- הוסף לסימניות
- #381
מסכימה ששוע הוא דמות קצה. יצא לי להכיר רק אחד ברמת ניתוקו מהחיים בדורינו.
אני מכירה כמה וכמה כאלו. (כלומר, את נשותיהם...)
והיו עוד ששלחו לי תגובות מזדהות.
1. הספר נכתב ומיועד לכולם ,ומשכך לא ניתן לבחון את הספר רק במשקפיים של אשת אברך המבינה את המורכבות,
אלא גם במשקפיים של בת סמינר,
2. והמסקנה העולה מהספר היא, שלהתחתן עם אברך זה דבר שאינו מובן מאליו כלל 3. שזה מנוגד בהחלט לחינוך הליטאי הקלאסי, ודמות הקצה של שוע שאין לה שום אחיזה בחיי האברכות של ימינו, בספר 4. 5. כביכול הבחירה היא בין דמות הקצה של שוע לבין הבחור העובד.
90 אחוז מהאברכים מעורבים בעול הבית ,לוקחים ומחזירים את הילדים וכו' ונמצאים בבית בשעות הקריטיות של ההשכבה.
6. אין באמת הרבה בתי אברכים שאפשר להגיד עליהם את הביטוי הבומבסטי ש"מוסרים את הנפש" מעבר לבית אחר ששני ההורים עובדים במשרה מלאה, הקושי הוא בעיקר כלכלי.
1. הספר לא מיועד לכולם. הוא ספר מבוגרים במוצהר. גם כריכתו הותאמה לכך.
2. אכן, להתחתן עם אברך זה דבר שאינו מובן מאליו כלל.
3. החינוך הליטאי הקלאסי אינו קשור לספר, היות והוא מדבר על אברך חסידי. זו חלק מההתמודדות של נחמי. השוני בין המגזרים לעניין אברכות, כבר נכתב רבות פה באשכול.
4. הספר מבהיר יפה שהבחירה אינה בין 'דמות הקצה של שוע - לבחור עובד'. בדיוק בשביל זה נברא מוישי שפינדר, שתופס מקום נרחב בספר, כאברך יוזמתי ופעיל, שהוא אנטיתזה של העילוי הרחפן.
5. מי שפספס את הקטע שבו נחמי באה לעזור לאחותה בליל שבת ורואה שמוישי כבר תיקן הכל, וחושבת שעוד רגע תמות מקנאה ומגלה שלא, כנראה קרא את הספר דף כן דף לא.
6. כמעט כל אשת אברך בזמננו מוסרת נפשה על חיי האברכות. ולומר ש'הקושי הוא בעיקר כלכלי', זה פשוט ניתוק מהמציאות. הכלכלי משליך על כל תחומי החיים.
הנושאים החמים