דרוש מידע ילד שלוקח דברים בלי רשות

  • הוסף לסימניות
  • #1
שואלת בשביל חברה.
הבן שלה, בן 7, ילד מתוק וחכם.
הוא נמצא אצל חברים, וחוזר עם דברים בכיסים.
בובה של פליימוביל, מחזיק מפתחות, מנעול וכד'.
הוא לא לוקח כסף או משהו, פשוט מפלח משחקים קטנים.

ההשערה היא שהוא לא קולט שזה כביכול גניבה.
הוא לא נלחץ כשתופסים אותו, הוא לא מבין את העוצמה.
הוא מבין שהוא עשה פה משהו לא בסדר, אבל לא מבין את החומרה.
כמה שהיא ניסתה להסביר לו, שלחה אותו להחזיר את מה שלקח.
והם התקשרו ביחד לחבר להגיד לו שהוא לקח והוא מבקש סליחה.
נראה שקשה לו להתגבר, והוא לא מבין את חומרת המעשה.

חייבת לומר, שהחברה הזאת היא אמא מדהימה, מחנכת את הילדים שלה בהמון שכל ורגש.
הלוואי הייתי מגיעה לקרסוליים שלה בחינוך. אבל פה היא מרגישה שאין לה מספיק כלים.

לכן, אני מבקשת פה תגובות רק ממי שהתנסה בנושא הזה עם ילדיו, או שהוא עובד/ת בתחום.
מי שאין לו נסיון בתחום, ויש לו רק רעיונות איך לחנך, אז בבקשה לא כאן.
תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
תופעה מוכרת
בתור אבא לילדים יצא לפגוש לא פעם דברים דומים גם אצלי..
לא מתבייש לומר.

אין הבנה בגילאים האלו וזה לא מראה על "גניבה" בטח לא על "קלפטומניה..."

מצד שני אי אפשר להתעלם.

הילד גם אם הוא לא מבין מספיק, הוא עדיין יודע שזה לא בסדר. וזו הזדמנות שלנו ללמד אותו דרכי תשובה.

לכן, אני מציע [מלבד לדבר איתו ולהסביר לו למה זה אסור וכו וכו..] לתת לו ללכת ולהחזיר את החפץ למשפחה ולבקש סליחה.
זה לא יהיה נעים בשבילו, וזו בדיוק המטרה, שבפעם הבאה תהיה לו התניה שלילית למעשה החמור הזה.
אבל רק לאחר שסיכמתם עם האמא של המשפחה ההיא איך היא תגיב באיפוק בהבנה אבל לא להקטין את המעשה כאילו לא קרה כלום.

עריכה..
ראיתי שכבר ניסיתם את זה [החברה]

צריך באמת לנסות להבין יותר מה קורה שם.

זה משתנה מילד לילד יכול להיות שיש לו תחושת חסר לעומת המשפחה ההיא שיותר משקיעים בצעצועים למשל..
זה קורה בעוד מקומות או רק ממקום מסוים?
רק במשחקים או גם בשאר חפצים ודברים?

חשוב להבין מה קורה שם
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
תופעה מוכרת
בתור אבא לילדים יצא לפגוש לא פעם דברים דומים גם אצלי..
לא מתבייש לומר.

אין הבנה בגילאים האלו וזה לא מראה על "גניבה" בטח לא על "קלפטומניה..."

מצד שני אי אפשר להתעלם.

הילד גם אם הוא לא מבין מספיק, הוא עדיין יודע שזה לא בסדר. וזו הזדמנות שלנו ללמד אותו דרכי תשובה.

לכן, אני מציע [מלבד לדבר איתו ולהסביר לו למה זה אסור וכו וכו..] לתת לו ללכת ולהחזיר את החפץ למשפחה ולבקש סליחה.
זה לא יהיה נעים בשבילו, וזו בדיוק המטרה, שבפעם הבאה תהיה לו התניה שלילית למעשה החמור הזה.
אבל רק לאחר שסיכמתם עם האמא של המשפחה ההיא איך היא תגיב באיפוק בהבנה אבל לא להקטין את המעשה כאילו לא קרה כלום.
תודה!!

כמו שכתבתי, היא עשתה את זה, הוא הלך לחבר, והחזיר את החפץ.
ובמקרה אחר התקשר לבקש סליחה. ולהודות במעשה.
זה עזר לכמה ימים, וחזר לזה שוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אמנם אני לא מאלו שמתנגדים לעונשים, להפך - אני חושב שילד צריך להבין שיש ענישה על כל מעשה לא ראוי,
אבל - וכאן מגיע האבל הגדול.... כל עונש צריך להיות מנותב ללא השלכות על עצם אישיות הילד, כלומר, העונש יכול להיות מכה [אל תמסרו אותי למשטרה] יכול להיות לעמוד בפינה, יכול להיות לא לקבל ממתק, ויכול להיות שיחת גערה מאבא ואמא.
אבל אין עונש שגורם להשלכה על אישיות הילד, ולכן - להחזיר את ה'גנבה' או לבקש סליחה בפומבי, אין לזה מקום לפי דעתי, זה יכול לגרום לתחושת האשמה והכללה לילד, דבר שישליך על המשך הבטחון העצמי שלו.

ולכן לדעתי להחזיר... אמממ אולי ההורים. לבקש סליחה.... לחשוב איך לעשות זאת.
אבל - כן לתת עונש, אולי סתירה, אולי מכה, [כמובן לא כואבת, עצם הענשה היא העונש] אולי לא לקבל ממתק בשבת, אולי לא ללכת לגינה או לסבתא עם כל האחים יחד, אבל להבנתי לא לגרום לילד לחוש תחושה של 'גנב' או תחושה של ילד שמסתכלים עליו כגנב.
כי כשהוא יבין את חומרת המעשה הוא לא יצליח לעמוד בזה.

ברוך השם זכינו לחנך הרבה ילדים, וכמובן שגם אם הבעיה הזו התמודדנו, הענישה הייתה תמיד בתוך הבית, גם כשהבית ספר לא אהב את צורת החינוך שלנו, הקפדנו שלעולם ילד לא יקבל ביזיונות ברבים, ולא יושפל לעולם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
יפה שהיא עוקבת ומחזירה את החפצים
היה לנו חבר שהיה מעלים חפצים מהבית שלנו. הפסקנו לתת לו לבוא אלינו.
לא עמדנו בקצב היעלמות החפצים [פליימוביל - בעיקר]
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אמנם אני לא מאלו שמתנגדים לעונשים, להפך - אני חושב שילד צריך להבין שיש ענישה על כל מעשה לא ראוי,
אבל - וכאן מגיע האבל הגדול.... כל עונש צריך להיות מנותב ללא השלכות על עצם אישיות הילד, כלומר, העונש יכול להיות מכה [אל תמסרו אותי למשטרה] יכול להיות לעמוד בפינה, יכול להיות לא לקבל ממתק, ויכול להיות שיחת גערה מאבא ואמא.
אבל אין עונש שגורם להשלכה על אישיות הילד, ולכן - להחזיר את ה'גנבה' או לבקש סליחה בפומבי, אין לזה מקום לפי דעתי, זה יכול לגרום לתחושת האשמה והכללה לילד, דבר שישליך על המשך הבטחון העצמי שלו.

ולכן לדעתי להחזיר... אמממ אולי ההורים. לבקש סליחה.... לחשוב איך לעשות זאת.
אבל - כן לתת עונש, אולי סתירה, אולי מכה, [כמובן לא כואבת, עצם הענשה היא העונש] אולי לא לקבל ממתק בשבת, אולי לא ללכת לגינה או לסבתא עם כל האחים יחד, אבל להבנתי לא לגרום לילד לחוש תחושה של 'גנב' או תחושה של ילד שמסתכלים עליו כגנב.
כי כשהוא יבין את חומרת המעשה הוא לא יצליח לעמוד בזה.

ברוך השם זכינו לחנך הרבה ילדים, וכמובן שגם אם הבעיה הזו התמודדנו, הענישה הייתה תמיד בתוך הבית, גם כשהבית ספר לא אהב את צורת החינוך שלנו, הקפדנו שלעולם ילד לא יקבל ביזיונות ברבים, ולא יושפל לעולם.
לכן לא דברנו על ענישה

זה תיקון.
ותוצאה ישירה למעשה
לא עונש
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
ללכת להחזיר חפץ שגנבת, אני חושב שזה יותר מידי..
למרות שזה נשמע רע, עדיף לי אישית ללכת להחזיר, ולתת לילד עונש ביני ולבינו, ולא בינו לבין חברים מהכיתה.
וכך עשיתי כשזה קרה אצלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מה שאותנו הדריכו, שמה שהילד לא יודע שאנחנו יודעים, להתעלם.
אבל מה שהילד ראה שראינו אסור להתעלם ויש להתייחס בחומרה. אם לגעור לצעוק להעניש
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אמנם אני לא מאלו שמתנגדים לעונשים, להפך - אני חושב שילד צריך להבין שיש ענישה על כל מעשה לא ראוי,
אבל - וכאן מגיע האבל הגדול.... כל עונש צריך להיות מנותב ללא השלכות על עצם אישיות הילד, כלומר, העונש יכול להיות מכה [אל תמסרו אותי למשטרה] יכול להיות לעמוד בפינה, יכול להיות לא לקבל ממתק, ויכול להיות שיחת גערה מאבא ואמא.
אבל אין עונש שגורם להשלכה על אישיות הילד, ולכן - להחזיר את ה'גנבה' או לבקש סליחה בפומבי, אין לזה מקום לפי דעתי, זה יכול לגרום לתחושת האשמה והכללה לילד, דבר שישליך על המשך הבטחון העצמי שלו.

ולכן לדעתי להחזיר... אמממ אולי ההורים. לבקש סליחה.... לחשוב איך לעשות זאת.
אבל - כן לתת עונש, אולי סתירה, אולי מכה, [כמובן לא כואבת, עצם הענשה היא העונש] אולי לא לקבל ממתק בשבת, אולי לא ללכת לגינה או לסבתא עם כל האחים יחד, אבל להבנתי לא לגרום לילד לחוש תחושה של 'גנב' או תחושה של ילד שמסתכלים עליו כגנב.
כי כשהוא יבין את חומרת המעשה הוא לא יצליח לעמוד בזה.

ברוך השם זכינו לחנך הרבה ילדים, וכמובן שגם אם הבעיה הזו התמודדנו, הענישה הייתה תמיד בתוך הבית, גם כשהבית ספר לא אהב את צורת החינוך שלנו, הקפדנו שלעולם ילד לא יקבל ביזיונות ברבים, ולא יושפל לעולם.
ללכת לבקש סליחה זה לא עונש. זה לגמרי תוצאה.
א' ב' בחינוך אישי של ב"א זה לדעת להתנצל.
מתי הוא ילמד לעשות את זה , בגיל 40?

ולא דיברנו על סליחה בפומבי.
לא אספו את כל המשפחה והעמידו אותו לפני כולם.
גם לא דרשו ממנו לומר "גנבתי"

ילד יכול להרים טלפון לחבר ולומר לו, בטעות לקחתי את החפץ אני יחזיר לך מחר. סליחה.
או לדפוק בדלת ולומר "זה שלכם, סליחה שלקחנו"

הקב"ה בעצמו לימד אותנו לבקש סליחה.
אנחנו עושים את זה פעם בשנה בימי הרחמים והסליחות.
ויוצאים אחר כך בהרגשה כל כך טובה.
למה לקרוא לזה עונש????
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #14
צריך באמת לנסות להבין יותר מה קורה שם.

זה משתנה מילד לילד יכול להיות שיש לו תחושת חסר לעומת המשפחה ההיא שיותר משקיעים בצעצועים למשל..
זה קורה בעוד מקומות או רק ממקום מסוים?
רק במשחקים או גם בשאר חפצים ודברים?

חשוב להבין מה קורה שם
לפי מה שהבנתי.
זה רק בחפצים, בעיקר משחקים של ילדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ללכת להחזיר חפץ שגנבת, אני חושב שזה יותר מידי..
למרות שזה נשמע רע, עדיף לי אישית ללכת להחזיר, ולתת לילד עונש ביני ולבינו, ולא בינו לבין חברים מהכיתה.
וכך עשיתי כשזה קרה אצלנו.
אני מסכים שזה רגיש
זה מאוד משתנה בכל הסביבה והצורה שבה זה נעשה.
אבל בכל זאת זה הכיוון לדעתי הלא קובעת
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לפי מה שהבנתי.
זה רק בחפצים, בעיקר משחקים של ילדים.
אז זה מרגיש שיש לו חסר בתחום הזה.
אולי ההורים לא מחסרים אבל יש ילדים עם ציפיות גבוהות יותר...

כדאי לנסות לעשות מבצע ובסוף כל חודש קונים משחק
או לקחת אותו למשחקיות עם שפע משחקים.

ואז תוכלו לדעת אם זה חוסר במשחק או חוסר בבעלות על משחקים [מעמד].
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אז זה מרגיש שיש לו חסר בתחום הזה.
אולי ההורים לא מחסרים אבל יש ילדים עם ציפיות גבוהות יותר...

כדאי לנסות לעשות מבצע ובסוף כל חודש קונים משחק
או לקחת אותו למשחקיות עם שפע משחקים.

ואז תוכלו לדעת אם זה חוסר במשחק או חוסר בבעלות על משחקים [מעמד].
יכול להיות.
למרות שזה נשמע קצת מופרך, כי הוא ילד ב"ה משופע בשפע משחקים. ודי מפונק.

אבל אני בכ"א יציע לה את זה. תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
שתנשום ותדע שזה לוקח זמן אבל עובר.
כמובן לא להתעלם מזה אבל לא להחליט שבגלל שאיקס עזר רק לכמה ימים אז זה שיטה שלא עובדת עליו.
הוא אפילו לא חייב להחזיר את זה באותו יום, הוא הרי מגיע עוד פעמים אז הוא פשוט יחזיר כשהוא מגיע
ולדבר על זה הרבה אם בסיפורים ואם בדיבורים ממוקדים.
ועוד משהו זה לנסות 'לתפוס אותו על חם' כשהוא הלך למקום ולא לקח כלום או לקח פחות ממה שהוא היה רגיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
שתנשום ותדע שזה לוקח זמן אבל עובר.
כמובן לא להתעלם מזה אבל לא להחליט שבגלל שאיקס עזר רק לכמה ימים אז זה שיטה שלא עובדת עליו.
הוא אפילו לא חייב להחזיר את זה באותו יום, הוא הרי מגיע עוד פעמים אז הוא פשוט יחזיר כשהוא מגיע
ולדבר על זה הרבה אם בסיפורים ואם בדיבורים ממוקדים.
ועוד משהו זה לנסות 'לתפוס אותו על חם' כשהוא הלך למקום ולא לקח כלום או לקח פחות ממה שהוא היה רגיל.
תודה!

לא הבנתי את המשפט האחרון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
תודה!

לא הבנתי את המשפט האחרון.
כלומר, הלכו לסבא וסבתא או לחבר או לכל מישהו אחר והוא לא לקח שום דבר או הוא לקח רק משחק אחד במקום עשר? אפילו אם הסיבה שהוא לא לקח זה כי לא היה לו שום דבר בהשג יד לקחת- להדגיש לו- אני כ"כ שמחה שלא לקחת כלום, זה התנהגות ישרה וזה שהצלחת זה אומר שאתה מתבגר ויש לך כח.
וכו'...
פשוט לנסות כמה שיותר לתפוס פעמים שהוא לא לקח כלום ולמקד לו את המבט על זה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

יש לנו ילד כבר בכיתה ה', לומד בחיידר רגיל (ליטאי), הוא ילד מוכשר, חכם מאוד,
אבל הוא מאוד "מתאגר", כלומר הוא פעיל כמה רמות מעל מה שאתם יכולים לשער... וזה גורם להוציא את כל הצוות מהכלים
נוסף לזה יש לו בעיה חברתית, הוא אוהב "להציק" ועל כן הוא קצת לא במרכז החברה

עיקר השאלה שלי,
היא איך להתמודד איתו מול החיידר,
החיידר כבר הודיע לי כמה פעמים, שהוא "לא מתאים"
וזה ברור, אין להם כח אליו
הוא מעייף אותם
[כמו שאמר לי המפקח שלו: "אנחנו צריכים לרדוף אחריו כל היום ולכבות שריפות...."].
ככה זה כבר כמה שנים, והוא "סוחב", בשנה האחרונה המצב החריף, וה"רבנים" מוציאים אותו על בסיס יומיומי כמעט כל היום הוא "בחוץ"... כמה שביקשתי בטוב או באיומים, כבר זה לא עוזר, הם גם משדרים את זה לילד בכמה אופנים...

מה עושים?
יש מנופי לחץ על החיידר מבחינת חוקית? שלא ישיאירו אותו כל היום מחוץ לכיתה? שלא ישלחו אותו לבית כמעט כל יום?

אציין, שהוא עבר אבחונים רבים ובכולם הוא מעל הממוצע, רק שיש לו בעיה של "מוסחות" שאין לזה תרופה ברורה, מלבד סוג מסויים של "ריטלין" שנתנו לו תקופה, אבל זה הביא לו תופעות לוואי משמעותיות שחייבו להפסיק

אודה לכל עצה
או לרעיון על חיידר אחר - בירושלים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה