עזרה מדברים בחרדית? זקוקה לתרגום!

מצב
הנושא נעול.
בעקער- (המעורר). מעיר בבוקר ת'בחורים בישיבה.
סופג צעקות, קללות, ספלי מים, כריות, ומה לא :)
 
בעקער- (המעורר). מעיר בבוקר ת'בחורים בישיבה.
סופג צעקות, קללות, ספלי מים, כריות, ומה לא :)
וועקער- באידיש אין ב' רפויה.
בעקער זה אופה. (באקן זה לאפות)
על אותו משקל יש גם "לייגער",
משכיב אותם לישון...
הלוואי על כל האימהות בישראל...
דוברי האידיש מתנסחים: הוא לא רואה על העיניים. הוא צריך לעבור ניתוח על העין.
כמו "שב על המקום" במקום "שב במקום"
תרגום מילולי- שגיאה נפוצה אצל דוברי שתי שפות ברמת שפת אם.
שמעתי גם "לנסוע לאומן על ראש השנה"...
 
נערך לאחרונה ב:
ספרדי-להתקלח.
ליטאי- להתרחץ.
גם הליטאים אומרים להתקלח... (אולי יש גם כאלו שאומרים להתרחץ... אני לא שמעתי)
בציבור הכללי זה כמו להגיד חמוד, מתוק
"יוווו איזה מאמיייי הילד שלך!" = "איזה ילד מתוק יש לך:)"
זה ממש לא רק בציבור הכללי...
אשכנזיה : מה התכלית?
אני: מה?
שוב האשכנזיה: התכלית , התכלית!!!!
רק אחרי כמה דקות קלטתי שהיא מתכוונת לתכלס'.....
מה??? בחיי לא שמעתי מישהי שאמרה התכלית...
 
האשכול הזה יכול להיות סופר מרתק ומשום מה הוא הפך לאולן ללימודי אידיש..
וזה נראה לי שזה קצת פחות כוונת המשורר. (קרי פותחת האשכול).

אוסיף דוגמאות ממה שאני הבנתי בכ''א.
כל המושגים במהלך השנה-סביב המשפחה הם מאד שונים.
לדוג' (לא שמתי לב מה הזכירו כבר ומה לא)
אשכנזי -יארצייט
ספרדי -אזכרה

אשכנזי -יזכור
ספרדי- השכבה (לא בדיוק מקביל אבל ברעיו ובהתייחסות זה כמעט אותו הדבר.)
דמיינו לעצמכם מה מרגיש בחור ספרדי שנקלע בפעם הראשונה לחייו למעמד יזכור ותוקעים בו במקרה הטוב עיניים מרחומות ובמקרה הפחות עיני עגל...
ובאותה מידה כמעט בחור אשכנזי שלא מבין מה נסגר עם הגבאי שהחליט ''להשכיב'' את כל בית העלמין עכשיו באמצע קריאת התורה.

חרדי- ווארט.
חילוני- הצעת נישואין.
לחילוני המצוי קשה מאד להבין מהו המושג ווארט ומה בדיוק סוגרים שם..

ספרדי- תעשה ברכה
חסיד- מאך א ברכה..

ספרדי- ראשון לציון..
אשכנזי - הרב הראשי.

אשכנזי - שחריס, מנחֵה, מעריב. במלמעיל
ספרדי- שחרית מנחה ערבית. במלרע.

אשכנזי- ''מה, מותק''
ספרדי - ''מה, אבא'' (במקור מגיע מערבית, הספרדים היו מכנים את הילדים כמו הדבר היקר ביותר בעולם- הורים, בארץ תרגמו את זה לעברית ומשתמשים בזה ככה)

אשכנזי מוכר - הגבהה, גלילה.
ספרדי מוכר- הולכה והגבהה.
בנוסף, ממה שאני ראיתי בהמון מקומות רק ספרדים מוכרים ''רימונים לספר תורה'' (סגולה לבנים צדיקים).

אשכנזי- גפילטע פיש, הערניג, צ'ולנט
ספרדי - דגים, (החרימי/ה), חמין,

אשכנזי- חלות
ספרדי- לחם. (לשבת)

אשכנזי- שכוייח!
ספרדי -חזק וברוך!

זה מה שעלה לי בשלוף,
לדעתי יש עוד המון המון, זו תורה שלמה. ומרתקת- למי שמחליט לצלול ( רק בלי נגיעות)
גם הליטאים אומרים להתקלח... (אולי יש גם כאלו שאומרים להתרחץ... אני לא שמעתי)
99% ממי שהכרתי - והכרתי המון!!
בשנים האחרונות זה באמת קצת השתנה.
אבל תכל''ס נדיר למצוא ספרדי שיגיד ''להתרחץ''.
 
"ימים" אצל בליטאים בחתונות וכל אירוע אחר אליו מגיע ר"י משגיח ר"מ וכו'
אצל החסידים הבנתי שאין כזה דבר, חוץ מהאדמו"ר אין רבנים?

"פרנק" (ר' מנוקדת בסגול) הכוונה לספרדי מודרני
כשאומרים את זה על אשכנזי זה פשוט טעות אין כזה דבר אשכנזי פרנק
 
האקט א צ'ייניק
אגב, מקור ביטוי זה הוא מפסוק בקהלת (פרק ז פסוק ו).
(לא אצטט אותו כדי לא לחייב בגניזה את מסך המחשב שלכם...)
יש למישהו כללים באידיש?:)
כמו שיש כללים לאנגלית... לכל כלל יש יוצאים מן הכלל (גם לכלל הזה).
שמעתי גם "לנסוע לאומן על ראש השנה"...
ככה זה מופיע במקור, מי שאומר לנסוע לאומן לראש השנה סימן שהוא לא ברסלבר אמתי.
(אגב, הם גם אומרים לנסוע להצַדִיק)
 
אשכנזי מוכר - הגבהה, גלילה.
ספרדי מוכר- הולכה והגבהה.
אצל האשכנזים זה 'הויצואע והכנוסע'
אצל הספרדים 'פתיחת ההיכל'
(גם המושגים בסכומים שונים לחלוטין.... האשכנזים בונקרים.
אצל הספרדים התרומות בכפולות של ח"י).
אצל הליטאים רושמים בזמני התפילות 'שחרית ב-8:00'
אצל החסידים 'ברכות ב-9:00'.
אצל הספרדים 'פתח אליהו ב-7:00'.
 
פאראכטאגן= שבוע שעבר (פאר אכט טאגן)
שבת'צונאכטס= מוצאי שבת
תגידו, אתם החסידים..;) אתם באמת יודעים לאיית את כל גיבובי האותיות האלה?? יש להם באמת משמעות?? או שזה רק כדי להרגיש עליוניים משהו עלינו הספרדים?? בלי להתלהם אני לא נחיתי ואין בכלל ספרדי נחיתי, סתם בשביל ההומור. פשוט א"א לעמוד בקצב של האשכול הזה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה