שיתוף - לביקורת חסר התפתחות

[שועל ספרות.]

אני כותב את זה מלב כואב:

נכון אני לא הבן אדם החזק שהייתם רוצים לשבת אתו לשיחה או לסתם בילוי, אבל עדיין אני חי נושם ובועט.

נכון, נכון שהרגליים שלי לא חזקות ולכן לא נותנים לי לנסות אפילו ללכת, ובגלל זה אני על מושב גלגלים כזה, אבל למה כשמסיעים אותי ברחוב, אתם מסתכלים עליי, וחלקכם אפילו מחייכים?

זה נכון שאין לי את כישרון הדיבור, בגלל חוסר התפתחות שכלית, אבל למה כשאני מנסה להוציא מילה והיא יוצאת לי מוזר, חלקכם מתקנים אותי, חלקכם מחייכים, וחלקכם אפילו צוחקים.

אתם חושבים שאני חרש אבל תדעו שאני שומע. ולהגיד לידי שאני מסריח, שאי אפשר לעמוד לידי, זה מגעיל! אתם יודעים שאני לא יכול לשלוט בעצמי ואין לי אפשרות לטפל בעצמי, זה לא דבר שהייתם רוצים שאני אגיד עליכם, אם הייתם במצב שלי.

אבל מה לעשות כך נגזר עליי לחיות,

עד שאני אגדל ואהיה לילד.

 

[מֶנַחֵם]

שכחת לציין שאפילו אמא שלך 'שונאת אותך'...

 

[ליליאן]

לא אהבתי בכלל.

תוריד את המשפט האחרון וזה נראה קטע עצוב וראליסטי להחריד.
וזה שאתה משתמש בזה לפאצ' מחויך זה מעצבן אותי.

 

[שועל ספרות.]

לא אהבתי בכלל.

תוריד את המשפט האחרון וזה נראה קטע עצוב וראליסטי להחריד.
וזה שאתה משתמש בזה לפאצ' מחויך זה מעצבן אותי.

כל הנושא הוא שבהתחלה זה נראה תלונה על בני אדם שהם רעים,
ובסוף מובן שאף אחד לא רע ח"ו והכל טוב!
ולאנשים שהם כאלו באמת, מתייחסים נפלא!!

 

[אנונימי 770]

וואוו זה טובבב
א גרויסע רעיון!!

 

[קוביד]

פשוט מדהים.
מקטע דכאוני ומלנכולי, לסיומת קצרצרה וחייכנית.

 

[forty thousand feet]

זה נכון שאין לי את כישרון הדיבור, בגלל חוסר התפתחות שכלית

מה שאי אפשר לומר על מכובדנו @רודיום שעטו מנפיקה הגיגים משובבי נפש, שאי אפשר לומר עליהם שלא ניכר בהם כושר הדיבור ו/או התפתחות שכלית מואצת.

 

[ifatrosh]

אני כותב את זה מלב כואב.

כתוב נהדר.
רק המשפט הזה, לדעתי, לא נכון.
התינוקות מאושרים וטוב להם ברוך ה' (למעט אלו שעוברים התעללות ל"ע).
נראה לי שאפשר לוותר עליו.

 

[אנונימי 770]

רק המשפט הזה, לדעתי, לא נכון.
התינוקות מאושרים וטוב להם ברוך ה' (למעט אלו שעוברים התעללות ל"ע).
נראה לי שאפשר לוותר עליו.

זה כל הקטע שבהתחלה זה נשמע איזה מישהו מוגבל פיזית וקשה לו..
זה נראה לי רק בשביל ההקצנה..

 

[ifatrosh]

זה כל הקטע שבהתחלה זה נשמע איזה מישהו מוגבל פיזית וקשה לו..
זה נראה לי רק בשביל ההקצנה..

ברור לי.
ועדיין נראה לי שלא ייגרע אם יחסר.
במהלך הקריאה כשהבנתי שזה תינוק, הפריע לי הפתיח.
לדעתי.

 

[שועל ספרות.]

כתוב נהדר.
רק המשפט הזה, לדעתי, לא נכון.
התינוקות מאושרים וטוב להם ברוך ה' (למעט אלו שעוברים התעללות ל"ע).
נראה לי שאפשר לוותר עליו.

ברור לי.
ועדיין נראה לי שלא ייגרע אם יחסר.
במהלך הקריאה כשהבנתי שזה תינוק, הפריע לי הפתיח.
לדעתי.

צודקת שבאמת צריך להוריד, למרות שזה

זה נראה לי רק בשביל ההקצנה..

נכון.
והוסר בתודה להנהלה.

 

[שועל ספרות.]

צודקת שבאמת צריך להוריד, למרות שזה

נכון.
והוסר בתודה להנהלה.

החזרתי כי בלי השורה הזו הקטע מובן מהרגע הראשון.

 

[ifatrosh]

החזרתי כי בלי השורה הזו הקטע מובן מהרגע הראשון.

מעריכה את ההתייחסות הרצינית להערה שלי...

 

[שועל ספרות.]

מעריכה את ההתייחסות הרצינית להערה שלי...

אם זה היה בציניות, אסביר.
ההקצנה הזאת, היא כל הקטע!
כי לאף תינוק לא מפריע הדברים האלו בתכלס'.
אלא מה, זה נכתב כדבר בדיוני,
אילו תינוק היה מרגיש מבוגר וחושב כמבוגר,
וא"כ הוא יכול לכתוב בהתחלה גם שזה בכאב,
ולהתלונן על כל הדברים שמפריעים לו למרות שזה לא נכון.

 

[אנונימי 770]

אפשר להוסיף גם שהוא שורט את עצמו, כועסים עליו קצת אבל מבינים ומכילים את זה

 

[ביזנסטורי - אילה]

אני כותב את זה מלב כואב:

נכון אני לא הבן אדם החזק שהייתם רוצים לשבת אתו לשיחה או לסתם בילוי, אבל עדיין אני חי נושם ובועט.

נכון, נכון שהרגליים שלי לא חזקות ולכן לא נותנים לי לנסות אפילו ללכת, ובגלל זה אני על מושב גלגלים כזה, אבל למה כשמסיעים אותי ברחוב, אתם מסתכלים עליי, וחלקכם אפילו מחייכים?

זה נכון שאין לי את כישרון הדיבור, בגלל חוסר התפתחות שכלית, אבל למה כשאני מנסה להוציא מילה והיא יוצאת לי מוזר, חלקכם מתקנים אותי, חלקכם מחייכים, וחלקכם אפילו צוחקים.

אתם חושבים שאני חרש אבל תדעו שאני שומע. ולהגיד לידי שאני מסריח, שאי אפשר לעמוד לידי, זה מגעיל! אתם יודעים שאני לא יכול לשלוט בעצמי ואין לי אפשרות לטפל בעצמי, זה לא דבר שהייתם רוצים שאני אגיד עליכם, אם הייתם במצב שלי.

אבל מה לעשות כך נגזר עליי לחיות,

עד שאני אגדל ואהיה לילד.

אני כותב את זה מלב מכיר תודה:

אני לא אדם חזק, לא הייתם יושבים איתי לשיחה או סתם בילוי, אבל אני חי, נושם ונוכח.

הרגליים שלי לא מספיק חזקות ולכן אתם עוזרים לי כשאני מנסה ללכת, או מובילים אותי על כסא עם גלגלים ברחוב, שם אני מקבל שמש וחיוכים מאנשים ומהעולם.

אני לא מאד מוכשר בדיבור כי המח שלי עדיין מתפתח, אבל כשאני מנסה להוציא מילה והיא יוצאת קצת מוזר, חלקכם מתקנים אותי וכולכם מחייכים אליי וצוחקים איתי ביחד.

אני שומע טוב, אני שומע אתכם מבטיחים לי שבעוד רגע אהיה נקי יותר ובגלל שאני לא יכול לטפל בעצמי, אני מודה לכם כל כך שאתם עושים את זה במקומי ברגישות ובאכפתיות.

כך אני חי.

ואולי,
יבואו שנים
ובו אני אהיה החזק
וזה יהיה הזמן שלי
להכיר לכם טובה על הכל.

 

[ifatrosh]

אני כותב את זה מלב מכיר תודה:

אני לא אדם חזק, לא הייתם יושבים איתי לשיחה או סתם בילוי, אבל אני חי, נושם ונוכח.

הרגליים שלי לא מספיק חזקות ולכן אתם עוזרים לי כשאני מנסה ללכת, או מובילים אותי על כסא עם גלגלים ברחוב, שם אני מקבל שמש וחיוכים מאנשים ומהעולם.

אני לא מאד מוכשר בדיבור כי המח שלי עדיין מתפתח, אבל כשאני מנסה להוציא מילה והיא יוצאת קצת מוזר, חלקכם מתקנים אותי וכולכם מחייכים אליי וצוחקים איתי ביחד.

אני שומע טוב, אני שומע אתכם מבטיחים לי שבעוד רגע אהיה נקי יותר ובגלל שאני לא יכול לטפל בעצמי, אני מודה לכם כל כך שאתם עושים את זה במקומי ברגישות ובאכפתיות.

כך אני חי.

ואולי,
יבואו שנים
ובו אני אהיה החזק
וזה יהיה הזמן שלי
להכיר לכם טובה על הכל.

יפה ואופטימי מאוד. לדעתי, ברור שזה תינוק, לא?
נראה שהכוונה של @רודיום להסתיר את זהות הכותב ולהפתיע בסוף. וזה כתוב נהדר.
חשבתי שהמשפט הראשון קצת מקלקל. אבל לאור הניסוי והטעייה שנעשה לעיל התברר שכמו שכתוב מלכתחילה- עדיף.

 

[מירער]

אולי אפשר משהו ביניים, כמו אני כותב לכם מעומק לבי. בלי 'כואב' ובלי 'מכיר תודה'.
מצד אחד ההטעיה תמשיך, אבל יהיה אמת גם אחרי שמתברר ההסבר האמיתי.

ובכלל, יש מקום לדון על דברים כאלה, אם צריך לדייק שהכל יהיה נכון, כמו שהיה בפוסט המפורסם התקופה הרעה שלי, של @הדוויג-דיו וקסת-עבדקן, מה שדנו שם לגבי הכותרת.

 

[שועל ספרות.]

כמו שהיה בפוסט המפורסם התקופה הרעה שלי, של @הדוויג-דיו וקסת-עבדקן, מה שדנו שם לגבי הכותרת.

לאנשים יש רגש נוסף כשמגיעים אל הילדים, אפילו כשזה בהומור,
כמו שם, גם כאן. זה מדהים!!
אבל עדיין. הכותב, כשהוא כותב את הקטע, זה ברוח טובה לגמרי, ולפעמים הוא מקצין והוא לא מתכוון לכל רע.

 

[forty thousand feet]

רבותי, למה לרצוח את נפש האמן, היוצרת, הבונָה, וכי מעולם לא שמעתם על אמנות חופשית, והבעת רעיונות אבסטרקטיים נשגבים בשורות מלל צפוף? כך הרגיש האמן, כך שרבט קולמוסו, וכך מצאה נפשו מנוח מסערות החיים, ומי אנו - קטני מעש, קרוצי חומר, כי נביט אל ההרים הרמים והנשאים ואל מכרות ה @רודיום , ונֹאמר 'אנחנו יודעים לעשות זאת יותר טוב'! יתכבד נא המון העם - הנרגז על רוחו של האמן - לשבת אף הוא תחת גפנו ותאנתו, ליטול נוצתו בידו, ולכתוב בכל אשר תאַוֶה נפשו ביין בבקר ובצאן, בשָׁמים ובאדמה, רק הניחו נא לאמן לכתוב את יצירותיו. אנא! בשם איגוד האמנים החופשיים בטיבט.
וכבר אמר החכם: 'נפש האמן מי ידע'?