שיתוף - לביקורת משקפים מיותרים

  • הוסף לסימניות
  • #1
הלך לו איש מדוכא ברחובות קריה. 'אני מרגיש, שאני לא בדרך האמת, שאני לא רואה העולם נכון' אמר לעצמו. לפתע הוא רואה מולו חנות, אשר מעליה נתלה שלט גדול 'משקפי הנשמה'.

נכנס האיש ואמר למוכר, "אפשר להתרשם?" "בבקשה אדוני", אמר המוכר "בחר לך אחרים מהתצוגה".

הסיר האיש את משקפיו הוירטואלים, ולבש במקומם אחרים אלגנטיים, אמר לו המוכר "לך ושוב מחר ואמור לי את התרשמותך". הודה האיש, ויצא מהחנות.

הלך האיש, לקח את רכבו ונסע, הוא הגיע לאחד מהמחסומים בארץ וראה שם כמה עשרות אומללים, אשר בסך הכל ביקשו לבא למקום עבודתם בכה האיש, והמשיך בדרכו. והנה לפניו קבוצת פראי אדם, מעוטרי פאות ארוכות וכיפות צבעוניות ענקיות, נהיתה לו בחילה, ואמר לעצמו 'הנה הם האנשים הטובחים דם האומללים, אלו שראיתי לפני כמה דקות' והמשיך בדרכו והנה הוא רואה שני פרזיטים, אשר אינם תורמים כלום למדינה, ירק האיש, וחמתו בערה בו.

למחרת, בא לחנות, הסיר המוכר את משקפיו ושאל אותו "אתה רוצה אותם?" נזעק האיש "לא ולא! תביא לי אחרים, למה מאלו, שקר ראיתי וגם שנאה, הביא לו המוכר משקפיים אחרים, "קח את זה" אמר המוכר "אותם הרוב קונים, הם המשקפים המסורתיים" הודה האיש, ויצא מהחנות.

והנה בדרכו, הוא רואה קבוצת רוצחים עומדים באותו המחסום מאתמול, ובדמיונו מיד עלה, דם על ידיהם, תיעב אותם האיש. והמשיך עוד כברת דרך, והנה הוא רואה קבוצת מלאכי אדם, עטורי פאות ארוכות וכיפות ענק, ריחם על כיפותיהם, אך אהב את להב הנקמה בעיניהם הוא בא לנשקם אבל עצר בעד עצמו. המשיך בדרכו והנה שוב כאתמול אך שונים מעט, עומדים להם שני פרזיטים, אשר אינם תורמים כלום לצבא מדינתם, ואינם עובדים ומפרנסים אותה בז להם האיש בליבו והמשיך בדרכו.

למחרת, חזר אל חנות המשקפיים, הסיר את המשקפיים, ואמר למוכר "רימית אותי! גם אלו משקפי שקר" ויצא מן החנות, ויצעק אחריו המוכר "אדוני, את משקפים שלך שכחת" אך הוא כבר יצא.

נסע מן החנות, והנה הוא רואה, עומדים להם משרתי לומדי התורה בבדיקת מחסום כדי שלא יזיקו ללומדים, המשיך והנה הוא רואה את עטויי הכיפות גדולות ריחם עליהם על שאינם עוסקים בתורה בכל שעה, ואשר לעיתים מתגרים בלא היתר. המשיך, והנה הוא רואה שני בחורי ישיבה מתוקים מחכים לטרמפ, שאל אותם "מדוע אינכם לומדים כעת?" ויאמרו לו "בין הזמנים צדיק" העלה אותם על רכבו ונסע.

פתאום אחז, רגע אני ללא משקפים!

הו אז חדרה אליו ההבנה, כל העולם עוטים משקפים והם לא חושבים אפילו לרגע שאולי הם לא נצרכים, אולי הם רק מפריעים, אולי הסיבה שהמציאו אותם, זה אך כדי להסתיר את האמת!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #3
תיקנתי גם לאורך כל הקטע.
ראיתי שבאמת כך כתוב באקדמיה ללשון.
ואגב מדברים שם שהרבה טועים בזה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
נפלא!
נ.ב. - משקפיים מיותרים.

תיקנתי גם לאורך כל הקטע.
ראיתי שבאמת כך כתוב באקדמיה ללשון.
ואגב מדברים שם שהרבה טועים בזה.
מאמר בנושא
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מאמר בנושא
דווקא ידעתי ש'מסגרת' זו נקבה :cool:
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #7
קטע מעולה ברמה כזאת שבשביל לצטט קטעים נבחרים עלי לצטט את הקטע כולו.
רעיון סבבה שהכתיבה הקפיצה אותו מאה רמות מעל,
תיקון חשוב של המשקפיים לזכר.
אחלה קטע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
  • הוסף לסימניות
  • #9
יש פה קצת ביקורת או שזה סתם מחמאה על הכתיבה?
תלוי.
אם תכננת שזה יהיה רעיון חדשני ומפוצץ שאף אחד לא עלה עליו לפניך - אז נו, יש לשועל משלים יצירתיים יותר.
אם התכנון היה לקחת את המסר הספציפי הזה, עם משל המשקפיים הבנאלי ולגרום לאנשים לקרוא אותו עד הסוף וליהנות מהכתיבה - הצלחת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

פגשתי את רפול ירחמיאל עשרים דקות לפני התקדש יום הכיפורים. הוא נראה חלוש ותשוש, על סף עילפון.
עולה אמריקאי טיפוסי עליז ואופטימי ברמה בלתי מווסתת. הייתי אומר מנותק, אבל בעצם מחובר היטב למציאות אלטרנטיבית ממחוזות האוטופיה.
אבל עכשיו הוא לא דומה לעצמו. צל אדם.

"זו אימת הדין?" שאלתי את הצל, אך דווקא האדם שלצידו ענה במבטא מתגלגל:
"לא. פשוט עברתי היום 58 צנתורים"

יש פה הסתעפות מעניינת בסיפורו של רפול ירחמיאל, חשבתי לעצמי. האיש עלה כיתה במשיחיות, אבל הפעם לכיוון לא הכי חיובי.

"איך יכול להיות דבר כזה?" הצפתי בפניו את תמיהתי.
"הלב שלך זה מרכז תל אביב? כל הדרכים אליו פקוקות?
וחוץ מזה איך אתה עומד כאן על הרגליים? אתה בטוח שלא חלמת את זה?"

הוא די נעלב:
"ממש לא חלמתי. הרגשתי כל צנתור. היה רטט חזק באזור הלב, וגם שמעתי את הקולות חזק".

ההלם שלי הוכפל. לא די שעבר 58 צנתורים. גם ההרדמה לא הייתה משהו.

"אתה יודע שאתה יכול לתבוע אותם על זה?" ניסיתי להשיט את השיחה ההזויה לעוגן פרקטי יציב.

"כן בטח. אחרי יום כיפור אני מגיש תביעה ענקית".

ואז רטט הנייד בכיס העליון של חולצתו.
"הנה אתה רואה – עוד צנתור!" אמר ומיהר להרים.

את קולו מלא הפאתוס של מנכ"ל "בית לאומלל" שמעתי עד אלי.

"צינתוק, רפול ירחמיאל", תיקנתי אותו.
"קוראים לזה צינתוק. ואגב, אני מבקש להצטרף לתביעת הענק שלך אחרי החג, בשמי ובשם עם מצונתק עד כאב".

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה