דרוש מידע הילדה חזרה בוכיה, החברה לא רוצה לשבת לידי ,כי אחי תסמותק

[פוקה פוקה]

נו טוב
בנתיים ביתי והחברה לא יושבות אחת ליד השנייה

 

[ארבע]

אלא מה - בגלל שמדובר בדאון יש איזה נטיה לעשות מזה כתר
אואהו מה היא עוברת בגלל הדאון שלה איזה מסירות נפש וכו'

ולמה זה כואב וחורה לך?
ניתן גם לך כתר, רק תבקשי

 

[חני בנני]

ילדה העליבה את הבת שלי בכיתה זה לא נושא לבכי ולהרגעה בפורום של 9 עמודים
אלא מה - בגלל שמדובר בדאון יש איזה נטיה לעשות מזה כתר
אואהו מה היא עוברת בגלל הדאון שלה איזה מסירות נפש וכו'

יש אנשים שקל להם עם הילד המיוחד והם מקבלים אותו כמתנה,
ויש כאלה שקשה להם וזה בהחלט ניסיון,
אין מקום לשפוט אחרים גם אם זה נראה אותו דבר.

 

[ששונית]

ניתן גם לך כתר, רק תבקשי

אפשר לעזור גם לך במשהו?

התגובות האלו הרבה פחות ראויות מהתגובה של @chiclook
מתגובתה ניכרת דמות של אמא לילד עם תסמונת דאון שמתמודדת עם הנתון הזה באופן בוגר ומפוכח, אנשים כאלו מתקשים להבין הורים במצב שלהם שמתערערים מכל תגובה ועקימת אף

 

[מלכה123]

התגובות האלו הרבה פחות ראויות

אני שאלתי באמת ובתמים! לא התכוונתי לזלזל בכלל!
וגם אני אמא לילד עם תסמונת דאון מתוק במיוחד! ועדיין יכולה להכיל את כל קשת התגובות של הורים לילדים מיוחדים.

 

[chiclook]

יש קבוצה ענקית של הורי דאון: משפחת יד על הלב
ישנם המון מפגשים
מעולם לא שמעתי על אמא אחת שלא מאוהבת בבת/ בן שלה ומרגישה אהבה מטורפת אליו
כמו שלא נשמע על אמא שהילד שלה חולה במחלה אחרת אפילו סופנית והיא מתביישת בו או נפגעת בשבילו שהוא חולה

 

[חני בנני]

יש קבוצה ענקית של הורי דאון: משפחת יד על הלב
ישנם המון מפגשים
מעולם לא שמעתי על אמא אחת שלא מאוהבת בבת/ בן שלה ומרגישה אהבה מטורפת אליו
כמו שלא נשמע על אמא שהילד שלה חולה במחלה אחרת אפילו סופנית והיא מתביישת בו או נפגעת בשבילו שהוא חולה

אני כן מכירה אמהות שמתביישות
לא יוצאות עם הילד לרחוב
לא מספרות עליו לחברות
יש הרבה אנשים בעולם.

 

[ארבע]

התגובות האלו הרבה פחות ראויות מהתגובה של @chiclook
מתגובתה ניכרת דמות של אמא לילד עם תסמונת דאון שמתמודדת עם הנתון הזה באופן בוגר ומפוכח, אנשים כאלו מתקשים להבין הורים במצב שלהם שמתערערים מכל תגובה ועקימת אף

התגובה שלה היתה שיפוטית לעילא.
ולך וגם לה אין שמץ של מושג עם מה מתמודדים המגיבים ובאיזה אופן. חלוקת הציונים וחוסר האמפתיה לא גרמה להעריך את דרך ההתמודדות שלה, כי אם להיפך.

 

[chiclook]

אני כן מכירה אמהות שמתביישות
לא יוצאות עם הילד לרחוב

בימינו?

 

[מלכה123]

האם את מתביישת בו? האם תבכי לילות כי חברה של הבת שלך אמרה שהוא מפגר??

אני לא, אבל כחלק מהלימודים שלמדתי בבי"ס של החיים (והרבה מהם בזכות המתוק שלנו) אני מסוגלת להבין ולקבל אמא שכן מרגישה כך. וזה לא אומר שהיא פחות טובה ממני או משהו בסגנון!
ודבר נוסף שחשוב לי להדגיש: בחיים לא אזלזל ברגשות של מישהו אחר!
כדאי לך לאמץ את הנ"ל, החיים יהיו נעימים לך יותר.

 

[חני בנני]

בימינו?

בהחלט

 

[chiclook]

התגובה שלה היתה שיפוטית לעילא.
ולך וגם לה אין שמץ של מושג עם מה מתמודדים המגיבים ובאיזה אופן.

אני לא שיפוטית אני מבינה את אלו שיושבות ובוכות לילות כי קיבלו דאון. כמה עצוב להן.
וגם את אלו שבוכות על השלום בית שלהן שהוא לא שם את הגרביים בכביסה. אפשר להבין אותן. הן מעולם לא הכירו התמודדות גרועה יותר.
ואת אלו שבוכות על שהפרוסה נפלה על צד הממרח. אפשר להבין אותן בהחלט! מי אני שידון אותן?

 

[ארבע]

מי אני שידון אותן?

אכן

 

[chiclook]

אני יכולה להבין אמא שקשה לה עם הדאון שלה היא לא השלימה היא מתביישת וכו היא בהחלט מתמודדת עם אמונה וכבוד וכו
אבל לבכות לילות בגלל חברה של הבת שעלתה לג' שאמרה כך וכך? נו באמת...

 

[מלכה123]

@chiclook מה עם "אל תדון"? את יודעת על מה יושב העלבון מהחברה של הילדה?
ואני שואלת ברצינות: למה זה כ"כ מפריע לך שאנשים מתלוננים על דברים פעוטים בעינייך? את מרגישה שזה מבטל את הקשיים המורכבים יותר של החיים? למה?
כשאני "מקטרת" למישהו על קושי שיש לי (מורכב או פשוט) זה מאוד ירגיז אותי אם יענו לי: "בביאפרה יש ילדים שאין להם אוכל, בשואה נרצחו משפחות שלימות, אז על מה את מתלוננת?"
אותך זה לא מרגיז?

 

[כוכב103]

גם אם האמא מתמודדת היטב עם המצב
יכול להיות שהילדות שלה מתמודדות עם זה קשה
וכן- קשה לאמא לראות את הילדים שלה נפגעים ממשהו שלא בשליטתה
וקשה לה עוד יותר לשמוע על ילדים חסרי רגישות שדורכים על הילדים שלה.

ובכלל, המקום כאן לא אמור להיות שיפוטי או מחנך
כמו שהוא אמור להכיל ולעודד במצבים פחות נעימים

ובעיקר- לעורר נושאים חשובים לדיון
אחרי האשכול הזה, שאגב הוא כבר לא חדש
בהחלט עלו לי תובנות חשובות על השקעה במודעות של ילדים בדברים מהסוג הזה.

 

[מריומה~]

אני לא שיפוטית אני מבינה את אלו שיושבות ובוכות לילות כי קיבלו דאון. כמה עצוב להן.
וגם את אלו שבוכות על השלום בית שלהן שהוא לא שם את הגרביים בכביסה. אפשר להבין אותן. הן מעולם לא הכירו התמודדות גרועה יותר.
ואת אלו שבוכות על שהפרוסה נפלה על צד הממרח. אפשר להבין אותן בהחלט! מי אני שידון אותן?

ההודעה שלך הזו לא עושה רושם של הבנה באמת וחוסר שיפוטיות. מצטערת לאמר.

 

[מריומה~]

אני יכולה להבין אמא שקשה לה עם הדאון שלה היא לא השלימה היא מתביישת וכו היא בהחלט מתמודדת עם אמונה וכבוד וכו
אבל לבכות לילות בגלל חברה של הבת שעלתה לג' שאמרה כך וכך? נו באמת...

את יודעת מה העבודה המרכזית של כולנו בחיים? זה לקבל באהבה ולהשלים עם כל מה שה' מזמן ומתכנן לנו בחיים ובכדי להגיע לזה ולחיות כך זה תהליך שלם וארוך ובעיקר בעיקר של האדם עם עצמו.
אנחנו לא צריכים להיות אילו שנאמר לו איך להתמודד עם הקושי ואיך להגיע לשם. ולא להיות במקום שמנחה אותו על מה מותר לו להתלונן ועל מה מותר לו לכאוב ומה זה סתם התבכיינות והתפנקות ונסיון ניצול של השני אולי.
התפקיד שלנו זה לחיות את חיינו ולהיות הכי בשבילו בכדי לאפשר לו לחיות באהבה עם הקשיים.
אם ההתמודדויות זהות אז אדרבא ואדרבא ביכולתינו לתת אמפטיה אמיתית לקושי של השני. כי אם אנחנו שמתמודדים באותו דבר לא נבין אז מי כן??

 

[פוקה פוקה]

היא ביקשה :תגובה

בקשתי תגובה. אני מודה לה" שזיכה אותי לילד המתוק ואת אלו שלא זיכה כי לא מבינות .
אני כאמא לעוד ילדים. שהרבה פעמים לא בבית. בגלל אישפוז. או דבר אחר
שאר הילדים שלי לא צריכים להבין את הצד שלא תומך שלא מבין
שיש ילד חולה בבית והא מאושפז . זה מובן שצריך תמיכה
שום ילד לא צריך להחפגע בגלל משפחתו. ולמה להעליב.
לדוגמא בני הגדול היה נוכח לבעל חנות ממתקים שצרח על בחור דאון שלקח לו ממתקים מהחנות. והפך לו את כל השקיות שהיו לו ביד
ואף אחד לא פתח את פיו לבעל החנות.גם בני לא אמר לו מילה מרוב פחד
בחברה מתוקנת לא צריך להיות כך
ולדעתי לא 9 עמודים. אלא 90 עמודים צריך כאן שנהפך להיות אנשים ואנושים
ולא בגלל אחת שמפריע לה יסגרו את האשכול הזה
אני צועקת בשביל עוד אמהות

 

[תודה]

אני צועקת בשביל עוד אמהות

אני מאוד מסכימה איתך,
למרות שאני מכירה את מקומי ואת הרגשות הכי חיוביות שלי לגבי הילדת דאון שלי,
אבל אני למדתי וממשיכה ללמוד לתת מקום לאמהות אחרות!!!!!!
אני מכירה כאלה שהמפגשים עם כאלה כמוני, שקל להם והם מתלהבים ומודים על התסמונת - עושה להם רע!!!!!
אני לומדת להכיל ולכבד את הרגשות שלהם, להבין ולא ליעץ ולא לשפןט ולא לתת נבואות לעתיד הוורוד,
קצת בגרות נפשית, פליז,
יש אנשים שעושים את התהליך שלהם בצורה שונה משלי, בקצב אחר,
למה לדחוף אותם למשהו שהם עדיין פוחדים מזה (קבלה והשלמה).
אני מכירה אמהות שחזרו מנופש של יד על הלב שבורות נפשית - מאיזו אמרה מעודדת,
שכמובן לא התכוונה לפגוע, אבל זה הציף להם את הכאב שלא התרפא.
ולא רק באמהות הדאונית, בכל אתגר ואתגר,
יש אנשים שמתמודדים בצורה שונה.
אם הצלחת וקל לך - אל תשכנע את אחרים כמוך להתרומם ולזרום בכייף,
רק תבין ואל תשפוט אותו!!!!!
אני למדתי להיות הכי זהירה בהתלהבות שלי ליד אמהות כמוני,
אם אני עדיין לא מכירה אותה ואת מה שהיא עוברת ואת מה שהיא מרגישה - אני רק מנסה לשמוע ולהבין אותה.
למרות שקל לי לדבר בפתיחות בכל מקום על הפיגור המהמם של בתי,
והמילי שיכולות להיות ''קשות'' הפכנו למותג,
אבל בשביל האמהות האחרות אני צועקת בהבנה השקטה שלי.
אולי מתוך ההקשבה והבנה התהליך של השלמה יעבור יותר בקלות.