"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

התכוונת לשורשי ל"ה
(לא שאני מסכים עם יתר דברי ה... שלך)
שורשי נחה ל"ה נקראים ל"י.
עיין כאן
לעצם העניין גם אני לא מסכים עם עצמי, אמרתי את זה בגדר לכאורה, בעיקר כדי לתרץ את הצריך עיון של ה"אשל אברהם"
 
בחלק מהפרקים במגילה יש ניגון מסויים של סיום הפרק, ובחלק לא (חוץ מ"והעיר שושן נבוכה" שזה במנגינת איכה...),
באילו פרקים כן ובאילו לא?
יש בזה כללים?

תודה רבה!!!
 
בחלק מהפרקים במגילה יש ניגון מסויים של סיום הפרק
חילוק הפרקים שלפנינו אינו ממקור טהור, ולכן אין טעם לניגון זה.

מלבד כאשר הקהל נדרש לקרוא את הפסוק הבא (כגון, בתחילת פרק ב' וט'), שאז הניגון מעורר אותם לדבר.
 
חילוק הפרקים שלפנינו אינו ממקור טהור, ולכן אין טעם לניגון זה.

מלבד כאשר הקהל נדרש לקרוא את הפסוק הבא (כגון, בתחילת פרק ב' וט'), שאז הניגון מעורר אותם לדבר.
ובכל זאת בכל הקריאות ישנם חלק פרקים שמסתיימים בניגון שונה, לפי מה מחליטים הבעלי קוראים באיזה פרק לעשות את הניגון בסופו ובאיזה לא?
 
בפסוקים שנהגו האשכנזים לחזור פעמייים (ולהרוג-להרוג לפניהם-בפניהם)
את מה קוראים קודם?
את מה שכתוב (ולהרוג, לפניהם)?
או את השני (להרוג, בפניהם)?
 
יש למישהו אפשרות להסביר לי מעל במה זו את הסימנים שמסמנים עם הידיים במקרה שהבעל קורא מבקש עזרה?
 
  • תודה
Reactions: MDG
באמת מעניין האן יש שפת סימנים כזו או רשימה כללית שמאגדת את הסימנים בידיים?!
יש בזה סימנים ברורים ומוגדרים
אני לא יודע אותם וזה יכול מאד לעזור לי
(אני יודע קצת ממש, נגיד 'אזלא גרש' זה ע"י סימון עם האצבע כצורת קשת הלוך חזור)
 
יש למישהו אפשרות להסביר לי מעל במה זו את הסימנים שמסמנים עם הידיים במקרה שהבעל קורא מבקש עזרה?
תראו, זה קצת קשה להסביר מה זה הסימנים, אבל בגדול זה הולך כך, לא תמיד אני זוכר את כל הטעמים, אני יותר משתדל להכין את המילים ואת מיקומם של הטעמים, פחות מתייחס ל-מה הם הטעמים, מהסיבה הפשוטה, אם אני מסתבך אם הטעם הוא רביע או זקף גדול, (בספרדי), זה נשמע די דומה ואך אחד לא יחשוב שאני לא יודע, וגם בקושי מקשיבים, וזה לא כ"כ מעכב כמו הדיוק של המילים.
אבל פה מגיע השלב של המסמן (או "מְכַוֵּות" בתימנית), שהוא נועד גם לתקן (כן, הוא צריך לתקן ולא כל הקהל) וגם לסמן לבעל קורא איזה טעם (לי ספציפית המסמן גם לוחש באוזן - ויש יותר מ200 בקהל...), ולזה הוא מסמן עם היד הימנית שלו (בדר"כ).
לכל טעם יש את הסימן שלו, יש פה קישור מעניין שמלמד מה הסימן של כל אחד, אני לא בדיוק מסכים עם כל הסימנים שלו, אבל טוב לדעת את כל הסימונים, כי לך תדע איפה תתקע יום אחד, ועם איזה מסמן.
 
תראו, זה קצת קשה להסביר מה זה הסימנים, אבל בגדול זה הולך כך, לא תמיד אני זוכר את כל הטעמים, אני יותר משתדל להכין את המילים ואת מיקומם של הטעמים, פחות מתייחס ל-מה הם הטעמים, מהסיבה הפשוטה, אם אני מסתבך אם הטעם הוא רביע או זקף גדול, (בספרדי), זה נשמע די דומה ואך אחד לא יחשוב שאני לא יודע, וגם בקושי מקשיבים, וזה לא כ"כ מעכב כמו הדיוק של המילים.
אבל פה מגיע השלב של המסמן (או "מְכַוֵּות" בתימנית), שהוא נועד גם לתקן (כן, הוא צריך לתקן ולא כל הקהל) וגם לסמן לבעל קורא איזה טעם (לי ספציפית המסמן גם לוחש באוזן - ויש יותר מ200 בקהל...), ולזה הוא מסמן עם היד הימנית שלו (בדר"כ).
לכל טעם יש את הסימן שלו, יש פה קישור מעניין שמלמד מה הסימן של כל אחד, אני לא בדיוק מסכים עם כל הסימנים שלו, אבל טוב לדעת את כל הסימונים, כי לך תדע איפה תתקע יום אחד, ועם איזה מסמן.
תודה רבה
אני זקוק לסימנים האשכנזיים
 
חילוק הפרקים שלפנינו אינו ממקור טהור, ולכן אין טעם לניגון זה.

מלבד כאשר הקהל נדרש לקרוא את הפסוק הבא (כגון, בתחילת פרק ב' וט'), שאז הניגון מעורר אותם לדבר.
בתורה ובנביאים החלוקה ידועה כחלוקה שנעשתה על ידי גוים, אבל החלוקה בתהילים למשל בודאי נעשתה ע'י דוד המלך, וכך גם באיכה ואולי גם בשאר המגילות ובספרי הכתובים, מנין שבמגילת אסתר זה מקור שאיננו טהור? (אשמח למקור)

יש מנהגים לעשות ניגון בסוף פרק א' ובסוף פרק ב', לא יותר מכך לפי מיטב זכרוני. ואגב, בפרקים אלו זה גם סוף ''פרשה'' כך שבודאי 'אין בעיה' לעשות שם ניגון ואין חשש מקור שאינו טהור בזה. (כך מנהג יהודי גרמניה כמדומני)

ואגב, בתחילת פרק ב' ''אחר הדברים האלה'' הציבור לא נדרש לקרוא את הפסוק הבא...
 
בתורה ובנביאים החלוקה ידועה כחלוקה שנעשתה על ידי גוים, אבל החלוקה בתהילים למשל בודאי נעשתה ע'י דוד המלך, וכך גם באיכה ואולי גם בשאר המגילות ובספרי הכתובים, מנין שבמגילת אסתר זה מקור שאיננו טהור? (אשמח למקור)
אין הבדל בין נך לתהלים.
החלוקה של ה"פרקים" נעשתה ע"י גוים וחלוקת ה"פרשיות" מקורו במסורת. אלא שבתהילים חלוקת הפרקים היא היא חלוקת הפרשיות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה