ביקורת ספרות פדהאל | ביקורת (עם ספויילרים)

  • הוסף לסימניות
  • #41
שהוא משוגע קצת
לא שהוא קראי חלילה

ועיקר הכובד היה באיסתרק ומאז כאילו המצב נשאר סטטי
מסכימה איתך שהיה צריך להרחיב יותר על איסתרק בעניין הזה (מצד שני, כמעט לא מסופר עליו בארמון, מאז שהתמנה למלך)

יוסף בסדרה הוא יותר ממשוגע קצת ולא קראי.
מזלזל במצוות (כשבלבל בברכות)
רוצח אנשים בלי משפט.
שלא לדבר על איך בכלל הוא השתלט על הכתר. זה לא קרה מתוך הקפדה על הלכות. ולא מתוך מידות טובות.
השיקולים לפיהם הוא בחר לממלכה שלו רב ראשי.
יש הרבה מאד.
לא סותר שגם בצד השני אנשים נרצחים ולא תמיד זה מובן. כל המלחמה שאיסתרק מנהל לא ברורה גם לי, עד כמה זה מותר. אבל שני הצדדים שיש כאן כן ברורים.

ואכן ההבדלים לרוב דקים מאד, אבל זה בדיוק המסר שהסופרת רצתה להעביר כאן. דווקא כשההבדל הוא כזה דק, ולא תמיד מובן למה אי אפשר קצת לשנות ולמה השמרנות הפנאטית.
(אפשר לא להסכים עם המסר. זה עניין אחר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
מזלזל במצוות (כשבלבל בברכות)
רוצח אנשים בלי משפט.
שלא לדבר על איך בכלל הוא השתלט על הכתר. זה לא קרה מתוך הקפדה על הלכות. ולא מתוך מידות טובות.
השיקולים לפיהם הוא בחר לממלכה שלו רב ראשי.
יש הרבה מאד.
כל הדוגמאות מהספר איסתרק
אח"כ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
כל הדוגמאות מהספר איסתרק
אח"כ?
אח"כ פחות מסופר עליו, לא?
אפשר להסכים שגם בחירת הכלה שלו לבנו לא באה מתוך יראת שמים. גם הכוונה לרצוח אותו וגם המחשבות על הריגת פאר.

אז הטענה היא שאין עוד סצנות כאלה כדי להצדיק את המשך המלחמה?
לא שהיא לא מובנת מעיקרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אח"כ פחות מסופר עליו, לא?
אפשר להסכים שגם בחירת הכלה שלו לבנו לא באה מתוך יראת שמים. גם הכוונה לרצוח אותו וגם המחשבות על הריגת פאר.

אז הטענה היא שאין עוד סצנות כאלה כדי להצדיק את המשך המלחמה?
לא שהיא לא מובנת מעיקרה.

פדהאל כתוב בצורה שברור שבחרנו צד וזהו
עכשיו צריך לראות רק מי ינצח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
פדהאל כתוב בצורה שברור שבחרנו צד וזהו
עכשיו צריך לראות רק מי ינצח.
ולמה, מבחינה ספרותית, זה לא מספיק?
משהו השתנה בינתיים? מישהו עשה צעד דרסטי לכיוון אחר?

ועוד שאלה: חטיפת ילד מידי הוריו, עידוד מהומות אלימות כהתגרות, דרישה לביטול שיעורי תורה, אלה צעדים שמלמדים על חזרה בתשובה? הם לא מספיק מוכיחים (בהנחה שכל קוראי הספר קראו גם את הקודמים בסדרה וכבר בחרו צד) שהכל כשהיה? אין צורך בעוד ועוד דוגמאות לעניין שכבר הבנו אותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
ולמה, מבחינה ספרותית, זה לא מספיק?
משהו השתנה בינתיים? מישהו עשה צעד דרסטי לכיוון אחר?

ועוד שאלה: חטיפת ילד מידי הוריו, עידוד מהומות אלימות כהתגרות, דרישה לביטול שיעורי תורה, אלה צעדים שמלמדים על חזרה בתשובה? הם לא מספיק מוכיחים (בהנחה שכל קוראי הספר קראו גם את הקודמים בסדרה וכבר בחרו צד) שהכל כשהיה? אין צורך בעוד ועוד דוגמאות לעניין שכבר הבנו אותו.
ולכן בדיוק הספר בפני עצמו לא מספיק וחטף ים ביקורת.
כי הוא יושב רק על העבר

(אפילו הסיפור של פדהאל מסופר לנו בלשון עבר אם היא הייתה מביאה את הסיפור שלו כמו הסיפור על סבתא הטובה... ואת המחנך מביאה ג"כ ואת חוסר האמון שלו אח"כ. לו הייתה מביאה בזמן הווה זה היה מתקבל הרבה יותר טוב.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
ולכן בדיוק הספר בפני עצמו לא מספיק וחטף ים ביקורת.
כי הוא יושב רק על העבר

(אפילו הסיפור של פדהאל מסופר לנו בלשון עבר אם היא הייתה מביאה את הסיפור שלו כמו הסיפור על סבתא הטובה... ואת המחנך מביאה ג"כ ואת חוסר האמון שלו אח"כ. לו הייתה מביאה בזמן הווה זה היה מתקבל הרבה יותר טוב.)
הרי הבאתי פה דוגמאות שזה לא רק העבר...
דוגמאות מהספר פדהאל.

בכל אופן, בעצמי הייתי רוצה גם ספר שיעמוד בפני עצמו וקיבלתי משהו אחר. ועדיין אני חושבת שהרבה מהביקורת לא מוצדקת, והיא נובעת בגלל שהספר לא תאם לדמיון שהקוראים ציירו לעצמם בשנות ההמתנה אליו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
שהקוראים ציירו לעצמם בשנות ההמתנה אליו.
אחרי שקראתי את פדהאל פעמיים פלוס כמה קטעים נבחרים פלוס ניסיתי בכח לקרא שוב את השיחות של יוזבד ואולה כדי להבין מה הולך שם... (זה היה אמור להיות קטע כיף לקריאה כי אלו שתי דמויות מוכרות... היה מתיש לקרא את זה..)

פשוט נהנתי לחזור לקרא את יוזבד. הרבה יותר מובן וקליל ולא מבוסס על מסע ניחושים
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
לא קראתי עדיין את הספר.
אבל אני שומעת וקוראת כ"כ הרבה ביקורות.
עד כדי כך? זה המצב?
או שמהלחץ על שנגמר הסדרה כולם מוציאים קיטורים? ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
לא קראתי עדיין את הספר.
אבל אני שומעת וקוראת כ"כ הרבה ביקורות.
עד כדי כך? זה המצב?
או שמהלחץ על שנגמר הסדרה כולם מוציאים קיטורים? ;)
הספר מעולה ביחס להרבה מאוד ספרים אחרים שקראתי, אבל ביחס לקודמיו בסדרה הוא לא באותה שורה בכלל.

#לדעתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
הבעיה לא רק ביוזבד ואולה. כל הגיבורים שלנו היו שונים. לא כתבו כלום על בסטיאן, מי שמע בכלל על מיכאל? ( ציפינו למפגשים מפעימים בינו לבין מהללאל, אם לא חברות)
את אולה היא בלבלה לנו במוח. לא שוב אותו בחור לעניין, היחיד שיודע לדבר את מה שהוא חושב בלי חפירות מנומסות.
מאונמר כבר ציפיתי לבשורות טובות ולא סתם שלא קיבלתי כאלה, אני אפילו לא יודעת איך ההיפראקטיבית הגאונה בעלת 2 הידיים השמאליות מסתדרת עם בעל חייל בנשמה ודי אנמי מבחינת האופי שלו.
חוץ מהפגנת חוש ההומור השחור הנדיר בסוף- לא פגשנו את המשנה החיוור וחבל.
לא סיימנו.
יש את הסגנון השונה של הכתיבה.
הספר כתוב בצורה של כמה זירות בודדות שעליהן מתבסס כל הסיפור. לא עוד הקפה של כל הסיפור מכל הכיוונים האפשריים שמותירים את ההרגשה שאת מכירה את הסיטואציה מכל צדדיה.
יש גם את הז'אנר השונה שהסיפור עבר אליו מבלי משים. נראה כאילו הסופרת קראה הרבה ספרי מתח כשהתחילה את האמצע השני של פדהאל.
חבל. עד שהיא יצרה ז'אנר מממלכה במבחן ככה לעזוב אותו?
אהבנו את הקצב באיסתרק ובמהללאל. יוזבד היה איטי מידי ובפדהאל מהיר מידי.
אבל לחבר בין איסתרק לאלרון היה גאונות.
טוב. ההודעה ארוכה מידי ולא קראתי את פדהאל יותר מפעם אחת.(מיד זה עבר לכל השכונה) ככה שאזכר בכל השאר בפעם הבאה כשאקרא אותו.
אבל אל תדאגו, לא אחסוך את שבט לשוני...
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
הבעיה נטו שלך. (אימוג'י מתגרה ולועג לאיד)
אני לא אגרה אותך כמה ספרים יש לי בבית ואיך שכל השכונה באות אליי להשאיל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אני לא אגרה אותך כמה ספרים יש לי בבית ואיך שכל השכונה באות אליי להשאיל...
זה פחות מגרה כי לא ראית את הספריה שלי... ;)

אבל את פדהאל לא קראתי. זה הפסד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
כל הגיבורים שלנו היו שונים
בעיני זה היה "תיקון" ליוזבד
ביוזבד היו המון זירות וגיבורים, ותתי סיפורים ועלילות,
ובפדהאל זו התמקדות מדויקת בגיבורי העלילה, ללא הסחות דעת.
אז שם התלוננו על "יותר מדי" ופה על "איפה כולם?"
במקום זה שכל אחד יקרא את מה שהוא אוהב ומתחבר.


נ.ב. ממש אהבתי את הקטע של גדעון- דמות מרעננת למדי, ומעוררת מחשבה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
לפני ואחרי כל הביקורת (המוצדקות והלא מוצדקות...)
חייבת להגיד משהו אחד.
היא ידעה לסיים את הטרילוגיה כמו שצריך (לענ"ד)

לא נפלה לסוף טוב הכל טוב
לא להשמדת כוזר
לא לזה שרעואל התעורר מהחלום בפרולוג של איסתרק...... ;) ;)
ולא למרוח את הסדרה עד אין סוף


וסיימה בצורה שמאפשרת לדמיון של הקורא להמשיך.
ועל זה שאפו ענק!!


(מכירה הרבה סדרות שפשוט הסתיימו גרוע ומשני ספרים ראשונים יפים נוצר איזה מריחת מילים אינסופית.....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
כל הדוגמאות מהספר איסתרק
בחירת הרב הראשי היא ממהללאל.
הריגת אביי ללא משפט - מהללאל
הסתת שלוואן באלרון ואלרון בשלוואן - יוזבד
מפדהאל באמת אין דוגמאות על רשעותו של יוסף כי הוא בקושי בפרונט..
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
הבעיה לא רק ביוזבד ואולה. כל הגיבורים שלנו היו שונים. לא כתבו כלום על בסטיאן, מי שמע בכלל על מיכאל? ( ציפינו למפגשים מפעימים בינו לבין מהללאל, אם לא חברות)
את אולה היא בלבלה לנו במוח. לא שוב אותו בחור לעניין, היחיד שיודע לדבר את מה שהוא חושב בלי חפירות מנומסות.
מאונמר כבר ציפיתי לבשורות טובות ולא סתם שלא קיבלתי כאלה, אני אפילו לא יודעת איך ההיפראקטיבית הגאונה בעלת 2 הידיים השמאליות מסתדרת עם בעל חייל בנשמה ודי אנמי מבחינת האופי שלו.
חוץ מהפגנת חוש ההומור השחור הנדיר בסוף- לא פגשנו את המשנה החיוור וחבל.
לא סיימנו.
יש את הסגנון השונה של הכתיבה.
הספר כתוב בצורה של כמה זירות בודדות שעליהן מתבסס כל הסיפור. לא עוד הקפה של כל הסיפור מכל הכיוונים האפשריים שמותירים את ההרגשה שאת מכירה את הסיטואציה מכל צדדיה.
כל זה, זה לא דוגמא בדיוק למה שכתבתי?
הרבה מהביקורת לא מוצדקת, והיא נובעת בגלל שהספר לא תאם לדמיון שהקוראים ציירו לעצמם בשנות ההמתנה אליו.

נכון שנהנינו לקרוא את הספרים הקודמים, והיינו רוצים עוד ועוד מזה. אבל זה לא הולך ככה. כל ספר הוא מיוחד לעצמו.
את הקסם שקראנו באיסתרק, ואת אונמר הקטנה האמיצה שם וכל הדמויות האחרות נמצאות רק בספר הזה. זהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
תוספת:

אני כותב כאן בפירוט את מה שהעזתי רק לרמוז שוב ושוב ב'ביקורת הרשמית': הבעיה הגדולה של הספר היא שאין לו סיפור.

יש לו את כוזר, יש לו את הגיבורים הישנים, יש לו גיבורים חדשים. יש לו נקודות פתיחה מעניינות לדמויות שלו, יש לו קונפליקטים, יש לו דיוני עומק, ויש לו הרבה מסרים. יש בו אפילו התפתחויות ממשיות שחלק מהגיבורים שלו עוברים מבחינה פנימית. הוא כתוב בקפידה, הוא מנוסח במקצועיות, והוא מקפיד על כל הכללים לבניית ספר נכון.

אבל, כמו שאומר יוזבד, השאלה בסוף היא מה גודלו של גרגיר הפול שהוטמן מתחת המזרן. מה שחסר כדי לנפוח רוח חיים באפו של הגולם המושקע הזה זה, נו.. סיפור טוב.

וסיפור, לצורך העניין, הוא לא רגשות, תחושות, ואפילו לא שינויי אישיות שקורים בעקבות מחשבות, מונולוגים או רבי-שיח. הוא גם לא רצף של אירועים שהמאחד ביניהם קלוש. סיפור הוא פשוט הדבר הפשוט הזה, מאורע אחיד שמתפתח לאורך הספר, עם התחלה אמצע וסוף. משהו שאפשר לספר בקול שקט ליד מדורה, או לרתק באמצעותו ילד.

זה מעולה כשסיפור מלווה ושלוב במסר, אבל המסר לא יכול להוות תחליף לחוויה שהוא נותן. גם המסר עצמו פשוט עובד טוב יותר כשהוא משולב אינטגרלית בסיפור.

הסיפור הכי אחיד ורציף שמלווה את הספר פדהאל לאורכו, זו תכנית החטיפה של רעואל הצעיר. והסיפור הזה, במחילה, פשוט לא עשוי טוב. הוא משמיט כמעט עד העמודים האחרונים כל אלמנט שעשוי לעורר עניין בנרטיב העקרונית-מרתק של חטיפת יורש עצר ילד.

פדהאל נמצא בקונפליקט פנימי ארוך - זה נכון. הקונפליקט מושפע מהאירועים שקורים לו - גם נכון. אבל אין שום דרך לתאר את האירועים האלו כסיפור מגובש בלי להתייחס לרגשות שלו. כמו כן, אין במקרים הללו שום אירוע מכונן, כזה שניתן לתאר כרגע שמשפיע באופן נרחב על עצמו או סביבתו (מלבד הסוף, כמובן.)

וזה עוד לפני שמדברים על כך שפדהאל הוא הדמות היחידה שאפשר לומר עליה בביטחון שקורה לה ממש 'רצף אירועים'.

אז יש תשתית מגובשת, אבל העיקר - חסר מן הספר.

וחבל..
באיזשהו שלב לימדו אותי להבחין בין עלילת אקשן ועלילת דרמה.
לפי מה שתואר כאן - פדהאל יותר קרוב לדרמה מאשר לאקשן. ועדיין נהניתי מאוד לקרוא אותו.
כמו שאמרה @פירי כבר במהללאל השלמתי עם העובדה שהדמויות הראשיות באיסתרק נעלמות מהסיפור. כל דמות קיבלה ספר משלה, ובהתאמה מרכז הכובד נע לשם. בפדהאל ראיתי דווקא מאמץ רציני לתת לכל דמות עיקרית מהספרים הקודמים מקום, מה שיצר עלילה מסובכת במיוחד, עם הקשרים טיפהלה רופפים...
אבל בתור סופרת חובבת אני חושבת שנעשתה עבודה מעולה, וכמו שאומרים - הייתי שמחה לעוד ממלכה במבחן/סתם סדרת סיפורים אקזוטית, מעניינת, ברמה וחרדית
ואחר כך לקרוא את הביקורות הצולפות עליהן בפרוג...
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
ואחר כך לקרוא את הביקורות הצולפות עליהן בפרוג...
בספרים גרועים אני לא צולפת
וספרים לא מוצלחים אני לא מסוגלת לקרא יותר מפעם אחת בשביל למצוא טעויות
וממלכה במבחן אני מוצאת טעויות רק בגלל שאני מכירה אותו ישר והפוך...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

גלגל_מזלות_וינשוף_קסום.gif

ברוכים הבאים לאשכול הרשמי של "חויה בקליק" - הבית של המשחקים האינטראקטיביים, הקליקרים וההפעלות הכי חכמות שיש.

לרגל השקת האשכול ועונת המבצעים (Black Friday שקורה עכשיו וחנוכה שמגיע מיד אחריו), בנינו עבורכם את "גלגל המזל".אנחנו לא נגלה לכם איזו הנחה תקבלו. אתם תצטרכו לגלות בעצמכם...

אז איך זה עובד?​

בנינו אלגוריתם מיוחד שמחלק קופונים בצורה אקראית לגמרי.
בתוך המאגר מסתתרים:
מגוון סוגי קופונים לשירותים שלנו מהנחות בסיס ועד משחקים ללא עלות!

רוצים לסובב את הגלגל ולבדוק את המזל?​

  1. הגיבו כאן באשכול: "אני רוצה לסובב את הגלגל"
  2. נשלח לכם בהודעה פרטית קישור קסם חד-פעמי.
  3. לחצו על הקישור- ותגלו מיד במה זכיתם.
  4. כל כרטיס זוכה!

קצת עלינו (למי שלא מכיר):​

אנחנו ב"חויה בקליק" הופכים כל אירוע – מיום הולדת משפחתי ועד כנס של 2000 איש – לאירוע סוחף, תחרותי ומגבש.

מה תמצאו אצלינו:

  • מערכות טריויה להפעלה עצמית: אתם בונים את המשחק, מקרינים על מסך, והקהל משחק מהניידים שלו בזמן אמת-גם בטלפונים כשרים!. (פתרון מושלם וזול למשפחות, ימי הולדת וכיתות).

  • השכרת קליקרים (שלטים) פיזיים: הדבר האמיתי! ערכות של שלטים אלחוטיים למשחק ללא צורך אינטרנט וטלפונים בכלל. (הפתרון האידיאלי למוסדות, סמינרים, תלמודי תורה ומשפחות).

  • הפקות תוכן מלאות: אנחנו בונים לכם את השאלות, את העיצוב ואת החוויה מא' ועד ת' לארגונים ומוסדות
  • תוכנית בת מצוה יחודית חוויה סוחפת, מגבשת ומלאת עניין שכולם שותפים בה! לאירוע בת מצוה שלא ישכחו! טריילר לצפיה

  • ספיישל חנוכה: תוכניות מוכנות, מעוצבות ומתוכנתות למסיבות חנוכה - רק לחבר למסך ולהתחיל לשחק.

  • מסע את תוך עצמי וכמובן התוכנית החדשה שלנו סינק מסע מרתק לגילוי עצמי עם תוצאיה אישית ויחודית לכל משתתף
    מסע שאף משפחה לא מפספסת! טריילר לצפיה

שירות ותמיכה​

האשכול הזה נועד לכיף, להתייעצות על סוגי הפעלות ולחלוקת ההטבות.כדי שנוכל לתת שירות מהיר ומדויק ללקוחות קיימים (ובמיוחד בלחץ של חנוכה):שאלות טכניות, עזרה בתפעול או תמיכה בזמן אמת – נא לא לכתוב באשכול זה! (אנחנו עלולים לפספס אתכם כאן).פנו אלינו אך ורק בערוצי התמיכה הרשמיים לקבלת מענה מיידי:

📞 בטלפון לתמיכה ושירות: 03-773-7970
🌐 לאתר שלנו ולהתרשמות: -https://clicker.co.il/
📧 מייל: K037737970 @ GMAIL.COM

אז... מי הראשון שיש לו אומץ לסובב את הגלגל?
התגובות פתוחות, הקופונים במערכת מחכים... צאו לדרך! 👇

אשכולות דומים

קראתי היום את הספר קוגניטו, ומיד התיישבתי לעבד את החוויה.
אני מצטרפת לעדות הנחתום בעצמו – מדובר במותחן אינטלגנטי, מהודק ורב עוצמה.
הוא מתזז בין בית המשפט הבינלאומי בשטוקהולם, מרכז תת קרקעי במכון למדעי המחשב באוניברסיטת אוקספורד, ביתו של מדען סהרורי וכולל תמים בבני ברק.

מדובר בספר גאוני, המהלכים בו הם חכמים מאוד ונדרשת אחיזת ראש חזקה מאוד. אני לא משפטנית או מתכנתת, ולהבדיל גם לא תלמיד חכם, ואין לי מושג אם הנתונים המשפטיים, הממוחשבים והתורניים אכן תקפים, אך בספר זה החזיק מעולה.



הספר מתנהל בשתי זירות במקביל- הזירה המשפטית והזירה הרוחנית, הפילוסופית, כששתי הזירות מעלות את השאלה: האם טכנולוגיה, אינטרנט, בינה מלאכותית – יכולה להיות ישות חיצונית בפני עצמה? האם יש לה היכולת לעמוד כגוף בפני עצמו, ללא קשר לאדם?
התשובה שהספר נותן היא חד משמעית, חתוכה ובהירה.



מהבחינה הספרותית, הספר לוקה מעט בחסר. האמירה של הספר היא השאלה הנ"ל, וכולו נסוב סביבה כשהעלילה היא סביב המסר, כך שהעלילה לא מספיק מפותחת ועומדת בפני עצמה, למרות שהיא חזקה מאוד ותפורה מעולה בדיוק מאותה סיבה.
המסר לא נועד לשרת את הדמויות, אלא הדמויות את המסר, וכתוצאה מכך הדמויות לא מספיק טובות. יונתן, גיבור הספר כביכול, היא דמות לא מאופינת מספיק ולא אמינה לחלוטין. התהליך שבו הופך מדען מחונן מאוניברסיטת אוקספורד, שהמציא את הבינה מלאכותית הכי מתקדמת בעולם לאברך כולל עם דעות קיצוניות שלרוב מובילות לעמידה בכיכר השבת עם שלט ובוקסה, הוא לא אמין. במיוחד שיונתן מוצג כאדם שמובל ע"פ הראש, ע"פ השכל הישר וכך הגיע אל היהדות, מה שעומד בסתירה אל חיבוטי הנפש הרבים וצורת העבודה שלו ע"פ הלב.
ארבעת הקודקודים, הדיקן, הרב, הנשים המסורות ושלל הניצבים בעלילה הם דמויות חסרות איפיון בסיסי, כנראה הסופר חשב שהעובדה שכל האנושות מובלת ע"פ אינטרסים של כסף, כבוד או כח מספקת בשביל כלל הגיבורים.
הדמות היחידה שמקבלת מסע גיבור אמיתי, קשת יפיפה של דמות, היא ד"ר פינץ' – שלמרות ההתחלה הלא ברורה מתייצב ועובר פשוט תהליך מרתק.

הכתיבה של הספר בסיסית, פשטנית וללא תיאורים רבים או מחשבות עמוקות. רובו פשוט התרחשויות, יותר סיפור של המתרחש. באשכול של הספרים החדשים העלה מישהו השערה שמ. ספרא משתמש בבינה מלאכותית לעריכה של ספריו, טענה שאני יכולה להסכים לה לאחר הקריאה. (למרות שיש פה משהו שגוי בלהשתמש בבינה מלאכותית בספר שמדבר נגדה, אבל באמת בסוגריים)

הסיום של הספר קיטשי מדי לטעמי, היה אפשר לכתוב אותו הרבה יותר מעודן – הספר שד"ר פינץ' מוציא יכול היה להיות פשוט הגרסה המקורית של האורגניזם התאגידי, עם הקדמה קצרה ובה הסיפור. ועקיבא פשוט מתקשר ומזמין את יונתן לאירוסין של יוסהלה עם משפחת רוזנר... בלי החזרה שוב ושוב על אותם הטענות והמסקנות.

קטע שאהבתי – המוצא של קוגניטו לחמוק מפסק בית הדין, והפתרון הגאוני להעביר לה אותו למרות התנגדותה.

סתם שאלות של חפרנית – למה קראו ליונתן כך? זה לא שם קלאסי לצעיר אמריקאי חילוני. בן כמה ד"ר פינץ'? משהו קצת מוזר עם הכושר המשפטני והדיגיטלי יחד עם העובדה שאביו היה כבר לפחות בן 20 ב1938. מה תפקידו של עקיבא בעלילה, חוץ מלהיות הקונטרה של יונתן והבר פלוגתא הקבוע שלו?



לסיכום – ספר נהדר, מומלץ לחסידי הסייבר ולאנשים בעלי חשיבה אנליטית.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה