דרוש מידע צילומי סמאש קייק- האם יש בזה משום בל תשחית

[אסתריקה הלר]

על הפסוק "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּֽף", אומר רשי: 'לפי הטף - לפי הצריך לכל בני ביתם'.

והשפתי חכמים מבאר: דרך הטף הוא לפרר הלחם שלא לצורך, ואמר שאף לפי צורך הטף, שדרכן לפרר שהוא יותר מכדי צרכן, כלכל אותן.
כלומר - הצורך של תינוק לפורר לחם שלא לצורך, הוא עצמו צורך.

*

מנסיון של פעם אחת - העוגה לא הושחתה. הטף אכל אותה, ואחיו של הטף אכלו אחריו בשמחה רבה את מה שנשאר. הצילומים נערכו על משטח נקי לגמרי, והעוגה לא נזרקה ולא התקלקלה.

שלא לדבר על ההנאה של הטף מכך שמרשים לו פעם בחיים באופן חוקי לחלוטין לאכול עוגת קרם בשתי ידיו. והאושר הנשקף מהתמונות יוכיח...

*

ואת העוגה אפשר לאפות בבית בקלות ולקשט בקצפת ריץ'.

תשובה מפורטת ויפה ממש!
אף שאני לא בטוחה מה ההשוואה בין לחם לתינוק לבין עוגה שעיקר מטרתה היא התמונות.
בפסק הוא לא התייחס לעניין האם מדובר בחוקת הגויים
(שזה מנהג אצלם לעשות צילומים כאלו) או אם יש בזה משום השחתת הנפש שנותנים לתינוק לשחק באוכל.

גם ככל הידוע לי לא כולם עושים על משטח כל כך נקי והרבה פעמים העוגה כן נזרקת.
ואפילו ראיתי תמונה אחת שהילד עמד כשרגלו האחת בתוך העוגה (זה בטח לא הצורה בה אתם הצטלמתם)
אבל זה רעיון נהדר

 

[עדיה שיר]

אבא שלי כתב על זה קונטרס שלם על כל ענייני הצילום וכו'...
אנסה להעתיק לך עוד מעט את פסק ההלכה שהוא מביא. מעניין...

עוד מעט אעתיק את כל התשובה המפורטת...
אני מקלידה את המסקנה הסופית:

למסקנה

ע"כ נראה שאם העוגה נפסדת בתהליך הצילום, אין לעשות כן כיוון שאין זה כ"כ צורך. ובעיקר לפי דברי המשנ"ב שכתב שהיתר בל תשחית לצורך- הוא באופן שכך דרך רוב העולם לעשות באוכל צורך זה, נראה שאין זה דרך רוב העולם. ובודאי שלפי הב"ח אסור כיוון שאין זה לצורך מצווה.

אלא הטוב ביותר שיניחו את העוגה על משטח נקי ויתנו לילד או לילדה לשחק בעוגה כל עוד הוא ראוי לאוכלו ויצלמו, ויקחו את העוגה מהילד לפני שתיפסד.

 

[יונלה]

צילמנו עם לקקן ענק, קערת ספגטי, גביע גלידה וכבר לא זוכרת מה עוד,
התינוק נהנה ועל הדרך צילמנו תמונות יפות.
להשחית עוגה לא הייתי מסוגלת.

 

[כובע הנזיר]

עוד מעט אעתיק את כל התשובה המפורטת...
אני מקלידה את המסקנה הסופית:

למסקנה

ע"כ נראה שאם העוגה נפסדת בתהליך הצילום, אין לעשות כן כיוון שאין זה כ"כ צורך. ובעיקר לפי דברי המשנ"ב שכתב שהיתר בל תשחית לצורך- הוא באופן שכך דרך רוב העולם לעשות באוכל צורך זה, נראה שאין זה דרך רוב העולם. ובודאי שלפי הב"ח אסור כיוון שאין זה לצורך מצווה.

אלא הטוב ביותר שיניחו את העוגה על משטח נקי ויתנו לילד או לילדה לשחק בעוגה כל עוד הוא ראוי לאוכלו ויצלמו, ויקחו את העוגה מהילד לפני שתיפסד.

נשמע כמו פשרה נהדרת ששמחוברת לחיים היום.
(חלק מהתשובות פה מנותקות והזכירו לי את הסיפור הידוע על ר חיים ששאלו אותו אם מותר לשחק כדורסל בשבת. הוא התעניין מה עושים במשחק הזה ופסק-אז שיכניסו את הכדור לסל לפני שבת...)

 

[חפציבה]

צילומי ניו בורן לא מגיע במקור מהגויים?
ותסרוקות לחתונות?
ועוד אלף ואחד דברים...
לא כל דבר זה חוקות הגויים.

לגבי בל תשחית זה משהו אחר
לענ"ד אם יש מזה הנאה לאמא, לילדים, פרסום לצלמת, ומזכרת להרבה שנים
זה יוצא בסוף הרבה יותר שווה מכל מאכל אחר.
לא שאני בעד להוציא 200 ש"ח על עוגה..
וגם לא שאלתי רב. זה כל אחד יכול לעשות מול הרב שלו ולא בפרוג.

אגב, מה עם ברים מפוצצים של פירות עם חיתוכים שונים ומשונים שאחר כך הולכים לפח? זה לא בל תשחית?

 

[00:00]

רק אני חושבת שזה פשוט מכוער?

 

[אושרי כהן]

שלחתי אתמול שאלה לאתר דין וזוהי התשובה:

שאלה:​

ישנה תופעה שמצלמים פעוטות (לפני החלאקה), מתלכלכים בעוגה שנמרחת להם על הפנים והידיים.
לאחר הצילומים בד"כ העוגה נזרקת לפח.
האם זה נקרא שימוש בדרך של קילקול והשחתה, ויש בזה איסור בל תשחית?
תודה

תשובה:​

ודאי אין מקום להשחית את העוגה לצורך תמונה, אפשר לתת לילד חתיכה לאכוןל והוא כבר יתמרח בעצמו, למי שאוהב דוקא תמונות כאלו…

רוב נחת.

 

[אושרי כהן]

אגב, מה עם ברים מפוצצים של פירות עם חיתוכים שונים ומשונים שאחר כך הולכים לפח? זה לא בל תשחית?

זה לא נעשה בדרך של קלקול והשחתה
זה ראוי למאכל ואוכלים מזה
לגבי מה שנשאר ונזרק זו שאלה בכל אולם שמחות
שמבחינה אסטתית והגיינית לא משאירים אוכל מאירוע לאירוע
יש ארגוני חסד שאוספים גם את זה
לענ"ד לא חושב שזה בל תשחית

 

[אסתריקה הלר]

רק אני חושבת שזה פשוט מכוער?

לא, גם בעלי חושב ככה

 

[משפטנית פח]

רק אני חושבת שזה פשוט מכוער?

לא יודעת אם רק את חושבת ככה אבל בטח לא כולם..

אני למשל בהחלט חושבת שזה חמוד ומהמם

 

[סמליל]

לא, גם בעלי חושב ככה

כי הוא משלם על זה

 

[דוקים]

מה שאני הולכת לכתוב לכן קשור ולא קשור לנושא האשכול.
וזה לא ענין של הלכה או מנהג.
סתם ענין של כבוד ורגישות.
ענין של מעט מחשבה.
אז ככה, אני בעצם כבר סבתא לבלע"ה יותר מנכד אחד ומעולם לא התמודדתי עם השאלות הללו אצל ילדי.
אבל לפני תקופה נפגשנו כמה חברות, סבתות מאושרות וגאות.
ובאיזה שהוא שלב של השיח החלה אחת מהן לגמגם משהו על התמונות של הנכדים.
ארך לנו זמן להבין מה האישה רהוטת השפה ובעלת הביטחון העצמי מדברת, אבל אחרי שהבנו, הנהנו אחריה כולן.
והסמקנו אל עצמינו.
התמונות ששולחים לסבתות.
ולסבתות רבות.
והן לא יודעות איך לאכול אותן.
וזה כמעט בל תשחית הצילום והשליחה.
כי זה, איך אומרים היום, מגרד לנו.
תגידו מה שתגידו.
אולי אנחנו מיושנות (אז מה) ואולי שמרניות (הידד) ואולי סתם בעלות טעם שונה (כמה נפלא)
ואיך אומרים,
אין ספק שכולן רוצות בשליחת התמונות לכבד את ההורים.
אבל תמונות חצי לבושות או בפוזות יוצאות דופן ממש לא משמחות את חלקן לפחות.
ואז הן לא יודעות מה לעשות.
לתלות?
אבל כל מבט שלנו בתמונה מעלה רגש של דחיה.
לא לתלות?
אבל יפגעו.
תחשבו על מה שכתבתי כשאתן מארגנות את התמונות לסבתות.
כמעט רציתי להגיד שתצלמנה לכבוד הסבתות הגאות והמאושרות תמונות כמו פעם, ככה באצילות מיוחדת, סוג מלכותיות.
התמונות ההן בבגדי המלח שאפילו ילדי כבר לא זכו להן.
אבל נודה שיש עוד הרבה פוזות חביבות ומחמיאות שיכולות לכבד את כולן.
גם אתכן, בעוד 40 שנה.
וגם את הסבתות כבר עכשיו.
הרבה נחת.
ותודה מראש.

 

[ויסוצקי]

לכן שאלתי, כי בעלי אומר שזה מנהג גויי ובל תשחית, ובתור גרפיקאית יש לי ממש עשרות חברות שמצלמות ומשתפות ולא רואות בזה שום בעיה...

נהוג לחשוב ששיגעון ה-smash cake בארה"ב מקורו כנראה במסורת מקסיקנית. המסורת, המכונה 'לה מורדידה', כרוכה בדחיפת פניו של ילד או ילדת יום ההולדת בעוגת יום ההולדת כדי לקחת את הביס הראשון.


מקור

Tips for a 1st Birthday Smash Cake - The Naptime Reviewer

Everything you need to know about the 1st birthday CAKE SMASH or "smash cake" craze (not for clean freaks).

www.thenaptimereviewer.com

 

[mic003]

על הפסוק "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּֽף", אומר רשי: 'לפי הטף - לפי הצריך לכל בני ביתם'.

והשפתי חכמים מבאר: דרך הטף הוא לפרר הלחם שלא לצורך, ואמר שאף לפי צורך הטף, שדרכן לפרר שהוא יותר מכדי צרכן, כלכל אותן.
כלומר - הצורך של תינוק לפורר לחם שלא לצורך, הוא עצמו צורך.

*

מנסיון של פעם אחת - העוגה לא הושחתה. הטף אכל אותה, ואחיו של הטף אכלו אחריו בשמחה רבה את מה שנשאר. הצילומים נערכו על משטח נקי לגמרי, והעוגה לא נזרקה ולא התקלקלה.

שלא לדבר על ההנאה של הטף מכך שמרשים לו פעם בחיים באופן חוקי לחלוטין לאכול עוגת קרם בשתי ידיו. והאושר הנשקף מהתמונות יוכיח...

*

ואת העוגה אפשר לאפות בבית בקלות ולקשט בקצפת ריץ'.

א. אני חושב שהפירוש בדברי השפתי חכמים אינו כמו שהוסבר, שצריך לתת לתינוק לחם בכוונה כדי שיפרר. אלא הביאור הוא, שהואיל ודרך התינוק לפרר מעצמו את הלחם, אם יתנו לו כמות כמו שנותנים למבוגר הוא יפרר את חלקה ולא יישאר לו מספיק, ולכן צריך לתת לו כמות גדולה יותר ולחשב בכך את הכמות שהוא יפרר מעצמו.
ב. כאן זה לא נעשה לצורך התינוק, אלא לצורך התמונה. אדרבה, זה שבדרך כלל לא מרשים לו לאכול עוגת קרם בשתי ידיו, מוכיח שאין כאן שום חשיבה על צורך התינוק. כל החשיבה היא רק על הצילום, ובכך יש בעיה.

 

[Ruti Kepler]

א. אני חושב שהפירוש בדברי השפתי חכמים אינו כמו שהוסבר, שצריך לתת לתינוק לחם בכוונה כדי שיפרר. אלא הביאור הוא, שהואיל ודרך התינוק לפרר מעצמו את הלחם, אם יתנו לו כמות כמו שנותנים למבוגר הוא יפרר את חלקה ולא יישאר לו מספיק, ולכן צריך לתת לו כמות גדולה יותר ולחשב בכך את הכמות שהוא יפרר מעצמו.
ב. כאן זה לא נעשה לצורך התינוק, אלא לצורך התמונה. אדרבה, זה שבדרך כלל לא מרשים לו לאכול עוגת קרם בשתי ידיו, מוכיח שאין כאן שום חשיבה על צורך התינוק. כל החשיבה היא רק על הצילום, ובכך יש בעיה.

אין לי שום כוונה להכנס לפולמוס הגנה על מנהג הסמאש קייק. מי שרוצה יעשה, מי שלא לא...

 

[יש קונה עולמו]

מה שאני הולכת לכתוב לכן קשור ולא קשור לנושא האשכול.
וזה לא ענין של הלכה או מנהג.
סתם ענין של כבוד ורגישות.
ענין של מעט מחשבה.
אז ככה, אני בעצם כבר סבתא לבלע"ה יותר מנכד אחד ומעולם לא התמודדתי עם השאלות הללו אצל ילדי.
אבל לפני תקופה נפגשנו כמה חברות, סבתות מאושרות וגאות.
ובאיזה שהוא שלב של השיח החלה אחת מהן לגמגם משהו על התמונות של הנכדים.
ארך לנו זמן להבין מה האישה רהוטת השפה ובעלת הביטחון העצמי מדברת, אבל אחרי שהבנו, הנהנו אחריה כולן.
והסמקנו אל עצמינו.
התמונות ששולחים לסבתות.
ולסבתות רבות.
והן לא יודעות איך לאכול אותן.
וזה כמעט בל תשחית הצילום והשליחה.
כי זה, איך אומרים היום, מגרד לנו.
תגידו מה שתגידו.
אולי אנחנו מיושנות (אז מה) ואולי שמרניות (הידד) ואולי סתם בעלות טעם שונה (כמה נפלא)
ואיך אומרים,
אין ספק שכולן רוצות בשליחת התמונות לכבד את ההורים.
אבל תמונות חצי לבושות או בפוזות יוצאות דופן ממש לא משמחות את חלקן לפחות.
ואז הן לא יודעות מה לעשות.
לתלות?
אבל כל מבט שלנו בתמונה מעלה רגש של דחיה.
לא לתלות?
אבל יפגעו.
תחשבו על מה שכתבתי כשאתן מארגנות את התמונות לסבתות.
כמעט רציתי להגיד שתצלמנה לכבוד הסבתות הגאות והמאושרות תמונות כמו פעם, ככה באצילות מיוחדת, סוג מלכותיות.
התמונות ההן בבגדי המלח שאפילו ילדי כבר לא זכו להן.
אבל נודה שיש עוד הרבה פוזות חביבות ומחמיאות שיכולות לכבד את כולן.
גם אתכן, בעוד 40 שנה.
וגם את הסבתות כבר עכשיו.
הרבה נחת.
ותודה מראש.

וואו, תודה!!!
לא חשבתי על זה!
אני חושבת שסבתאשלי תהיה מאושרת מהתמונות שאשלח לה מהיום.
בזכותך!!

 

[דוקים]

וואו, תודה!!!
לא חשבתי על זה!
אני חושבת שסבתאשלי תהיה מאושרת מהתמונות שאשלח לה מהיום.
בזכותך!!

@יש קונה עולמו בתמונה אחת

 

[גיטר]

פעם שהלכו לצלם כמה זמן התלבשו והתגנדרו והיום.....

 

[רוצה יותר]

פעם שהלכו לצלם כמה זמן התלבשו והתגנדרו והיום.....

והיום מתפשטים. וזה הכי מכוער בעיניי. אפילו שזה תינוק רק בן שנה. תקראו לי שמרנית, קיצונית,
נראה לי מצחיק על גבול המוזר להנציח את זה בצורה רישמית.

 

[מאיר 4134]

לעשות דברים מוזרים עם הילדים מאז ומעולם נהגו

"מעשה באחד שעשה דייתיקי (צוואה), ואמר 'לא יהא בני יורש אותי עד שיֵעָשה שוטה'! הלכו ר' יוסי בר' יהודה ורבי לשאול המעשה לר' יהושע בן קרחה. והציצו מבחוץ, וראו אותו מרקע על ידיו ועל רגליו וגמי נתון לתוך פיו, והוא נמשך אחר בנו, כיון שראו אותו, הטמינו את עצמן. נכנסו אצלו, שאלו אותו המעשה , והתחיל משחק. אמר להם: חייכם, שמעשה הזה ששאלתם עכשיו הגיעני. אמרו לו: מכאן שאדם רואה בנים כאלו הוא משתטה". (מדרש שוחר טוב תהלים צב-יג)

שימו לב אל המילים "מכאן שאדם רואה בנים כאלו הוא משתטה" !

מסתמא פשוט יש מחמירים במנהג מאד והכל לפי מה שהוא אדם.