- הוסף לסימניות
- #1
אני לא יודעת אם אשכול כזה עומד בכללי הפורום,
אבל השאלה הזו היא לא בעלמה.- באמת נחוץ לי לשמוע את חכמת ההמון...
בחור בן 20. שטייגעניסט רציני מאוד מאוד.
קם בנץ.
לומד מהבוקר עד 2 בלילה כמעט רצוף. (ועושה את זה באמת!)
נרדם לעיתים ב"אוצר הספרים"
מבצע מידי פעם תעניות על הציבור או על עצמו או משהו כזה... (ועומד בהן בהצלחה)
סיים את הש"ס.
פרוש.
הוא על פניו נורמלי, דואג לעצמו ומקובל חברתית. חושב על שידוכים ויודע גם ליהנות. אבל מצד שני... זה המצב.
זה תקין דבר כזה בגיל שלו?
אני תוהה אם זה כל זה לא מגיע מאיזה מניע כפייתי, או נוקשה כלפי עצמו או כלפי החיים.
אם כל הכבוד לפרישות וצדקות... גדולי עולם היו כאלו בגיל 80, לא בגיל 20 (או שכן...?)
מה אתם אומרים? דורש טיפול או או להניח לו?
תודה למשיבים שיענו תשובה אובייקטיבית, ולא יגררו את האשכול הזה לשיח לא קשור!
תודה!
אבל השאלה הזו היא לא בעלמה.- באמת נחוץ לי לשמוע את חכמת ההמון...
בחור בן 20. שטייגעניסט רציני מאוד מאוד.
קם בנץ.
לומד מהבוקר עד 2 בלילה כמעט רצוף. (ועושה את זה באמת!)
נרדם לעיתים ב"אוצר הספרים"
מבצע מידי פעם תעניות על הציבור או על עצמו או משהו כזה... (ועומד בהן בהצלחה)
סיים את הש"ס.
פרוש.
הוא על פניו נורמלי, דואג לעצמו ומקובל חברתית. חושב על שידוכים ויודע גם ליהנות. אבל מצד שני... זה המצב.
זה תקין דבר כזה בגיל שלו?
אני תוהה אם זה כל זה לא מגיע מאיזה מניע כפייתי, או נוקשה כלפי עצמו או כלפי החיים.
אם כל הכבוד לפרישות וצדקות... גדולי עולם היו כאלו בגיל 80, לא בגיל 20 (או שכן...?)
מה אתם אומרים? דורש טיפול או או להניח לו?
תודה למשיבים שיענו תשובה אובייקטיבית, ולא יגררו את האשכול הזה לשיח לא קשור!
תודה!
הנושאים החמים