בשורה משמחת: עיר חדשה לציבור החרדי!!!

[112123]

ופלסטיני מאב ומאם של ירושלים יותר טוב?

ברור שירושלים יותר מסוכנת.

אין חולק שבדואים הרבה הרבה יותר נאמנים מערבים ("אפילו" הצבא מאמין בהם ומגייס אותם בשונה מערבים)
כמה פיגועים היו בירושלים וכמה בדרום?

ואין חולק שערבי ירושלמי פחות מסוכן מערבי מעזה ובכ"ז היו יותר פגועים בירושלים

נ.ב. אני לא בא להוריד לאף אחד את החשק מכסיף
להלן ציטוט ממעריב (לא ימנים במיוחד)
זה רק הכותרת הכתבה עצמה עוד פחות מרנינה

פלסטין, גרסת הנגב: במגזר הבדואי מתפתחת פצצת זמן דמוגרפית​

בין חמישית לשליש מהבדואים תושבי הנגב – 40-60 אלף איש - הם כיום פלסטינים או בני פלסטיניות. מכאן גם ברור שהמאבק הבדואי אינו רק על תקציבים, זכויות או קרקעות, והוא עלול להתפתח למאבק לאומי של ממש​

 

[איזה טוב השם]

ברור שירושלים יותר מסוכנת.

ואין חולק שערבי ירושלמי פחות מסוכן מערבי מעזה ובכ"ז היו יותר פגועים בירושלים

נ.ב. אני לא בא להוריד לאף אחד את החשק מכסיף
להלן ציטוט ממעריב (לא ימנים במיוחד)
זה רק הכותרת הכתבה עצמה עוד פחות מרנינה

פלסטין, גרסת הנגב: במגזר הבדואי מתפתחת פצצת זמן דמוגרפית​

בין חמישית לשליש מהבדואים תושבי הנגב – 40-60 אלף איש - הם כיום פלסטינים או בני פלסטיניות. מכאן גם ברור שהמאבק הבדואי אינו רק על תקציבים, זכויות או קרקעות, והוא עלול להתפתח למאבק לאומי של ממש​

יש עוד הרבה ערים בדרום חוץ מכסיף...
וגם בצפון יש ערבים...
בקיצור, ה' ישמור

 

[די]

בין חמישית לשליש מהבדואים תושבי הנגב – 40-60 אלף איש - הם כיום פלסטינים או בני פלסטיניות. מכאן גם ברור שהמאבק הבדואי אינו רק על תקציבים, זכויות או קרקעות, והוא עלול להתפתח למאבק לאומי של ממש

אוקיי 40-60 אלף, מול מאות אלפים בירושלים ומיליונים ביו"ש (שסמוכה כמעט לכל ישראל), ומקסימום אפשר לעשות גדר ביטחון מסביב לכסיף (כמו שיש סביב לביתר ומודיעין עילית שנמצאות בתוך (לא סמוך) ערבים (לא בדואים ששליש מהם ערבים).

 

[112123]

אוקיי 40-60 אלף, מול מאות אלפים בירושלים ומיליונים ביו"ש (שסמוכה כמעט לכל ישראל), ומקסימום אפשר לעשות גדר ביטחון מסביב לכסיף (כמו שיש סביב לביתר ומודיעין עילית שנמצאות בתוך (לא סמוך) ערבים (לא בדואים ששליש מהם ערבים).

מספיק מחבל אחד שחודר...
שוב...
לא באתי להוריד אלא להדגיש שזה לא כזה דבש ובשורה משמחת

 

[עיצוב גרפי מקצועי]

מספיק מחבל אחד שחודר

לירושלים אין לאיפה לחדור הם גרים ביחד איתנו
וכן רח"ל

 

[szn]

כלכליסט:

"תוקעים את החרדים בחור כמו כסיף, ואז מצפים שישתלבו"​

"בונים עיר לאוכלוסייה חלשה בנגב, מעבר לערי החושך, ואחר כך יתפלאו שהם עניים ולא עובדים", מתריע ד"ר חיים זיכרמן, שישב בוועדת ההיגוי לתכנון עירוני לחרדים. לטענתו, כסיף, שעל הקמתה הוחלט בשבוע שעבר, "נועדה בכלל לחסום את הפזורה הבדואית מלהתפשט במרחב וגם קצת כדי להכניס למפלגות החרדיות"​

גיא נרדי
10:00, 23.03.22




https://policies.google.com/privacy
תגיות:
חיים זיכרמן
חרדים
נגב
כסיף
"אתה לוקח אוכלוסיה לאיזה מקום, מאבד את המפתחות, והולך. אחר כך אתה חוזר ומתפלא שהם לא עובדים ועניים", כך מתאר הד"ר חיים זיכרמן את ההשלכות של הקמת העיר כסיף על תושביה העתידיים. "אנחנו יוצרים היום את האסונות החברתיים של הדור הבא", הוא מתריע.
קראו עוד בכלכליסט:

• הממונה על העבודה: "העיר החרדית בנגב תהפוך לכיס עוני"
• בניגוד להמלצות האוצר: הממשלה אישרה את הקמתם של העיר כסיף והיישוב ניצנה
• האוצר נגד עיר חרדית בנגב: “בזבוז משאבים"

ממשלת ישראל אישרה בשבוע שעבר את הקמתה של העיר החרדית כסיף ליד ערד, למרות התנגדות ברורה של משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, השכנים הבדואים, תושבי העיר ערד הסמוכה, ובעיקר, נציגים של אוכלוסיית היעד - המגזר החרדי. לדברי זיכרמן, ד"ר למשפט, ראש בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו וחוקר החברה החרדית בישראל, שישב גם בוועדת ההיגוי "לתכנון עירוני של שכונות לאוכלוסייה החרדית", שיזם משרד הבינוי והשיכון.

ד"ר חיים זיכרמן: אנחנו לא יכולים להגיד לחרדים ללכת לגור בחור הכי גדול בארץ. ההסתגרות שלהם בערים נפרדות נוחה לכולם אך נשלם עליה" מחיר"
(צילום: רינה קליין)


הסוגיה הבסיסית היא האם חרדים צריכים תכנון נפרד, הוא אומר: "בהנחה שאנחנו חושבים שצריך ישובים ייחודיים לאוכלוסייה החרדית השאלה היא איפה עושים את זה, וכאן זה נעשה מעבר להרי החושך. במקום הכי רחוק שיש - פשוט כי אין יותר רחוק מזה".
למה באמת עושים את זה שם?
"כי על הדרך מבקשים לפתור בעיה אחרת, של השתלטות לא מוסדרת של הבדואים על המרחב. צריך להגיד את האמת. אין כאן פתרון אלא ניצול ציני של אוכלוסייה חלשה מאוד, שכרגע, בקונסטלציה הפוליטית היא לא חלק מהקואליציה. בעיני, יש פה מפגש רצונות, פוליטי, תכנוני ומרחבי. יש אנשים שסבורים שכסיף נכונה עבור חרדים. יש מי שחושבים שמבחינה מרחבית זה חוסם את הפזורה. ומבחינה פוליטית יש פה גם קצת ניסיון להכניס לחרדים מתחת לשולחן".

"בכסיף לא תיווצר קהילה"​

זיכרמן, 43, אב לחמישה, הוא בעצמו ממשפחה חרדית ליטאית שנולד וגדל בירושלים והוא משוכנע שעיר חרדית בנגב נועדה לכישלון: "אם אנחנו רוצים חרדים שמשתלבים בצבא, באקדמיה ובתעסוקה, אנחנו לא יכולים להגיד להם ללכת לגור בחור הכי גדול בארץ, ואחר כך לבקש שבגיל 18 יתגייסו לצבא, ובגיל 23 ילכו לעבוד בהייטק".
חרדים ירצו בכלל ללכת לחיות בכסיף?
"הסיפור של כסיף נמצא כבר הרבה מאוד שנים על המפה. במדינת ישראל יש החלטה שלא להקים ישובים חדשים. אנחנו לא מקימים אותם משום שזה יקר מאוד ולא נכון תכנונית. אנחנו כן מקימים ישובים איפה שזה מסתדר עם אינטרסים נוספים, כשזה מסתדר במפה האסטרטגית של מדינת ישראל, וזה הסיפור של כסיף. יש הבנה שנכון להקים שם עיר בשביל למנוע התפשטות של הפזורה הבדואית במרחב. הבעיה היא שאף אחד לא רוצה ללכת לשם. אני רוצה להזכיר שהיו לנו שר פנים חרדי, ושר בינוי ושיכון חרדי, ויו"ר וועדת כספים חרדי - כל זה בממשלה הקודמת. והתפיסה היתה שלשים חרדים בכסיף זה לא נכון".
מה הבעיה בעצם?
"לחרדים יש חיי קהילה, מוסדות לימוד תורניים, השתייכות לקבוצה גדולה יותר והם נסמכים במידה רבה על תחבורה ציבורית. מספיק לעמוד ערב אחד בבני ברק ולהבין את כמות האוטובוסים שיוצאת ונכנסת לשם כדי להבין שהחברה החרדית מקושרת באופן אינטנסיבי. יש חיים אינדיבידואלים ויש אורח חיים חרדי שהוא קולקטיבי. ההתנגדות של החרדים לא נוגעת רק למיקום. השאלה שעומדת כאן היא האם המעבר לכסיף יאפשר חיי קהילה משגשגים".
ישראל כבר בנתה ערים חרדיות חדשות, עמנואל ואלעד לדוגמה.
"גם חריש יועדה לציבור החרדי. זה לא בהכרח שמה שמתכננת המדינה בטקט ראשון קורה בפועל. החרדים אומרים עכשיו שהציבור החרדי לא רוצה לבוא לשם. האם זה יהיה סיפור הצלחה? אנחנו לא יודעים. מהנסיון שלנו אנחנו יודעים שעמנואל לא הצליחה, וגם שכונת הר יונה בנוף הגליל לא הצליחה. שני המקומות האלה היו מרוחקים ממרכז הקהילה. אנחנו מכירים איך עובדת המדינה: על הנייר אתה יכול להקים שם מוסדות דת ומרכזי תעסוקה, אבל אז מגיעה הפרקטיקה, וזה פשוט לא קורה. השאלה המרכזית היא לא כסיף כן או לא. השאלה היא האם אנחנו רוצים חברה חרדית שהיא חלק מהמרחב הישראלי".

"רשויות לא רוצות חרדים"​

זיכרמן מרחיב: "השאלה המרכזית שאנחנו כחברה צריכים לשאול את עצמנו היא מה אנחנו רוצים מהחרדים. אנחנו ממעטים להעריך את סוגיית התכנון כמעצבת את החברה אבל בסופו של דבר צריך לקחת בחשבון שיש שני דברים מרכזיים שמעצבים את הדור הבא: תכנון וחינוך. זה הכל. מה שיקבע מי יעבוד ואיפה, כמה זמן נעמוד בפקקים, אם הילדה שלנו תלך ברחוב בלי פחד בלילה. כל הדברים האלה הם תכנון".

הדמיית העיר החרדית כסיף שמיועדת להבנות בצפון הנגב ליד ערד
(תכנון: אמיר מן, עמי שנער אדריכלים)

by Taboola


הרחקה של החרדים לנגב, טוען זיכרמן, אינה רק הרחקה פיזית: "יש פה שאלה סופר־עקרונית שעוסקת בצורך שלנו כחברה לקחת את החרדים ולהכניס אותם לחברה הישראלית, והיא לא עוסקת רק בהקשר כלכלי. אתה לא יכול לפגוש צעיר חרדי פעם ראשונה בגיל 30, ולצפות ממנו אז לשתף פעולה. אתה צריך לבנות את זה מראש. החברה החרדית צריכה להיות חלק מהנוף הישראלי. יכול להיות שהחרדים לא רוצים את זה ויכול להיות שגם ראשי הרשויות לא מעוניינים בהם בחצר האחורית שלהם, ויש המון טריקים שמאפשרים את זה. אבל, אנחנו כמתכננים, כמדינה שהיא בעלת הקרקעות, והיא לא רק רגולטור של תכנון, צריכים לוודא שהחברה החרדית משולבת בחברה הישראלית. וזה אומר גם שפתרונות הדיור של החרדים צריכים להיות בתוך ערי ישראל: באשקלון ובקריית גת ובחריש. בכל מקום שעושים בו הסכמי גג. זה מה שיגרום לחברה החרדית בדור הבא להיות חלק מהחברה הישראלית".
אבל גם החרדים שואפים לבדלנות.
"נכון, אבל לא צריך לעודד את זה. עובדה שבשנות ה־80 מדינת ישראל נתנה תשתית לשורה של ערים חרדיות. הדרך הכי פשוטה למלא את יהודה ושומרון היתה להקים את ביתר עילית ואת מודיעין עילית. לצידם התווספו מקומות כמו אלעד והשכונות החדשות של בית שמש.
"הדבר הזה יצר בעיני קושי חברתי אדיר שאנחנו משלמים עליו היום - ההסתגרות של החרדים בערים נבדלות ומבודלות היתה נוחה לחרדים ונוחה גם לחברה הלא חרדית, אבל המחיר הוא ניתוק, וזה שלא ניתן לקיים חיים משותפים. אם אנחנו מנציחים את המודל הזה אנחנו גורמים לכך שהחברה החרדית היא לא חלק מהמשחק. זה נכון שהחרדים רוצים להתבדל, אבל, ניתן לתת פתרונות קהילתיים גם לא במרחק של 130 ק"מ מבני ברק".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "המשרד משקיע משאבים ומאמצים רבים במתן פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית. העיר כסיף תוקם בצומת תל ערד שבמטרופולין באר שבע על כביש 31, שהורחב במיוחד והפך לכביש מהיר, בהמשך ישיר לכביש 6 דרום. כמו כן, ממזרח לכסיף בעיר ערד מתגוררת כיום קהילה חרדית, כך שהקמת כסיף תעצים את הנוכחות החרדית בשטח. האזור לבניית העיר נבחר מאחר וקיים בו שטח זמין שאינו קיים באף מקום בארץ, ובסביבה ישנן כבר תשתיות קיימות המאפשרות הקמה של עיר חדשה בזמן קצר. תכנון כסיף החל כבר לפני מספר שנים וקיבל את כל האישורים הנדרשים. העיר כסיף תייצר פתרון שיספק את המספר הרב ביותר של יחידות דיור. התכנית תוכננה ופותחה בליווי ובהתייעצות עם גורמים ובעלי מקצוע בקרב החברה החרדית.
https://www.calcalist.co.il/article...tDHpe_mFpxAmiIBSC3rVMokeqly-yUo57dAQ#autoplay
מה דעתכם על בית כנסת בבניין? הסיבות בגללן מתווה שקד אינו חלופה ראויה לתמ"א | כלכליסט
בשיתוף



https://www.calcalist.co.il/article...tDHpe_mFpxAmiIBSC3rVMorPvxi7yshsyvAQ#autoplay
חלופת שקד חוזרת למצב המתנה: האם זה דווקא לטובת בעלי הדירות? | כלכליסט
בשיתוף




"במקביל מקודמים פתרונות נוספים על ידי המשרד, הכוללים שכונות במגוון ערים בארץ ותוספות של יחידות דיור על ידי התחדשות עירונית באזורים חרדיים, לדוגמה; שכונת הר יונה בנוף הגליל (תכנית שמקודמת בותמל), שערי עכו, בית שמש, רכסים ועוד".

 

[שמעון גוטליב]

מי שמסתכל לעומק בכתבה רואים שהוא לא נגד כסיף בגלל בעיות שיש שם
אלא שהוא לא מפרגן שיהיה עיר לחרדים

 

[ללא שם]

יש הבדל גדול בין הביטחון של ירושלים לכסיף
בעיר העתיקה יש כל 10 סנטימטר אנשי ביטחון בכסיף יהיה מן הסתם 0 ורק חרדים שלא יודעים להחזיק נשק.
לא יודעת למי כאן יש עניין להנדס את התודעה של הציבור החרדי הקמת העיר כסיף וזריקת החרדים לשם זה פשע שנאה. והשימוש הציני במילים "בשורה טובה לציבור החרדי" מזכירות לי את השלט "העבודה המשחררת" על אושוויץ
(אני לא משווה חלילה, אסור להשוות אבל מותר ללמוד מטעיות)
היינו נאיביים פעם אחת, לעולם לא עוד.

 

[112123]

כלכליסט:​

​

"תוקעים את החרדים בחור כמו כסיף, ואז מצפים שישתלבו"​

"בונים עיר לאוכלוסייה חלשה בנגב, מעבר לערי החושך, ואחר כך יתפלאו שהם עניים ולא עובדים", מתריע ד"ר חיים זיכרמן, שישב בוועדת ההיגוי לתכנון עירוני לחרדים. לטענתו, כסיף, שעל הקמתה הוחלט בשבוע שעבר, "נועדה בכלל לחסום את הפזורה הבדואית מלהתפשט במרחב וגם קצת כדי להכניס למפלגות החרדיות"​

גיא נרדי
10:00, 23.03.22




https://policies.google.com/privacy
תגיות:
חיים זיכרמן
חרדים
נגב
כסיף
"אתה לוקח אוכלוסיה לאיזה מקום, מאבד את המפתחות, והולך. אחר כך אתה חוזר ומתפלא שהם לא עובדים ועניים", כך מתאר הד"ר חיים זיכרמן את ההשלכות של הקמת העיר כסיף על תושביה העתידיים. "אנחנו יוצרים היום את האסונות החברתיים של הדור הבא", הוא מתריע.
קראו עוד בכלכליסט:

• הממונה על העבודה: "העיר החרדית בנגב תהפוך לכיס עוני"
• בניגוד להמלצות האוצר: הממשלה אישרה את הקמתם של העיר כסיף והיישוב ניצנה
• האוצר נגד עיר חרדית בנגב: “בזבוז משאבים"

ממשלת ישראל אישרה בשבוע שעבר את הקמתה של העיר החרדית כסיף ליד ערד, למרות התנגדות ברורה של משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, השכנים הבדואים, תושבי העיר ערד הסמוכה, ובעיקר, נציגים של אוכלוסיית היעד - המגזר החרדי. לדברי זיכרמן, ד"ר למשפט, ראש בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו וחוקר החברה החרדית בישראל, שישב גם בוועדת ההיגוי "לתכנון עירוני של שכונות לאוכלוסייה החרדית", שיזם משרד הבינוי והשיכון.

ד"ר חיים זיכרמן: אנחנו לא יכולים להגיד לחרדים ללכת לגור בחור הכי גדול בארץ. ההסתגרות שלהם בערים נפרדות נוחה לכולם אך נשלם עליה" מחיר"
(צילום: רינה קליין)


הסוגיה הבסיסית היא האם חרדים צריכים תכנון נפרד, הוא אומר: "בהנחה שאנחנו חושבים שצריך ישובים ייחודיים לאוכלוסייה החרדית השאלה היא איפה עושים את זה, וכאן זה נעשה מעבר להרי החושך. במקום הכי רחוק שיש - פשוט כי אין יותר רחוק מזה".
למה באמת עושים את זה שם?
"כי על הדרך מבקשים לפתור בעיה אחרת, של השתלטות לא מוסדרת של הבדואים על המרחב. צריך להגיד את האמת. אין כאן פתרון אלא ניצול ציני של אוכלוסייה חלשה מאוד, שכרגע, בקונסטלציה הפוליטית היא לא חלק מהקואליציה. בעיני, יש פה מפגש רצונות, פוליטי, תכנוני ומרחבי. יש אנשים שסבורים שכסיף נכונה עבור חרדים. יש מי שחושבים שמבחינה מרחבית זה חוסם את הפזורה. ומבחינה פוליטית יש פה גם קצת ניסיון להכניס לחרדים מתחת לשולחן".

"בכסיף לא תיווצר קהילה"​

זיכרמן, 43, אב לחמישה, הוא בעצמו ממשפחה חרדית ליטאית שנולד וגדל בירושלים והוא משוכנע שעיר חרדית בנגב נועדה לכישלון: "אם אנחנו רוצים חרדים שמשתלבים בצבא, באקדמיה ובתעסוקה, אנחנו לא יכולים להגיד להם ללכת לגור בחור הכי גדול בארץ, ואחר כך לבקש שבגיל 18 יתגייסו לצבא, ובגיל 23 ילכו לעבוד בהייטק".
חרדים ירצו בכלל ללכת לחיות בכסיף?
"הסיפור של כסיף נמצא כבר הרבה מאוד שנים על המפה. במדינת ישראל יש החלטה שלא להקים ישובים חדשים. אנחנו לא מקימים אותם משום שזה יקר מאוד ולא נכון תכנונית. אנחנו כן מקימים ישובים איפה שזה מסתדר עם אינטרסים נוספים, כשזה מסתדר במפה האסטרטגית של מדינת ישראל, וזה הסיפור של כסיף. יש הבנה שנכון להקים שם עיר בשביל למנוע התפשטות של הפזורה הבדואית במרחב. הבעיה היא שאף אחד לא רוצה ללכת לשם. אני רוצה להזכיר שהיו לנו שר פנים חרדי, ושר בינוי ושיכון חרדי, ויו"ר וועדת כספים חרדי - כל זה בממשלה הקודמת. והתפיסה היתה שלשים חרדים בכסיף זה לא נכון".
מה הבעיה בעצם?
"לחרדים יש חיי קהילה, מוסדות לימוד תורניים, השתייכות לקבוצה גדולה יותר והם נסמכים במידה רבה על תחבורה ציבורית. מספיק לעמוד ערב אחד בבני ברק ולהבין את כמות האוטובוסים שיוצאת ונכנסת לשם כדי להבין שהחברה החרדית מקושרת באופן אינטנסיבי. יש חיים אינדיבידואלים ויש אורח חיים חרדי שהוא קולקטיבי. ההתנגדות של החרדים לא נוגעת רק למיקום. השאלה שעומדת כאן היא האם המעבר לכסיף יאפשר חיי קהילה משגשגים".
ישראל כבר בנתה ערים חרדיות חדשות, עמנואל ואלעד לדוגמה.
"גם חריש יועדה לציבור החרדי. זה לא בהכרח שמה שמתכננת המדינה בטקט ראשון קורה בפועל. החרדים אומרים עכשיו שהציבור החרדי לא רוצה לבוא לשם. האם זה יהיה סיפור הצלחה? אנחנו לא יודעים. מהנסיון שלנו אנחנו יודעים שעמנואל לא הצליחה, וגם שכונת הר יונה בנוף הגליל לא הצליחה. שני המקומות האלה היו מרוחקים ממרכז הקהילה. אנחנו מכירים איך עובדת המדינה: על הנייר אתה יכול להקים שם מוסדות דת ומרכזי תעסוקה, אבל אז מגיעה הפרקטיקה, וזה פשוט לא קורה. השאלה המרכזית היא לא כסיף כן או לא. השאלה היא האם אנחנו רוצים חברה חרדית שהיא חלק מהמרחב הישראלי".

"רשויות לא רוצות חרדים"​

זיכרמן מרחיב: "השאלה המרכזית שאנחנו כחברה צריכים לשאול את עצמנו היא מה אנחנו רוצים מהחרדים. אנחנו ממעטים להעריך את סוגיית התכנון כמעצבת את החברה אבל בסופו של דבר צריך לקחת בחשבון שיש שני דברים מרכזיים שמעצבים את הדור הבא: תכנון וחינוך. זה הכל. מה שיקבע מי יעבוד ואיפה, כמה זמן נעמוד בפקקים, אם הילדה שלנו תלך ברחוב בלי פחד בלילה. כל הדברים האלה הם תכנון".

הדמיית העיר החרדית כסיף שמיועדת להבנות בצפון הנגב ליד ערד
(תכנון: אמיר מן, עמי שנער אדריכלים)

by Taboola


הרחקה של החרדים לנגב, טוען זיכרמן, אינה רק הרחקה פיזית: "יש פה שאלה סופר־עקרונית שעוסקת בצורך שלנו כחברה לקחת את החרדים ולהכניס אותם לחברה הישראלית, והיא לא עוסקת רק בהקשר כלכלי. אתה לא יכול לפגוש צעיר חרדי פעם ראשונה בגיל 30, ולצפות ממנו אז לשתף פעולה. אתה צריך לבנות את זה מראש. החברה החרדית צריכה להיות חלק מהנוף הישראלי. יכול להיות שהחרדים לא רוצים את זה ויכול להיות שגם ראשי הרשויות לא מעוניינים בהם בחצר האחורית שלהם, ויש המון טריקים שמאפשרים את זה. אבל, אנחנו כמתכננים, כמדינה שהיא בעלת הקרקעות, והיא לא רק רגולטור של תכנון, צריכים לוודא שהחברה החרדית משולבת בחברה הישראלית. וזה אומר גם שפתרונות הדיור של החרדים צריכים להיות בתוך ערי ישראל: באשקלון ובקריית גת ובחריש. בכל מקום שעושים בו הסכמי גג. זה מה שיגרום לחברה החרדית בדור הבא להיות חלק מהחברה הישראלית".
אבל גם החרדים שואפים לבדלנות.
"נכון, אבל לא צריך לעודד את זה. עובדה שבשנות ה־80 מדינת ישראל נתנה תשתית לשורה של ערים חרדיות. הדרך הכי פשוטה למלא את יהודה ושומרון היתה להקים את ביתר עילית ואת מודיעין עילית. לצידם התווספו מקומות כמו אלעד והשכונות החדשות של בית שמש.
"הדבר הזה יצר בעיני קושי חברתי אדיר שאנחנו משלמים עליו היום - ההסתגרות של החרדים בערים נבדלות ומבודלות היתה נוחה לחרדים ונוחה גם לחברה הלא חרדית, אבל המחיר הוא ניתוק, וזה שלא ניתן לקיים חיים משותפים. אם אנחנו מנציחים את המודל הזה אנחנו גורמים לכך שהחברה החרדית היא לא חלק מהמשחק. זה נכון שהחרדים רוצים להתבדל, אבל, ניתן לתת פתרונות קהילתיים גם לא במרחק של 130 ק"מ מבני ברק".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "המשרד משקיע משאבים ומאמצים רבים במתן פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית. העיר כסיף תוקם בצומת תל ערד שבמטרופולין באר שבע על כביש 31, שהורחב במיוחד והפך לכביש מהיר, בהמשך ישיר לכביש 6 דרום. כמו כן, ממזרח לכסיף בעיר ערד מתגוררת כיום קהילה חרדית, כך שהקמת כסיף תעצים את הנוכחות החרדית בשטח. האזור לבניית העיר נבחר מאחר וקיים בו שטח זמין שאינו קיים באף מקום בארץ, ובסביבה ישנן כבר תשתיות קיימות המאפשרות הקמה של עיר חדשה בזמן קצר. תכנון כסיף החל כבר לפני מספר שנים וקיבל את כל האישורים הנדרשים. העיר כסיף תייצר פתרון שיספק את המספר הרב ביותר של יחידות דיור. התכנית תוכננה ופותחה בליווי ובהתייעצות עם גורמים ובעלי מקצוע בקרב החברה החרדית.
https://www.calcalist.co.il/article...tDHpe_mFpxAmiIBSC3rVMokeqly-yUo57dAQ#autoplay
מה דעתכם על בית כנסת בבניין? הסיבות בגללן מתווה שקד אינו חלופה ראויה לתמ"א | כלכליסט
בשיתוף



https://www.calcalist.co.il/article...tDHpe_mFpxAmiIBSC3rVMorPvxi7yshsyvAQ#autoplay
חלופת שקד חוזרת למצב המתנה: האם זה דווקא לטובת בעלי הדירות? | כלכליסט
בשיתוף




"במקביל מקודמים פתרונות נוספים על ידי המשרד, הכוללים שכונות במגוון ערים בארץ ותוספות של יחידות דיור על ידי התחדשות עירונית באזורים חרדיים, לדוגמה; שכונת הר יונה בנוף הגליל (תכנית שמקודמת בותמל), שערי עכו, בית שמש, רכסים ועוד".

וואוו
חשבתי שרק "כל רגע" עוקבים אחרי מה שכותבים בפרוג....
מעניין תחת איזה ניק נמצא ד"ר חיים זיכרמן

 

[שמעון גוטליב]

סתם מעניין......
הכתב הנכבד גר בדירה משלו
או שחלילה הוא גר באיזה יחידה דיור של 50 מטר בקומה מינוס 2 מתחת לאדמה?

כל מילה שווה זהב

 

[Deleted member 64624]

1. gov.il
2. חדשות
3. משרד ראש הממשלה
4. לשכת העיתונות הממשלתית
5. החלטת ממשלה היסטורית: 10 ישובים חדשים בנגב

חדשות​

החלטת ממשלה היסטורית: 10 ישובים חדשים בנגב​

• תאריך פרסום
  23.03.2022

שרת הפנים איילת שקד: "10 ישובים חדשים בנגב הם המפעל הציוני במלוא תפארתו. אנחנו ממשיכים להפריח את השממה בנגב ולהגשים את חזון בן גוריון. זה הישג אדיר ובבשורה גדולה עבור אזרחי מדינת ישראל ועבור הנגב בכלל"​

שתפו:

נוף הנגב הנשקף משדה בוקר

מאת: קורל דין​

לאחר שהממשלה אישרה בשבוע שעבר את הקמת העיר החרדית החדשה כסיף והיישוב הקהילתי ניצנה, צפויה הממשלה לאשר ביום ראשון הקרוב עוד עשרה יישובים חדשים במרחב הנגב.

שרת הפנים, איילת שקד ושר השיכון והבינוי יביאו לאישור ביום ראשון הקרוב החלטת ממשלה סופית להקמת חמישה ישובים חדשים "יישובי מבואות ערד". הקמת היישובים החדשים הינה שלב מרכזי בפיתוח אגן ההתיישבות בנגב והם בעלי חשיבות לאומית במזרח מטרופולין באר שבע ומצפון לעיר ערד.

בנוסף, תובא לאישור החלטת ממשלה ראשונה להקמת 5 ישובים נוספים לאורך ציר באר שבע - דימונה (כביש 25).
הממשלה תדון במתן הוראה לבחינת הקמת חמישה ישובים חדשים נוספים ואזור תעסוקה.

החלטות הממשלה, מהווה צעד משמעותי בחיזוק ההתיישבות בנגב ובדגש על מזרח הנגב, אשר מהווה מרחב בעל חשיבות אסטרטגית לאומית.

שרת הפנים, איילת שקד:
"ביום ראשון תעבור החלטת ממשלה היסטורית ומרגשת שהיא בעלת חשיבות אסטרטגית ולאומית שתיתן כוח משמעותי לחיזוק ההתיישבות בנגב.
מדובר בצעד חשוב שמשקף יותר מכל מדיניות תכנונית-חברתית מגוונת המבקשת לחזק את הפריפריה תוך עידוד התיישבות חדשה וצעירה.
10 יישובים חדשים בנגב הם המפעל הציוני במלוא תפארתו.
אנחנו ממשיכים להפריח את השממה בנגב ולהגשים את חזון בן גוריון.
זה הישג אדיר ובבשורה גדולה עבור אזרחי מדינת ישראל ועבור הנגב בכלל"

שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין:
״קידום הקמת יישובים חדשים בנגב, הינו חזון ההתיישבות הציונית. הקמת יישובים חדשים תניע תושבים ממרכז הארץ דרומה, תחזק את כלכלת הנגב ותגביר את בטחון התושבים באזור כולו. משרד הבינוי והשיכון בראשותי פועל רבות למען פיתוח הפריפריה הן במטרה לפתח יישובים חדשים והן לחזק את היישובים הקיימים".

 

[איזה טוב השם]

זיכרמן, 43, אב לחמישה, הוא בעצמו ממשפחה חרדית ליטאית .... אנחנו רוצים חרדים שמשתלבים בצבא, באקדמיה ובתעסוקה, אנחנו לא יכולים להגיד להם ללכת לגור בחור הכי גדול בארץ, ואחר כך לבקש שבגיל 18 יתגייסו לצבא, ובגיל 23 ילכו לעבוד בהייטק

"יש פה שאלה סופר־עקרונית שעוסקת בצורך שלנו כחברה לקחת את החרדים ולהכניס אותם לחברה הישראלית, והיא לא עוסקת רק בהקשר כלכלי. אתה לא יכול לפגוש צעיר חרדי פעם ראשונה בגיל 30, ולצפות ממנו אז לשתף פעולה. אתה צריך לבנות את זה מראש. החברה החרדית צריכה להיות חלק מהנוף הישראלי. יכול להיות שהחרדים לא רוצים את זה

צריכים לוודא שהחברה החרדית משולבת בחברה הישראלית. וזה אומר גם שפתרונות הדיור של החרדים צריכים להיות בתוך ערי ישראל: באשקלון ובקריית גת ובחריש. בכל מקום שעושים בו הסכמי גג. זה מה שיגרום לחברה החרדית בדור הבא להיות חלק מהחברה הישראלית".
- אבל גם החרדים שואפים לבדלנות.
- נכון, אבל לא צריך לעודד את זה.

-עובדה שבשנות ה־80 מדינת ישראל נתנה תשתית לשורה של ערים חרדיות.
- הדרך הכי פשוטה למלא את יהודה ושומרון היתה להקים את ביתר עילית ואת מודיעין עילית. לצידם התווספו מקומות כמו אלעד והשכונות החדשות של בית שמש. הדבר הזה יצר בעיני קושי חברתי אדיר שאנחנו משלמים עליו היום - ההסתגרות של החרדים בערים נבדלות ומבודלות היתה נוחה לחרדים ונוחה גם לחברה הלא חרדית, אבל המחיר הוא ניתוק, וזה שלא ניתן לקיים חיים משותפים. אם אנחנו מנציחים את המודל הזה אנחנו גורמים לכך שהחברה החרדית היא לא חלק מהמשחק.

אוקיי. הבנו

אכן זה ידוע שכל בעלי אג'נדת שילוב החרדים בצבא וכו' התנגדו להקים ערים חרדיות כי זה "הופך אותנו לקיצוניים", וזו הסיבה שלא קמו בעשרות השנים האחרונות ערים חרדיות

- ישראל כבר בנתה ערים חרדיות חדשות, עמנואל ואלעד לדוגמה.
- גם חריש יועדה לציבור החרדי. זה לא בהכרח שמה שמתכננת המדינה בטקט ראשון קורה בפועל.

כאילו הסיבה שחריש לא חרדית זה בגלל שהיא רחוקה...

החרדים אומרים עכשיו שהציבור החרדי לא רוצה לבוא לשם.

לא נכון

עמנואל לא הצליחה, וגם שכונת הר יונה בנוף הגליל לא הצליחה.

מצליחים מאוד ב"ה. וגם כסיף תצליח בע"ה

 

[משתדלים]

הייתי מאד שמח אם חברי הכנסת שמייצגים אותנו יעברו על האשכול הזה, מאד כדאי שיבדקו מה הציבור עצמו חושב

 

[מתי יבוא]

​

זה אומר גם שפתרונות הדיור של החרדים צריכים להיות בתוך ערי ישראל: בכל מקום שעושים בו הסכמי גג.

חיכינו לחלומות האלו מספיק זמן. אנחנו צריכים להסתכל למציאות בעיניים ולהבין שראשי הערים החילוניות לא רוצים אותנו. נקודה.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי "המשרד משקיע משאבים ומאמצים רבים במתן פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית. העיר כסיף תוקם בצומת תל ערד שבמטרופולין באר שבע על כביש 31, שהורחב במיוחד והפך לכביש מהיר, בהמשך ישיר לכביש 6 דרום. כמו כן, ממזרח לכסיף בעיר ערד מתגוררת כיום קהילה חרדית, כך שהקמת כסיף תעצים את הנוכחות החרדית בשטח. האזור לבניית העיר נבחר מאחר וקיים בו שטח זמין שאינו קיים באף מקום בארץ, ובסביבה ישנן כבר תשתיות קיימות המאפשרות הקמה של עיר חדשה בזמן קצר. תכנון כסיף החל כבר לפני מספר שנים וקיבל את כל האישורים הנדרשים. העיר כסיף תייצר פתרון שיספק את המספר הרב ביותר של יחידות דיור. התכנית תוכננה ופותחה בליווי ובהתייעצות עם גורמים ובעלי מקצוע בקרב החברה החרדית.

יפה

"במקביל מקודמים פתרונות נוספים על ידי המשרד, הכוללים שכונות במגוון ערים בארץ ותוספות של יחידות דיור על ידי התחדשות עירונית באזורים חרדיים, לדוגמה; שכונת הר יונה בנוף הגליל (תכנית שמקודמת בותמל), שערי עכו, בית שמש, רכסים ועוד".

שערי עכו מיועד לחרדים ? זה מה שיש כעת בהגרלות?

 

[ייד]

יש הבדל גדול בין הביטחון של ירושלים לכסיף
בעיר העתיקה יש כל 10 סנטימטר אנשי ביטחון בכסיף יהיה מן הסתם 0 ורק חרדים שלא יודעים להחזיק נשק.
לא יודעת למי כאן יש עניין להנדס את התודעה של הציבור החרדי הקמת העיר כסיף וזריקת החרדים לשם זה פשע שנאה. והשימוש הציני במילים "בשורה טובה לציבור החרדי" מזכירות לי את השלט "העבודה המשחררת" על אושוויץ
(אני לא משווה חלילה, אסור להשוות אבל מותר ללמוד מטעיות)
היינו נאיביים פעם אחת, לעולם לא עוד.

הטענות של חיים זיכרמן ודומיו שהחרדים צריכים לגור בעיר חילונית כדי להנדס להם את התודעה לישראלית ולא יהודית תוך שימוש ציני בפרנסה כדי לשכנע אותנו ש

"העבודה המשחררת"
(אני לא משווה חלילה, אסור להשוות אבל מות
ר ללמוד מטעיות)
היינו נאיביים פעם אחת, לעולם לא עוד.

לא ישנו את הדרישה החרדית לממגורים נפרדים במקומות נקיים

 

[hishtadlut]

לא ישנו את הדרישה החרדית לממגורים נפרדים במקומות נקיים

לא ברור כמה זה דרישה חרדית

בגור קונים בערד בבינינים מעורבים

עוד חסידיות קנו בקריית גת, טבריה, צפת, בעיר מעורבת

כשקנו בקריה בבית שמש גם הצ'אלמרס שקנו שם לא חלמו שזאת הולכת להיות עיר חרדית

החלום של זוגות צעירים היום לקנות בנווה יעקב, רמות, פרדס כץ, בבינינים מעורבים.

זה יותר נשמע דרישה חרדית בסגנון "לבטל את הרכבת הקלה בבר אילן" "להפוך את הקווים החרדים למהדרין" שלא באמת מגיעה מהציבור אלא יותר מחוגים קנאים בשוליים

 

[איזה טוב השם]

לא ברור כמה זה דרישה חרדית

בגור קונים בערד בבינינים מעורבים

עוד חסידיות קנו בקריית גת, טבריה, צפת, בעיר מעורבת

כשקנו בקריה בבית שמש גם הצ'אלמרס שקנו שם לא חלמו שזאת הולכת להיות עיר חרדית

החלום של זוגות צעירים היום לקנות בנווה יעקב, רמות, פרדס כץ, בבינינים מעורבים.

הדרישה היא של התורה בעצמה: "הרחק משכן רע". ו"אי איכא דרכא אחרינא - פושע הוא"

כל מה שתיארת קרה בלית ברירה, בגלל שהמדינה לא הסכימה לתת ערים חרדיות, בגלל התיאוריה של ח. ז. ודומיו (א. פ. וכו')

אבל ב"ה החילונים לא רוצים אותנו לידם. ועל זה נאמר אם היהודי לא עושה קידוש...

 

[hishtadlut]

הדרישה היא של התורה בעצמה: "הרחק משכן רע". ו"אי איכא דרכא אחרינא - פושע הוא"

כל מה שתיארת קרה בלית ברירה, בגלל שהמדינה לא הסכימה לתת ערים חרדיות, בגלל התיאוריה של ח. ז. ודומיו (לאא. פ. וכו')

אבל ב"ה החילונים לא רוצים אותנו לידם. ועל זה נאמר אם היהודי לא עושה קידוש...

זה כבר שכתוב של ההיסטוריה
חסידי גור העדיפו לקנות בערד מאשר בבית שמש ובקרית ספר
כנ"ל הליטאים שקנו בנווה יעקב ובקרית יובל
וכן הלאה בשאר קהילות הקודש
ובאשר להרחק משכן רע, ברור שזה ענין חשוב, אבל אי אפשר לומר שזה דרישה של הציבור, בדיוק כמו הדוגמאות שהבאתי מהרכבת הקלה ומקווי המהדרין.

 

[איזה טוב השם]

זה כבר שכתוב של ההיסטוריה
חסידי גור העדיפו לקנות בערד מאשר בבית שמש ובקרית ספר
כנ"ל הליטאים שקנו בנווה יעקב ובקרית יובל
וכן הלאה בשאר קהילות הקודש

בטח, העדיפו...
כמו שתאמר, שאברכים "מעדיפים" לנסוע בסובארו חבוטה מאשר ברולסרוייס, והראיה שהם קונים "סובארו אברכים..."

 

[איזה טוב השם]

ובאשר להרחק משכן רע, ברור שזה ענין חשוב, אבל אי אפשר לומר שזה דרישה של הציבור

אבל ברור שאפשר לומר שזו העדפה של הציבור