דרוש מידע כמה חרדים באירופה לפני מלחמת העולם השניה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
1. בכל אירופה היו לפני השואה כאלף וחמש מאות בחורי ישיבות בלבד.
2. הרב גיברלטר ז"ל בספרו יסור יסרני מספר שכשאחיו הגדול היה בחיידר בסלבודקא - קובנא שבליטא היו בכל מחזור כמה כיתות. כשהוא למד בחיידר כבר היו כמה עשרות תלמידים בלבד, וכשאחיו הקטן למד שם היו רק מספר ילדים בודדים.
קצב ההתחלנות היה מבהיל.
יש להפריד לגמרי בין חיידרים וישיבות בין צביון החיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
קודם כל צריך להגדיר מיהו חרדי באותה תקופה שלפני השואה.
כיום חרדי הוא מי שלמד בישיבה.
ברור שיש כאלו שלמדו בישיבה והדרדרו, או שלא למדו בישיבה וחזרו בתשובה, או כל מקרה חריג אחר, אבל בגדול זו הגדרה שמגדירה 99.9% מהאוכלוסיה החרדית.
אבל לפני השואה רוב היהודים עובדי ה' לא למדו בישיבה. (חוץ מאשר בהונגריה אולי)
אז איך מגדירים מיהו חרדי באותה תקופה?
בכל אירופה היו לפני השואה כאלף וחמש מאות בחורי ישיבות בלבד.
זה לא נכון, בישיבות נובהרדוק לבדן למדו כ-4000 בחורים. במיר 400, בפוניבז' 400. (המכלול)
בחלק מהמקומות רק אחד מעשר היה שומר שבת
ברור שבגרמניה זה היה המצב אם לא יותר גרוע.
וברור גם שזה לא היה המצב בהונגריה.
השאלה היא מה היה המצב בכל שאר הארצות?

לא שאני חושבת שהרוב המוחלט לא נטו להשכלה, אבל זה ממש לא נכון שרק 10% שמרו שבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
יש רשימות מדוייקות. בפרוץ השואה למדו במיר כ-200 בחורים, והיא היתה הישיבה הגדולה ביותר.
אולי הכוונה למספרם של כל אלו שלמדו בישיבה בכל שנותיה.
יש לך מקור לזה? כי אני לא המצאתי את המספר הזה.
במכלול, כתוב ש400: קישור
ביד ושם, כתוב ש500: קישור
וברור שישיבת נובהרדוק עם כל סניפיה היתה גדולה הרבה יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
כ30 אחוזים מכלל היהודים באירופה לפני מלחמת העולם היו שומרי מצוות.
זאת בהתחשב ב2 נקודות:
1. המפתח נקבע על פי השתייכות מפלגתית, בעוד שיש להביא בחשבון שלא רק אורח חיים דתי/לא דתי היה המניע להשתייכות מפלגתית כזו או אחרת.
2. הגדרת 'חרדים' לא ממש מתאימה לפה, והיא שונה עד מאוד מהאופן שבו נגדיר חרדיות בזמננו. התקופה הייתה שונה, הקריטריונים היו שונים. צאו וראו כיצד נראו ומה היה אורח חייהם של גברים/נשים שהגדירו עצמם שומרי מצוות לחלוטין בארצות שונות באירופה באותה תקופה: ליטא, גרמניה ועוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
כ30 אחוזים מכלל היהודים באירופה לפני מלחמת העולם היו שומרי מצוות.
זאת בהתחשב ב2 נקודות:
1. המפתח נקבע על פי השתייכות מפלגתית, בעוד שיש להביא בחשבון שלא רק אורח חיים דתי/לא דתי היה המניע להשתייכות מפלגתית כזו או אחרת.
2. הגדרת 'חרדים' לא ממש מתאימה לפה, והיא שונה עד מאוד מהאופן שבו נגדיר חרדיות בזמננו. התקופה הייתה שונה, הקריטריונים היו שונים. צאו וראו כיצד נראו ומה היה אורח חייהם של גברים/נשים שהגדירו עצמם שומרי מצוות לחלוטין בארצות שונות באירופה באותה תקופה: ליטא, גרמניה ועוד.
גם ההגדרה לפי מפתח מפלגתי לא מכסה את כל האפשרויות כי בהונגריה היו חרדים שהתנגדו להתאגדות גם במסגרת אגו"י.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
יש לך מקור לזה? כי אני לא המצאתי את המספר הזה.
במכלול, כתוב ש400: קישור
ביד ושם, כתוב ש500: קישור
וברור שישיבת נובהרדוק עם כל סניפיה היתה גדולה הרבה יותר.
אתם מתמקדים ביהודי ליטא, אבל יהדות פולין על 3 מיליון יהודיה הייתה גדולה הרבה הרבה יותר (בערך יחס של 1 ל-15), וזה שהיו שם פחות בוגרי ישיבות באחוזים לא הופך אותם לפחות חרדים. בעבר ברירת המחדל הייתה להיות בעה"ב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אתם מתמקדים ביהודי ליטא, אבל יהדות פולין על 3 מיליון יהודיה הייתה גדולה הרבה הרבה יותר (בערך יחס של 1 ל-15), וזה שהיו שם פחות בוגרי ישיבות באחוזים לא הופך אותם לפחות חרדים. בעבר ברירת המחדל הייתה להיות בעה"ב.
שים לב, זה בדיוק מה שכתבתי בהודעות הקודמות.
מה שציטטת נכתב בעקבות ההודעה שבכל אירופה היו רק 1500 בחורי ישיבות, ובישיבת מיר למדו 200 בחורים בלבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
1. בכל אירופה היו לפני השואה כאלף וחמש מאות בחורי ישיבות בלבד.
2. הרב גיברלטר ז"ל בספרו יסור יסרני מספר שכשאחיו הגדול היה בחיידר בסלבודקא - קובנא שבליטא היו בכל מחזור כמה כיתות. כשהוא למד בחיידר כבר היו כמה עשרות תלמידים בלבד, וכשאחיו הקטן למד שם היו רק מספר ילדים בודדים.
קצב ההתחלנות היה מבהיל.
אוי אוי הבורות
אני קורא את התגובות כאן ונדהם
אירופה משתרעת מגבול הקוטב הצפוני ברוסיה ועד טורקיה בדרום וכל מקום היה שונה
חלק כבר התחלן ברובו בשנות ההשכלה דוג' גרמניה אוסטריה צרפת צ'כיה ליטא
לעומת פולין הונגריה רומניה אוקראינה שהתחילו להתדרד אחרי מלמה"ע הראשונה בעיקר
בפולין עצמה יש הבדל ענק בין פוזנן ולודז' שקרובות לגבול הגרמני לבין ורשה
ובין כלל פולין למעלה לגלציה למטה
א. נכון שבליטא מעבר לכמה מאות או אלפים סביב הישיבות הגדולות רוב ליטא היתה חילונית או מסורתית לייט
לודז' אכן המצב היה קשה בורשה וסביבותיה גרו כ300000 חרדים
אחזור לנתון של הישיבות בפולין
ישיבת חכמי לובלין כ400 בחורים
רשת השטיבלך של גור כ3000 בחורים
אלכסנדר ??? אני מעריך לפחות 1500
רשת ישבות "כתר תורה" ראדאמסק לא יודע, מניח שגם כ1000
רשת ישיבות "עץ חיים" באבוב כ1250
רשת השטיבלך של בעלז לפחות 1000
(בבעלז היו פחות ישיבות לפני המלחמה אלא למדו בשטיבלך ולכן היתה להם נשירה גדולה יותר ל"ע)
ועוד מאות שטיבלך של אדמורי"ם פחות מפורסמים שבכל אחד מהם למדו עשרות בחורים
בכל אופן בוודאי שהיו עשרות אלפי בחורי ישיבות בפולין לפני המלחמה אין לי מושג מאיפה הנתון של 1500 בחורים אולי מדובר על ליטא?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #32
אוי אוי הבורות
אני קורא את התגובות כאן ונדהם
אירופה משתרעת מגבול הקוטב הצפוני ברוסיה ועד טורקיה בדרום וכל מקום היה שונה
חלק כבר התחלן ברובו בשנות ההשכלה דוג' גרמניה אוסטריה צרפת צ'כיה ליטא
לעומת פולין הונגריה רומניה אוקראינה שהתחילו להתדרד אחרי מלמה"ע הראשונה בעיקר
בפולין עצמה יש הבדל ענק בין פוזנן ולודז' שקרובות לגבול הגרמני לבין ורשה
ובין כלל פולין למעלה לגלציה למטה
א. נכון שבליטא מעבר לכמה מאות או אלפים סביב הישיבות הגדולות רוב ליטא היתה חילונית או מסורתית לייט
לודז' אכן המצב היה קשה בורשה וסביבותיה גרו כ300000 חרדים
אחזור לנתון של הישיבות בפולין
ישיבת חכמי לובלין כ400 בחורים
רשת השטיבלך של גור כ3000 בחורים
אלכסנדר ??? אני מעריך לפחות 1500
רשת ישבות "כתר תורה" ראדאמסק לא יודע, מניח שגם כ1000
רשת ישיבות "עץ חיים" באבוב כ1250
רשת השטיבלך של בעלז לפחות 1000
(בבעלז היו פחות ישיבות לפני המלחמה אלא למדו בשטיבלך ולכן היתה להם נשירה גדולה יותר ל"ע)
ועוד מאות שטיבלך של אדמורי"ם פחות מפורסמים שבכל אחד מהם למדו עשרות בחורים
בכל אופן בוודאי שהיו עשרות אלפי בחורי ישיבות בפולין לפני המלחמה אין לי מושג מאיפה הנתון של 1500 בחורים אולי מדובר על ליטא?
זהו, גם אני ידעתי שבחצרות החסידיות עוד לא חזרו להיות מה שהיה לפני השואה:(
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אוי אוי הבורות
אני קורא את התגובות כאן ונדהם
אירופה משתרעת מגבול הקוטב הצפוני ברוסיה ועד טורקיה בדרום וכל מקום היה שונה
חלק כבר התחלן ברובו בשנות ההשכלה דוג' גרמניה אוסטריה צרפת צ'כיה ליטא
לעומת פולין הונגריה רומניה אוקראינה שהתחילו להתדרד אחרי מלמה"ע הראשונה בעיקר
בפולין עצמה יש הבדל ענק בין פוזנן ולודז' שקרובות לגבול הגרמני לבין ורשה
ובין כלל פולין למעלה לגלציה למטה
א. נכון שבליטא מעבר לכמה מאות או אלפים סביב הישיבות הגדולות רוב ליטא היתה חילונית או מסורתית לייט
לודז' אכן המצב היה קשה בורשה וסביבותיה גרו כ300000 חרדים
אחזור לנתון של הישיבות בפולין
ישיבת חכמי לובלין כ400 בחורים
רשת השטיבלך של גור כ3000 בחורים
אלכסנדר ??? אני מעריך לפחות 1500
רשת ישבות "כתר תורה" ראדאמסק לא יודע, מניח שגם כ1000
רשת ישיבות "עץ חיים" באבוב כ1250
רשת השטיבלך של בעלז לפחות 1000
(בבעלז היו פחות ישיבות לפני המלחמה אלא למדו בשטיבלך ולכן היתה להם נשירה גדולה יותר ל"ע)
ועוד מאות שטיבלך של אדמורי"ם פחות מפורסמים שבכל אחד מהם למדו עשרות בחורים
בכל אופן בוודאי שהיו עשרות אלפי בחורי ישיבות בפולין לפני המלחמה אין לי מושג מאיפה הנתון של 1500 בחורים אולי מדובר על ליטא?
זה נשמע לי כמו זריקת מספרים יותר מאשר כמו נתונים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
1. כדי להגיע לאבחון נכון כדאי לבחון כל ארץ בנפרד.
2. ההגדרה 'חרדי' או לא חרדי, לגבי היהדות לפני השואה, לא יכולה להיבחן כפי אמות המידה שיש לנו כעת.
לכאורה עדיף להגדיר זאת: 'יהודים שומרי שבת'

לשם דוגמה, נניח שיש לנו משפחה בעיר בריסק, האבא שומר מצוות, ציוני, קצת 'משכיל'.
בנו הגדול לומד במיר.
בנו השני לומד במוסד אקדמאי לא יהודי, כרגע שומר שבת, לאחר השואה, הוא קצת התרחק, ממשיך להגיע לבית הכנסת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #37
אגב, ישיבות נובהרדוק לדעתי היו בעיקר ברוסיה/ברית המועצות ולזה אין קשר לשואה אלא לקומוניזם שהפך את כולם לאתאיסטים
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
יותר נשמע כמו משאלת לב.
לא בטוח בכלל,
לצערי אין בידי את הנתונים,
אבל קראתי ושמעתי המון על הנושא..

ואכן רוב היהודים בתקופה של תרום השואה (-אם לדייק בעיקר בזמן שבין 2 מלחמות העולם.. )
היו לא חרדים,(גם בהגדרה הכי מקילה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
קרוב משפחה מבוגר, ניצול שואה (כבר לא בין החיים)
היה אומר שלפני פרוץ המלחמה, היו בכל ורשא 3 בחורי ישיבה (!!!)
שאף אחד לא הבין את הראש שלהם מה הם מחפשים שם
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה