דרוש מידע צילומי סמאש קייק- האם יש בזה משום בל תשחית

  • הוסף לסימניות
  • #21
על הפסוק "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּֽף", אומר רשי: 'לפי הטף - לפי הצריך לכל בני ביתם'.

והשפתי חכמים מבאר: דרך הטף הוא לפרר הלחם שלא לצורך, ואמר שאף לפי צורך הטף, שדרכן לפרר שהוא יותר מכדי צרכן, כלכל אותן.
כלומר - הצורך של תינוק לפורר לחם שלא לצורך, הוא עצמו צורך.

*

מנסיון של פעם אחת - העוגה לא הושחתה. הטף אכל אותה, ואחיו של הטף אכלו אחריו בשמחה רבה את מה שנשאר. הצילומים נערכו על משטח נקי לגמרי, והעוגה לא נזרקה ולא התקלקלה.

שלא לדבר על ההנאה של הטף מכך שמרשים לו פעם בחיים באופן חוקי לחלוטין לאכול עוגת קרם בשתי ידיו. והאושר הנשקף מהתמונות יוכיח...

*

ואת העוגה אפשר לאפות בבית בקלות ולקשט בקצפת ריץ'.
תשובה מפורטת ויפה ממש!
אף שאני לא בטוחה מה ההשוואה בין לחם לתינוק לבין עוגה שעיקר מטרתה היא התמונות.
בפסק הוא לא התייחס לעניין האם מדובר בחוקת הגויים
(שזה מנהג אצלם לעשות צילומים כאלו) או אם יש בזה משום השחתת הנפש שנותנים לתינוק לשחק באוכל.

גם ככל הידוע לי לא כולם עושים על משטח כל כך נקי והרבה פעמים העוגה כן נזרקת.
ואפילו ראיתי תמונה אחת שהילד עמד כשרגלו האחת בתוך העוגה (זה בטח לא הצורה בה אתם הצטלמתם)
אבל זה רעיון נהדר
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אבא שלי כתב על זה קונטרס שלם על כל ענייני הצילום וכו'...
אנסה להעתיק לך עוד מעט את פסק ההלכה שהוא מביא. מעניין...
עוד מעט אעתיק את כל התשובה המפורטת...
אני מקלידה את המסקנה הסופית:

למסקנה

ע"כ נראה שאם העוגה נפסדת בתהליך הצילום, אין לעשות כן כיוון שאין זה כ"כ צורך. ובעיקר לפי דברי המשנ"ב שכתב שהיתר בל תשחית לצורך- הוא באופן שכך דרך רוב העולם לעשות באוכל צורך זה, נראה שאין זה דרך רוב העולם. ובודאי שלפי הב"ח אסור כיוון שאין זה לצורך מצווה.

אלא הטוב ביותר שיניחו את העוגה על משטח נקי ויתנו לילד או לילדה לשחק בעוגה כל עוד הוא ראוי לאוכלו ויצלמו, ויקחו את העוגה מהילד לפני שתיפסד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
צילמנו עם לקקן ענק, קערת ספגטי, גביע גלידה וכבר לא זוכרת מה עוד,
התינוק נהנה ועל הדרך צילמנו תמונות יפות.
להשחית עוגה לא הייתי מסוגלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
עוד מעט אעתיק את כל התשובה המפורטת...
אני מקלידה את המסקנה הסופית:

למסקנה

ע"כ נראה שאם העוגה נפסדת בתהליך הצילום, אין לעשות כן כיוון שאין זה כ"כ צורך. ובעיקר לפי דברי המשנ"ב שכתב שהיתר בל תשחית לצורך- הוא באופן שכך דרך רוב העולם לעשות באוכל צורך זה, נראה שאין זה דרך רוב העולם. ובודאי שלפי הב"ח אסור כיוון שאין זה לצורך מצווה.

אלא הטוב ביותר שיניחו את העוגה על משטח נקי ויתנו לילד או לילדה לשחק בעוגה כל עוד הוא ראוי לאוכלו ויצלמו, ויקחו את העוגה מהילד לפני שתיפסד.
נשמע כמו פשרה נהדרת ששמחוברת לחיים היום.
(חלק מהתשובות פה מנותקות והזכירו לי את הסיפור הידוע על ר חיים ששאלו אותו אם מותר לשחק כדורסל בשבת. הוא התעניין מה עושים במשחק הזה ופסק-אז שיכניסו את הכדור לסל לפני שבת...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
צילומי ניו בורן לא מגיע במקור מהגויים?
ותסרוקות לחתונות?
ועוד אלף ואחד דברים...
לא כל דבר זה חוקות הגויים.

לגבי בל תשחית זה משהו אחר
לענ"ד אם יש מזה הנאה לאמא, לילדים, פרסום לצלמת, ומזכרת להרבה שנים
זה יוצא בסוף הרבה יותר שווה מכל מאכל אחר.
לא שאני בעד להוציא 200 ש"ח על עוגה..
וגם לא שאלתי רב. זה כל אחד יכול לעשות מול הרב שלו ולא בפרוג.

אגב, מה עם ברים מפוצצים של פירות עם חיתוכים שונים ומשונים שאחר כך הולכים לפח? זה לא בל תשחית?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
שלחתי אתמול שאלה לאתר דין וזוהי התשובה:

שאלה:​

ישנה תופעה שמצלמים פעוטות (לפני החלאקה), מתלכלכים בעוגה שנמרחת להם על הפנים והידיים.
לאחר הצילומים בד"כ העוגה נזרקת לפח.
האם זה נקרא שימוש בדרך של קילקול והשחתה, ויש בזה איסור בל תשחית?
תודה

תשובה:​

ודאי אין מקום להשחית את העוגה לצורך תמונה, אפשר לתת לילד חתיכה לאכוןל והוא כבר יתמרח בעצמו, למי שאוהב דוקא תמונות כאלו…

רוב נחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אגב, מה עם ברים מפוצצים של פירות עם חיתוכים שונים ומשונים שאחר כך הולכים לפח? זה לא בל תשחית?
זה לא נעשה בדרך של קלקול והשחתה
זה ראוי למאכל ואוכלים מזה
לגבי מה שנשאר ונזרק זו שאלה בכל אולם שמחות
שמבחינה אסטתית והגיינית לא משאירים אוכל מאירוע לאירוע
יש ארגוני חסד שאוספים גם את זה
לענ"ד לא חושב שזה בל תשחית
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מה שאני הולכת לכתוב לכן קשור ולא קשור לנושא האשכול.
וזה לא ענין של הלכה או מנהג.
סתם ענין של כבוד ורגישות.
ענין של מעט מחשבה.
אז ככה, אני בעצם כבר סבתא לבלע"ה יותר מנכד אחד ומעולם לא התמודדתי עם השאלות הללו אצל ילדי.
אבל לפני תקופה נפגשנו כמה חברות, סבתות מאושרות וגאות.
ובאיזה שהוא שלב של השיח החלה אחת מהן לגמגם משהו על התמונות של הנכדים.
ארך לנו זמן להבין מה האישה רהוטת השפה ובעלת הביטחון העצמי מדברת, אבל אחרי שהבנו, הנהנו אחריה כולן.
והסמקנו אל עצמינו.
התמונות ששולחים לסבתות.
ולסבתות רבות.
והן לא יודעות איך לאכול אותן.
וזה כמעט בל תשחית הצילום והשליחה.
כי זה, איך אומרים היום, מגרד לנו.
תגידו מה שתגידו.
אולי אנחנו מיושנות (אז מה) ואולי שמרניות (הידד) ואולי סתם בעלות טעם שונה (כמה נפלא)
ואיך אומרים,
אין ספק שכולן רוצות בשליחת התמונות לכבד את ההורים.
אבל תמונות חצי לבושות או בפוזות יוצאות דופן ממש לא משמחות את חלקן לפחות.
ואז הן לא יודעות מה לעשות.
לתלות?
אבל כל מבט שלנו בתמונה מעלה רגש של דחיה.
לא לתלות?
אבל יפגעו.
תחשבו על מה שכתבתי כשאתן מארגנות את התמונות לסבתות.
כמעט רציתי להגיד שתצלמנה לכבוד הסבתות הגאות והמאושרות תמונות כמו פעם, ככה באצילות מיוחדת, סוג מלכותיות.
התמונות ההן בבגדי המלח שאפילו ילדי כבר לא זכו להן.
אבל נודה שיש עוד הרבה פוזות חביבות ומחמיאות שיכולות לכבד את כולן.
גם אתכן, בעוד 40 שנה.
וגם את הסבתות כבר עכשיו.
הרבה נחת.
ותודה מראש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
לכן שאלתי, כי בעלי אומר שזה מנהג גויי ובל תשחית, ובתור גרפיקאית יש לי ממש עשרות חברות שמצלמות ומשתפות ולא רואות בזה שום בעיה...
נהוג לחשוב ששיגעון ה-smash cake בארה"ב מקורו כנראה במסורת מקסיקנית. המסורת, המכונה 'לה מורדידה', כרוכה בדחיפת פניו של ילד או ילדת יום ההולדת בעוגת יום ההולדת כדי לקחת את הביס הראשון.


מקור

 
  • הוסף לסימניות
  • #34
על הפסוק "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּֽף", אומר רשי: 'לפי הטף - לפי הצריך לכל בני ביתם'.

והשפתי חכמים מבאר: דרך הטף הוא לפרר הלחם שלא לצורך, ואמר שאף לפי צורך הטף, שדרכן לפרר שהוא יותר מכדי צרכן, כלכל אותן.
כלומר - הצורך של תינוק לפורר לחם שלא לצורך, הוא עצמו צורך.

*

מנסיון של פעם אחת - העוגה לא הושחתה. הטף אכל אותה, ואחיו של הטף אכלו אחריו בשמחה רבה את מה שנשאר. הצילומים נערכו על משטח נקי לגמרי, והעוגה לא נזרקה ולא התקלקלה.

שלא לדבר על ההנאה של הטף מכך שמרשים לו פעם בחיים באופן חוקי לחלוטין לאכול עוגת קרם בשתי ידיו. והאושר הנשקף מהתמונות יוכיח...

*

ואת העוגה אפשר לאפות בבית בקלות ולקשט בקצפת ריץ'.
א. אני חושב שהפירוש בדברי השפתי חכמים אינו כמו שהוסבר, שצריך לתת לתינוק לחם בכוונה כדי שיפרר. אלא הביאור הוא, שהואיל ודרך התינוק לפרר מעצמו את הלחם, אם יתנו לו כמות כמו שנותנים למבוגר הוא יפרר את חלקה ולא יישאר לו מספיק, ולכן צריך לתת לו כמות גדולה יותר ולחשב בכך את הכמות שהוא יפרר מעצמו.
ב. כאן זה לא נעשה לצורך התינוק, אלא לצורך התמונה. אדרבה, זה שבדרך כלל לא מרשים לו לאכול עוגת קרם בשתי ידיו, מוכיח שאין כאן שום חשיבה על צורך התינוק. כל החשיבה היא רק על הצילום, ובכך יש בעיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
א. אני חושב שהפירוש בדברי השפתי חכמים אינו כמו שהוסבר, שצריך לתת לתינוק לחם בכוונה כדי שיפרר. אלא הביאור הוא, שהואיל ודרך התינוק לפרר מעצמו את הלחם, אם יתנו לו כמות כמו שנותנים למבוגר הוא יפרר את חלקה ולא יישאר לו מספיק, ולכן צריך לתת לו כמות גדולה יותר ולחשב בכך את הכמות שהוא יפרר מעצמו.
ב. כאן זה לא נעשה לצורך התינוק, אלא לצורך התמונה. אדרבה, זה שבדרך כלל לא מרשים לו לאכול עוגת קרם בשתי ידיו, מוכיח שאין כאן שום חשיבה על צורך התינוק. כל החשיבה היא רק על הצילום, ובכך יש בעיה.

אין לי שום כוונה להכנס לפולמוס הגנה על מנהג הסמאש קייק. מי שרוצה יעשה, מי שלא לא...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
מה שאני הולכת לכתוב לכן קשור ולא קשור לנושא האשכול.
וזה לא ענין של הלכה או מנהג.
סתם ענין של כבוד ורגישות.
ענין של מעט מחשבה.
אז ככה, אני בעצם כבר סבתא לבלע"ה יותר מנכד אחד ומעולם לא התמודדתי עם השאלות הללו אצל ילדי.
אבל לפני תקופה נפגשנו כמה חברות, סבתות מאושרות וגאות.
ובאיזה שהוא שלב של השיח החלה אחת מהן לגמגם משהו על התמונות של הנכדים.
ארך לנו זמן להבין מה האישה רהוטת השפה ובעלת הביטחון העצמי מדברת, אבל אחרי שהבנו, הנהנו אחריה כולן.
והסמקנו אל עצמינו.
התמונות ששולחים לסבתות.
ולסבתות רבות.
והן לא יודעות איך לאכול אותן.
וזה כמעט בל תשחית הצילום והשליחה.
כי זה, איך אומרים היום, מגרד לנו.
תגידו מה שתגידו.
אולי אנחנו מיושנות (אז מה) ואולי שמרניות (הידד) ואולי סתם בעלות טעם שונה (כמה נפלא)
ואיך אומרים,
אין ספק שכולן רוצות בשליחת התמונות לכבד את ההורים.
אבל תמונות חצי לבושות או בפוזות יוצאות דופן ממש לא משמחות את חלקן לפחות.
ואז הן לא יודעות מה לעשות.
לתלות?
אבל כל מבט שלנו בתמונה מעלה רגש של דחיה.
לא לתלות?
אבל יפגעו.
תחשבו על מה שכתבתי כשאתן מארגנות את התמונות לסבתות.
כמעט רציתי להגיד שתצלמנה לכבוד הסבתות הגאות והמאושרות תמונות כמו פעם, ככה באצילות מיוחדת, סוג מלכותיות.
התמונות ההן בבגדי המלח שאפילו ילדי כבר לא זכו להן.
אבל נודה שיש עוד הרבה פוזות חביבות ומחמיאות שיכולות לכבד את כולן.
גם אתכן, בעוד 40 שנה.
וגם את הסבתות כבר עכשיו.
הרבה נחת.
ותודה מראש.
וואו, תודה!!!
לא חשבתי על זה!
אני חושבת שסבתאשלי תהיה מאושרת מהתמונות שאשלח לה מהיום.
בזכותך!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
פעם שהלכו לצלם כמה זמן התלבשו והתגנדרו והיום.....
והיום מתפשטים. וזה הכי מכוער בעיניי. אפילו שזה תינוק רק בן שנה. תקראו לי שמרנית, קיצונית,
נראה לי מצחיק על גבול המוזר להנציח את זה בצורה רישמית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
לעשות דברים מוזרים עם הילדים מאז ומעולם נהגו

"מעשה באחד שעשה דייתיקי (צוואה), ואמר 'לא יהא בני יורש אותי עד שיֵעָשה שוטה'! הלכו ר' יוסי בר' יהודה ורבי לשאול המעשה לר' יהושע בן קרחה. והציצו מבחוץ, וראו אותו מרקע על ידיו ועל רגליו וגמי נתון לתוך פיו, והוא נמשך אחר בנו, כיון שראו אותו, הטמינו את עצמן. נכנסו אצלו, שאלו אותו המעשה , והתחיל משחק. אמר להם: חייכם, שמעשה הזה ששאלתם עכשיו הגיעני. אמרו לו: מכאן שאדם רואה בנים כאלו הוא משתטה". (מדרש שוחר טוב תהלים צב-יג)

שימו לב אל המילים "מכאן שאדם רואה בנים כאלו הוא משתטה" !

מסתמא פשוט יש מחמירים במנהג מאד והכל לפי מה שהוא אדם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה