דרוש מידע כמה חרדים באירופה לפני מלחמת העולם השניה?

[חיימנה]

1. בכל אירופה היו לפני השואה כאלף וחמש מאות בחורי ישיבות בלבד.
2. הרב גיברלטר ז"ל בספרו יסור יסרני מספר שכשאחיו הגדול היה בחיידר בסלבודקא - קובנא שבליטא היו בכל מחזור כמה כיתות. כשהוא למד בחיידר כבר היו כמה עשרות תלמידים בלבד, וכשאחיו הקטן למד שם היו רק מספר ילדים בודדים.
קצב ההתחלנות היה מבהיל.

יש להפריד לגמרי בין חיידרים וישיבות בין צביון החיים

 

[commit]

קודם כל צריך להגדיר מיהו חרדי באותה תקופה שלפני השואה.
כיום חרדי הוא מי שלמד בישיבה.
ברור שיש כאלו שלמדו בישיבה והדרדרו, או שלא למדו בישיבה וחזרו בתשובה, או כל מקרה חריג אחר, אבל בגדול זו הגדרה שמגדירה 99.9% מהאוכלוסיה החרדית.
אבל לפני השואה רוב היהודים עובדי ה' לא למדו בישיבה. (חוץ מאשר בהונגריה אולי)
אז איך מגדירים מיהו חרדי באותה תקופה?

בכל אירופה היו לפני השואה כאלף וחמש מאות בחורי ישיבות בלבד.

זה לא נכון, בישיבות נובהרדוק לבדן למדו כ-4000 בחורים. במיר 400, בפוניבז' 400. (המכלול)

בחלק מהמקומות רק אחד מעשר היה שומר שבת

ברור שבגרמניה זה היה המצב אם לא יותר גרוע.
וברור גם שזה לא היה המצב בהונגריה.
השאלה היא מה היה המצב בכל שאר הארצות?

לא שאני חושבת שהרוב המוחלט לא נטו להשכלה, אבל זה ממש לא נכון שרק 10% שמרו שבת.

 

[חסידויסית]

שמעתי פעם את הרב גולדווסר אומר שמבין 6 המיליונים הי"ד, היו כ 40% שומרי תומ"צ.

 

[רחשי הלב]

400

יש רשימות מדוייקות. בפרוץ השואה למדו במיר כ-200 בחורים, והיא היתה הישיבה הגדולה ביותר.
אולי הכוונה למספרם של כל אלו שלמדו בישיבה בכל שנותיה.

 

[commit]

יש רשימות מדוייקות. בפרוץ השואה למדו במיר כ-200 בחורים, והיא היתה הישיבה הגדולה ביותר.
אולי הכוונה למספרם של כל אלו שלמדו בישיבה בכל שנותיה.

יש לך מקור לזה? כי אני לא המצאתי את המספר הזה.
במכלול, כתוב ש400: קישור
ביד ושם, כתוב ש500: קישור
וברור שישיבת נובהרדוק עם כל סניפיה היתה גדולה הרבה יותר.

 

[יום אביב]

כ30 אחוזים מכלל היהודים באירופה לפני מלחמת העולם היו שומרי מצוות.
זאת בהתחשב ב2 נקודות:
1. המפתח נקבע על פי השתייכות מפלגתית, בעוד שיש להביא בחשבון שלא רק אורח חיים דתי/לא דתי היה המניע להשתייכות מפלגתית כזו או אחרת.
2. הגדרת 'חרדים' לא ממש מתאימה לפה, והיא שונה עד מאוד מהאופן שבו נגדיר חרדיות בזמננו. התקופה הייתה שונה, הקריטריונים היו שונים. צאו וראו כיצד נראו ומה היה אורח חייהם של גברים/נשים שהגדירו עצמם שומרי מצוות לחלוטין בארצות שונות באירופה באותה תקופה: ליטא, גרמניה ועוד.

 

[גלבוע]

רוב החרדים לא מצביעים למפלגות חרדיות?

בערך למחצית מהחרדים אין עדיין זכות הצבעה

 

[shira bira]

כ30 אחוזים מכלל היהודים באירופה לפני מלחמת העולם היו שומרי מצוות.
זאת בהתחשב ב2 נקודות:
1. המפתח נקבע על פי השתייכות מפלגתית, בעוד שיש להביא בחשבון שלא רק אורח חיים דתי/לא דתי היה המניע להשתייכות מפלגתית כזו או אחרת.
2. הגדרת 'חרדים' לא ממש מתאימה לפה, והיא שונה עד מאוד מהאופן שבו נגדיר חרדיות בזמננו. התקופה הייתה שונה, הקריטריונים היו שונים. צאו וראו כיצד נראו ומה היה אורח חייהם של גברים/נשים שהגדירו עצמם שומרי מצוות לחלוטין בארצות שונות באירופה באותה תקופה: ליטא, גרמניה ועוד.

גם ההגדרה לפי מפתח מפלגתי לא מכסה את כל האפשרויות כי בהונגריה היו חרדים שהתנגדו להתאגדות גם במסגרת אגו"י.

 

[אחד מיני רבים]

יש לך מקור לזה? כי אני לא המצאתי את המספר הזה.
במכלול, כתוב ש400: קישור
ביד ושם, כתוב ש500: קישור
וברור שישיבת נובהרדוק עם כל סניפיה היתה גדולה הרבה יותר.

אתם מתמקדים ביהודי ליטא, אבל יהדות פולין על 3 מיליון יהודיה הייתה גדולה הרבה הרבה יותר (בערך יחס של 1 ל-15), וזה שהיו שם פחות בוגרי ישיבות באחוזים לא הופך אותם לפחות חרדים. בעבר ברירת המחדל הייתה להיות בעה"ב.

 

[commit]

אתם מתמקדים ביהודי ליטא, אבל יהדות פולין על 3 מיליון יהודיה הייתה גדולה הרבה הרבה יותר (בערך יחס של 1 ל-15), וזה שהיו שם פחות בוגרי ישיבות באחוזים לא הופך אותם לפחות חרדים. בעבר ברירת המחדל הייתה להיות בעה"ב.

שים לב, זה בדיוק מה שכתבתי בהודעות הקודמות.
מה שציטטת נכתב בעקבות ההודעה שבכל אירופה היו רק 1500 בחורי ישיבות, ובישיבת מיר למדו 200 בחורים בלבד.

 

[יצחק77]

1. בכל אירופה היו לפני השואה כאלף וחמש מאות בחורי ישיבות בלבד.
2. הרב גיברלטר ז"ל בספרו יסור יסרני מספר שכשאחיו הגדול היה בחיידר בסלבודקא - קובנא שבליטא היו בכל מחזור כמה כיתות. כשהוא למד בחיידר כבר היו כמה עשרות תלמידים בלבד, וכשאחיו הקטן למד שם היו רק מספר ילדים בודדים.
קצב ההתחלנות היה מבהיל.

אוי אוי הבורות
אני קורא את התגובות כאן ונדהם
אירופה משתרעת מגבול הקוטב הצפוני ברוסיה ועד טורקיה בדרום וכל מקום היה שונה
חלק כבר התחלן ברובו בשנות ההשכלה דוג' גרמניה אוסטריה צרפת צ'כיה ליטא
לעומת פולין הונגריה רומניה אוקראינה שהתחילו להתדרד אחרי מלמה"ע הראשונה בעיקר
בפולין עצמה יש הבדל ענק בין פוזנן ולודז' שקרובות לגבול הגרמני לבין ורשה
ובין כלל פולין למעלה לגלציה למטה
א. נכון שבליטא מעבר לכמה מאות או אלפים סביב הישיבות הגדולות רוב ליטא היתה חילונית או מסורתית לייט
לודז' אכן המצב היה קשה בורשה וסביבותיה גרו כ300000 חרדים
אחזור לנתון של הישיבות בפולין
ישיבת חכמי לובלין כ400 בחורים
רשת השטיבלך של גור כ3000 בחורים
אלכסנדר ??? אני מעריך לפחות 1500
רשת ישבות "כתר תורה" ראדאמסק לא יודע, מניח שגם כ1000
רשת ישיבות "עץ חיים" באבוב כ1250
רשת השטיבלך של בעלז לפחות 1000
(בבעלז היו פחות ישיבות לפני המלחמה אלא למדו בשטיבלך ולכן היתה להם נשירה גדולה יותר ל"ע)
ועוד מאות שטיבלך של אדמורי"ם פחות מפורסמים שבכל אחד מהם למדו עשרות בחורים
בכל אופן בוודאי שהיו עשרות אלפי בחורי ישיבות בפולין לפני המלחמה אין לי מושג מאיפה הנתון של 1500 בחורים אולי מדובר על ליטא?

 

[החכמה צודקת]

אוי אוי הבורות
אני קורא את התגובות כאן ונדהם
אירופה משתרעת מגבול הקוטב הצפוני ברוסיה ועד טורקיה בדרום וכל מקום היה שונה
חלק כבר התחלן ברובו בשנות ההשכלה דוג' גרמניה אוסטריה צרפת צ'כיה ליטא
לעומת פולין הונגריה רומניה אוקראינה שהתחילו להתדרד אחרי מלמה"ע הראשונה בעיקר
בפולין עצמה יש הבדל ענק בין פוזנן ולודז' שקרובות לגבול הגרמני לבין ורשה
ובין כלל פולין למעלה לגלציה למטה
א. נכון שבליטא מעבר לכמה מאות או אלפים סביב הישיבות הגדולות רוב ליטא היתה חילונית או מסורתית לייט
לודז' אכן המצב היה קשה בורשה וסביבותיה גרו כ300000 חרדים
אחזור לנתון של הישיבות בפולין
ישיבת חכמי לובלין כ400 בחורים
רשת השטיבלך של גור כ3000 בחורים
אלכסנדר ??? אני מעריך לפחות 1500
רשת ישבות "כתר תורה" ראדאמסק לא יודע, מניח שגם כ1000
רשת ישיבות "עץ חיים" באבוב כ1250
רשת השטיבלך של בעלז לפחות 1000
(בבעלז היו פחות ישיבות לפני המלחמה אלא למדו בשטיבלך ולכן היתה להם נשירה גדולה יותר ל"ע)
ועוד מאות שטיבלך של אדמורי"ם פחות מפורסמים שבכל אחד מהם למדו עשרות בחורים
בכל אופן בוודאי שהיו עשרות אלפי בחורי ישיבות בפולין לפני המלחמה אין לי מושג מאיפה הנתון של 1500 בחורים אולי מדובר על ליטא?

זהו, גם אני ידעתי שבחצרות החסידיות עוד לא חזרו להיות מה שהיה לפני השואה

 

[א. כהנא]

בערך למחצית מהחרדים אין עדיין זכות הצבעה

אני לא מתמצאת במספרים בכלל
אבל אם מחצית מהחרדים עוד לא בני 18
זה אומר שאנחנו בגידול עצום, לא?

 

[גלבוע]

אני לא מתמצאת במספרים בכלל
אבל אם מחצית מהחרדים עוד לא בני 18
זה אומר שאנחנו בגידול עצום, לא?

נכון

 

[גלבוע]

אוי אוי הבורות
אני קורא את התגובות כאן ונדהם
אירופה משתרעת מגבול הקוטב הצפוני ברוסיה ועד טורקיה בדרום וכל מקום היה שונה
חלק כבר התחלן ברובו בשנות ההשכלה דוג' גרמניה אוסטריה צרפת צ'כיה ליטא
לעומת פולין הונגריה רומניה אוקראינה שהתחילו להתדרד אחרי מלמה"ע הראשונה בעיקר
בפולין עצמה יש הבדל ענק בין פוזנן ולודז' שקרובות לגבול הגרמני לבין ורשה
ובין כלל פולין למעלה לגלציה למטה
א. נכון שבליטא מעבר לכמה מאות או אלפים סביב הישיבות הגדולות רוב ליטא היתה חילונית או מסורתית לייט
לודז' אכן המצב היה קשה בורשה וסביבותיה גרו כ300000 חרדים
אחזור לנתון של הישיבות בפולין
ישיבת חכמי לובלין כ400 בחורים
רשת השטיבלך של גור כ3000 בחורים
אלכסנדר ??? אני מעריך לפחות 1500
רשת ישבות "כתר תורה" ראדאמסק לא יודע, מניח שגם כ1000
רשת ישיבות "עץ חיים" באבוב כ1250
רשת השטיבלך של בעלז לפחות 1000
(בבעלז היו פחות ישיבות לפני המלחמה אלא למדו בשטיבלך ולכן היתה להם נשירה גדולה יותר ל"ע)
ועוד מאות שטיבלך של אדמורי"ם פחות מפורסמים שבכל אחד מהם למדו עשרות בחורים
בכל אופן בוודאי שהיו עשרות אלפי בחורי ישיבות בפולין לפני המלחמה אין לי מושג מאיפה הנתון של 1500 בחורים אולי מדובר על ליטא?

זה נשמע לי כמו זריקת מספרים יותר מאשר כמו נתונים.

 

[יוחנן ק]

1. כדי להגיע לאבחון נכון כדאי לבחון כל ארץ בנפרד.
2. ההגדרה 'חרדי' או לא חרדי, לגבי היהדות לפני השואה, לא יכולה להיבחן כפי אמות המידה שיש לנו כעת.
לכאורה עדיף להגדיר זאת: 'יהודים שומרי שבת'

לשם דוגמה, נניח שיש לנו משפחה בעיר בריסק, האבא שומר מצוות, ציוני, קצת 'משכיל'.
בנו הגדול לומד במיר.
בנו השני לומד במוסד אקדמאי לא יהודי, כרגע שומר שבת, לאחר השואה, הוא קצת התרחק, ממשיך להגיע לבית הכנסת.

 

[מאירלה]

אגב, ישיבות נובהרדוק לדעתי היו בעיקר ברוסיה/ברית המועצות ולזה אין קשר לשואה אלא לקומוניזם שהפך את כולם לאתאיסטים

 

[אני בודק]

שמעתי פעם את הרב גולדווסר אומר שמבין 6 המיליונים הי"ד, היו כ 40% שומרי תומ"צ.

יותר נשמע כמו משאלת לב.

 

[ברבור1]

יותר נשמע כמו משאלת לב.

לא בטוח בכלל,
לצערי אין בידי את הנתונים,
אבל קראתי ושמעתי המון על הנושא..

ואכן רוב היהודים בתקופה של תרום השואה (-אם לדייק בעיקר בזמן שבין 2 מלחמות העולם.. )
היו לא חרדים,(גם בהגדרה הכי מקילה...)

 

[עדינה אייזנבך]

קרוב משפחה מבוגר, ניצול שואה (כבר לא בין החיים)
היה אומר שלפני פרוץ המלחמה, היו בכל ורשא 3 בחורי ישיבה (!!!)
שאף אחד לא הבין את הראש שלהם מה הם מחפשים שם