דרוש מידע ילדה בכיתה א מוצצת אצבע!!!

  • הוסף לסימניות
  • #41
אתם ממש מייאשים בנושא---
גם הבת שלי מוצצת אצבע, כשהיא התחילה בגיל הגן בכלל לא היה אכפת לי, כי היא היתה מפונקת מפונדרקת ועוד בלי מוצץ ובכתה המון המון, אז ברגע שהיא התחילה למצוץ אצבע ממש שמחתי שיש משהו שמרגיע אותה.
והיום היא כבר כמעט בת 9, כבר ניסינו הכל הכל כולל הבטחה על מתנה יקרה מה שהיא תבחר לעצמה, וכלום לא עזר:( עד שהתחלנו לאיים שנעשה לה מזלג בשיניים (מתקינים אצל רופא שיניים), וזה ממש הרתיע אותה, אבל אחרי יום היא חזרה שוב לאצבע.
הקטע, שהיא מלאת בטחון עצמי ובין המשתתפות הראשיות בשיעורים, וחצי כיתה בגללה גם לוקחות אצבע, והמורה שלהם כבר היתה ממש מתוסכלת מהעניין, ופעם היא אמרה להם שהיא מוציאה מצלמה ומצלמת אותן, אז כל הבנות הוציאו מיד את האצבע, חוץ מהבננה שלי...
זה ממש מתסכל.
האמת שאני שיחררתי לגמרי, לא מלחיצה אותה בכלל, אבל זה גם לא עוזר.

מצחיק שהקטנה שלי לא ממזמן זרקה את המוצץ, וניסתה גם לקחת אצבע, וואו איזה טרור עשינו לה... היום היא מפחדת לחשוב על הכיוון הזה.
אז קודם כל תדעו שאם מונעים את זה מיד זה אפשרי, אחרי שמתרגלים זה כבר ממש קשה.
מה עם הבת שלך? עדיין מוצצת?
יש תקווה לילדה עקשנית בת 8?
אשמח לשמוע על פתרונות.... היא ממש מרחפת כשהיא עם אצבע בפה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
לא יודע מה תחשבו
אבל אני עד גיל 11 זוכר את עצמי מוצץ אצבע
היום אני נשוי
בחתונה בבירור לא מצצתי אצבע
הייתי ממליץ על תכנית התנהגותית ככל שהעניין קריטי
אם לא עד החתונה זה יעבור
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
כבר מגיל 3 שאני מנסה לגמול את הבת שלי בכל דרך אפשרית. הבטחות, פרסים גדולים, קטנים, מרה ה-כל. שום דבר לא עוזר!
אני מרגישה שזה נושא מאוד טעון בינינו. אני לא יכולה לקבל את פניה כשהיא מגיעה, או סתם להתיחס- כשאני רואה אותה עם האצבע בפה.
קשה לי עם זה כי אני יודעת שזה לא טוב לה לא חברותית, התפתחותית וכו.
יש למישהו נסיון בזה? נגמר בסוף מתישהו?!
תודה,
בלת"ק (כי לא קראתי)
שמעתי משהו נכון
ילד יש לו צורך למצוץ על גיל 6-7 ואם לוקחים להם את זה הם ינסו לחפש דרכים חילופיות למציצה
ילד שנשאר עם מציצה אחרי הגיל הזה זה רק בגלל שנכנסו איתו למערבולת של להגמל מזה
תעשי סקר כל אלו שנשארו עם זה אחרי הגיל הזה היו צעקות ומריבות בבית וביקשו מהם להגמל והם רצו דווקא להשאר עם זה ואם הם כן הוציאו נשאר להם זכרון רע מזה
כן אפשר וצריך לעשות גבולות אבל לא לדבר על גמילה לתת להם לבד לעשות את זה
הכי בריא
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
תעשי סקר כל אלו שנשארו עם זה אחרי הגיל הזה היו צעקות ומריבות בבית וביקשו מהם להגמל והם רצו דווקא להשאר עם זה ואם הם כן הוציאו נשאר להם זכרון רע מזה
קשה לעשות כזה סקר
כיוון שלדעתי 97% מההורים לא מוכנים לקבל את זה
וממילא גם מי שהמשיך לגיל מבוגר וגם מי שלא ההורים לא אהבו את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
למה לא להרפות? מניסיון (ב"ה לשעבר) זה מגיע עם הגיל היא תחוש בעצמה לא נעים....
המורה מתלוננת שבשיעורים היא יושבת עם רגליים על הכסא ואצבע בפה מרגישה בחוף הים.... ולא בענינים
שמתי לב שכשהיא עם אצבע בפה היא ממש מרחפת, בלי זה היא בעניין לגמרי
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
המורה מתלוננת שבשיעורים היא יושבת עם רגליים על הכסא ואצבע בפה מרגישה בחוף הים.... ולא בענינים
שמתי לב שכשהיא עם אצבע בפה היא ממש מרחפת, בלי זה היא בעניין לגמרי
נשמע ממש מושלם:sne:
במחשבה שניה אולי תתחילי במבצע תשאלי אותה מה היא הייתה רוצה לקבל תקבעו יעד כלשהו ותעדכני אם זה עזר---
הייתי ממליצה לך לא ללכת בשיטה של להכריח כי מזה לא יוצא כלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
כבר מגיל 3 שאני מנסה לגמול את הבת שלי בכל דרך אפשרית. הבטחות, פרסים גדולים, קטנים, מרה ה-כל. שום דבר לא עוזר!
אני מרגישה שזה נושא מאוד טעון בינינו. אני לא יכולה לקבל את פניה כשהיא מגיעה, או סתם להתיחס- כשאני רואה אותה עם האצבע בפה.
קשה לי עם זה כי אני יודעת שזה לא טוב לה לא חברותית, התפתחותית וכו.
יש למישהו נסיון בזה? נגמר בסוף מתישהו?!
תודה,
אני מצצתי עד כיתה ו'.... :p
את לא לבד...
ועוד משהו תדעי שזה יעבור לבד.
וככל שהילדה תרגיש את המתח שלך התהליך יהיה קשה יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
אם זה באמת דחוף
הייתי הולך על תכנית התנהגותית מסודרת
ולא רק על סתם מבצע
לי הבטיחו אופניים וזה לא עזר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
לשחרר
ריבים מיותרים ומתח ביחסים. כשזה יפריע לה זה יפסיק.
יש לי חברה שאמרה לבעלה-אני מוצצת אצבע, מתאים לך? נמשיך,או שלא...קיבל אותה ככה. :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
בחיים לא שמעתי על ילדה שצעקו עליה והכריחו אותה להוציא אצבע וזה עזר, בחיים לא!!!!! זה צריך להיות החלטה של הילד בלבד ושום דבר חיצוני לא יכול לעזור לו, זו התמכרות לכל דבר....

אני מצצתי אצבע עד גיל 10 בלילה, לילה אחד החלטתי להפסיק ופשוט הפסקתי, אני זוכרת איך הייתי "מחביאה" לעצמי את האצבע מתחת לשמיכה ומדמיינת שאני פשוט לא מוצאת אותה. עברו לילה או שתיים והצורך הזה פשוט נגמר לי...

יש לי אחות שהייתה לא רק מוצצת אצבע אלא את האגודל היא הייתה שמה בתוך הפה ואת האצבע של אותה היד בתוך האף (!!!!!!) וככה עד גיל די גדול (תכלס היא עדיין עושה את זה לפעמים), זה היה כל כך דוחה ולא נעים, ולא עזר כל מה שעשו לו, היא חטפה צעקות, סתירות, השפלות ובמקביל מתנות בלי סוף והבטחות עד לב השמיים וכלום לא עזר, היא פשוט אמרה: אני לא יכולה להפסיק אני לא שולטת בזה...

צריך פשוט לשחרר אותם, להבין שהם לא שולטים בזה, שאם למבוגר זה קשה עד בלתי אפשרי להגמל מהתמכרויות (אגב שמעתי פעם שכל פעם ש"נדמה" לכם שאתם נגמלים מהתמכרות מסוימת, שימו לב שאתם מפצים את עצמכם טוב טוב עם משהו אחר... כלומר, פשוט מתמכרים למשהו אחר) אז ק"ו שלילד זה כמעט בלתי אפשרי.

בואי נקווה שהיא תפסיק לבד, ואם לא - שאלו יהיו הצרות שלך, אמן!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #54
מציצת אצבע זה בדר"כ כאלו שיש להם בעיות תחושה או רקע רגשי וזה נותן להם סוג של רוגע
בדר"כ זה מסתדר בעצמו גם אם זה בגיל יותר מאוחר אפילו בגיל העשרה+
הבעיה היחדה שאני חושבת שזה יוצר זה עם השיניים ואולי זה מגעיל אחרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
נשמע ממש מושלם:sne:
במחשבה שניה אולי תתחילי במבצע תשאלי אותה מה היא הייתה רוצה לקבל תקבעו יעד כלשהו ותעדכני אם זה עזר---
הייתי ממליצה לך לא ללכת בשיטה של להכריח כי מזה לא יוצא כלום.
חבל על המאמץ... לא יעזור,
לאחותי הבטיחו (וגם נתנו) בובה אמריקאית, ויום למחרת היא המשיכה למצוץ במרץ, (לכאורה היא מצצפה גם לפני ופשוט הסתירה את זה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
מציצת אצבע זה דיאטטי מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
המורה מתלוננת שבשיעורים היא יושבת עם רגליים על הכסא ואצבע בפה מרגישה בחוף הים.... ולא בענינים
שמתי לב שכשהיא עם אצבע בפה היא ממש מרחפת, בלי זה היא בעניין לגמרי
לא בטוח שהאצבע מביאה את הריחוף
די סביר שהמצב הפוך
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
המורה מתלוננת שבשיעורים היא יושבת עם רגליים על הכסא ואצבע בפה מרגישה בחוף הים.... ולא בענינים
שמתי לב שכשהיא עם אצבע בפה היא ממש מרחפת, בלי זה היא בעניין לגמרי
למורה שומעים יותר מאשר להורים לפעמים,
זה גם זמן יותר מגבל,
אני לא מרשה בכיתה למצוץ,
ברב המקרים מנתק מלמידה,
בפשטות אומרת להן - כאן בכיתה לא מוצצים,
אומרת להן שלי אישית זה לא נעים...
זה דוחה אותי שתקחי ממני שכפול רטוב,
או תכתבי על הלוח עם לורד עם רוק וכדו...
מדי פעם מזכירה וברב המקרים - נגמר הסיפור בבית ספר די בקלות,
חסכנו לפחות חצי יום...

תנסי לבקש טובה מהמורה.

לפעמים אפשר גם להיעזר בשכנה / ידידה,
לבקש ממנה בלי שהילדה יודעת כמובן,
שאם היא פוגשת את הילדה עם אצבע בפה,
תאמר לה איזה משפט כמו -
לא מתאים לך,
את כ"כ גדולה...
לפעמים זה גורם להם להתבייש ולהפסיק.

הייתה לי פעם תלמידה ששמו לה מן מחסום בפה ,
סוג של מלתעות...
כך היא לא יכלה למצוץ,
אבל גם לא לאכל כ"כ בנחת...
לי - זה עשה רע...

בהצלחה ובקלי קלות אי"ה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אישית, מצצתי אצבע עד החתונה (!)...
לא כל היום, וגם לא כל הלילה, אבל היה לי את הצורך הזה פה ושם.
אני מסכימה עם אלה שאמרו שכנראה שזה על רקע רגשי.
חושבת שא"א לגרום לילד להפסיק לגמרי למצוץ אצבע כשזה לא בא מכיוונו. (וכמה כולם ניסו לגרום לי לזה...)
אבל כן אפשר וכדאי להגביל בזמנים- בתחילה לומר לה לא בשיעורים, ובהמשך לא בבי"ס, רק בבית, רק בלילה וכו'...
אבל להשאיר את האופציה כשהיא מרגישה שהיא צריכה את זה, כי אחרת היא לא תצליח לשים גבולות...
בהצלחה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום וברכה
חלק מהפוסט נוסח כשיתוף ולכן אסתיר אותו כדי לא להכביד

הבן שלי לא אוהב ללכת לחיידר.

כל יום סיבה אחרת.
אני יוצא מוקדם לעבודה, אין לי אפשרות לקחת אותו לחיידר. אשתי רבה איתו והתייאשה
שנה שעברה במצטבר כנראה הוא לא היה חצי שנה בחיידר.

אני מסתכל עליו בשני מבטים

מבט ראשון
קופי שלי

לא משנה מה יהיה לא שמחתי אף פעם ללכת לחיידר.
תמיד הייתי מאויים.
תמיד הרגשתי לא מוצלח בין החברים.
גם בישיבה*2.

הייתי בטוח שזה בגלל ההורים המבוגרים שלי, שלא היו שם אף פעם.
בבן שלי אני תומך מגיל 0.
מעודד מעומק הלב.
מצ'פר.
אבל השבוע נסעתי איתו וניסיתי לספר לו עובדה מעניינת מהגמרא שלמדתי, ומיד נעצמו עיניו ברפיון.
קשה לו.
הוא בכיתה ה' ובן 8+.
מתחיל השנה גמרא.

וכאן מגיעה הזוית השניה
אולי
הפרעת קשב וריכוז.
התור לעוד ארבעה חודשים
יותר נכון, בעוד ארבעה חודשים יחזרו אלינו לקובע תור.
שווה לבדוק באופן פרטי?
איך עושים את זה?
מי מומחה ולא סתם ימרח אותי.
עדיפות למודיעין עילית, אבל גם ירושלים וכדו' לא מופרך.

תודה למי שהגיע עד לפה.
תודה על כל רצון

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה