דרוש מידע לא נמאס כבר? חוסרים בסופרים בערבי חגים

מצב
הנושא נעול.
עשיתי השוואות תקופה ארוכה בין יש חסד בבני ברק לאושר עד
אושר עד יותר זול בפאר גדול!!!!
והחווית קניה באושר עד היא וואוו
אין על אושר עד
ביום חמישי שעבר הם היו פתוחים כל הלילה וגם במוצ"ש השבוע גם היו פתוחים לאורך כל הלילה
כל הכבוד על ההתחשבות בלקוחות !
הייתי שם אחרי 3 בלילה והיה מלא באנשים....
הלוואי שיפתחו עוד סניפים...
ובאמ לגבי המחירים הם יותר זולים בהרבה מיש חסד ומכל מקום אחר....
 
זה המצב בדרך כלל בכל הסופרים החרדיים דתיים
יש עומס רציני כך שקשה מאד להפעיל את גלגלי ההספקה
 
זה המצב בדרך כלל בכל הסופרים החרדיים דתיים
יש עומס רציני כך שקשה מאד להפעיל את גלגלי ההספקה
זה שיש עומס זה לא דבר חדש, הייתי מצפה שאחרי כך וכך זמן יקלטו את הכמויות ויזמינו סחורה בכמות מספקת.
לא חכמה להגיד שערב חג ואנשים קונים יותר, החכמה היא לדעת מראש שעוד חודשיים יהיה ערב חג ולהזמין כמויות מספקות של סחורה.
 
יש כמה ארגונים שמחלקים תווים של יש במליוני שקלים והרווח לרשת הוא לא 100%
(למרות שגם מחלקים תווים של רמי לוי אבל שמה זה כסף קטן לעומת הלקוחות)
אולי זה גם תורם שהם מזלזלים במחסור מוצרים כי מי שקיבל תווים בד"כ יעדיף להשתמש בהם
מאשר לשלם ברשת אחרת..
 
זה שיש עומס זה לא דבר חדש, הייתי מצפה שאחרי כך וכך זמן יקלטו את הכמויות ויזמינו סחורה בכמות מספקת.
לא חכמה להגיד שערב חג ואנשים קונים יותר, החכמה היא לדעת מראש שעוד חודשיים יהיה ערב חג ולהזמין כמויות מספקות של סחורה.
בכל זאת זה כמויות שאא לעמוד בהם כנראה
 
בכל זאת זה כמויות שאא לעמוד בהם כנראה
אין כזה דבר כמויות שאי אפשר לעמוד בהם, הייצור הוא לא יומיים לפני החג וכנ"ל הגעת המשלוחים.
בין פסח לחגי תשרי יש מספיק זמן כדי להערך.
 
זה שיש עומס זה לא דבר חדש, הייתי מצפה שאחרי כך וכך זמן יקלטו את הכמויות ויזמינו סחורה בכמות מספקת.
לא חכמה להגיד שערב חג ואנשים קונים יותר, החכמה היא לדעת מראש שעוד חודשיים יהיה ערב חג ולהזמין כמויות מספקות של סחורה.
הנושא זה לא ערב חג(לדעתי)
שאת זה היה בקלי קלות ניתן לפתור על יד זה שבאים יום יומיים קודם ועושים את הקנייה

הנושא הוא כל השנה (בשנה האחרונה)
זה גולת הכותרת
 
ההנחה על התווים היא בעיקר שהעמותות מקבלות אותם ללא מעמ
אם ככה אז אני לא אהיה מופתעת אם הרווח שלהם הוא 100%
בכל אופן ברגע שקנו אצלם תווים, לא מעניין אותם אם מממשים אותם או לא, מה קונים בהם, הם את הכסף כבר קבלו ומצידם עדיף שלא ישתמשו בו
הנושא זה לא ערב חג(לדעתי)
שאת זה היה בקלי קלות ניתן לפתור על יד זה שבאים יום יומיים קודם ועושים את הקנייה

הנושא הוא כל השנה (בשנה האחרונה)
זה גולת הכותרת
אז כנ"ל, אפשר פשוט להזמין יותר סחורה
 
ועוד שאלה: מה עם משנת יוסף/ המכירה לקהילה וכו'?
האם זה לא יכול לפתור, לפחות חלק מהבעיה לחלק אנשים בחלק מהמוצרים?
 
בבית שמש מקניות שמבצעים כבר הרבה זמן
אושר עד אין אפשרות למשלוחים לחכות בתורים שם זוועה ואף פעם לא יצאנו עם קניה זולה יותר מיש ברמה א
רמי לוי פחות מותאם לחרדים עם ההכשרים
שוק מהדרין בהרבה דברים יותר יקרים
יש חסד ברמה א כשמגיעים ביום ראשון המדפים מרוקנים באמצע שבוע בדרך כלל המדפים מלאים
בתקופה האחרונה הם מחליפים מוצרים עם המותג שלהם אבל הרבה דברים שלהם הם טובים
כן הייתי רוצה שישאירו לי את ההחלטה מאיזה חברה לקנות
לדוגמא אוהבים את מגבונים האגיס והפסיקו להביא וזה מעצבן כל פעם לעשות השלמה במקום אחר
 
אז כנ"ל, אפשר פשוט להזמין יותר סחורה
כל דבר אפשר להגיד תעשה כך ותעשה כך
אבל כשמדובר במשהו נקודתי בחגים
עוד איכשהו ניתן לקבל את התירוץ שיש עומס רב(כפי שאכן רואים)

אבל כשיש מגמה של חוסר בכל השנה
זה כבר מוגזם ולא מקובל לחלוטין
 
אבל כשמדובר במשהו נקודתי בחגים
עוד איכשהו ניתן לקבל את התירוץ שיש עומס רב(כפי שאכן רואים)
גם את התירוץ הזה אני לא מקבלת, כי זה לא דבר חדש שיש עומס בחגים. זה דבר ידוע שאפשר וצריך להערך אליו מראש
ושאלתי:
מה עם משנת יוסף/ המכירה לקהילה וכו'?
האם זה לא יכול לפתור, לפחות חלק מהבעיה לחלק אנשים בחלק מהמוצרים?
 
גם את התירוץ הזה אני לא מקבלת, כי זה לא דבר חדש שיש עומס בחגים. זה דבר ידוע שאפשר וצריך להערך אליו מראש
ושאלתי:
בא נציע גם את משנת יוסף כבעיה ליוקר המחייה
רק נסביר שמשנת יוסף זה סוג מאוד מסויים של "תרבות קנייה"
שלא כל אחד התרגל לזה מבית אבא
לעמוד בחוץ ולהתקושש בין המוצרים השונים
פעם בחורף(בגשם) פעם בקיץ(בשמש הקופחת)

עם מלאא אנשים זה ממש לא נח
 
בא נציע גם את משנת יוסף כבעיה ליוקר המחייה
רק נסביר שמשנת יוסף זה סוג מאוד מסויים של "תרבות קנייה"
שלא כל אחד התרגל לזה מבית אבא
לעמוד בחוץ ולהתקושש בין המוצרים השונים
פעם בחורף(בגשם) פעם בקיץ(בשמש הקופחת)

עם מלאא אנשים זה ממש לא נח
לכן ציינתי
לפחות חלק מהבעיה לחלק אנשים בחלק מהמוצרים?
ואפשר גם להוסיף: בחלק מהזמנים ובחלק מהמקומות
 
סליחה שאני נוחת פה עכשיו, אני לא עברתי על כל התגובות, אבל ראיתי את הכותרת, ורציתי להוסיף,
הקטסטרופה בבני ברק היא לא רק ביש חסד, אלא גם במיני מרקטים הקטנים יותר, ואני מדבר על "נתיב החסד" "בר כל" "מעיין 2000" וכדו', אין מה לומר החנויות האלו "מטופחות" ביותר "ומרווחות" ופעמים אפילו "ריחניות", אבל זה לא הסיפור, אלא זה שבערבי שבתות וחגים ואפילו סתם בוקר שגרתי, צריך לחכות הרבה זמן בתור דחוס אנשים נשים וטף וכמה מבוגרים נרגנים, עם שני קופאיות פועלות ועוד שלוש בהפסקה, זה הזוי, כל קניה בערב חג זה סיוט שאתה לא יודע מתי זה נגמר,
אנחנו כבר אוטוטו 2023 ואפשר לעבור לקופות עצמאיות, זה מתבקש וזה היה צריך להיות כבר מזמן,
הלוואי
חג שמח!
 
אנחנו כבר אוטוטו 2023 ואפשר לעבור לקופות עצמאיות, זה מתבקש וזה היה צריך להיות כבר מזמן,
הלוואי
ואני חייבת לציין את שוק מהדרין (לפחות במ"ע), לא בשרות, לא במחירים, אלא בזה שיש להם קופות עצמאיות עם תשלום במזומן! והלוואי שכולם ילמדו מהם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

תופעת החרדי המכוער

טביאל עיר יפה, כעיקרון. כיכרות, צמחים, ובעיקר יופי פנימי.
המוני יהודים יראי שמיים, משפחות ובתים של תורה, מוסדות לימוד מכל הסוגים, רובם ככולם במבני קבע ראויים לשמם.

בתי כנסת גדולים ונהדרים, מחופים באבן ומצויידים במדרגות שיש וארונות קודש מגולפים, והמוני מנייני תפילה בכל שעות היממה, כולל גם פינת קפה לשירות הציבור.

אה! אשרינו!




אלא שיש קוץ מעצבן באליה:

תופעת הטביאליסט המכוער. כפראפראזה על "הישראלי המכוער" הידוע בכל העולם.
הטביאליסט המכוער. אינו התושב הקלאסי של העיר, אך לעיתים נדמה כי יש רבים ממנו.


קווים לדמותו.
הט"מ יחתום על הוראת קבע ענקית לקהילה שלו, כדי שהיא תוכל לבנות בית כנסת אדיר ויפהפה יותר מבית הכנסת ממול, אך לא יטרח לומר שלום חם ונעים לזר כי ייקלע בטעות לארמון הקהילתי שלו.
שירגיש לא נעים, עדיף. כך לא יתנחל פה. פה מתפללים ורצויים רק אנ"ש.

הט"מ לא יתרה בילדיו שאסור להם לגרור עד הבית עגלת מכולת, כיוון שהיא, מה לעשות, רכוש הסופרמרקט. התוצאה? ניתן לראות לא מעט עגלות מכולת מונחות בכניסה לבנייני מגורים, ממתינים לעובד הסופרמרקט שאולי יקח אותם ואולי לא.

הט"מ לא יאמר שלום לשכנים החדשים המתגוררים ביחידת הדיור על הגג. הוא יסתכל עליהם – ומבטו יעבור דרכם. בייחוד אם הם לא לבושים בדיוק בדיוק כמו הצורה והצבע שלו עצמו.

הט"מ ילביש את משפחתו בבגדים הכי עדכניים ויקרים שיש בנמצא, כך שיראו כאילו נגזרו מתוך פרסומת משובבת נפש של קידי קיש. אז מה אם אין קשר בין ההכנסות המזעריות שלו ובין הצורך הכפייתי לנקר את עיני השכנים-גיסים-חברים.

הט"מ מקפיד להחזיק בבעלותו ולנהוג ברכב יקר. רצוי חשמלי ועדיף עם שכבת לקס + ווקס + פוליש נוצצת ומרשימה. הוא אוהב במיוחד, משום מה, רכב גבוה עם גריל ענק מקדימה, המשרה את יראת הכבוד הרצויה.

מה הקשר בין אברך צעיר, פעמים רבות מלמד בחיידר או בעל תפקיד זוטר בחנות טמבור, או סתם איש אחזקה במוסד – ולרכב מנהלים כזה? אין לדעת.


הט"מ יקפיד לזעום אם עובר אורח יתפוס לו את החניה הפרטית המחושמלת שלו, אך לעולם לא יעשה מאמץ מיוחד להחנות רכבו בצורה מסודרת במקום שבו יש להתחשב בנוספים. בייחוד הוא לא יטרח לחנות באופן שמאפשר לאם עם עגלה לעבור בנחת בלי להסתכן בחייה ולרדת לכביש.

ואגב הסעיף הקודם; נדמה כי יש לט"מ הנאה מיוחדת לחנות כמו פריץ הכפר, ולחסום את מרבית המדרכה - העיקר שהוא עצמו לא ייאלץ ללכת יותר מעשרים שניות מפתח רכבו עד פתח השטיבלאך או מחוז חפצו...

אך כל אלו עניינים זניחים. זכותו של כל אדם לרכוש כל כלי תחבורה שעולה על דעתו, כל זמן שהדבר מסב לו הנאה ונחת.



מה שהופך את הנהג הטביאליסט המצוי למכוער, היא התנהגותו בכביש.

הט"מ ינהג בעירו ברוכת הילדים במהירות גבוהה. למה חמישים. אולי שישים, אולי שבעים או תשעים. הוא לא דואג, הרכב החשמלי המוגזם שלו יודע לעצור ממש בנגיעה על דוושת הגז. מה זה משנה אם פה ושם הוא כמעט דורס עוברי אורח?

הט"מ מפגין זלזול מוחלט בשאר הנהגים בעיר שלו.

כאשר נהג של רכב חונה מתחיל לצאת מהחניה, הטביאליסט המכוער יקפיד להגביר מהירות ולעקוף אותו, כדי שחס וחלילה לא ייאלץ להתעכב בנסיעתו לשטיבלך בעוד חצי דקה. מה אכפת לו שהרכב המסכן ייתקע בחניה עוד 5 דקות בגלל ט"מ נוספים.



הט"מ חסר סבלנות באופן קומי כמעט. כאשר לפניו נוהג אוטובוס עירוני, הב"מ לעולם ינסה לעקוף אותו. הוא לא יתן לאוטובוס את "מנת החסד" ויסכים להמתין 10 שניות. לא. הוא מייד ינסה לעקוף – וכמעט יתנגש ברכב הבא ממולו הנוסע במהירות, כזכור, מעל החמישים המותרים בחוק...



הטביאליסט המכוער לא ירחם על ילדה קטנה שרק רוצה לחצות במעבר חציה. הצחקתם אותו! הוא עסוק בשיחה נרגשת מלאת פוליטיקה באמצעות אוזנית הבלוטות' התלויה על אוזנו, אותה קנה במכירה הסמוכה לשטיבלאך. הוא יתן גז עוד לפני שהיא תספיק להציב את כף רגלה הקטנה והמפוחדת על מעבר החציה. שתפחד, מה זה משנה. היא לא הילדה שלו.


יש בעיר טביאל נהגים רבים זהירים, מכבדים את הזולת, חונים בצורה מסודרת, מאפשרים לרכב לצאת מהנחיה, ועוצרים לבטח מול הולכי רגל המבקשים לחצות את הכביש. ברור שיש כאלו. אבל הם לא מורגשים. בכלל.

אין בעיר אווירה של "מענטש". של:
את רוצה לחצות את הכביש? תחצי, בשמחה, אחכה לך בנחת.
אין לי חניה מתחת השטבילאך? אז מה אם יש תו נכה שחבר השיג לי. בגלל זה אחנה כמו פסיכי ואצער את כל העוברים ושבים? לא. אחנה במרחק 4 דקות הליכה בצורה מסודרת.
אני מטעין את הרכב החשמלי שלי מידי לילה? אציב שלט מסודר ונעים, ולא שלט אזהרה צהוב מאיים נבחני.
אני ממילא נוסע החוצה מהעיר? אתקרב לתחנות אוטובוס בדרכי, אציע לאברים הסעה לכניסה לעיר.
אני מתקרב למחסום? אמתין בסוף התור, לא אעקוף את כולו ואגרום צער וכעס לכל 10 הרכבים שלפניי.

כשאתה פוגש את הט"מ אחד על אחד, אתה מגלה בתשעים ותשע מהמקרים אברך עדין נפש, ירא שמיים, תורני, ממש אדם נהדר. מותק אפילו.

מישהו שלעולם לא יגזול מרעהו שקל, יקפיד להשיב כל אבידה, יעשר ממונו ויתרום לקהילתו סכומים נכבדים.

מה גורם לו להיות ב"מ? מהו הסוד?

ובכן -

אני לא יודע.

(אתם יודעים איזה חילול ה' מחריד קורה בכל פעם שאורח זר מגיע לטביאל? הוא יוצא מדעתו! לא חבל עליו? לא חבל עלינו? למה אנחנו לא מחנכים את עצמנו? קודם כל אתהמבוגרים? לתת כבוד זה לזה, לכבד, להאיר פנים, להיות מענטש?
שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה