עזרה גמאני רוצה להתפלל בכוונה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
אין לי כבר כוח..
כל שנה מחדש קשה לי עם התפילות הארוכות
לעמוד על הרגלים כל כך הרבה שעות ולהתפלל
זה מתיש עבורי
תמיד אני מסתכלת סביבי על בנות צעירות ממני ומתביישת לראות
איך הן מתנדנדות בדבקות מעושה (או שלא...)
ורק אני סופרת את הדפים לסוף התפילה..
שלא תבינו לא נכון אני מאוד אוהבת להתפלל
אבל בקצב שלי במקומות שאני מרגישה בהן בנוח
לצערי ביתה כנסת של הקהילה שלי הוא לא אחד המקומות האלו

לו רק הייתי יכולה להכנס לעזרת הגברים לשים עלי טלית
ולצעוק יחד עם כולם את מילות התפילה אולי אז הייתי מצליחה יותר להתכוון
אבל לצערי לא נולדתי גבר
ואין לי אף טלית שתוכל ליצר לי פינה פרטית משלי
בקום זה
אני צריכה להתייצב בבית כנסת לספוג את המבטים של כל היכנעס סביבי
ולהבטיח לעצמי ששנה הבאה המצב יהיה אחרת....
יש לי חלום כבר הרבה שנים ליצר מנין לנשים בלבד
שבו נוכל לצעוק לשיר להתפלל
לפני כמה שנים הייתי בקבלת שבת בבית כנסת קרליבך בצפת
ובגלל הרעש שהיה מצאתי את עצמי שרה את מילות התפילה
(מבלי שאף אחד יכל לשמוע אותי לא גבר ולא אישה כאמור בגלל הרעש...)
זה היה חויה כל כך מיוחדת!
הרגשתי לראשונה חלק בלתי נפרד מהתפילה
ויכלתי להתכון באמת במילים
חלום שלי לקיים ככה את תפילות החגים
מה אומרים יש מצב שיום אחד החלום שלי יתגשם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
יקרה, כל כך מזדהה איתך!
וחושבת שזה ענק ואמיתי להיות מודעת לקושי הזה.

היתה שנה שהרגשתי כך, כרווקה.
ופשוט נסעתי לעיר רחוקה. (היו קרובי משפחה שישנתי אצלם)
והגעתי לבית כנסת שלא הכרתי בו אשה אחת אפילו. גורנישט!
גם השם שביקשתי שיכתבו על הסטנדר היה פיברוק..
עשיתי מה שבא לי! התנדנדתי התפללתי קצר או ארוך לפי איך שהרגיש לי נכון באותו רגע
צעקתי (זו היתה גלריה והגברים היו רחוקים)
היתה תפילה ישר להשם!!!

היה טוב
ו.. התארסתי באותה שנה!!
אמן אמן אמן אצלך בקרוב!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אין לי כבר כוח..
כל שנה מחדש קשה לי עם התפילות הארוכות
לעמוד על הרגלים כל כך הרבה שעות ולהתפלל
זה מתיש עבורי
תמיד אני מסתכלת סביבי על בנות צעירות ממני ומתביישת לראות
איך הן מתנדנדות בדבקות מעושה (או שלא...)
ורק אני סופרת את הדפים לסוף התפילה..
שלא תבינו לא נכון אני מאוד אוהבת להתפלל
אבל בקצב שלי במקומות שאני מרגישה בהן בנוח
לצערי ביתה כנסת של הקהילה שלי הוא לא אחד המקומות האלו

לו רק הייתי יכולה להכנס לעזרת הגברים לשים עלי טלית
ולצעוק יחד עם כולם את מילות התפילה אולי אז הייתי מצליחה יותר להתכוון
אבל לצערי לא נולדתי גבר
ואין לי אף טלית שתוכל ליצר לי פינה פרטית משלי
בקום זה
אני צריכה להתייצב בבית כנסת לספוג את המבטים של כל היכנעס סביבי
ולהבטיח לעצמי ששנה הבאה המצב יהיה אחרת....
יש לי חלום כבר הרבה שנים ליצר מנין לנשים בלבד
שבו נוכל לצעוק לשיר להתפלל
לפני כמה שנים הייתי בקבלת שבת בבית כנסת קרליבך בצפת
ובגלל הרעש שהיה מצאתי את עצמי שרה את מילות התפילה
(מבלי שאף אחד יכל לשמוע אותי לא גבר ולא אישה כאמור בגלל הרעש...)
זה היה חויה כל כך מיוחדת!
הרגשתי לראשונה חלק בלתי נפרד מהתפילה
ויכלתי להתכון באמת במילים
חלום שלי לקיים ככה את תפילות החגים
מה אומרים יש מצב שיום אחד החלום שלי יתגשם?
קטע, גמני ככה בדיוק דיברתי עם חברה שאולי ניסע לצפת לר"ה
אבל קצת בעייתי מכל מיני בחינות אחרות

ובקשר ללראות אחרים, אומרת לעצמי כל הזמן אסור להיות במקום של השוואות, כל אחד והכוחות שלו, היכולות שלו, והמוגבלויות שלו
יכול להיות ששמע ישראל אחד בכוונה שווה הרבה יותר מכל התפילה של ההיא שעומדת שם בדבקות עד אחרי ישתבח בלי להתיישב גם מתי שמותר, ויכול להיות שתפילה שלמה של מתחילה בתשע, רצויה לפני ה' יתברך הרבה יותר מההיא שקמה בקלילות בנץ והיא חיה עם עצמה בשלוה ואין לה את הניסיון של הביקורת העצמית שלך יש.
המקום של ההשוואות רק גורם לתסכול מיותר ולהרגשה של פחות וחבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
למה "בכוונה" = חצי שעה שמונה עשרה?!
אם אומרים את המילים בשימת לב, רגש וריכוז, התפילה (שחרית, מנחה וערבית) אמורה לקחת 7-10 דקות מקס'
(+ 5 דקות בקשות פרטיות. וגם זו הגזמה. ה' "מבין ומאזין, מביט ומקשיב" היטב לליבך הכואב וצערך גם בלי שתסבירי לו בגניחות ובהמון התכווצויות למה את צריכה בריאות/פרנסה/זיווג)
זו "כוונה" אמיתית
ה' שומע ומבין היטב "ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו" גם (ובעיקר) בלי שתחשבי על הסברים של שתי מורות ושלושה מרצים

כל ההתנדנדויות וההתרגשות והדביקות, הדי-מעושים יש לומר, הם די עבודה בעיניים וממש ממש רחוקים מכוונה ועמידה לפני ה'
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
למה "בכוונה" = חצי שעה שמונה עשרה?!
אם אומרים את המילים בשימת לב, רגש וריכוז, התפילה (שחרית, מנחה וערבית) אמורה לקחת 7-10 דקות מקס'
(+ 5 דקות בקשות פרטיות. וגם זו הגזמה. ה' "מבין ומאזין, מביט ומקשיב" היטב לליבך הכואב וצערך גם בלי שתסבירי לו בגניחות ובהמון התכווצויות למה את צריכה בריאות/פרנסה/זיווג)
זו "כוונה" אמיתית
ה' שומע ומבין היטב "ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו" גם (ובעיקר) בלי שתחשבי על הסברים של שתי מורות ושלושה מרצים

כל ההתנדנדויות וההתרגשות והדביקות, הדי-מעושים יש לומר, הם די עבודה בעיניים וממש ממש רחוקים מכוונה ועמידה לפני ה'
לא מסכימה בכלל.
זה עניין של סגנון.
אין זמן לתפילה ולבקשות מה' ואף אחד לא אמור למדוד אותו בסטופר.
אם יש מישהי שמה שמקרב אותה להקב"ה זה חצי שעת תפילה והשתפכות הנפש- אז זה מה שהיא תעשה.
וההתרגשות, ההתנדנדויות והדבקות- רוב הפעמים הם בכלל לא מעושים והם מגיעים מ'הרגש' אמיתי, וטהור.
לא אהבתי את הכללה הגורפת הזו, כל אחד צריך ואמור להתפלל בדרך שמרגישה לו נכון ושהכי מקרבת אותו.
והגניחות וההתכווצויות שכתבת, זוהי נימה קצת הרבה מזלזלת, שימי לב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
וואי אני מאד מזדהה
יש משהו בנוסח הליטאי קצת יבש במיוחד לנשים שרק שפתיהן נעות וקולן לא ישמע..
זה מאד קשה לכוון ככה לאורך זמן עם הרבה מלמולים חרישיים המתנות בין הפרקים וכו
איך שיש נעימה יפה או שירה הרגש מתחיל
תנסי באמת נוסח אחר מקום אחר אולי יעזור לך
לי למשל יצא להיות בבית כנסת קרליבך בגבעת שמואל בראש השנה כי ההורים שלי גרים שם
נכון שיש שם בעיות צניעות וכו
אבל לא יעזור איך שהגעתי אחרי ההפסקה שלפני התקיעות זה היה כששרו כולם "תהא השעה הזאת שעת רחמים..." מיד הלב שלי נפתח ומצאתי את עצמי בוכה ומבקשת כמו שלא קרה אף פעם לפני
והם באמת שרים שם הרבה מקטעי התפילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
תנסי להתעניין באזור שלך אלו עוד מנינים קיימים?
לעניין האורך- אולי תעדיפי ותיקין בד"כ יותר מהיר וקל יותר להשאר מרוכזים
גם לענין הרגש והמנגינה- יש גם מקומות אשכנזים ליטאיים שיותר שרים, תלוי בנוסח, לדוגמא- בבית מתתיהו בבני ברק הרבה הקהל שר וזה מאד מרגש ומעורר
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
וואי אני מאד מזדהה
יש משהו בנוסח הליטאי קצת יבש במיוחד לנשים שרק שפתיהן נעות וקולן לא ישמע..
זה מאד קשה לכוון ככה לאורך זמן עם הרבה מלמולים חרישיים המתנות בין הפרקים וכו
איך שיש נעימה יפה או שירה הרגש מתחיל
תנסי באמת נוסח אחר מקום אחר אולי יעזור לך
לי למשל יצא להיות בבית כנסת קרליבך בגבעת שמואל בראש השנה כי ההורים שלי גרים שם
נכון שיש שם בעיות צניעות וכו
אבל לא יעזור איך שהגעתי אחרי ההפסקה שלפני התקיעות זה היה כששרו כולם "תהא השעה הזאת שעת רחמים..." מיד הלב שלי נפתח ומצאתי את עצמי בוכה ומבקשת כמו שלא קרה אף פעם לפני
והם באמת שרים שם הרבה מקטעי התפילה
לא מסכימה איתך
אני מתפללת נוסח ליטאי וממש לא יבש לי. ולא לבנותיי ולא למי שאני רואה סביבי
יש לנו חזנים ממש טובים והתפילה מרוממת ממש. עם הרבה ניגונים ורגש. והרבה חלקם בתפילה עם שירה.

אגב, מי בכלל אמר שפותחת האשכול מתכוונת לקהילה ליטאית? אולי היא בכלל חסידית?
אולי זה תלוי במנין או החזנים ולא בליטאי או חסידי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אין לי כבר כוח..
כל שנה מחדש קשה לי עם התפילות הארוכות
לעמוד על הרגלים כל כך הרבה שעות ולהתפלל
זה מתיש עבורי
תמיד אני מסתכלת סביבי על בנות צעירות ממני ומתביישת לראות
איך הן מתנדנדות בדבקות מעושה (או שלא...)
ורק אני סופרת את הדפים לסוף התפילה..
שלא תבינו לא נכון אני מאוד אוהבת להתפלל
אבל בקצב שלי במקומות שאני מרגישה בהן בנוח
לצערי ביתה כנסת של הקהילה שלי הוא לא אחד המקומות האלו

לו רק הייתי יכולה להכנס לעזרת הגברים לשים עלי טלית
ולצעוק יחד עם כולם את מילות התפילה אולי אז הייתי מצליחה יותר להתכוון
אבל לצערי לא נולדתי גבר
ואין לי אף טלית שתוכל ליצר לי פינה פרטית משלי
בקום זה
אני צריכה להתייצב בבית כנסת לספוג את המבטים של כל היכנעס סביבי
ולהבטיח לעצמי ששנה הבאה המצב יהיה אחרת....
יש לי חלום כבר הרבה שנים ליצר מנין לנשים בלבד
שבו נוכל לצעוק לשיר להתפלל
לפני כמה שנים הייתי בקבלת שבת בבית כנסת קרליבך בצפת
ובגלל הרעש שהיה מצאתי את עצמי שרה את מילות התפילה
(מבלי שאף אחד יכל לשמוע אותי לא גבר ולא אישה כאמור בגלל הרעש...)
זה היה חויה כל כך מיוחדת!
הרגשתי לראשונה חלק בלתי נפרד מהתפילה
ויכלתי להתכון באמת במילים
חלום שלי לקיים ככה את תפילות החגים
מה אומרים יש מצב שיום אחד החלום שלי יתגשם?
לכי עם הלב שלך לכבודו של ד'....

'כי תצאי' מההרגל, 'כי תבואי' אל ההתחדשות....
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לא מסכימה איתך
אני מתפללת נוסח ליטאי וממש לא יבש לי. ולא לבנותיי ולא למי שאני רואה סביבי
יש לנו חזנים ממש טובים והתפילה מרוממת ממש. עם הרבה ניגונים ורגש. והרבה חלקם בתפילה עם שירה.

אגב, מי בכלל אמר שפותחת האשכול מתכוונת לקהילה ליטאית? אולי היא בכלל חסידית?
אולי זה תלוי במנין או החזנים ולא בליטאי או חסידי?
אני אישית כתבתי על נוסח ליטאי
לא יודעת אם גם פותחת האשכול התכוונה אליו
והיא אגב לא זלזלה במאריכות ודבקות שאותן אני באמת מעריכה אגב
גם לי הפריע הזלזול באחת התגובות
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כל ההתנדנדויות וההתרגשות והדביקות, הדי-מעושים יש לומר, הם די עבודה בעיניים וממש ממש רחוקים מכוונה ועמידה לפני ה'
מסכימה עם כל מילה..
אני תמיד סולדת מאנשים שעושים תנועות מוגזמות בתפילה
זה נראה כאילו זה בא להסוות משהו פנימי שלא שלם אצלם עם התפילה
מי שבאמת מתרגש לא כל כך מתאמץ להראות את זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
רווקה זמנית
יכולה לשלוח לי מייל?
bbbc33660 בג'ימייל
אפשר לתייג לי אותה?
איך עושים את זה??
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מסכימה עם כל מילה..
אני תמיד סולדת מאנשים שעושים תנועות מוגזמות בתפילה
זה נראה כאילו זה בא להסוות משהו פנימי שלא שלם אצלם עם התפילה
מי שבאמת מתרגש לא כל כך מתאמץ להראות את זה
אבל לפעמים אנשים עושים את זה לעזור לעצמם להתרכז ולהתלהב וכדומה,
לא בשביל האחרים בכלל
מכירה הרבה שמתנענעים במרץ וכך הם מתנתקים ומתרכזים, כל אחד בדרכו...

בואנה נתרכז כל אחת בעצמה ולא בסביבה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

יש מנהג של חסידים לספר סיפורי מופת של הבעל שם טוב הקדוש נשמתו עדן
באשכול הזה בעזר השם ת\יפרסמו סיפורי מופת על הבעש"ט
שבוע טוב




הנה סיפור שקראתי על הבעל שם טוב:

פעם אחת נתבלה סידורו של רבי ישראל בעל שם טוב ויצא מכלל שימוש. הלכו חסידיו לחפש לו סידור אחר.

עברו מבית אל בית, עד שבאו לביתו של רועה העיירה. שמח הרועה לביקורם של תלמידי החכמים בביתו,

ושאל למטרת בואם. אמרו לו, כי מחפשים הם סידור עבור רבם, שסידורו הישן כבר אינו ראוי לשימוש.
אמר להם הרועה, אמנם יש בידי סידור אחד, והוא ירושה לי מסבי זכרונו לברכה, שהיה מגיד חשוב באחת העיירות;

ואף הוא קיבל את הסידור בירושה מאביו, שהיה רב קהילה ידוע, ואביו מאביו, עד לזקננו המהר”ם מינץ זצוק”ל,

שאומרים עליו שכתב את הסידור במו ידיו. אבל אני, אני הרי אינני יודע להתפלל כלל…

אמרו החסידים זה לזה, הלא יהודי זה אפילו קרוא וכתוב אינו יודע;

והסידור שברשותו בוודאי שראוי שישמש את רבנו הבל שם טוב בתפילתו.

עמדו ושכנעו את הרועה שיפקיד את הסידור בידיהם. שמחו החסידים על האוצר שנפל בחלקם,

ומיהרו לבית רבם. לקחו את הסידור הישן מעל עמוד התפילה

של הבעל שם טוב וגנזוהו, והניחו תחתיו את הסידור החדש.

כשהגיעה שעת התפילה ניגש הבעל שם טוב אל עמוד התפילה שלו,

וראה את הסידור החדש. התבונן בו שעה ארוכה. לבסוף הורה לשליח הציבור שיתחיל בתפילה.

כשהגיע הבעל שם טוב לתפילת העמידה, ראו כל המתפללים שדבר מה קורה לרבם.

בבת אחת נתכרכמו פניו, וכל מצחו נתמלא קמטים. פניו הלכו והלבינו, ורעד אחז בשפתיו.

ככל שנתמשכה התפילה הלכו פניו ונתעוותו, והרעד פשט לכל גופו.

זיעה קרה התחילה נוטפת ממצחו, וכמעט שנתעלף. נתייראו כל המתפללים, והמתינו באימה שיסיים הרב את תפילתו.

מיד כשסיים הבעל שם טוב את התפילה, קרא בקול רם:

תיכף ומיד החזירו לרועה בעל התפילה את סידורו! שאין תפילה נאה כתפילתו של הרועה בעל התפילה!
נרעדו המתפללים כולם, ומיד נטלו את הסידור, רצו אל ביתו של הרועה,

והחזירו לו את הסידור. תמהו המתפללים זה לזה על דבריו של רבם:

מהי תפילתו של הרועה הפשוט, שכל כך שיבחה רבינו? נכנסו בשקט לביתו של הרועה והתחבאו בפינת הבית.
כשהגיעה שעת התפילה, נכנס הרועה אל ביתו. לקח את הסידור,

והניח אותו על עמוד תפילה שהיה שם. עטף הרועה את עצמו בטלית,

חבש את תפיליו, וניגש אל עמוד התפילה. פתח את הסידור היכן שנפתח.

עצם הרועה את עיניו, והתחיל מנענע את גופו קדימה ואחורה. ככל שארכה תפילתו הלכו תנועותיו והתחזקו,

לפנים ולאחור, עד שהיה גופו כולו מיטלטל מצד אל צד. כך עמד הרועה שעה ארוכה,

עיניו עצומות ופיו חתום, וגופו מתנועע בחוזקה. לכשסיים הרועה את מעשיו, סגר את הסידור, חלץ תפיליו, פשט את הטלית והלך לו.

חייכו החסידים זה לזה: וכי זו היא תפילה? והרי לא הוציא הרועה מפיו ולוּ מילה אחת!

ומיד חזרו ותמהו: ומדוע שיבח הבעל שם טוב מן “תפילה” שכזאת? שעה ארוכה עמדו נבוכים.

כשגברה תמיהתם אמרו: נקרא לרועה ונשאלה את פיהו.
אמר להם הרועה: אכן, אדם פשוט אני, רועה צאן ובקר, אבל מעלה אחת יודע אני שיש בי,

שאני בן גדולים, וזוכר אני היטב את הפעמים שעוד הייתי נער והייתי הולך אחרי סבי עליו השלום לבית הכנסת.



נדמה היה בעיניי אז כמלאך ממש, עטוף בטלית ומעוטר בתפילין, וסידורו בידו.

זוכר אני כיצד הייתי ניצב מאחוריו כשהיה עומד בתפילתו, מביט בו ומשתאה.

באיזו דביקות היה נושא את תפילתו למרומים! גופו היה מתנועע לפנים ולאחור,

וחוט של חסד היה משוך על פניו ועל עיניו העצומות.

רטט של קדושה היה עובר בי בשעה זו, ונדר נדרתי לעצמי, שכשאגדל אתפלל אף אני כמוהו!

אלא שגורלי לא שפר עלי, ונעשיתי רועה פשוט. ואפילו את האותיות הכתובות בסידור היקר שקיבלתי מסבי

בירושה אחר שהלך לבית עולמו אינני יודע לקרוא. אבל את אותן התפילות הקדושות עודני זוכר! אלא מה אני עושה?

בשעה שהציבור כולו מתכנס בבתי הכנסיות ואני נשאר בביתי, אני לוקח את הסידור,

ושם אותו על עמוד התפילה של סבי. אז אני עוצם את עיניי, וללא מילים אני מנענע את גופי כמו שראיתי את סבי בשעתו.

בליבי אני פונה לריבון העולמים שיחשיב את מעשיי כתפילה שלימה.
סיים הרועה את סיפורו, והחסידים חזרו לבית רבם. ראו שהיה הבעל שם טוב ממתין להם בפתח הבית ומחייך.

אמר להם הבעל שם טוב: יודע אני שאתם תמהים על תפילתו של הרועה,

שאין הוא יודע כלל להתפלל, ורק את תנועות התפילה הוא יודע;

וכי מה ערך יש לתנועות התפילה בלא מילות התפילה עצמן?

אבל אמרו לי באמת, האם יש אדם בעולם שיהין לומר על עצמו שיודע הוא להתפלל?!



הוסיף הבעל שם טוב ואמר
“ואנחנו לו נדע מה נעבוד את ה’ “.
ואף על פי כן מובטח לנו, שאם נעשה אנחנו ככל יכולתנו,

גם אם לא נצליח לבוא לידי שלימות, בכל זאת יבוא הקב”ה וישרה את שכינתו במעשי ידינו…

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה