דרוש מידע כסף למלמדים. כמה אתם נותנים?

  • הוסף לסימניות
  • #81
הרבה שלא מסתכל כמה כל אחד נתן זה מאד אצילי, אבל ההורים חייבים לדעת.
כשהורה שולח סכום גדול ומשקיע במתנה זה לא כדי להגדיל את הכנסותיו של הרבה, זה כדי להביע הערכה, ואם הוא לא יודע אז זה לא מביע כלום זה סתם קופה שמצטברת אצלו.
ולמרות שאני באמת מעריכה ונותנת סכום גדול (הרבה מכפי המקובל אצלנו) לרבה כזה לא הייתי מביאה כי הוא לא ידע, והמשלוח מאבד את מטרתו.
צריכים לשלוח לו מתנה אחת מכולם ומכתב מכל אחד.
המשלוח הוא לא רק בשביל שוחד וממש לא אמור ליצור איפה ואיפה בין התלמידים. זה מתנה שההורים בחרו לשלוח , לא חובה שחלק משתמטים ממנה ולכן לא צריך להתייחס אחרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
בעלי התייעץ עם חבר שיש לו כמה וכמה שנות נסיון כמלמד בכמה סוגי מוסדות.
הוא אמר לו כך,
הסכום הממוצע במעטפות הוא 100 ש"ח (סוג של מינימום)
יש את ה150 ויש את ה200 שזה יפה מאד
בעלי אמצעים יתנו בד"כ יותר.,
מה שכן, הוא הוסיף,
יש מלמדים שהם בבחינת אביונים ואפשר גם לתת להם ממעשרות. (חלק מהסכום)
אבל ברור שמה שמשפיע על המלמד זה כמה השקיעו בו,
מי שיש לו כסף- במעטפה
מי שאין לו-במילים החמות שהוא שפך במכתב
וכמובן שאפשר ורצוי גם וגם.
מי שיש לו כסף, יש לו כאן את הצדקה אולי הכי מהודרת לקראת קמחא דפסחא
תחשבו על זה.
ואצל חסידים יש הרבה גבירים ברמות שונות,
אם אתם נותנים צדקה למטרות מסויימות, תחשבו כמה טוב ומשובח לתת למלמד שמלמד את הבן שלכם!!!
זה בעצם התפקיד שלכם ללמד אותו ואתם שולחים אותו יום יום לחיידר למלמד מסור שמשקיע המון בילד שלכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
אצל החסידים עניין המתנות לרבה יצא בכלל מפורפורציות
אני מבין שאפשר להביא מתנה אבללא מתנה שמנקרת עיניים
צריך איזה רב שיגיד דיי למתנות המבוזבזות הללו
אני מביא לרבה יין טוב איזה 2 חטיפים ונגמר הסיפוור וכמובן מכתב יפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
בעלי מלמד.
הרוב נתנו בין 50ל 100. ובודדים ממש 200 ש"ח
2 נתנו מתנה. ותודה לה' על כך.
מה הייתי עושה עם 5 מחבתות 7 קערות, 3 סטים כוסות וכו' וכו'?

כהורים, דווקא בגלל שאנחנו מכירים את הצד השני, אנחנו נותנים לפחות 100. ולא נותנים מתנה.
חבל על הטרחה, הזמן, והכסף שמשקיעים במתנות שלרוב לא שימושיות.

[ואגב, אפשר להיות מלמד ועדיין להיות עני...! שלא תדעו!]

ואגב יינות, כדאי שתבדקו אם יש ליין הכשר שמקובל על רוב הציבור
לא מבינה למה צריך להביא כסף
מה תעשי עם מחבתות וכו' וכדברייך מתנות לא שימושיות
מה נראה לך הגננות והמורות עושות
מה ההבדל ביניהם למה לרבנים צריך כסף

אני כגננת ''גם כן'' מעדיפה שיביאו לי כסף מה אני יעשה עם כל המשלוחי מנות שקיבלתי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
כי לרוב משלמים להם פחות מהמורות\ גננות
והם מלמדים מחר, בתענית אסתר בניגוד למורות\ גננות (ובעוד כחודשים וחצי במהלך השנה)
וזה הוצאות ת"ת.
(לא סותר את זה שיש הכרת הטוב גדולה גם למורות\ גננות, אבל גם מסביר למה מגיע להם אקסטרה)
מי אמר שהם מקבלים פחות??
שום הוצאות ת''ת זה סחיטה מהורים
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
אולי יום יבוא והאדמורי"ם של חסידויות שיש שמה התפרעות בעניין המשלוחי מנות יעצרו את התופעה הזאתי
לא נראה לי הם תומכים בזה
ספרה לי אחת שחברה שלה ספרה לה שהמלמד לא הסתדר עם הבן שלה היא התקשרה למנהל שהוא גם בן הרב שלהם ושאלה אותו מה לעשות
והוא אמר לה את יודעת מה עושים...
למחרת הביאו לרב 400₪ והשקט והשלום חזרו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
ידידי מלמד בת"ת סיפר לי שקיבל שי'ק שרשום בו סכום של 18 ש"ח
דחוי לשלושה חודשים ...
האמת שליבי יוצא מלחשוב על הבן אדם שלא היה יכול להביא רק 18 שקל וזה בדחוי ל3 חודשים, כואב לחשוב שאנשים נמצאים בכזה מצב :cry::cry::cry::cry:
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
בציבור הליטאי זה לא כל כך נכנס, וטוב שכך.
אין שום בעיה כאשר מי שנהנה מהמלמד נותן לו מעטפה. יפה מצידו.
הבעיה היא כאשר מי שלא נותן מעטפה, הופך ל'לא יפה מצידו'.

כדאי גם לזכור שבעוד שעל הבנות לא משלמים כמעט כלום לבתי הספר ולגנים, הרי שאצל הבנים צריך לשלם בכל חודש מאות שקלים...
ועל זה בחתונה משלמים על הבחור מאות אלפי שקלים, שווה יותר כמה מאות שקלים בשנה :):):sneaky:
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
מלמד מקדיש לשליחותו הרבה שעות מעבר למה שהוא חתום בחוזה.
אם זה הכנת חומרי למידה, בדיקת מבחנים, שיחות עם הורים, טיול שנתי, מבצעים וכו' וכדו'
ועל כל הנ"ל הוא לא מתוגמל, אז לדעתי המזומנים שההורים מביאים מתגמל איכשהו על כל האקסטרה.
ותאמינו לי שיום אחרי פורים איני זוכר כלל מי הביא ומה, וזה לא מהווה כלל שיקול דעת בעניינים חינוכיים
הדבר שחורה לי, שיש נשמות טובות (שאני מבין שכנראה אין ביכולתם לתת משהו מכובד) שמאוד דואגות למשלוח מנות לרבה והם מתארגנים לאסוף משאר התלמידים בכיתה משלוח מנות כיתתי.
הדבר נפלא מאוד, אך זה גורם שאלו שיש ביכולתם לתת, מסתפקים בזה ויוצאים בזה יד"ח.
גועל נפש
אף אחד לא חייב כלום,
משלוח מנות זה התנדבותי,
כל אחד יעשה מה שהוא מבין, ולמלמד אין זכות לטעון כלום
שלא לדבר על כל הבעיות הידועות, על מלמדים שעונים טלפונים באמצע שיעורים, מחפפים את החומר, מעליבים ילדים, וכו'
הגיע הזמן להעמיד דברים על דיוקם, ההורים לא חייבים כל כך הרבה למלמדים.
אגב, אתה זמר או מלמד??
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #96
רק חבל שההורים לא יודעים מזה כי אז הוא לא היה מקבל שקל,
ההורים נותנים את זה בשביל שוחד פשוטו כמשמעו, ולכן לקחת ללא להסתכל זה לא בסדר ואולי אפילו גזל,
אין ספק שאם ההורים היו יודעים שזה כך הם לא היו נותנים את זה.

ולגבי השוחד אף אחד לא יותר חכם מהתורה גם לא הצדיקים הכי גדולים ואם התורה אומרת ששוחד מעוור פקחים ומסלף דברי צדיקים אז ככה זה כמו בסיפור הידוע ששמו לרב כסף בכיס בלי שידע בכלל וזה השפיע על שיקול דעתו, בקיצור השוחד פועל ומשנה את הדעה והגישה גם לאלו שחושבים שזה לא משנה להם, אין מה לעשות זה המצב אנחנו אנשים ולא מלאכים.
אם אתה עצמך מספר שהשוחד משפיע גם בלי שהמקבל יודע, מה לך להתלונך על ה"גזל" של המלמד שלא בודק מי שיחד אותו??
רק שלא תדרוש שישימו @456 בכל מעטפה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
מה קשר חב לאחרים???
שכל אחד יתן לפי הבנתו כיסו ושכלו
חלק מ"כיסו הבנתו ושכלו" זה הנורמה המקובלת, ואף אחד לא רוצה שהמלמד ינטור לבנו.
מי שנותן סכומים גדולים למלמד/מלצר מזיק לאחרים, ועושה עוול גדול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
בכיתות הנמוכות הממוצע זה 100-150 בחיידר חסידי. ממש בודדים נותנים 200 וזה אלו שיש להם ילדים מאתגרים יותר או בן יחיד.
עדיף להשקיע את הכסף במזומן ולא בפרלינים או ממתקים יקרים. מנסיון.
אי אפשר להשתלט על הערימות של שוקולדים ורבע לשבע'ים שמקבלים.. יש לנו ארגזים של ממתקים אחרי פורים.
משחקים עם פתק החלפה משמח, וכן ספרים או כלי בית שימושיות (לדוג' קיבלנו פעם מסננת מתקפלת מיסליקון וכו')

השנה אנחנו נותנים פיצוחים, יין ומעטפה.
 
מלמד מקדיש לשליחותו הרבה שעות מעבר למה שהוא חתום בחוזה.
אם זה הכנת חומרי למידה, בדיקת מבחנים, שיחות עם הורים, טיול שנתי, מבצעים וכו' וכדו'
ועל כל הנ"ל הוא לא מתוגמל, אז לדעתי המזומנים שההורים מביאים מתגמל איכשהו על כל האקסטרה.
ותאמינו לי שיום אחרי פורים איני זוכר כלל מי הביא ומה, וזה לא מהווה כלל שיקול דעת בעניינים חינוכיים
הדבר שחורה לי, שיש נשמות טובות (שאני מבין שכנראה אין ביכולתם לתת משהו מכובד) שמאוד דואגות למשלוח מנות לרבה והם מתארגנים לאסוף משאר התלמידים בכיתה משלוח מנות כיתתי.
הדבר נפלא מאוד, אך זה גורם שאלו שיש ביכולתם לתת, מסתפקים בזה ויוצאים בזה יד"ח.
ועובדי הוראה אחרים לא נותנים מעל ומעבר??
נראלי די איבדתם כאן פרופורציות...
יש לי חברות שהם מורות והם גם משקיעות שעות מעבר לשעות הרגילות שלהם, בהכנת שיעורים ובשיחה עם הורים ולא מתוגמלות על כך
מי שהולך להיות רבה צריך לדעת שזה חלק מהתפקיד ולא לצפות לקבל "פיצויים" מההורים על כך שהוא לא מתוגמל מספיק. לא מתאים לו? שיחפש עבודה אחרת שם נותנים תלושים לפני החגים...
זה שזה נהיה מוסכמות חברתית (לא הגיונית בעליל, שהתחילה אי שם בעיירות בנתונים אחרים לגמרי והגיע לתקופתינו אנו והמשיכה בתור מסורת) כבר אנשים שגדלו לתוך המציאות הזאת רואים את זה בתור מצווה לכל דבר.
ובקשר להתארגנות של ההורים- הדבר הכי הגיוני לעשות- מה העדיף שכל אחד יכנס לעוד ועוד חובות העיקר שלרבה יהיה עוד מזומנים? על לפעמים על חשבון האוכל של הילדים שלו??
ומי שבאמת יש לו אפשרות הוא יכול לתת כל השנה, ולא ליצור את המצב המטופש הזה מי שאין לו לתת מרגיש שהוא חייב כי כולם נותנים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה