בשורה משמחת: עיר חדשה לציבור החרדי!!!

  • פותח הנושא Deleted member 64624
  • פורסם בתאריך
ופלסטיני מאב ומאם של ירושלים יותר טוב?
ברור שירושלים יותר מסוכנת.
אין חולק שבדואים הרבה הרבה יותר נאמנים מערבים ("אפילו" הצבא מאמין בהם ומגייס אותם בשונה מערבים)
כמה פיגועים היו בירושלים וכמה בדרום?
ואין חולק שערבי ירושלמי פחות מסוכן מערבי מעזה ובכ"ז היו יותר פגועים בירושלים

נ.ב. אני לא בא להוריד לאף אחד את החשק מכסיף
להלן ציטוט ממעריב (לא ימנים במיוחד)
זה רק הכותרת הכתבה עצמה עוד פחות מרנינה

פלסטין, גרסת הנגב: במגזר הבדואי מתפתחת פצצת זמן דמוגרפית​

בין חמישית לשליש מהבדואים תושבי הנגב – 40-60 אלף איש - הם כיום פלסטינים או בני פלסטיניות. מכאן גם ברור שהמאבק הבדואי אינו רק על תקציבים, זכויות או קרקעות, והוא עלול להתפתח למאבק לאומי של ממש​

 
ברור שירושלים יותר מסוכנת.

ואין חולק שערבי ירושלמי פחות מסוכן מערבי מעזה ובכ"ז היו יותר פגועים בירושלים

נ.ב. אני לא בא להוריד לאף אחד את החשק מכסיף
להלן ציטוט ממעריב (לא ימנים במיוחד)
זה רק הכותרת הכתבה עצמה עוד פחות מרנינה

פלסטין, גרסת הנגב: במגזר הבדואי מתפתחת פצצת זמן דמוגרפית​

בין חמישית לשליש מהבדואים תושבי הנגב – 40-60 אלף איש - הם כיום פלסטינים או בני פלסטיניות. מכאן גם ברור שהמאבק הבדואי אינו רק על תקציבים, זכויות או קרקעות, והוא עלול להתפתח למאבק לאומי של ממש​

יש עוד הרבה ערים בדרום חוץ מכסיף...
וגם בצפון יש ערבים...
בקיצור, ה' ישמור
 
בין חמישית לשליש מהבדואים תושבי הנגב – 40-60 אלף איש - הם כיום פלסטינים או בני פלסטיניות. מכאן גם ברור שהמאבק הבדואי אינו רק על תקציבים, זכויות או קרקעות, והוא עלול להתפתח למאבק לאומי של ממש
אוקיי 40-60 אלף, מול מאות אלפים בירושלים ומיליונים ביו"ש (שסמוכה כמעט לכל ישראל), ומקסימום אפשר לעשות גדר ביטחון מסביב לכסיף (כמו שיש סביב לביתר ומודיעין עילית שנמצאות בתוך (לא סמוך) ערבים (לא בדואים ששליש מהם ערבים).
 
אוקיי 40-60 אלף, מול מאות אלפים בירושלים ומיליונים ביו"ש (שסמוכה כמעט לכל ישראל), ומקסימום אפשר לעשות גדר ביטחון מסביב לכסיף (כמו שיש סביב לביתר ומודיעין עילית שנמצאות בתוך (לא סמוך) ערבים (לא בדואים ששליש מהם ערבים).
מספיק מחבל אחד שחודר...
שוב...
לא באתי להוריד אלא להדגיש שזה לא כזה דבש ובשורה משמחת
 

כלכליסט:

"תוקעים את החרדים בחור כמו כסיף, ואז מצפים שישתלבו"​

"בונים עיר לאוכלוסייה חלשה בנגב, מעבר לערי החושך, ואחר כך יתפלאו שהם עניים ולא עובדים", מתריע ד"ר חיים זיכרמן, שישב בוועדת ההיגוי לתכנון עירוני לחרדים. לטענתו, כסיף, שעל הקמתה הוחלט בשבוע שעבר, "נועדה בכלל לחסום את הפזורה הבדואית מלהתפשט במרחב וגם קצת כדי להכניס למפלגות החרדיות"​

גיא נרדי
10:00, 23.03.22




https://policies.google.com/privacy
תגיות:
חיים זיכרמן
חרדים
נגב
כסיף
"אתה לוקח אוכלוסיה לאיזה מקום, מאבד את המפתחות, והולך. אחר כך אתה חוזר ומתפלא שהם לא עובדים ועניים", כך מתאר הד"ר חיים זיכרמן את ההשלכות של הקמת העיר כסיף על תושביה העתידיים. "אנחנו יוצרים היום את האסונות החברתיים של הדור הבא", הוא מתריע.
קראו עוד בכלכליסט:

ממשלת ישראל אישרה בשבוע שעבר את הקמתה של העיר החרדית כסיף ליד ערד, למרות התנגדות ברורה של משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, השכנים הבדואים, תושבי העיר ערד הסמוכה, ובעיקר, נציגים של אוכלוסיית היעד - המגזר החרדי. לדברי זיכרמן, ד"ר למשפט, ראש בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו וחוקר החברה החרדית בישראל, שישב גם בוועדת ההיגוי "לתכנון עירוני של שכונות לאוכלוסייה החרדית", שיזם משרד הבינוי והשיכון.


דר חיים זיכרמן

ד"ר חיים זיכרמן: אנחנו לא יכולים להגיד לחרדים ללכת לגור בחור הכי גדול בארץ. ההסתגרות שלהם בערים נפרדות נוחה לכולם אך נשלם עליה" מחיר"
(צילום: רינה קליין)


הסוגיה הבסיסית היא האם חרדים צריכים תכנון נפרד, הוא אומר: "בהנחה שאנחנו חושבים שצריך ישובים ייחודיים לאוכלוסייה החרדית השאלה היא איפה עושים את זה, וכאן זה נעשה מעבר להרי החושך. במקום הכי רחוק שיש - פשוט כי אין יותר רחוק מזה".
למה באמת עושים את זה שם?
"כי על הדרך מבקשים לפתור בעיה אחרת, של השתלטות לא מוסדרת של הבדואים על המרחב. צריך להגיד את האמת. אין כאן פתרון אלא ניצול ציני של אוכלוסייה חלשה מאוד, שכרגע, בקונסטלציה הפוליטית היא לא חלק מהקואליציה. בעיני, יש פה מפגש רצונות, פוליטי, תכנוני ומרחבי. יש אנשים שסבורים שכסיף נכונה עבור חרדים. יש מי שחושבים שמבחינה מרחבית זה חוסם את הפזורה. ומבחינה פוליטית יש פה גם קצת ניסיון להכניס לחרדים מתחת לשולחן".

"בכסיף לא תיווצר קהילה"​

זיכרמן, 43, אב לחמישה, הוא בעצמו ממשפחה חרדית ליטאית שנולד וגדל בירושלים והוא משוכנע שעיר חרדית בנגב נועדה לכישלון: "אם אנחנו רוצים חרדים שמשתלבים בצבא, באקדמיה ובתעסוקה, אנחנו לא יכולים להגיד להם ללכת לגור בחור הכי גדול בארץ, ואחר כך לבקש שבגיל 18 יתגייסו לצבא, ובגיל 23 ילכו לעבוד בהייטק".
חרדים ירצו בכלל ללכת לחיות בכסיף?
"הסיפור של כסיף נמצא כבר הרבה מאוד שנים על המפה. במדינת ישראל יש החלטה שלא להקים ישובים חדשים. אנחנו לא מקימים אותם משום שזה יקר מאוד ולא נכון תכנונית. אנחנו כן מקימים ישובים איפה שזה מסתדר עם אינטרסים נוספים, כשזה מסתדר במפה האסטרטגית של מדינת ישראל, וזה הסיפור של כסיף. יש הבנה שנכון להקים שם עיר בשביל למנוע התפשטות של הפזורה הבדואית במרחב. הבעיה היא שאף אחד לא רוצה ללכת לשם. אני רוצה להזכיר שהיו לנו שר פנים חרדי, ושר בינוי ושיכון חרדי, ויו"ר וועדת כספים חרדי - כל זה בממשלה הקודמת. והתפיסה היתה שלשים חרדים בכסיף זה לא נכון".
מה הבעיה בעצם?
"לחרדים יש חיי קהילה, מוסדות לימוד תורניים, השתייכות לקבוצה גדולה יותר והם נסמכים במידה רבה על תחבורה ציבורית. מספיק לעמוד ערב אחד בבני ברק ולהבין את כמות האוטובוסים שיוצאת ונכנסת לשם כדי להבין שהחברה החרדית מקושרת באופן אינטנסיבי. יש חיים אינדיבידואלים ויש אורח חיים חרדי שהוא קולקטיבי. ההתנגדות של החרדים לא נוגעת רק למיקום. השאלה שעומדת כאן היא האם המעבר לכסיף יאפשר חיי קהילה משגשגים".
ישראל כבר בנתה ערים חרדיות חדשות, עמנואל ואלעד לדוגמה.
"גם חריש יועדה לציבור החרדי. זה לא בהכרח שמה שמתכננת המדינה בטקט ראשון קורה בפועל. החרדים אומרים עכשיו שהציבור החרדי לא רוצה לבוא לשם. האם זה יהיה סיפור הצלחה? אנחנו לא יודעים. מהנסיון שלנו אנחנו יודעים שעמנואל לא הצליחה, וגם שכונת הר יונה בנוף הגליל לא הצליחה. שני המקומות האלה היו מרוחקים ממרכז הקהילה. אנחנו מכירים איך עובדת המדינה: על הנייר אתה יכול להקים שם מוסדות דת ומרכזי תעסוקה, אבל אז מגיעה הפרקטיקה, וזה פשוט לא קורה. השאלה המרכזית היא לא כסיף כן או לא. השאלה היא האם אנחנו רוצים חברה חרדית שהיא חלק מהמרחב הישראלי".

"רשויות לא רוצות חרדים"​

זיכרמן מרחיב: "השאלה המרכזית שאנחנו כחברה צריכים לשאול את עצמנו היא מה אנחנו רוצים מהחרדים. אנחנו ממעטים להעריך את סוגיית התכנון כמעצבת את החברה אבל בסופו של דבר צריך לקחת בחשבון שיש שני דברים מרכזיים שמעצבים את הדור הבא: תכנון וחינוך. זה הכל. מה שיקבע מי יעבוד ואיפה, כמה זמן נעמוד בפקקים, אם הילדה שלנו תלך ברחוב בלי פחד בלילה. כל הדברים האלה הם תכנון".


הדמיית העיר החרדית כסיף שמיועדת להבנות בצפון הנגב ליד ערד

הדמיית העיר החרדית כסיף שמיועדת להבנות בצפון הנגב ליד ערד
(תכנון: אמיר מן, עמי שנער אדריכלים)

by Taboola


הרחקה של החרדים לנגב, טוען זיכרמן, אינה רק הרחקה פיזית: "יש פה שאלה סופר־עקרונית שעוסקת בצורך שלנו כחברה לקחת את החרדים ולהכניס אותם לחברה הישראלית, והיא לא עוסקת רק בהקשר כלכלי. אתה לא יכול לפגוש צעיר חרדי פעם ראשונה בגיל 30, ולצפות ממנו אז לשתף פעולה. אתה צריך לבנות את זה מראש. החברה החרדית צריכה להיות חלק מהנוף הישראלי. יכול להיות שהחרדים לא רוצים את זה ויכול להיות שגם ראשי הרשויות לא מעוניינים בהם בחצר האחורית שלהם, ויש המון טריקים שמאפשרים את זה. אבל, אנחנו כמתכננים, כמדינה שהיא בעלת הקרקעות, והיא לא רק רגולטור של תכנון, צריכים לוודא שהחברה החרדית משולבת בחברה הישראלית. וזה אומר גם שפתרונות הדיור של החרדים צריכים להיות בתוך ערי ישראל: באשקלון ובקריית גת ובחריש. בכל מקום שעושים בו הסכמי גג. זה מה שיגרום לחברה החרדית בדור הבא להיות חלק מהחברה הישראלית".
אבל גם החרדים שואפים לבדלנות.
"נכון, אבל לא צריך לעודד את זה. עובדה שבשנות ה־80 מדינת ישראל נתנה תשתית לשורה של ערים חרדיות. הדרך הכי פשוטה למלא את יהודה ושומרון היתה להקים את ביתר עילית ואת מודיעין עילית. לצידם התווספו מקומות כמו אלעד והשכונות החדשות של בית שמש.
"הדבר הזה יצר בעיני קושי חברתי אדיר שאנחנו משלמים עליו היום - ההסתגרות של החרדים בערים נבדלות ומבודלות היתה נוחה לחרדים ונוחה גם לחברה הלא חרדית, אבל המחיר הוא ניתוק, וזה שלא ניתן לקיים חיים משותפים. אם אנחנו מנציחים את המודל הזה אנחנו גורמים לכך שהחברה החרדית היא לא חלק מהמשחק. זה נכון שהחרדים רוצים להתבדל, אבל, ניתן לתת פתרונות קהילתיים גם לא במרחק של 130 ק"מ מבני ברק".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "המשרד משקיע משאבים ומאמצים רבים במתן פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית. העיר כסיף תוקם בצומת תל ערד שבמטרופולין באר שבע על כביש 31, שהורחב במיוחד והפך לכביש מהיר, בהמשך ישיר לכביש 6 דרום. כמו כן, ממזרח לכסיף בעיר ערד מתגוררת כיום קהילה חרדית, כך שהקמת כסיף תעצים את הנוכחות החרדית בשטח. האזור לבניית העיר נבחר מאחר וקיים בו שטח זמין שאינו קיים באף מקום בארץ, ובסביבה ישנן כבר תשתיות קיימות המאפשרות הקמה של עיר חדשה בזמן קצר. תכנון כסיף החל כבר לפני מספר שנים וקיבל את כל האישורים הנדרשים. העיר כסיף תייצר פתרון שיספק את המספר הרב ביותר של יחידות דיור. התכנית תוכננה ופותחה בליווי ובהתייעצות עם גורמים ובעלי מקצוע בקרב החברה החרדית.
https://www.calcalist.co.il/article...tDHpe_mFpxAmiIBSC3rVMokeqly-yUo57dAQ#autoplay
מה דעתכם על בית כנסת בבניין? הסיבות בגללן מתווה שקד אינו חלופה ראויה לתמ"א | כלכליסט
בשיתוף



https://www.calcalist.co.il/article...tDHpe_mFpxAmiIBSC3rVMorPvxi7yshsyvAQ#autoplay
חלופת שקד חוזרת למצב המתנה: האם זה דווקא לטובת בעלי הדירות? | כלכליסט
בשיתוף




"במקביל מקודמים פתרונות נוספים על ידי המשרד, הכוללים שכונות במגוון ערים בארץ ותוספות של יחידות דיור על ידי התחדשות עירונית באזורים חרדיים, לדוגמה; שכונת הר יונה בנוף הגליל (תכנית שמקודמת בותמל), שערי עכו, בית שמש, רכסים ועוד".
 
מי שמסתכל לעומק בכתבה רואים שהוא לא נגד כסיף בגלל בעיות שיש שם
אלא שהוא לא מפרגן שיהיה עיר לחרדים
 
יש הבדל גדול בין הביטחון של ירושלים לכסיף
בעיר העתיקה יש כל 10 סנטימטר אנשי ביטחון בכסיף יהיה מן הסתם 0 ורק חרדים שלא יודעים להחזיק נשק.
לא יודעת למי כאן יש עניין להנדס את התודעה של הציבור החרדי הקמת העיר כסיף וזריקת החרדים לשם זה פשע שנאה. והשימוש הציני במילים "בשורה טובה לציבור החרדי" מזכירות לי את השלט "העבודה המשחררת" על אושוויץ
(אני לא משווה חלילה, אסור להשוות אבל מותר ללמוד מטעיות)
היינו נאיביים פעם אחת, לעולם לא עוד.
 

כלכליסט:​

"תוקעים את החרדים בחור כמו כסיף, ואז מצפים שישתלבו"​

"בונים עיר לאוכלוסייה חלשה בנגב, מעבר לערי החושך, ואחר כך יתפלאו שהם עניים ולא עובדים", מתריע ד"ר חיים זיכרמן, שישב בוועדת ההיגוי לתכנון עירוני לחרדים. לטענתו, כסיף, שעל הקמתה הוחלט בשבוע שעבר, "נועדה בכלל לחסום את הפזורה הבדואית מלהתפשט במרחב וגם קצת כדי להכניס למפלגות החרדיות"​

גיא נרדי
10:00, 23.03.22




https://policies.google.com/privacy
תגיות:
חיים זיכרמן
חרדים
נגב
כסיף
"אתה לוקח אוכלוסיה לאיזה מקום, מאבד את המפתחות, והולך. אחר כך אתה חוזר ומתפלא שהם לא עובדים ועניים", כך מתאר הד"ר חיים זיכרמן את ההשלכות של הקמת העיר כסיף על תושביה העתידיים. "אנחנו יוצרים היום את האסונות החברתיים של הדור הבא", הוא מתריע.
קראו עוד בכלכליסט:

ממשלת ישראל אישרה בשבוע שעבר את הקמתה של העיר החרדית כסיף ליד ערד, למרות התנגדות ברורה של משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, השכנים הבדואים, תושבי העיר ערד הסמוכה, ובעיקר, נציגים של אוכלוסיית היעד - המגזר החרדי. לדברי זיכרמן, ד"ר למשפט, ראש בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו וחוקר החברה החרדית בישראל, שישב גם בוועדת ההיגוי "לתכנון עירוני של שכונות לאוכלוסייה החרדית", שיזם משרד הבינוי והשיכון.


דר חיים זיכרמן

ד"ר חיים זיכרמן: אנחנו לא יכולים להגיד לחרדים ללכת לגור בחור הכי גדול בארץ. ההסתגרות שלהם בערים נפרדות נוחה לכולם אך נשלם עליה" מחיר"
(צילום: רינה קליין)


הסוגיה הבסיסית היא האם חרדים צריכים תכנון נפרד, הוא אומר: "בהנחה שאנחנו חושבים שצריך ישובים ייחודיים לאוכלוסייה החרדית השאלה היא איפה עושים את זה, וכאן זה נעשה מעבר להרי החושך. במקום הכי רחוק שיש - פשוט כי אין יותר רחוק מזה".
למה באמת עושים את זה שם?
"כי על הדרך מבקשים לפתור בעיה אחרת, של השתלטות לא מוסדרת של הבדואים על המרחב. צריך להגיד את האמת. אין כאן פתרון אלא ניצול ציני של אוכלוסייה חלשה מאוד, שכרגע, בקונסטלציה הפוליטית היא לא חלק מהקואליציה. בעיני, יש פה מפגש רצונות, פוליטי, תכנוני ומרחבי. יש אנשים שסבורים שכסיף נכונה עבור חרדים. יש מי שחושבים שמבחינה מרחבית זה חוסם את הפזורה. ומבחינה פוליטית יש פה גם קצת ניסיון להכניס לחרדים מתחת לשולחן".

"בכסיף לא תיווצר קהילה"​

זיכרמן, 43, אב לחמישה, הוא בעצמו ממשפחה חרדית ליטאית שנולד וגדל בירושלים והוא משוכנע שעיר חרדית בנגב נועדה לכישלון: "אם אנחנו רוצים חרדים שמשתלבים בצבא, באקדמיה ובתעסוקה, אנחנו לא יכולים להגיד להם ללכת לגור בחור הכי גדול בארץ, ואחר כך לבקש שבגיל 18 יתגייסו לצבא, ובגיל 23 ילכו לעבוד בהייטק".
חרדים ירצו בכלל ללכת לחיות בכסיף?
"הסיפור של כסיף נמצא כבר הרבה מאוד שנים על המפה. במדינת ישראל יש החלטה שלא להקים ישובים חדשים. אנחנו לא מקימים אותם משום שזה יקר מאוד ולא נכון תכנונית. אנחנו כן מקימים ישובים איפה שזה מסתדר עם אינטרסים נוספים, כשזה מסתדר במפה האסטרטגית של מדינת ישראל, וזה הסיפור של כסיף. יש הבנה שנכון להקים שם עיר בשביל למנוע התפשטות של הפזורה הבדואית במרחב. הבעיה היא שאף אחד לא רוצה ללכת לשם. אני רוצה להזכיר שהיו לנו שר פנים חרדי, ושר בינוי ושיכון חרדי, ויו"ר וועדת כספים חרדי - כל זה בממשלה הקודמת. והתפיסה היתה שלשים חרדים בכסיף זה לא נכון".
מה הבעיה בעצם?
"לחרדים יש חיי קהילה, מוסדות לימוד תורניים, השתייכות לקבוצה גדולה יותר והם נסמכים במידה רבה על תחבורה ציבורית. מספיק לעמוד ערב אחד בבני ברק ולהבין את כמות האוטובוסים שיוצאת ונכנסת לשם כדי להבין שהחברה החרדית מקושרת באופן אינטנסיבי. יש חיים אינדיבידואלים ויש אורח חיים חרדי שהוא קולקטיבי. ההתנגדות של החרדים לא נוגעת רק למיקום. השאלה שעומדת כאן היא האם המעבר לכסיף יאפשר חיי קהילה משגשגים".
ישראל כבר בנתה ערים חרדיות חדשות, עמנואל ואלעד לדוגמה.
"גם חריש יועדה לציבור החרדי. זה לא בהכרח שמה שמתכננת המדינה בטקט ראשון קורה בפועל. החרדים אומרים עכשיו שהציבור החרדי לא רוצה לבוא לשם. האם זה יהיה סיפור הצלחה? אנחנו לא יודעים. מהנסיון שלנו אנחנו יודעים שעמנואל לא הצליחה, וגם שכונת הר יונה בנוף הגליל לא הצליחה. שני המקומות האלה היו מרוחקים ממרכז הקהילה. אנחנו מכירים איך עובדת המדינה: על הנייר אתה יכול להקים שם מוסדות דת ומרכזי תעסוקה, אבל אז מגיעה הפרקטיקה, וזה פשוט לא קורה. השאלה המרכזית היא לא כסיף כן או לא. השאלה היא האם אנחנו רוצים חברה חרדית שהיא חלק מהמרחב הישראלי".

"רשויות לא רוצות חרדים"​

זיכרמן מרחיב: "השאלה המרכזית שאנחנו כחברה צריכים לשאול את עצמנו היא מה אנחנו רוצים מהחרדים. אנחנו ממעטים להעריך את סוגיית התכנון כמעצבת את החברה אבל בסופו של דבר צריך לקחת בחשבון שיש שני דברים מרכזיים שמעצבים את הדור הבא: תכנון וחינוך. זה הכל. מה שיקבע מי יעבוד ואיפה, כמה זמן נעמוד בפקקים, אם הילדה שלנו תלך ברחוב בלי פחד בלילה. כל הדברים האלה הם תכנון".


הדמיית העיר החרדית כסיף שמיועדת להבנות בצפון הנגב ליד ערד

הדמיית העיר החרדית כסיף שמיועדת להבנות בצפון הנגב ליד ערד
(תכנון: אמיר מן, עמי שנער אדריכלים)

by Taboola


הרחקה של החרדים לנגב, טוען זיכרמן, אינה רק הרחקה פיזית: "יש פה שאלה סופר־עקרונית שעוסקת בצורך שלנו כחברה לקחת את החרדים ולהכניס אותם לחברה הישראלית, והיא לא עוסקת רק בהקשר כלכלי. אתה לא יכול לפגוש צעיר חרדי פעם ראשונה בגיל 30, ולצפות ממנו אז לשתף פעולה. אתה צריך לבנות את זה מראש. החברה החרדית צריכה להיות חלק מהנוף הישראלי. יכול להיות שהחרדים לא רוצים את זה ויכול להיות שגם ראשי הרשויות לא מעוניינים בהם בחצר האחורית שלהם, ויש המון טריקים שמאפשרים את זה. אבל, אנחנו כמתכננים, כמדינה שהיא בעלת הקרקעות, והיא לא רק רגולטור של תכנון, צריכים לוודא שהחברה החרדית משולבת בחברה הישראלית. וזה אומר גם שפתרונות הדיור של החרדים צריכים להיות בתוך ערי ישראל: באשקלון ובקריית גת ובחריש. בכל מקום שעושים בו הסכמי גג. זה מה שיגרום לחברה החרדית בדור הבא להיות חלק מהחברה הישראלית".
אבל גם החרדים שואפים לבדלנות.
"נכון, אבל לא צריך לעודד את זה. עובדה שבשנות ה־80 מדינת ישראל נתנה תשתית לשורה של ערים חרדיות. הדרך הכי פשוטה למלא את יהודה ושומרון היתה להקים את ביתר עילית ואת מודיעין עילית. לצידם התווספו מקומות כמו אלעד והשכונות החדשות של בית שמש.
"הדבר הזה יצר בעיני קושי חברתי אדיר שאנחנו משלמים עליו היום - ההסתגרות של החרדים בערים נבדלות ומבודלות היתה נוחה לחרדים ונוחה גם לחברה הלא חרדית, אבל המחיר הוא ניתוק, וזה שלא ניתן לקיים חיים משותפים. אם אנחנו מנציחים את המודל הזה אנחנו גורמים לכך שהחברה החרדית היא לא חלק מהמשחק. זה נכון שהחרדים רוצים להתבדל, אבל, ניתן לתת פתרונות קהילתיים גם לא במרחק של 130 ק"מ מבני ברק".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "המשרד משקיע משאבים ומאמצים רבים במתן פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית. העיר כסיף תוקם בצומת תל ערד שבמטרופולין באר שבע על כביש 31, שהורחב במיוחד והפך לכביש מהיר, בהמשך ישיר לכביש 6 דרום. כמו כן, ממזרח לכסיף בעיר ערד מתגוררת כיום קהילה חרדית, כך שהקמת כסיף תעצים את הנוכחות החרדית בשטח. האזור לבניית העיר נבחר מאחר וקיים בו שטח זמין שאינו קיים באף מקום בארץ, ובסביבה ישנן כבר תשתיות קיימות המאפשרות הקמה של עיר חדשה בזמן קצר. תכנון כסיף החל כבר לפני מספר שנים וקיבל את כל האישורים הנדרשים. העיר כסיף תייצר פתרון שיספק את המספר הרב ביותר של יחידות דיור. התכנית תוכננה ופותחה בליווי ובהתייעצות עם גורמים ובעלי מקצוע בקרב החברה החרדית.
https://www.calcalist.co.il/article...tDHpe_mFpxAmiIBSC3rVMokeqly-yUo57dAQ#autoplay
מה דעתכם על בית כנסת בבניין? הסיבות בגללן מתווה שקד אינו חלופה ראויה לתמ"א | כלכליסט
בשיתוף



https://www.calcalist.co.il/article...tDHpe_mFpxAmiIBSC3rVMorPvxi7yshsyvAQ#autoplay
חלופת שקד חוזרת למצב המתנה: האם זה דווקא לטובת בעלי הדירות? | כלכליסט
בשיתוף




"במקביל מקודמים פתרונות נוספים על ידי המשרד, הכוללים שכונות במגוון ערים בארץ ותוספות של יחידות דיור על ידי התחדשות עירונית באזורים חרדיים, לדוגמה; שכונת הר יונה בנוף הגליל (תכנית שמקודמת בותמל), שערי עכו, בית שמש, רכסים ועוד".
וואוו
חשבתי שרק "כל רגע" עוקבים אחרי מה שכותבים בפרוג....
מעניין תחת איזה ניק נמצא ד"ר חיים זיכרמן
 
  1. gov.il
  2. חדשות
  3. משרד ראש הממשלה
  4. לשכת העיתונות הממשלתית
  5. החלטת ממשלה היסטורית: 10 ישובים חדשים בנגב

חדשות​

החלטת ממשלה היסטורית: 10 ישובים חדשים בנגב​

  • תאריך פרסום
    23.03.2022

שרת הפנים איילת שקד: "10 ישובים חדשים בנגב הם המפעל הציוני במלוא תפארתו. אנחנו ממשיכים להפריח את השממה בנגב ולהגשים את חזון בן גוריון. זה הישג אדיר ובבשורה גדולה עבור אזרחי מדינת ישראל ועבור הנגב בכלל"​

שתפו:


נוף הנגב הנשקף משדה בוקר

נוף הנגב הנשקף משדה בוקר

מאת: קורל דין​


לאחר שהממשלה אישרה בשבוע שעבר את הקמת העיר החרדית החדשה כסיף והיישוב הקהילתי ניצנה, צפויה הממשלה לאשר ביום ראשון הקרוב עוד עשרה יישובים חדשים במרחב הנגב.

שרת הפנים, איילת שקד ושר השיכון והבינוי יביאו לאישור ביום ראשון הקרוב החלטת ממשלה סופית להקמת חמישה ישובים חדשים "יישובי מבואות ערד". הקמת היישובים החדשים הינה שלב מרכזי בפיתוח אגן ההתיישבות בנגב והם בעלי חשיבות לאומית במזרח מטרופולין באר שבע ומצפון לעיר ערד.

בנוסף, תובא לאישור החלטת ממשלה ראשונה להקמת 5 ישובים נוספים לאורך ציר באר שבע - דימונה (כביש 25).
הממשלה תדון במתן הוראה לבחינת הקמת חמישה ישובים חדשים נוספים ואזור תעסוקה.

החלטות הממשלה, מהווה צעד משמעותי בחיזוק ההתיישבות בנגב ובדגש על מזרח הנגב, אשר מהווה מרחב בעל חשיבות אסטרטגית לאומית.

שרת הפנים, איילת שקד:
"ביום ראשון תעבור החלטת ממשלה היסטורית ומרגשת שהיא בעלת חשיבות אסטרטגית ולאומית שתיתן כוח משמעותי לחיזוק ההתיישבות בנגב.
מדובר בצעד חשוב שמשקף יותר מכל מדיניות תכנונית-חברתית מגוונת המבקשת לחזק את הפריפריה תוך עידוד התיישבות חדשה וצעירה.
10 יישובים חדשים בנגב הם המפעל הציוני במלוא תפארתו.
אנחנו ממשיכים להפריח את השממה בנגב ולהגשים את חזון בן גוריון.
זה הישג אדיר ובבשורה גדולה עבור אזרחי מדינת ישראל ועבור הנגב בכלל"

שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין:
״קידום הקמת יישובים חדשים בנגב, הינו חזון ההתיישבות הציונית. הקמת יישובים חדשים תניע תושבים ממרכז הארץ דרומה, תחזק את כלכלת הנגב ותגביר את בטחון התושבים באזור כולו. משרד הבינוי והשיכון בראשותי פועל רבות למען פיתוח הפריפריה הן במטרה לפתח יישובים חדשים והן לחזק את היישובים הקיימים".
 
זיכרמן, 43, אב לחמישה, הוא בעצמו ממשפחה חרדית ליטאית .... אנחנו רוצים חרדים שמשתלבים בצבא, באקדמיה ובתעסוקה, אנחנו לא יכולים להגיד להם ללכת לגור בחור הכי גדול בארץ, ואחר כך לבקש שבגיל 18 יתגייסו לצבא, ובגיל 23 ילכו לעבוד בהייטק

"יש פה שאלה סופר־עקרונית שעוסקת בצורך שלנו כחברה לקחת את החרדים ולהכניס אותם לחברה הישראלית, והיא לא עוסקת רק בהקשר כלכלי. אתה לא יכול לפגוש צעיר חרדי פעם ראשונה בגיל 30, ולצפות ממנו אז לשתף פעולה. אתה צריך לבנות את זה מראש. החברה החרדית צריכה להיות חלק מהנוף הישראלי. יכול להיות שהחרדים לא רוצים את זה

צריכים לוודא שהחברה החרדית משולבת בחברה הישראלית. וזה אומר גם שפתרונות הדיור של החרדים צריכים להיות בתוך ערי ישראל: באשקלון ובקריית גת ובחריש. בכל מקום שעושים בו הסכמי גג. זה מה שיגרום לחברה החרדית בדור הבא להיות חלק מהחברה הישראלית".
- אבל גם החרדים שואפים לבדלנות.
- נכון, אבל לא צריך לעודד את זה.

-עובדה שבשנות ה־80 מדינת ישראל נתנה תשתית לשורה של ערים חרדיות.
- הדרך הכי פשוטה למלא את יהודה ושומרון היתה להקים את ביתר עילית ואת מודיעין עילית. לצידם התווספו מקומות כמו אלעד והשכונות החדשות של בית שמש. הדבר הזה יצר בעיני קושי חברתי אדיר שאנחנו משלמים עליו היום - ההסתגרות של החרדים בערים נבדלות ומבודלות היתה נוחה לחרדים ונוחה גם לחברה הלא חרדית, אבל המחיר הוא ניתוק, וזה שלא ניתן לקיים חיים משותפים. אם אנחנו מנציחים את המודל הזה אנחנו גורמים לכך שהחברה החרדית היא לא חלק מהמשחק.
אוקיי. הבנו

אכן זה ידוע שכל בעלי אג'נדת שילוב החרדים בצבא וכו' התנגדו להקים ערים חרדיות כי זה "הופך אותנו לקיצוניים", וזו הסיבה שלא קמו בעשרות השנים האחרונות ערים חרדיות


- ישראל כבר בנתה ערים חרדיות חדשות, עמנואל ואלעד לדוגמה.
- גם חריש יועדה לציבור החרדי. זה לא בהכרח שמה שמתכננת המדינה בטקט ראשון קורה בפועל.
כאילו הסיבה שחריש לא חרדית זה בגלל שהיא רחוקה...
החרדים אומרים עכשיו שהציבור החרדי לא רוצה לבוא לשם.
לא נכון
עמנואל לא הצליחה, וגם שכונת הר יונה בנוף הגליל לא הצליחה.
מצליחים מאוד ב"ה. וגם כסיף תצליח בע"ה
 
נערך לאחרונה ב:
הייתי מאד שמח אם חברי הכנסת שמייצגים אותנו יעברו על האשכול הזה, מאד כדאי שיבדקו מה הציבור עצמו חושב
 

זה אומר גם שפתרונות הדיור של החרדים צריכים להיות בתוך ערי ישראל: בכל מקום שעושים בו הסכמי גג.
חיכינו לחלומות האלו מספיק זמן. אנחנו צריכים להסתכל למציאות בעיניים ולהבין שראשי הערים החילוניות לא רוצים אותנו. נקודה.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "המשרד משקיע משאבים ומאמצים רבים במתן פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית. העיר כסיף תוקם בצומת תל ערד שבמטרופולין באר שבע על כביש 31, שהורחב במיוחד והפך לכביש מהיר, בהמשך ישיר לכביש 6 דרום. כמו כן, ממזרח לכסיף בעיר ערד מתגוררת כיום קהילה חרדית, כך שהקמת כסיף תעצים את הנוכחות החרדית בשטח. האזור לבניית העיר נבחר מאחר וקיים בו שטח זמין שאינו קיים באף מקום בארץ, ובסביבה ישנן כבר תשתיות קיימות המאפשרות הקמה של עיר חדשה בזמן קצר. תכנון כסיף החל כבר לפני מספר שנים וקיבל את כל האישורים הנדרשים. העיר כסיף תייצר פתרון שיספק את המספר הרב ביותר של יחידות דיור. התכנית תוכננה ופותחה בליווי ובהתייעצות עם גורמים ובעלי מקצוע בקרב החברה החרדית.
יפה
"במקביל מקודמים פתרונות נוספים על ידי המשרד, הכוללים שכונות במגוון ערים בארץ ותוספות של יחידות דיור על ידי התחדשות עירונית באזורים חרדיים, לדוגמה; שכונת הר יונה בנוף הגליל (תכנית שמקודמת בותמל), שערי עכו, בית שמש, רכסים ועוד".
שערי עכו מיועד לחרדים ? זה מה שיש כעת בהגרלות?
 
יש הבדל גדול בין הביטחון של ירושלים לכסיף
בעיר העתיקה יש כל 10 סנטימטר אנשי ביטחון בכסיף יהיה מן הסתם 0 ורק חרדים שלא יודעים להחזיק נשק.
לא יודעת למי כאן יש עניין להנדס את התודעה של הציבור החרדי הקמת העיר כסיף וזריקת החרדים לשם זה פשע שנאה. והשימוש הציני במילים "בשורה טובה לציבור החרדי" מזכירות לי את השלט "העבודה המשחררת" על אושוויץ
(אני לא משווה חלילה, אסור להשוות אבל מותר ללמוד מטעיות)
היינו נאיביים פעם אחת, לעולם לא עוד.
הטענות של חיים זיכרמן ודומיו שהחרדים צריכים לגור בעיר חילונית כדי להנדס להם את התודעה לישראלית ולא יהודית תוך שימוש ציני בפרנסה כדי לשכנע אותנו ש
"העבודה המשחררת"
(אני לא משווה חלילה, אסור להשוות אבל מות
ר ללמוד מטעיות)
היינו נאיביים פעם אחת, לעולם לא עוד.
לא ישנו את הדרישה החרדית לממגורים נפרדים במקומות נקיים
 
לא ישנו את הדרישה החרדית לממגורים נפרדים במקומות נקיים
לא ברור כמה זה דרישה חרדית

בגור קונים בערד בבינינים מעורבים

עוד חסידיות קנו בקריית גת, טבריה, צפת, בעיר מעורבת

כשקנו בקריה בבית שמש גם הצ'אלמרס שקנו שם לא חלמו שזאת הולכת להיות עיר חרדית

החלום של זוגות צעירים היום לקנות בנווה יעקב, רמות, פרדס כץ, בבינינים מעורבים.

זה יותר נשמע דרישה חרדית בסגנון "לבטל את הרכבת הקלה בבר אילן" "להפוך את הקווים החרדים למהדרין" שלא באמת מגיעה מהציבור אלא יותר מחוגים קנאים בשוליים
 
לא ברור כמה זה דרישה חרדית

בגור קונים בערד בבינינים מעורבים

עוד חסידיות קנו בקריית גת, טבריה, צפת, בעיר מעורבת

כשקנו בקריה בבית שמש גם הצ'אלמרס שקנו שם לא חלמו שזאת הולכת להיות עיר חרדית

החלום של זוגות צעירים היום לקנות בנווה יעקב, רמות, פרדס כץ, בבינינים מעורבים.
הדרישה היא של התורה בעצמה: "הרחק משכן רע". ו"אי איכא דרכא אחרינא - פושע הוא"

כל מה שתיארת קרה בלית ברירה, בגלל שהמדינה לא הסכימה לתת ערים חרדיות, בגלל התיאוריה של ח. ז. ודומיו (א. פ. וכו')

אבל ב"ה החילונים לא רוצים אותנו לידם. ועל זה נאמר אם היהודי לא עושה קידוש...
 
נערך לאחרונה ב:
הדרישה היא של התורה בעצמה: "הרחק משכן רע". ו"אי איכא דרכא אחרינא - פושע הוא"

כל מה שתיארת קרה בלית ברירה, בגלל שהמדינה לא הסכימה לתת ערים חרדיות, בגלל התיאוריה של ח. ז. ודומיו (לאא. פ. וכו')

אבל ב"ה החילונים לא רוצים אותנו לידם. ועל זה נאמר אם היהודי לא עושה קידוש...
זה כבר שכתוב של ההיסטוריה
חסידי גור העדיפו לקנות בערד מאשר בבית שמש ובקרית ספר
כנ"ל הליטאים שקנו בנווה יעקב ובקרית יובל
וכן הלאה בשאר קהילות הקודש
ובאשר להרחק משכן רע, ברור שזה ענין חשוב, אבל אי אפשר לומר שזה דרישה של הציבור, בדיוק כמו הדוגמאות שהבאתי מהרכבת הקלה ומקווי המהדרין.
 
זה כבר שכתוב של ההיסטוריה
חסידי גור העדיפו לקנות בערד מאשר בבית שמש ובקרית ספר
כנ"ל הליטאים שקנו בנווה יעקב ובקרית יובל
וכן הלאה בשאר קהילות הקודש
בטח, העדיפו...
כמו שתאמר, שאברכים "מעדיפים" לנסוע בסובארו חבוטה מאשר ברולסרוייס, והראיה שהם קונים "סובארו אברכים..."
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

טור שפרסמתי הבוקר, אשמח לשמוע תגובותיכם - עיקרי הדברים יובאו לפני מקבלי ההחלטות שרוצים לדעת מה הציבור חושב - בלי נדר

בס"ד

מנורה – העיר החרדית החדשה

עשרת הקוראים כבר יודעים שכאן יקראו רק על טובתה של ארץ ישראל והפעם על העיר החדשה שכה נכסוף נכספנו אליה – כסיף, או בשמה החדש והלא מוכר: מנורה. סוף סוף עיר חרדית במיקום הגיוני ועם תכנון קפדני בסגנון עתידני.

הסיבה שאנו כותבים על כך היום היא משום שהעיר הזו יצאה השבוע מהכח אל הפועל כאשר התפרסמה השבוע התב"ע של העיר להתנגדויות, תב"ע = תכנית בניין עיר כשמה כן היא: מיועדת לאפשר מגורים באיכות חיים גבוהה המתאימה לשנת תשצ"א – אשר בה לפי התכנית יגיע התושב הראשון בע"ה.

זהו, כבר לא חלומות שוא ודמיונות אלא משהו מוחשי שאפשר לקרוא ולמשש ולפרשן וזה בדיוק מה שנעשה כאן: נספר קצת על מה מבשלים לנו על אש מהירה, האמת שכל אחד שיש לו גישה לגוגל יכול לקרוא הכל לבד אך כדי לחסוך את הזמן שיצטרכו האברכים כדי לקרוא 79 עמודים צפופים הבאנו לכם כאן את התמצית מה שאתם חייבים לדעת והתורה חסה על ממונם של יושבי חדרי המחשבים.

אז קודם כל הגודל: מדובר על קרקע מדברית בשטח עצום של כ15,000 דונם שהוקצה עבורנו בלבד לא כולל איזורי תעשייה, כדי להבין את המשמעות: מדובר בשטח שהוא יותר מביתר עילית מודיעין עילית ואלעד גם יחד ויש מקום לרכסים!

המיקום אמנם נשמע רחוק מאוד: 5 דקות לפני ערד, אך למעשה מדובר במרחקים זניחים לאור התפתחות הכבישים באזור, לפני שבועיים נסעתי לשם כדי לסקור עבורכם את הפלא של הקניון המתגייר בערד ועל הדרך בחנתי גם את המיקום העתידי של העיר החדשה – לא נכחד, זה לא בית שמש וקרית גת אך מי שמוכן לשים 1.4 מיליון עבור דירת 3 חדרים בנתיבות ואופקים ישמח בוודאי לשמוע שעם עוד כמה דקות נסיעה הוא יחסוך כל חודש אלפי שקלים למשכנתא ויגור ברמת חיים שאין בשום מקום כפי שיפורט.

לא מאמינים על המרחק? אתם יודעים, היום אי אפשר לרמות בדברים הללו, תעשו את הניסיון שעשיתי הרגע: עשיתי בגוגל-מאפ מבית שמש לנתיבות נתן לי 59 דקות ומאותה נקודה בסוף בית שמש עד כסיפה (שזה היישוב הקרוב לכסיף, כן, יש קשר בין הצלילים הדומים, בדיוק כמו הקשר בין בתיר לביתר הסמוכה) ואז הגוילמאפ נותן לי 63 דקות, לא שווה לנסוע עוד ארבע דקות בשביל עולם אחר לגמרי?! (ואגב אין שום ניסיון חלילה להחליש את נתיבות שאלפי אברכים נוהרים אליה, עיר קברי הצדיקים תהיה תמיד מגדלור לתורה בנגב).

הגענו לעיר, כעת אנו מדברים על אישור תכניות לשכונה אחת בלבד, הסיבה היא חוסר רצון של המדינה להשקיע הון תועפות מעבר למה שכבר השקיעה לצרכי תכנון של עיר שלימה אם בסוף זה לא יצליח אך משכונה אחת אפשר להבין מה מתוכנן בכל העיר.

השכונה הזו תיקרא ראשונים (קל לנחש למה) ויש בה 6000 דירות (כמעט אלעד) על גודל של שלושת אלפים דונם, גם מי שלא למד ליבה מבין מיד כי זה אומר ממוצע של שתי דירות לדונם (זה לא באמת, כי רוב השטחים הם ציבוריים) לשם השוואה: העיר הצפופה ביותר בישראל היא בני ברק ושם יש 6 יח"ד ממוצע לדונם.

העיר מתוכננת כבר אמרנו וכבר חשבו על כל פרט כולל שרטוט מדויק של בית-החיים (מה לעשות, בסוף אנשים צריכים לחיות איפשהו) לי זה מזכיר את העיר מודיעין השכנה שלנו, כל יום כמעט אנו נאלצים לעבור בעיר השכנה ולראות שלמרות ששתינו הוקמנו יחדיו ולשתינו בערך אותה כמות תושבים אנו מצטופפים בשטח של שכונה אחת במודיעין ונאלצים להסתמך על כל השירותים שהיא מביאה (מלבד שטיבלאך וד' מינים שזה הם באים אלינו) מהאגם המפורסם ועד תחנת הרכבת וכן הלאה, הסיבה היחידה להבדל היא שמודיעין תחתית תוכננה בידי המדינה לטובת התושבים ואילו מודיעין עילית (אנחנו העילית, ברוחניות) תוכננה – אם בכלל תוכננה אי פעם – בידי היזמים עצמם ולטובתם וכך אכן היא נראית.

ולכן למשל השטחים הציבוריים שהיזמים בכל מקום לא אוהבים לתת ואם כבר הם דוחקים לפינת בלעין, כאן יש שפע עצום של הרבה יותר ממעשר מהשטח הכולל והרוב נמצא בתוך המתחמים, כך שיש מספיק לכל חסידות ותת ישיבה קטנה, מהיום אין צורך לריב יש מספיק שטחים לכולם להתפצל ולהתפלג כמנהג גברין יהודאין.

אך מלבד התכנון הקפדני ברצוני לדבר על כמה פנינים שייחודיים רק לכאן, גילוי נאות: חלק מהדברים הייתי מעורב יחד עם עסקני ציבור נוספים מכל החוגים החרדיים.

למשל השכונה מתוכננת ב"קפסולות" של בערך 350 יח"ד כאשר לכל קפסולה יש את השטחים הציבוריים שלה ואת הגינה שלה וכו' – אין חסידות כמעט שצריכה בכל פעם יותר מאשר קפסולה כזו או שתיים ואין כמעט חסידות שלא יכולה למלא כזו קפסולה רק ממחוסרי הדיור הנוכחיים כך שאין לי ספק שנראה כאן עשרות (לפחות) של קריות חסידיות וגם ליטאיות וספרדיות, מעתה לא צריך להיות הגרש"ב סורוצקין כדי להקים שכונה ייחודית לבוגרי הישיבה, כל ישיבה ממוצעת תוכל לעשות כן.

חידושים נוספים: גובה הבניינים עד חמש קומות – זה לוקסוס שכבר לא קיים היום בשום מקום, בבית שמש למשל תקנת העיר מדברת על 9 קומות והקבלנים מצליחים להוסיף עוד אחת בטריקים, כאן אין דבר כזה בניין יותר מחמש קומות.

סוכות – כל מרפסות הסוכה תקבלנה הצללה נפתחת ואחידה, מהיום כל בניין ייראה כמו בית מלון מעוצב שתוכנן באחידות, ובכלל מרפסות סוכה מרווחות הן חלק מהסטנדרט כאן.

גודל הדירות – המתכננים למדו היטיב את נושא הטאבו משותף והיח"ד להשכרה וכו' שקיימים בכל שכונה חרדית והחליטו שאם אינך יכול להילחם בתופעה הזו – תכשיר אותה! וכך הגענו לתכנית שאומרת מלכתחילה לגבי חלק גדול מהדירות שבבוא היום תוכלנה לייצר יחידה נוספת והפעם זה רשמי.

כך גם עניין הרחבת הדירות – תופעה ייחודית לציבור החרדי בדרך כלל – התכנית מחייבת מראש לחשוב איך יורחב הבניין אך מטילה גם תנאים והגבלות, כגון חובה שכל שורת הדירות יורחבו בו זמנית.

כל התכנון הזה לא נולד בבינה מלאכותית אלא מונחים בה עמל ויגיעה של צוותות שלימים שחלקם מוכרים לי אישית, זה גם הרצון החזק של ר' נתן אלנתן ושל עוד אנשים שדואגים לנו, ומעל הכל זה האיש הנכון שהוכנס למקום הנכון – יו"ר הוועדה המיוחדת עו"ד שילה רצאבי, אמנם הוא לא חרד אך מוטב כך שכן הוא אינו מחוייב לאף עסקן או יזם אלא רק שיהיה טוב לכוווווולם.

אז אם כל כך טוב מדוע כל כך רע?

כלומר, מדוע יש לעיר הנפלאה הזו יחסי ציבור נוראיים כל כך? למה כולם מזלזלים בה?

ראשית, לעומת כל המקומות האחרים שאנ"שים קנו קרקעות ומשווקים לציבור ברווחים של מאות אחוזים כאן אף אחד לא מרוויח מהפרוייקט הזה, כלומר אף אחד מלבד הציבור.

ושנית, מי שמדבר בדרך כלל לא מכיר, או שאינו מכיר תכניות אחרות על מגרעותיהן (בהר יונה למשל נרשמו 1200 איש לדירות שיראו רק עוד חמש שנים) או שאינו מכיר את כסיף או שאינו מבין בתחום כלל.

שלישית, הציבור החרדי אכן ראוי לקבל יותר מאשר עיר במיקום שאיש לא רוצה לגור שם, אך מה לעשות אנחנו מכירים את המצב ועד כמה אוהבים אותנו בכל מקום שאנו מגיעים, ואפילו במקומות שכן מקבלים אותנו בזרועות פתוחות כי אין להם ברירה כדי להינצל מהערבים גם שם אוהבים אותנו בערבון מוגבל, רק השבוע ראיתי במו עיני את החורבן שהמיטה עיריית לוד על ביכנ"ס באחיסמך – סוג של הכרת הטוב לקהילה שהצילה את האחוזון הדמוגרפי.

והתחינה שלי: אל תקשיבו למוציאי דיבת הארץ, אל תאמינו למי שמספר שאיש לא ילך לשם, במו עצמי שוחחתי עם ראשי חסידויות רבות ועסקני אמת, כולם כולם הצהירו כי אם המחירים יהיו זולים (אם לא – לא עשינו כלום וחייבים לחשוב איך עושים זאת) הם יגיעו לשם בהמוניהם.

בקיצור: טובה הארץ, כולה, מאוד מאוד.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה