דיון מטרות הכתיבה

  • הוסף לסימניות
  • #21
מהן המטרות שלכם בכתיבה?
לייקים? כסף? פרסום? כבוד? שחרור אישי? הסדרת מחשבות? פיתוח מהירות הקלדה?
כותבת למגירה הוירטואלית שלי ולרוב זה יהיה כדי לסדר את הבלאגן בראש (משום מה הוא תמיד נשאר מבולגן;)).
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ירד הקטע החשוב מההודעה שלי,
בהתחלה לייקים, לאחמ"כ (כיום) שחרור אישי,
בעתיד, בעז"ה כסף.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #23
לפי התשובות פה, אני חושבת שהשאלה לא הייתה מדויקת מספיק.
יש לָמָּה ויש לְמָה.

לְמָה אני כותבת- כלומר, מהן המטרות שלי?


לָמָּה אני כותבת, כלומר, מהם המניעים שלי?
ובכן, יש רבים...
אהבה לדבר. ביטוי. דיוק רעיונות. רצון להשפיע. דרך להעביר את מה שאני רוצה להעביר (נמנעת בכוונה מהשימוש במילה "מסרים"). אהממ... כנראה גם קצת כבוד. ואולי יש עוד...
יפה אמרת!

יש גם למה - מה מאפשר לי לכתוב: כי יש לי כישרון. כי זה בא לי בקלות.
יש גם למה - מה משתנה אצלי בפעולה של הכתיבה: כי זה מרגיע אותי, כי זה מסדר את המחשבות שלי וכולי
על זה כולם ענו. אף אחד לא ענה על הלמות שלך וזה הכי מעניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
גילוי נאות: פוסט זה נכתב בשל האתגר הנוכחי והדיון על תועלתו בנספח.

לכל כותב יש מטרה אותה הוא משיג בכתיבתו. אחרת - הוא לא היה כותב. המטרות, כמובן, שונות ומשונות, כל אחד לפי דרכו ומה שהוא מחפש בחייו.
שאלתי היא:
1. מהן המטרות שלכם בכתיבה?
לייקים? כסף? פרסום? כבוד? שחרור אישי? הסדרת מחשבות? פיתוח מהירות הקלדה?
2. נניח ואנו מכניסים את כל הכותבים בעולם למועדון, וכעת רוצים לחלק אותם לפי אולמות. תפקידכם הוא לחלק אותם לפי המניעים שלהם לכתוב.
הכתיבה משחררת, מסדרת מחשבות.
יש לי חלום (כמו כל כותב) להוציא ספר (רק שצריך בשביל זה מזומנים או קשרים)

לדעתי, כולם מתחילים לכתוב מסיבות רגשיות, כדי לשחרר להירגע וכו'. הכרתי אחת שהתחילה לכתוב כדי להרוויח כסף ודווקא הלך לה מצוין כבר כתבה שלושה רבי מכר.
מי שמצליח להתפרסם, כבר כותב לשם פרנסה.

את השאלה הסוגרת, לא הבנתי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
1. מהן המטרות שלכם בכתיבה?
לייקים? כסף? פרסום? כבוד? שחרור אישי? הסדרת מחשבות? פיתוח מהירות הקלדה?
בשירים- שחרור אישי והסדרת מחשבות.
בסיפורים- להשתפר יותר ויותר, תחביב וכישרון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
את השאלה הסוגרת, לא הבנתי...
למרות שענית עליה, בעקיפין.
שאלתי האם ניתן לדעתכם להכליל את המניעים השונים, כך שיווצרו קטגוריות בודדות שכוללות את כל הסופרים. חילקת את זה בתשובתך ל:
מתחילים לכתוב מסיבות רגשיות
מי שמצליח להתפרסם, כבר כותב לשם פרנסה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
יש לי חלום (כמו כל כותב) להוציא ספר (רק שצריך בשביל זה מזומנים או קשרים)
רוצה לפרט לי על זה?
מזומנים- הגיוני, כמו כל עסק ראשוני שאתה משקיע בו,
קשרים- ?
יצאתי התמימה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
רוצה לפרט לי על זה?
מזומנים- הגיוני, כמו כל עסק ראשוני שאתה משקיע בו,
קשרים- ?
יצאתי התמימה?
הגיוני, לא?
אם יש לי הוצאת ספרים/עיתון/ ירחון (מובן הרעיון)
ובין כל החומרים החדשים שאקבל יהיו גם של אחיין/גיסה/בת דוד-
או אפילו שכנה...
מובן שתהיה להם זכות ראשונים.
והאחרים?
שישלמו;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
שחרור רגשות.
להעביר מסרים.
לחנך את העולם.
וברור, נו, גם כסף אפעס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
1. המטרות שלי?
למען ההנאה, סוג של תחביב שתמיד שאפתי לפתח.
מהאלה עם הלחיים הסמוקות מהדודות שתמיד צבטו להם בלחי עם תחזיות "זאתי, תהיה סופרת דגולה זאתי!"

2. הייתי מחלקת את סוגי הכותבים לפי סגנון השיח של הסופר עם הקהל.
לצורך ההסבר: יש את ה"דוגרים", יש את הרציניים בעלי המשלב הלשוני הגבוה, יש את ההומור הציני המושחז, ויש את הפשטות.(ועוד ועוד, מקווה שהבנתם את הכיוון)
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
העובדים - כותבים נטו לפרנסה, מנסים להכניס גם שחרור אישי והסדרת מחשבות והשראות... לא תמיד הולך. מקסימום משתפרת מהירות הקלדה.
אלה שלא - כותבים רק כשיש השראה, מסדרים מחשבות, מנסים להשתחרר, וחולמים בעתיד על כבוד, פרסום, השפעה, אה, וגם פרנסה...
לא חושבת שכותבים רק בשביל פרנסה
כי מי שהמטרה שלו זה נטו פרנסה היה בוחר בעבודה מכניסה יותר.

זה שילוב
אני כותבת בשביל פרנסה וברוך ד' מתפרנסת יפה
אבל בפירוש גם בשביל להביע את עצמי ובשביל להשפיע על העולם:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אבל זה יכול להסביר למה יש ספרים/טקסטים שנראים כמו שהם נראים.
מסכימה.
יש ספרים שאת פשוט מרגישה זלזול לאינטלגנציה ודרומה משם,
והקטע הוא - שהם נקנים בהמוניהם.
אוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אני אוהבת את הוואו המדהים הזה שקורה כשיש עלילה.
אין את זה באף תחום אחר בחיים.
לך אין את זה באף תחום אחר בחיים...
תתפלאי שכל אחד אוהב משהו אחר?
הכרתי מישהי, פרופסור למתמטיקה, שהיתה מתלהבת מ1+1=2 ממש כמו שאני נהניתי ממילים משובחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אין סיבה לכעוס.
אין סיבה לכעוס???
כבר 3 שנים לא הכנסתי סופר\ת שחדשה לי, למדף.
הרמה של הספרים שניסיתי הייתה כל כך נמוכה שכמעט והבטחתי לא לנסות שוב (ואלו שניסיתי, לגמרי לא היו פעמים ספורות, היו הסופרים שנקראים מה'שורה הראשונה':sick: - סורי על האימוג'י)

ספר שלא עובר עריכה ספרותית, או כזה שנכתב נטו מ"כשרון" בלי לדעת על מה ואיך, וגם - ספר שהעלילה נבנתה "תןך כדי" בלי תכנון מקדים ופאנץ' מעניין, הוא פשוט בל תשחית מטורף של נייר וגזל זמן ענקי של הקוראים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
@תמר לבין מה בעינייך ספר ברמה גבוהה?

ועוד משהו: מסתבר שכשחברה של הוצאה לאור מוציאה ספר, הם בודקים שהוא סביר ומעלה.
אין סיכוי שלא מעבירים שום-כלום-בכלללא עריכה או ביקורת.
חבל סתם להעליל;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
1. ספר שלא עובר עריכה ספרותית, 2. כזה שנכתב נטו מ"כשרון" בלי לדעת על מה ואיך, 3.- ספר שהעלילה נבנתה "תןך כדי" בלי תכנון מקדים ופאנץ' מעניין.
.
אולי אני קצת נוראית בקטע הזה, אבל מלבקר אחרים (וזו יכולה להיות ביקורת טובה), למדתי להיות סופרת.
זוכרת את עצמי מבקרת בגיל 6 את מנוחה פוקס, ובגיל 14 את ג'י. קי. רולינג. -אמיתי, על קוצו של פסיק, נכון, אבל זה אפלו יותר קשה.
ומה זה ספר ערוך בעיניי?
ספר שאין בו מילה מיותרת. זוכרת שקראתי ספר שהמליצו לי עלייו בעיניים נוצצות (אתם בטוח מכירים את הסופר\ת), והיתה שם סצנה שלמה! שכל מה שסופר בה היה שהאיש מאוד חזק וכולם מכבדים אותו.
זה ספר???
שואלת בכאב.

***אגב, אני ממש לא חושבת שאני מושלמת ויכולה להיות מלכת העולם בכתיבה. יודעת את החסרונות שלי. וזו הסיבה שאני מעלה לכאן את הספר שלי "אויב כפול", שעבר עריכה והוצאתי עליו אלפי שקלים, והוא עוד לא בחנויות. הוא פשוט לא עמד ברף שהצבתי לעצמי, והרף היה ספר כמו של ג'י.קי. רולינג, רק יותר יפה.***
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
אין סיבה לכעוס???
כבר 3 שנים לא הכנסתי סופר\ת שחדשה לי, למדף.
הרמה של הספרים שניסיתי הייתה כל כך נמוכה שכמעט והבטחתי לא לנסות שוב (ואלו שניסיתי, לגמרי לא היו פעמים ספורות, היו הסופרים שנקראים מה'שורה הראשונה':sick: - סורי על האימוג'י)

ספר שלא עובר עריכה ספרותית, או כזה שנכתב נטו מ"כשרון" בלי לדעת על מה ואיך, וגם - ספר שהעלילה נבנתה "תןך כדי" בלי תכנון מקדים ופאנץ' מעניין, הוא פשוט בל תשחית מטורף של נייר וגזל זמן ענקי של הקוראים.
כל מילה!
היום אנשים מוציאים ספר בפליק. (והכתיבה והעלילה, התוכן והרמה לא תמיד משהו)
ועוד משהו: מסתבר שכשחברה של הוצאה לאור מוציאה ספר, הם בודקים שהוא סביר ומעלה.
אין סיכוי שלא מעבירים שום-כלום-בכלללא עריכה או ביקורת.
חבל סתם להעליל;)
לא קשה בכלל לעבור את הביקורת של ההוצאות לאור.

'חכמה בגויים תאמין'
גי קי רולינג זו כתיבה בז'אנר מסוים.
יש עוד רבים וטובים, אבל בהחלט לא הכל מתאים לכולם (רוחנית) וכל אחד ושיקוליו שלו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

החלטתי לקפוץ למים 🐋 ולרענן תקציר ופרקים ראשונים למשהו אפשרי לקריאה.
אשמח שתכתבו ביקורת מכל סוג שהוא (למעט קיצוץ כנפיים "אתה כותב נורא והסיפור שלך גרם לי לצמרמורות שיעמום" ;) ), כל הערות והארות על בוסריות הכתיבה ופיסוק לקוי תתקבלנה בברכה. (אם כי את השינויים אערוך בעיקר אצלי).
ו....כמובן! קצת עידוד ותמיכה לכותב, לליוויתן הכחול ולגיבורי הסיפור לא תזיק.
(אם אין ביקוש לסיפור אשמח גם שתכתבו לי, הוא בסך הכל נכתב בהשראת כל הספרים בסגנון הזה עד שלא נותרה לי 'ברירה' וכתבתי גם).
תדירות הפרקים לא תהיה צפופה, אבל נקווה לשמור על התמדה (לפחות בהתחלה!).
אז, חלא'ס בירבורים, פמפמפם! חצוצרות! שטיח אדום! קבלו את.... הפרק הראשון!

מאזן כוחות

פרק 1

עבר. תשע שנים אחורה. אחת מערי המרכז :




הוא הלך ברחוב. לא מבין למה בכלל הסכים לעצמו לצאת החוצה. הוא משוגע. בכל רגע עלול מישהו לגשת אליו. מי יודע אם זה לא הבחור לבוש השחורים שצועד במדרכה ממול.

הוא הגיע לסוף הרחוב במהירות, פונה בכיכר ימינה לכיוון רחוב פני יהושוע.

רגליו נעות בקצב מוגבר, כמעט רצות. הוא לא מצליח ולא רוצה לעצור אותן. משהו נשבר בתוכו. הוא לא יכול יותר עם המתח הזה. אולי צוות שלם הוקפץ בניסיון ללכוד אותו, ואולי הוא סתם מדומיין ואיש לא יודע שהוא קיים.

טכנית, הוא הכליל יותר מדי. ההורים והאחים שלו בטוח מודעים לקיומו והוא יכול לספור עוד כמה אנשים שמכירים אותו במידה כזו הוא אחרת.

הוא הניע את ראשו בחדות, מסיט את המחשבה הלא חשובה הצידה. הוא צריך להתרכז. לבדוק שלא עוקבים אחריו או לחילופין, לבדוק שלא הפך לפרנואיד.

יכול להיות שהוא יכול להירגע.

הרי המחשב הושמד, והוא רכש אותו דרך הספק שמוכר בשחור לאיתן, הוא שילם במזומן בלי לראות קבלה. מן הסתם הוא לא היחיד שקונה בשחור מהאיש והדגם של המחשב היה די נפוץ. לא אמורים לעלות עליו. הוא בעצמו כל כך נבהל כשהבין מה עשה, פעל במהירות מבלי לחשוב על ההמשך בכלל. העיקר לא להתגלות. יהיה כל כך טיפשי להרוס את חייו עכשיו, ובצורה כזאת.

הוא הגיע כבר לקצה השכונה נוחת מתנשם ומתנשף על ספסל עץ מקולף, מוחה את זיעתו. מבטו שוטט כה וכה, אין איש באזור. מעולה. זה באמת אזור מבודד יחסית. בבין הזמנים הוא שוקק חיים, עמוס במשפחות מרובות ילדים המשכנעות את עצמן כי החורשה הקטנה והמוזנחת, שעדיין לא ברור איך לא פינתה את מקומה לגורדי שחקים, היא אטרקציה של ממש.

הזיכרונות בהקשר הזה מעלים לו חיוך מריר. הוא לא סובל את המקום הזה.

קודם כל להירגע. הוא באמת אימפולסיבי מדי. גם בהסתתרות, וגם ביציאה החפוזה הזו החוצה.

ממה בעצם הוא חושש?

הוא נאנח. כל מה שהוא יודע על מי שאולי רודף אחריו מגיע מספרי המתח שאושי אחיו צובר לעצמו בהנאה.

לא בטוח בכלל שזה אמין. זאת אומרת, ממש בטוח שלא.

הוא נשך את שפתיו.

כן יש לו ממה לחשוש. הסופרים תמיד מודים בסוף הספר לאנשי הצללים שהם לא יכולים להזכיר את שמם, על המידע האמין והמועט שחלקו איתם. לא רק הספרות החרדית מוצפת בספרי מוסד ושב"כ כל יכולים, גם בספרות החילונית קיימים ספרים רבים כאלה. עוד לפני שעף בפעם הראשונה הוא הספיק לקרוא כמה מהם.

משהו מכל זה חייב להיות נכון.



###



הווה. אי שם במעמקי הים התיכון. הסוכנות. בסיס 301 :




"אני לא מבין"

"מה יש לא להבין?" קווין התעצבן.

"לא הסברת לי למה זה קשור אלינו, למה זה לא בטיפול של המוסד? אנחנו בכלל לא אמורים להיחשף לזה!" אריאל חש חוסר אונים. מבקשים ממנו בקשה הזויה לחלוטין. מילא הזויה, המטרה של המשימה מעורפלת, משהו שמריח כמו משחק מסוכן נודף פוליטיקה מצחינה.

"זה מאוד. מאוד. קשור אלינו" קווין בולע אוויר. יש לו דם חם "ואם תתבונן קצת במקום לקפוץ למסקנות, תוכל לראות שאתה מצוות עם עוד חייל משלנו לכמה חברה מהמוסד. מדובר במבצע חשוב עם מטרות משותפות, הרבה גורמים ביטחוניים מעורבים פה"

"מ''ם! אתה עדיין לא נותן לי סיבה הגיונית אחת! הכל פה מאוד מעורפל ולא ברור, גם המידע שהבאת לי," הוא מטיח את הטאבלט הקטן על השולחן "זה רק סיבובי מילים! בפועל אין פה כלום. לא מה אנחנו עושים, לא למה אנחנו עושים, לא שום דבר! רק קשקוש אחד שלם. אני לא מוכן לזה"

קווין נאנח. לבן אדם הזה יש חיישנים. זו הסיבה שהם רוצים אותו למבצע הזה, אבל זו גם הסיבה שהוא לא מוכן לצאת אליו. בעיה.

אריאל נעץ מבט חודר במ''ם שלו, נותן לו להתבשל בתוך עצמו. הוא מכיר אותו. תיכף יגיע שלב ההסברים לו הוא מחכה.

כמו בתחזית מדויקת מראש, קווין פולט עוד אנחה. אין לו ברירה. הוא צריך לספר לו.

"תראה, אריאל. המידע שאנחנו צריכים להשיג, לפי הערכות המודיעין, קשור בעיקר אלינו. אבל כמו שאתה יכול להבין לבד, בגלל שהפעולה הנוכחית היא באחת ממדינות כדור הארץ, המוסד עשה שרירים כדי לנכס אותה לעצמו. בסופו של דבר הצלחנו להגיע לסיכום של שיתוף פעולה, וציוות של שני חברה משלנו. לוחם, ואיש סייבר ומודיעין"

"בסדר הבנתי איך זה קשור אלינו. לא הבנתי, איך זה קשור אלי. למה דווקא אני? לפעולה כזו אתה יכול לקחת את אחד החדשים, אלו שסיימו את הטירונות לאחרונה. אני יכול להביא לך כמה שמות שיצלחו את הדבר הזה בלי למצמץ"

"אריאל, אנחנו לא יודעים מה רמת הטכנולוגיה שמשתמש בו האויב. חוץ מזה, לך יש הרבה מאוד ניסיון. יכול להיות שזה פיצוחים בשבילך, אבל היו''רים החליטו שאתה זה שיוצא למשימה הזו. יש לנו מעט מאוד ידע מקדים, ועדיף לנו להוציא את ההכי טובים, מאשר לגלות פתאום באמצע משימה שהטירונים שלנו לא יכולים להתמודד אתה. אתה מבין?"

"אם אני מבין? מה שהבנתי בסך הכללי זה, שאני יוצא לשמור שהצוות של המוסד לא יעשו שטויות. וגם בגלל, שאנחנו יודעים שהצוות שהם חיברו לנו יתוחקר על כל צורת החשיבה וההתנהלות שלנו. הם הרי רוצים ללמוד כמה שיותר על הסוכנות שאין להם יד ורגל בה. לכם אין דרך למנוע את זה, אז אתם רוצים לכל הפחות להרשים אותם. אני צודק?"

"בכל מילה" קווין תלה מבט מיואש בסוכן שלו. לפעמים הוא ממש לא יודע מה לעשות עם הבן אדם הזה.

"יפה. ואני לא מוכן לצאת למבצע הזה. אני מספיק שנים בסוכנות בשביל שלא אני אצא לשם"

"אין לך ברירה, אריאל. היו''רים כבר חתמו. אתה נפגש מחר בארץ עם צוות המשימה. את האימונים למבצע הזה אתם תעשו ביחד איתם בניהול המוסד. תתארגן. בלילה יבואו לאסוף אתכם"

"מה? אתה לא רציני" הבעתו של אריאל נדהמת ומלאת חוסר אמון. אין מצב שעושים לו את זה. אבל הם עושים את זה טוב. בטוח שדובר על המבצע הזה כבר חודשים, אבל הם מודיעים לו שניה לפני שהוא יוצא כדי למנוע התנגדות.



###



הווה. מטה המוסד. 4 קילומטר מנקודה אלמונית בכביש 6 לכיוון דרום :

"אני לא מבין"

"מה יש לא להבין?" אוהד התעצבן.

"לא הסברת לי מי זה בכלל החבר'ה האלה ולמה אנחנו מצוותים אתם? מה הסיפור? ובכלל, כל המידע על המשימה הזו מאוד מעורפל, מה קורה כאן?" ניתאי חש גרד קל בקצות האצבעות. זו משימה מוזרה, עם מטרה מוזרה ואנשים מוזרים. לא מתכון בדוק להצלחה.

"אוקי, עזוב את הקשקשת שאמרו לי להעביר לך. אמנם כרגע זה מוקדם מדי, אבל בכל מקרה מחר או מחרתיים אתה כבר תדע. אתה הולך להיות המפקד של צוות המשימה, השניים שבאים יהיו תחת פיקדוך והאימונים למשימה יהיו פה, תחת אחריותנו, כדי למנוע תקלים בשעת המבצע. לך כמפקד יש עוד מטרה, לגלות כל מידע שתוכל להוציא מהם כולל דרכי הפעולה שלהם בזמן אמת והארגון אליו הם משתייכים, ברור עד כאן?"

ניתאי מצמץ "הם לא ישראלים?"

"הם ישראלים. וזה מביא אותי לחלק הבא, המשימה שלכם. שני חברי הצוות שבאים מגיעים מה'סוכנות'. הם שלחו אלינו איש סייבר וביון ואיש שטח. עכשיו, מדובר בחבר'ה מוכשרים מאוד שלא עשו צבא או כל מסגרת מהסוג הזה ולרוב מגויסים מגיל צעיר, כך שהם כמעט ולא מכירים את העגה המבצעית המדוברת פה, תצטרכו לגשר על זה באימונים, ברור?"

כל שרירי פניו של ניתאי רטטו מחוסר נוחות, מה זה הדבר המשונה הזה שהנחיתו עליו? "מהסוכנות היהודית? מה הקשר?"

"מה?! מי אמר הסוכנות היהודית? אני מדבר על ה'סוכנות'!, לא שמעת עליהם אני מבין, מסתובבות עליהם עשרות קונספירציות במסדרונות המודיעין. הם סוג של אגדה שלא מאמינים שהיא קיימת, אבל הם אמיתיים. הם כמעט ולא קשורים לשום מוסד ממשלתי, בקושי ראש הממשלה מעודכן. וזה רק מה שאני יודע, בעיקר משמועות. בימים הראשונים אתם תתרגלו בכלל לעבוד בצוות, ואחרי זה תועבר אליך מטרת המשימה. ישירות מיאיר אגב, אני ממודר" סיים בחיוך מאולץ.

ניתאי הופתע ממשמעות המידע שנחת עליו והפיקוד על המשימה הזו הלך ודמה בעיניו למפלצת אימתנית. אין לו כוח לזה. "למה אתה ממודר? מה עד כדי כך רגיש?"

"אני לא חושב שהמשימה רגישה כל כך, ה'סוכנות' היא זו שרגישה. וזה כל מה שאני יכול לומר בנושא. החבר'ה משלנו שמצטרפים אליך: לביא, אדם, ינון ובן. מהסוכנות: אריאל הוא איש הסייבר והביון ונתי איש השטח. ברור?"

"כן המפקד. ברור."

"יופי" אוהד חייך, מכיר את הסוכן שלו "זה לא אמור להיות מסובך מדי ובערב ישלח אליך תדריך מלא יותר. בהצלחה" אוהד כבר הפנה את מבטו וידיו למחשב מסלק בכך את ניתאי שיצא מחדרו במילת פרידה כלשהי.

העסק הזה לא נראה לו בכלל. ושני סוכנים סנובים בצוות שלו גם לא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה