים קטנוניים.
הורים שמתלוננים על אותם דברים קטנוניים שוב ושוב.
הורים שמתלוננים על דברים למנהלת, בלי לרמוז קודם אצל הגננת.
הורים שמתלוננים.

מה הכי מפריע?

 

[ת'כלס]

הציפייה לשלמות בכל תחום מכל כיוון
ואי עמידה בציפייה
פידבק חלש להצלחות, פידבק חזק לכשלונות

 

[(חיה)]

גם קשה מאד תחושת האשמה, כאילו אני יודעת עד כמה כל מילה שלי משפיעה לטוב ולמוטב, ותמיד יש נקיפות מצפון אולי פגעתי בילדה, אולי לא התייחסתי, במיוחד כאשר הורים מגיעים בטענות.