עזרה גמאני רוצה להתפלל בכוונה

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #41
שמעתי פעם בשם אחד הגדולים שאמר שלפני החתונה חלם שאחרי החתונה עם הטלית יתפלל יותר טוב ואז בבוקר אחרי החתונה גילה שהיצה"ר כבר הקדים אותו מתחת הטלית...
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #42
למה "בכוונה" = חצי שעה שמונה עשרה?!
אם אומרים את המילים בשימת לב, רגש וריכוז, התפילה (שחרית, מנחה וערבית) אמורה לקחת 7-10 דקות מקס'
(+ 5 דקות בקשות פרטיות. וגם זו הגזמה. ה' "מבין ומאזין, מביט ומקשיב" היטב לליבך הכואב וצערך גם בלי שתסבירי לו בגניחות ובהמון התכווצויות למה את צריכה בריאות/פרנסה/זיווג)
זו "כוונה" אמיתית
ה' שומע ומבין היטב "ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו" גם (ובעיקר) בלי שתחשבי על הסברים של שתי מורות ושלושה מרצים

כל ההתנדנדויות וההתרגשות והדביקות, הדי-מעושים יש לומר, הם די עבודה בעיניים וממש ממש רחוקים מכוונה ועמידה לפני
נימה ממש מזלזלת. שמו"ע בהחלט לא חייב לקחת זמן ארוך, אך לא כל מי שמתפללת בבכי או נזכרת במדרש מעורר עושה זאת ממקום צבוע. כל אחת צריכה להתחבר לנקודה שעושה לה טוב, ומחברת אותה וגורמת לה להתפלל בכוונה. בלי לפסול את האופציות שאחרות בחרו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
לא קראתי הכל רק על המילים הראשונות אגיב- את לא צריכה לעמוד על הרגליים שעות!!! מאיפה הבאת את זה?
צריך לעמוד בשמונה עשרה ובקדושה. זהו!! שמעת? זהו!
כמדומני אפילו קדיש לא חייבים . ובטח ובטח לא בקריאת התורה ובכל פעם שפותחים את הארון קודש.
אם לא נעים לך כי "כולן" עומדות. זה ממש בעיה שלך. ....
יש לך מקור לזה שלא צריך לעמוד כשארון קודש פתוח ובקדיש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
יש לך מקור לזה שלא צריך לעמוד כשארון קודש פתוח ובקדיש?
כשהארון קודש פתוח כתוב במשנה ברורה מפורש שלא צריך לעמוד מעיקר הדין (קמ"ו שער הציון י"ח)
לגבי קדיש-לספרדים אפשר לשבת לכתחילה, האשכנזים נוהגים לעמוד.(אבל בתפילות הימים נוראים אין הרבה קדישים במהלך התפילה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
@רווקה זמנית
לדעתי, הסיפור הוא לא איזה בית כנסת את מתפללת. לא מי החזן ולא מי הקהל או מה שרים.
הסיפור האמיתי זה הרוגע, שהכל בסדר, וגם אם לא תתנדנדי או תבכי, או תתרגשי. הקב"ה ג"כ יקבל את תפילותיך.

עצם זה שאת יושבת בבית כנסת ביחד עם הקהל, זה עצמו כבר נקרא שאת מתפללת.

אני אחרי הרבה שנים שלא הלכתי לבית כנסת כי היו לי ילדים קטנים, וב"ה הם גדלו ואני יכולה ללכת לבית כנסת. מצאתי את עצמי לא מחוברת. כל כך התרגלתי להתפלל בכוונה בבית, לבד, אני והקב"ה לבד. אף אחד לא מסתכל עלי, אני לא רואה אף בגד יפה של אף אחת. באמת בכוונה.
חשבתי אולי שרק שמונה עשרה אני יתפלל בבית, ואני אלך לבית כנסת לחזרת השץ. בעלי אמר לי, שעדיף תפילה בלא כוונה בבית הכנסת מאשר תפילה בבית.
תפילת בציבור יש לה כח עצום, היא לבד יכולה לחולל פלאות. עצם זה שאת חלק מהציבור, זה כבר עצמו מעלה את התפילה שלך כמה דרגות למעלה.

והרבה נשים, מדפדפות במחזור קדימה לראות מתי מסיימים. זה לא קל להתפלל הרבה שעות. זה בסדר גמור, זה לא אומר עליך כלום.

ועוד דבר, בענין העמידה בתפילה.
אני רוב התפילה יושבת, חוץ ממה שממש חייבים שזה תפילת שמונה עשרה, קדושה, ברכת כהנים, תקיעת שופר, קדיש וכד'
וכל האלה שנעמדות כשפותחין את הארון ומתיישבות כשסוגרים אותו, זה בורות, כי זה צריך להיות בדיוק הפוך.
אם כבר רוצות לעמוד, אז הפוך, חזרת הש"ץ של שמו"ע לעמוד (כי זה תפילת העמידה). ובפיוטים אפשר לשבת. (שאז בד"כ פותחים את הארון). אבל גם בזה אפשר להקל ולשבת.

מאחלת לך בעז"ה שנה הבאה להחליף את הניק ל@נשואה קבועה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
מבינה אותך מאוד
אצלנו רב הנשים עושות גם הרבה פוזות (מתאמצות לבכות בקול)
ילדות וגם נערות ששמונה עשרה שלם הסידור על הפה והעיניים בחוץ
ביוכ ילדה אחת שעמדה מאחורי כמעט סיימה את השמוע שמעתי ת'בומים של הוידוישלה תוך מספר דקות ואז נשארה שעה להתנדנד עד שכמה ילדות בגילה סיימו [הם בודקות אחת את השניה מי מאריכה יותר.... וזה היה סיוטטטט לעמוד לחכות לה שתסיים

יש מחזורים שיש בהם פירושים על כוונה - מאוד עוזר
את צריכה פשוט את הרוגע של עצמך - אני רוצה להתפלל הכי בכוונה וזהו
שמעתי פעם בשם הרבנית קולדצקי , אני לא יודעת אם זה נכו עצם התפילה לומר את המילים זה כבר דבר ענקקקקק גם אם הראש תפוס בדברים אחרים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
@רווקה זמנית
מזדהה איתך ממש
אני גם תמיד הרגשתי שבבית הכנסת אני לא מצליחה להתרכז
כל אישה שלפני או אישה שקמה או לאיודעת מה מסיח את דעתי
ולא נעים לומר אבל גם מושך את העין מה לובשים האחרים וכו (עצוב אפילו שזה ר"ה אני בכ"ז אישה)
כיום שאני לא כ"כ בבית הכנסת כי ב"ה אני אמא לילדים אני לפעמים רואה שהרבה יותר קל לי לכוון ולהתרכז
שהתפילות שלי נראות אחרת
בבית כנסת באמת יש הרבה הסחות דעת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אין לי כבר כוח..
כל שנה מחדש קשה לי עם התפילות הארוכות
לעמוד על הרגלים כל כך הרבה שעות ולהתפלל
זה מתיש עבורי


לפני כמה שנים הייתי בקבלת שבת בבית כנסת קרליבך בצפת
ובגלל הרעש שהיה מצאתי את עצמי שרה את מילות התפילה
(מבלי שאף אחד יכל לשמוע אותי לא גבר ולא אישה כאמור בגלל הרעש..
זה היה חויה כל כך מיוחדת!
הרגשתי לראשונה חלק בלתי נפרד מהתפילה
ויכלתי להתכון באמת במילים
חלום שלי לקיים ככה את תפילות החגים
מה אומרים יש מצב שיום אחד החלום שלי יתגשם?
בלת''ק

הכלל הוא שאין טוב יותר מלהתפלל במקום שאוהבים !!! באווירה שרוצים !!!! שתתרום לנעימות [ופרטיות] בתפילה !!! הכל אחרת כשנהנים במקום בו נמצאים !!!

ואם לא נהנים אז בהחלט שווה לחפש את המקום שבו כן נהנים !!! תפילה יותר טובה = השפעה לשנה יותר טובה בע''ה !!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
זה יכול להיות רעיון....
איך זה עובד בבתי כנסת בעיר העתיקה בצפת?
צריך לקנות מקום בראש?
ממש לא...
אחד הדברים המדהימים להיות בעיר העתיקה בצפת בראש השנה..
יש שלל בתי כנסת לבחירה, בפרט באזור של חצר הארי, שיש שם איזה 5, 6 בתי כנסת, החל מליטאי רגיל, עובר דרך חסידי ועד קרליבך וישיבת הסדר.
פשוט לעבור בין כולם ולבחור מה שמרגיש הכי נכון ומחובר..
בפעם הראשונה שהייתי שם ולא בבית כנסת הליטאי השכונתי, פתאום גיליתי שיש קטעים בתפילה שהם ממש שמחים ומרגיעים.. לא צריך לומר את הכל באותו רטט וחיל.. ברור שצריך כוונה ורצינות, אבל יש המון קטעים ופיוטים שאפשר רק לשיר אותם בשמחה והודיה ולא בלב רוטט.
פשוט יש שם הכל.. גם בכי, גם ריקודים, ואת בוחרת לאן להתחבר....
ויש צימרים נורא זולים בתקופה הזאת
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
היום לא צריך להרחיק עד מירון או צפת
לא יודעת באיזו עיר את גרה, אבל בבני ברק, אשדוד, ירושלים, ובטוח בעוד הרבה מקומות, יש מניינים יותר "מעניינים"
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
סליחה, אבל הרושם מקריאת האשכול, שהוא מהווה מקום לפרוק כאבי בטן...
כ"א מספר כמה רע ומר לו בקהילתו...בילדותו וכו'. הדשא של השני...
הוראת החכם באדם לבנו - שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורתך אמך - כוללת גם את הנקודה הזו. וסליחה על השמועס.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

יש מנהג של חסידים לספר סיפורי מופת של הבעל שם טוב הקדוש נשמתו עדן
באשכול הזה בעזר השם ת\יפרסמו סיפורי מופת על הבעש"ט
שבוע טוב




הנה סיפור שקראתי על הבעל שם טוב:

פעם אחת נתבלה סידורו של רבי ישראל בעל שם טוב ויצא מכלל שימוש. הלכו חסידיו לחפש לו סידור אחר.

עברו מבית אל בית, עד שבאו לביתו של רועה העיירה. שמח הרועה לביקורם של תלמידי החכמים בביתו,

ושאל למטרת בואם. אמרו לו, כי מחפשים הם סידור עבור רבם, שסידורו הישן כבר אינו ראוי לשימוש.
אמר להם הרועה, אמנם יש בידי סידור אחד, והוא ירושה לי מסבי זכרונו לברכה, שהיה מגיד חשוב באחת העיירות;

ואף הוא קיבל את הסידור בירושה מאביו, שהיה רב קהילה ידוע, ואביו מאביו, עד לזקננו המהר”ם מינץ זצוק”ל,

שאומרים עליו שכתב את הסידור במו ידיו. אבל אני, אני הרי אינני יודע להתפלל כלל…

אמרו החסידים זה לזה, הלא יהודי זה אפילו קרוא וכתוב אינו יודע;

והסידור שברשותו בוודאי שראוי שישמש את רבנו הבל שם טוב בתפילתו.

עמדו ושכנעו את הרועה שיפקיד את הסידור בידיהם. שמחו החסידים על האוצר שנפל בחלקם,

ומיהרו לבית רבם. לקחו את הסידור הישן מעל עמוד התפילה

של הבעל שם טוב וגנזוהו, והניחו תחתיו את הסידור החדש.

כשהגיעה שעת התפילה ניגש הבעל שם טוב אל עמוד התפילה שלו,

וראה את הסידור החדש. התבונן בו שעה ארוכה. לבסוף הורה לשליח הציבור שיתחיל בתפילה.

כשהגיע הבעל שם טוב לתפילת העמידה, ראו כל המתפללים שדבר מה קורה לרבם.

בבת אחת נתכרכמו פניו, וכל מצחו נתמלא קמטים. פניו הלכו והלבינו, ורעד אחז בשפתיו.

ככל שנתמשכה התפילה הלכו פניו ונתעוותו, והרעד פשט לכל גופו.

זיעה קרה התחילה נוטפת ממצחו, וכמעט שנתעלף. נתייראו כל המתפללים, והמתינו באימה שיסיים הרב את תפילתו.

מיד כשסיים הבעל שם טוב את התפילה, קרא בקול רם:

תיכף ומיד החזירו לרועה בעל התפילה את סידורו! שאין תפילה נאה כתפילתו של הרועה בעל התפילה!
נרעדו המתפללים כולם, ומיד נטלו את הסידור, רצו אל ביתו של הרועה,

והחזירו לו את הסידור. תמהו המתפללים זה לזה על דבריו של רבם:

מהי תפילתו של הרועה הפשוט, שכל כך שיבחה רבינו? נכנסו בשקט לביתו של הרועה והתחבאו בפינת הבית.
כשהגיעה שעת התפילה, נכנס הרועה אל ביתו. לקח את הסידור,

והניח אותו על עמוד תפילה שהיה שם. עטף הרועה את עצמו בטלית,

חבש את תפיליו, וניגש אל עמוד התפילה. פתח את הסידור היכן שנפתח.

עצם הרועה את עיניו, והתחיל מנענע את גופו קדימה ואחורה. ככל שארכה תפילתו הלכו תנועותיו והתחזקו,

לפנים ולאחור, עד שהיה גופו כולו מיטלטל מצד אל צד. כך עמד הרועה שעה ארוכה,

עיניו עצומות ופיו חתום, וגופו מתנועע בחוזקה. לכשסיים הרועה את מעשיו, סגר את הסידור, חלץ תפיליו, פשט את הטלית והלך לו.

חייכו החסידים זה לזה: וכי זו היא תפילה? והרי לא הוציא הרועה מפיו ולוּ מילה אחת!

ומיד חזרו ותמהו: ומדוע שיבח הבעל שם טוב מן “תפילה” שכזאת? שעה ארוכה עמדו נבוכים.

כשגברה תמיהתם אמרו: נקרא לרועה ונשאלה את פיהו.
אמר להם הרועה: אכן, אדם פשוט אני, רועה צאן ובקר, אבל מעלה אחת יודע אני שיש בי,

שאני בן גדולים, וזוכר אני היטב את הפעמים שעוד הייתי נער והייתי הולך אחרי סבי עליו השלום לבית הכנסת.



נדמה היה בעיניי אז כמלאך ממש, עטוף בטלית ומעוטר בתפילין, וסידורו בידו.

זוכר אני כיצד הייתי ניצב מאחוריו כשהיה עומד בתפילתו, מביט בו ומשתאה.

באיזו דביקות היה נושא את תפילתו למרומים! גופו היה מתנועע לפנים ולאחור,

וחוט של חסד היה משוך על פניו ועל עיניו העצומות.

רטט של קדושה היה עובר בי בשעה זו, ונדר נדרתי לעצמי, שכשאגדל אתפלל אף אני כמוהו!

אלא שגורלי לא שפר עלי, ונעשיתי רועה פשוט. ואפילו את האותיות הכתובות בסידור היקר שקיבלתי מסבי

בירושה אחר שהלך לבית עולמו אינני יודע לקרוא. אבל את אותן התפילות הקדושות עודני זוכר! אלא מה אני עושה?

בשעה שהציבור כולו מתכנס בבתי הכנסיות ואני נשאר בביתי, אני לוקח את הסידור,

ושם אותו על עמוד התפילה של סבי. אז אני עוצם את עיניי, וללא מילים אני מנענע את גופי כמו שראיתי את סבי בשעתו.

בליבי אני פונה לריבון העולמים שיחשיב את מעשיי כתפילה שלימה.
סיים הרועה את סיפורו, והחסידים חזרו לבית רבם. ראו שהיה הבעל שם טוב ממתין להם בפתח הבית ומחייך.

אמר להם הבעל שם טוב: יודע אני שאתם תמהים על תפילתו של הרועה,

שאין הוא יודע כלל להתפלל, ורק את תנועות התפילה הוא יודע;

וכי מה ערך יש לתנועות התפילה בלא מילות התפילה עצמן?

אבל אמרו לי באמת, האם יש אדם בעולם שיהין לומר על עצמו שיודע הוא להתפלל?!



הוסיף הבעל שם טוב ואמר
“ואנחנו לו נדע מה נעבוד את ה’ “.
ואף על פי כן מובטח לנו, שאם נעשה אנחנו ככל יכולתנו,

גם אם לא נצליח לבוא לידי שלימות, בכל זאת יבוא הקב”ה וישרה את שכינתו במעשי ידינו…

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה