דרוש מידע הִרְהוּרִים אַחֲרֵי הָאוֹר (על ובעקבות הספר "שניה לפני האור")

[Talya kadosh]

זה לא על חשבוני.
אני חושבת שאין כל כך על מה להתווכח בעניין, כי זה לא ישנה דבר... גדלנו שונה.
זו הדרך שלי ואני מאמינה בה. וזו שלך. ואין כאן שום בעיה, שבעים פנים לתורה. אני מכבדת ומקבלת. העיקר שיתמו חטאים מן הארץ ולא חוטאים.

 

[שולי איטח]

הוא בבית? אם לא השיגו ביביסיטר האשה יכולה ללכת לעבודה? אז כן, חוש. חופש של משפחות עם קטנים ושל עבודות אמיתיות שהן לא במערכתת החינוך.

הייתי אשת אברך והיית אשת חצי עובד, וזה עוול להתעלם מהנקודה הזאת. אולי נאמר - שטחי. אגב כל אלה שנפגעו מקודם על מה שרותי אמרה "לא הבינו את הספר"
זו מורכבות. היא לא סותרת שאיפות וטוב אבסולוטי ומחויבות.
אבל אין אפשר להיות בני תורה בלי אמת פנימית וכנות?

ח"ו לא התכונתי לגרום עול לאף אחד
תתפלאי אבל הרבה מאוד אברכים שאני מכירה לא בבית בבין הזמנים!! בודאי לא יום שלם אולי יותר אחרי הצהריים
ולא , אם אין ביביסטר או גנון או קיטנה האישה מנסה להסתדר בדיוק כמו בזמן עצמו שרק אם אין שום ברירה
כי גם בזמן וגם אשת עובד אם אין ברירה הוא יפסיד

ומדברת ממקום של עבודה אמיתית של הרבה שעות
כיום יש לי כבר גדולים אבל בעבר באמת החופשים היו קריעה מטורפת!! של למצוא כל יום ויום סידור לילדים
וחצאי ורבעי קיטנות ובייבסיטר וליפול על הסבתות

שוב באמת הפנימית ובהרבה כנות יש הרבה במה שאת אומרת אבל זה מאוד תלוי איזה אברך ואיזה עובד
יש הרבה עובדים שיכולים להרשות לעצמם חופשים גמישות בשעות חיסורים(על חשבונם אבל ללא כעס)
ויש עובדים שחייבים לתקתק
כנל יש אברכים שהמחייב של הכולל(המחייב העצמי) והמחייב של נניח ישיבת בין הזמנים או החברותות שקבעו
ופה נכנס גם הנקיפות מצפון של האשה שנקרעת ולא רוצה לבקש רק אם אין לה ברירה
והרגילה את בעלה שלשמור על הילדים בבוקר כשאין סידור הוא בכלל לא אופציה

נראה לי שהצעירים של היום כן מורגלים בזה יותר, שהבעל האברך נשאר עם ילדים חולים בחופשים וכד, כנראה המציאות של אין ברירה וסבתות רחוקות ועובדות יצר אותה
מרגישה שאצל הרבה בגילי לא העלנו על דעתינו שהבעל יכול לשמור יום שלם על ילד קטן חולה , או לקחת אותו לרופא, או לקחת אותו לטיפת חלב

 

[מה יש]

מרגישה שאצל הרבה בגילי לא העלנו על דעתינו שהבעל יכול לשמור יום שלם על ילד קטן חולה , או לקחת אותו לרופא, או לקחת אותו לטיפת חלב

זה כבר נושא אחר וקשור למעורבות גברית.
אני גם מניחהשלא ביקשתן בארוחת ערב מהבעל ללכת לחתל/לסיי עלקטן בשירותים/ להטיס מטוסי חביתות לחלק מהפיות, נכון?

 

[shira bira]

מרגישה שאצל הרבה בגילי לא העלנו על דעתינו שהבעל יכול לשמור יום שלם על ילד קטן חולה , או לקחת אותו לרופא, או לקחת אותו לטיפת חלב

אם היה צורך זה היה עולה בדעתכן גם עולה. רוב בנות גילך היו מורות וסיימו לעבוד מוקדם, היו להן חופשים ואכן סבתא היתה זמינה יותר.
בסוף בסוף השינויים החברתיים הקרדינליים אינם פרי אידאל בלבד. הם בעיקר תוצרי אילוץ וכורח.
ובעצם סיכמת בעצמך את חלק מן הסיבות האפשריות:

המציאות של אין ברירה וסבתות רחוקות ועובדות יצר אותה

ועבודה רחוקה מן הבית והיקף משרה גדול יותר (גם למורות) ועוד ועוד.

 

[שולי איטח]

זה כבר נושא אחר וקשור למעורבות גברית.
אני גם מניחהשלא ביקשתן בארוחת ערב מהבעל ללכת לחתל/לסיי עלקטן בשירותים/ להטיס מטוסי חביתות לחלק מהפיות, נכון?

דוקא כן
לא כ"כ ממקום של מעורבות גברית כמו ממקום שזה לא אופציה שהבעל יעשה את זה על חשבון הלימוד/העבודה
אבל אם הוא בבית אז למה לא?
במבט לאחור וכמובן לא מצטערת על כל שניה שלא ביטלנו, אבל זה לא היה הגיוני ונכון
יש צרכים של ילדים ובית שקודמים .

אם היה צורך זה היה עולה בדעתכן גם עולה. רוב בנות גילך היו מורות וסיימו לעבוד מוקדם, היו להן חופשים ואכן סבתא היתה זמינה יותר.
בסוף בסוף השינויים החברתיים הקרדינליים אינם פרי אידאל בלבד. הם בעיקר תוצרי אילוץ וכורח.
ובעצם סיכמת בעצמך את חלק מן הסיבות האפשריות:

ועבודה רחוקה מן הבית והיקף משרה גדול יותר (גם למורות) ועוד ועוד.

היה צורך מאוד!! רק לא לכולם ולא לרובם
ולכן גם אני והרבה הרבה כמותי שעבדנו משרה מלאה ורחוקה נאלצנו להסתדר
כמו שאת אומרת שבסוף ההכרח יוצר את המציאות

והמעניין הוא שהיום כן אשאיר ילד חולה עם אביו אם אין ברירה, כי במבט של אמא בוגרת תינוק חולה צריך את המיטה שלו ואת אחד ההורים ולא כל סידור אחר(במיוחד שפתאום קולטים כמה לא נכון לנצל אחרים בגלל האידיאל שלנו)

 

[החכמה צודקת]

זה גם מה זה לא נכון לחשוב שאם משאירים ילד עם בעל שלומד זה זלזול בערך הלימוד
כי מבחינתי צריך להסתכל על המכלול ואם הבעל לא יישאר ביום - יומיים האלה בבית
אז ההפחתה במשכורת אולי תפריע בלימוד יותר מיום-יומיים..........
ככה שאין בזה כללים.

 

[טילון]

שוב באמת הפנימית ובהרבה כנות יש הרבה במה שאת אומרת אבל זה מאוד תלוי איזה אברך ואיזה עובד
יש הרבה עובדים שיכולים להרשות לעצמם חופשים גמישות בשעות חיסורים(על חשבונם אבל ללא כעס)
ויש עובדים שחייבים לתקתק
כנל יש אברכים שהמחייב של הכולל(המחייב העצמי) והמחייב של נניח ישיבת בין הזמנים או החברותות שקבעו
ופה נכנס גם הנקיפות מצפון של האשה שנקרעת ולא רוצה לבקש רק אם אין לה ברירה
והרגילה את בעלה שלשמור על הילדים בבוקר כשאין סידור הוא בכלל לא אופציה

מי שחשוב לה לא לבטל דקה של לימוד, גם לא בבין הזמנים או בין הסדרים, אם בעלה יצא לעבוד בגלל צרכי פרנסה, לא יהיה יותר עזרה ממנו בבית, אלא להפך. כי אז יהיה לו פחות זמן ללמוד כי העבודה תופסת זמן, אז עוד יותר חשוב לא לבטל מהזמן שכן נשאר לו ללמוד.
כמובן שמבחינה כלכלית יהיה לה קל יותר, ואז אולי היא תוכל להרשות לעצמה יותר עזרה חיצונית או לעבוד פחות קשה, וזה משמעותי מאד. אבל הנוכחות של הבעל בבית לא תגדל אלא תקטן.
הנכתב מתייחס למי שבעלה יצא לעבוד בגלל קשיי פרנסה, ואז מן הסתם אם יישאר לו זמן אחרי העבודה הוא ינצל אותו ללימוד, ולא למי שבעלה יצא כי לא הסתדר במסגרת הכולל (ואז מן הסתם גם כאברך הוא הרשה לעצמו לשמור על ילד חולה בבוקר, כי היתה לו סיבה טובה מבחינתו להיעדר מהכולל)

 

[טינטין!]

(במיוחד שפתאום קולטים כמה לא נכון לנצל אחרים בגלל האידיאל שלנו)

מדויק!!!

 

[שולי איטח]

ולגבי אדם עובד שיש לו שיעור קבוע /כולל ערב
לפעמים בהרגשה שלי יש הרבה יותר מה להעריך את אשתו בכל אופן אם היא שייכת לליטאים השמורים שרובם אברכים
ומתנהגת בלבוש ובהכל כמו בית שמור אברכי .
קודם כל לעיתים קשה לה עם הסטטוס של להיות אשת לא אברך
וגם היא מקריבה על השעות הבודדת שיש להם יחד בערב ומותרת על השכבה/יציאה לשמחות וכו
(כאשר בסביבה אין את הערכה למשפט של אני לא מבטלת משיעור דך היומי וכו)

במיוחד שמי שזכתה ובעלה אברך רציני ומסופק האושר ותחושת המיצוי והגשמת האידיאל נותן כח והרבה

מי שחשוב לה לא לבטל דקה של לימוד, גם לא בבין הזמנים או בין הסדרים, אם בעלה יצא לעבוד בגלל צרכי פרנסה, לא יהיה יותר עזרה ממנו בבית, אלא להפך. כי אז יהיה לו פחות זמן ללמוד כי העבודה תופסת זמן, אז עוד יותר חשוב לא לבטל מהזמן שכן נשאר לו ללמוד.
כמובן שמבחינה כלכלית יהיה לה קל יותר, ואז אולי היא תוכל להרשות לעצמה יותר עזרה חיצונית או לעבוד פחות קשה, וזה משמעותי מאד. אבל הנוכחות של הבעל בבית לא תגדל אלא תקטן.
הנכתב מתייחס למי שבעלה יצא לעבוד בגלל קשיי פרנסה, ואז מן הסתם אם יישאר לו זמן אחרי העבודה הוא ינצל אותו ללימוד, ולא למי שבעלה יצא כי לא הסתדר במסגרת הכולל (ואז מן הסתם גם כאברך הוא הרשה לעצמו לשמור על ילד חולה בבוקר, כי היתה לו סיבה טובה מבחינתו להיעדר מהכולל)

מצטטת לך תגובה שרשמתי לפני כמה דפים

 

[טקטית]

כמובן שמבחינה כלכלית יהיה לה קל יותר, ואז אולי היא תוכל להרשות לעצמה יותר עזרה חיצונית או לעבוד פחות קשה, וזה משמעותי מאד. אבל הנוכחות של הבעל בבית לא תגדל אלא תקטן.

זה גם משמעותי מאוד.
אם כל שקל פחות קריטי לה.
היא תוכל להשאר בבית בלב קל עם ילד חולה או ילד בחופש.
העובדה שנשים בוחרות להשאיר ילד חולה עם אבא-
לא נובעת חליל מזלזול בלימוד אלא מצורך קיומי במשכורת מלאה.

 

[מה יש]

אולי צריך לחשוב גם על הילד ואם הוא חולה הוא זקוק לאמא/אבא?
רב הילדים שהם חולים לא מתאים להם שיטלטלו אותם לסבא/סבתא וגרוע מזזה בייביסיטר.
אצלינו בעבודה זה ברור שנשים מחסרות יותר מגברים כי הן אמהות וילד חולה צריך אמא (מקום עבודה חילוני)
ואחת אמרה לי שבעלה הסביר שהיא תישאר ולא הוא כי הוא משתגע מלהיות עם הילד והיא לא..
תורה זה חשוב. באמת. בעלי אברך. אבל החיוב הוא ללמוד תורה בכל זמן שאפשר
ואבא שלי אברך יקר בגיל 60 פלוס (אברך רציני מאד) הסביר לי פעם כשאמא שלי היתה מאושפזת שלא אעיף אותו כל הזמן מהבית לכולל כי עכשיו יש לו תפקיד אחר.
זה לא מנע ממנו כשגדלו הילדים ללכת ללמוד ב4 כל בוקר כי זה היה הזמן שהרגיש שזה לא יבוא על חשבון הבית.
וחוצמזה די עם הדיון הזה בא נדבר על הספר הוא הרבה יותר יפה מהדקדוקים האלו שהם כ"כ אינדיווינדואליים ולא מתאימים לפורום כי יש בכל סיטואציה בערך 10 משתנים שלא ניתן לתאר (מי הבעל ומי הילד ומה המחלה. ומי האמא. ומה עבודתה. ויחסיה עם המעסיק. והכולל איזה כולל. ובכמה ימים מדובר. וכמה ילדים כבר היו חולים החודש. ואם האברך כרגע בתקופה שמסתדר בכולל אן שיש סוגיה מעצבנת כבר כמה ימים והאוורור בסיבה טובה יעשה לו טוב וכו וכו' עד אינסוף)
המיוחד בספר הוא לא הדיונים לטעמי אלא כתיבת העומק המנגנת כ"כ יפה אז תתעלו מעל הפרטים הקטנים שעקצצו לכם ותרוצו לנגן את הספר הזה שוב...

 

[גברת חוקרת]

מסכימה לחלוטין שהדיונים אודות אברכים ואברכיוּת כבר סטו לחלוטין מהדיון המקורי שעסק בספר "שניה לפני האור", בדמויות שמופיעות בו, בנושאים שהוא מעלה, ברגשות שהוא עורר אצל הקוראים.
הדיונים מסביב כבר מיצו את עצמם

 

[אפרסמון2]

מסכימה לחלוטין שהדיונים אודות אברכים ואברכיוּת כבר סטו לחלוטין מהדיון המקורי שעסק בספר "שניה לפני האור", בדמויות שמופיעות בו, בנושאים שהוא מעלה, ברגשות שהוא עורר אצל הקוראים.
הדיונים מסביב כבר מיצו את עצמם

רק בכדי לחדד: האשכול לא מיצה את עצמו!! יש לי עוד פרקים... רק לא מוצא את הזמן לכתוב אותם ):

 

[חגלה]

רק בכדי לחדד: האשכול לא מיצה את עצמו!! יש לי עוד פרקים... רק לא מוצא את הזמן לכתוב אותם ):

למה לא באשכול כתיבה?

 

[מה יש]

שכולנו נוכל להגיב..

 

[חסידויסית]

חברה אמרה לי פעם ששאלו את הרב שטיינמן מי צריך להשאר עם ילד חולה, הבעל שזה ביטול תורה או האשה שאם תחסיר יותר מדי בעבודה תפוטר וכו' ולא תוכל להחזיק בית של תורה.
ענה הרב שטיינמן זצוק"ל שצריך לעשות בזה חצי האשה וחצי הבעל.

 

[SHILATI]

@חסידויסית סוף סוף!
הייתה אצלנו עובדת שכל שני וחמישי הילד היה חולה, וחלילה חלילה מלבטל את הבעל, אז היא פשוט לא מגיעה, ודופקת את המערכת, וכולם נרתמים באטרף להשלים את החסר שלה, וכשהעזתי בקול לומר שזה בסדר שהבעל יעשה איתה תורנות, הייתי נראית ונחשבת ככופרת.
וכמו שאמרה @שולי איטח אידאלים, לא על חשבון אחרים!
אשת אברך זוהי זכות עצומה שלא כולם זוכים לה וגם חובה, חובה גם להסתכל מה קורה עם הסביבה, הסביבה תשמח להירתם ולעזור עד גבול מסוים!
והאמת שמה שמלמדים בסמינרים על בית של תורה, לא באמת מובן עד שלא חווים את זה.
בית של תורה אמיתי כמו שרותי קפלר מתארת בספרה, האם זה נכון לומר שהוא נדיר?
וגם נדיר בסבל שמתואר שם?
ו...אני מעריצה של הכתיבה המיוחדת והנדירה של @Ruty Kepler ובאמצע לקרוא את הספר, וחושבת שלא משנה מה, צורת הכתיבה היא משהו שקשה למצוא היום. כישרון. באמת.

 

[bnoya]

הייתה אצלנו עובדת שכל שני וחמישי הילד היה חולה, וחלילה חלילה מלבטל את הבעל, אז היא פשוט לא מגיעה, ודופקת את המערכת, וכולם נרתמים באטרף להשלים את החסר שלה, וכשהעזתי בקול לומר שזה בסדר שהבעל יעשה איתה תורנות, הייתי נראית ונחשבת ככופרת.

הערת סוגריים... מי שעושה כזה דבר ויודעת לנצל ולדפוק את המערכת, היתה עושה את זה גם אם בעלה היה עובד.. פשוט טיפוס של אנשים
רק שמצאה תירוץ להסתתר מאחוריו. סוג של קרדום לחפור בה....

 

[SHILATI]

רק שמצאה תירוץ להסתתר מאחוריו. סוג של קרדום לחפור בה....

צודקת כ"כ...

 

[bracha5]

מדויק!!!

היום א"א לנצל גם אם רוצים!
פעם הרבה אמהות היו בבית והילדים יכלו ללכת לחברים, וזה נהנה וזה לא חסר (אפשר תמיד להחזיר בדרכים אחרות).
היום בהרבה מאוד בתים האמהות עובדות או שחוקות מעבודה אינטנסיבית, ולא יכולות להיות נחמדות.