עזרה מדברים בחרדית? זקוקה לתרגום!

[TYPE:{programmer}]

בעקער- (המעורר). מעיר בבוקר ת'בחורים בישיבה.
סופג צעקות, קללות, ספלי מים, כריות, ומה לא

 

[אחד משלנו]

"אני צריך לראות רופא..."
לא. אתה צריך שהרופא יראה אותך.

פירוש אני צריך לראות שהרופא באמת רואה אותי

 

[יאן]

בעקער- (המעורר).

וועקער
הבעקער הוא האופה

 

[רצוני לעשות רצונך]

בעקער- (המעורר). מעיר בבוקר ת'בחורים בישיבה.
סופג צעקות, קללות, ספלי מים, כריות, ומה לא

וועקער- באידיש אין ב' רפויה.
בעקער זה אופה. (באקן זה לאפות)
על אותו משקל יש גם "לייגער",
משכיב אותם לישון...
הלוואי על כל האימהות בישראל...

דוברי האידיש מתנסחים: הוא לא רואה על העיניים. הוא צריך לעבור ניתוח על העין.

כמו "שב על המקום" במקום "שב במקום"

תרגום מילולי- שגיאה נפוצה אצל דוברי שתי שפות ברמת שפת אם.
שמעתי גם "לנסוע לאומן על ראש השנה"...

 

[יאן]

דוברי האידיש מתנסחים: הוא לא רואה על העיניים. הוא צריך לעבור ניתוח על העין.

 

[שוקי פרוגר]

דוברי האידיש מתנסחים: הוא לא רואה על העיניים. הוא צריך לעבור ניתוח על העין.

כמו "שב על המקום" במקום "שב במקום"

 

[(:1234]

ספרדי-להתקלח.
ליטאי- להתרחץ.

גם הליטאים אומרים להתקלח... (אולי יש גם כאלו שאומרים להתרחץ... אני לא שמעתי)

בציבור הכללי זה כמו להגיד חמוד, מתוק
"יוווו איזה מאמיייי הילד שלך!" = "איזה ילד מתוק יש לך"

זה ממש לא רק בציבור הכללי...

אשכנזיה : מה התכלית?
אני: מה?
שוב האשכנזיה: התכלית , התכלית!!!!
רק אחרי כמה דקות קלטתי שהיא מתכוונת לתכלס'.....

מה??? בחיי לא שמעתי מישהי שאמרה התכלית...

 

[Harmonyapro]

האשכול הזה יכול להיות סופר מרתק ומשום מה הוא הפך לאולן ללימודי אידיש..
וזה נראה לי שזה קצת פחות כוונת המשורר. (קרי פותחת האשכול).

אוסיף דוגמאות ממה שאני הבנתי בכ''א.
כל המושגים במהלך השנה-סביב המשפחה הם מאד שונים.
לדוג' (לא שמתי לב מה הזכירו כבר ומה לא)
אשכנזי -יארצייט
ספרדי -אזכרה

אשכנזי -יזכור
ספרדי- השכבה (לא בדיוק מקביל אבל ברעיו ובהתייחסות זה כמעט אותו הדבר.)
דמיינו לעצמכם מה מרגיש בחור ספרדי שנקלע בפעם הראשונה לחייו למעמד יזכור ותוקעים בו במקרה הטוב עיניים מרחומות ובמקרה הפחות עיני עגל...
ובאותה מידה כמעט בחור אשכנזי שלא מבין מה נסגר עם הגבאי שהחליט ''להשכיב'' את כל בית העלמין עכשיו באמצע קריאת התורה.

חרדי- ווארט.
חילוני- הצעת נישואין.
לחילוני המצוי קשה מאד להבין מהו המושג ווארט ומה בדיוק סוגרים שם..

ספרדי- תעשה ברכה
חסיד- מאך א ברכה..

ספרדי- ראשון לציון..
אשכנזי - הרב הראשי.

אשכנזי - שחריס, מנחֵה, מעריב. במלמעיל
ספרדי- שחרית מנחה ערבית. במלרע.

אשכנזי- ''מה, מותק''
ספרדי - ''מה, אבא'' (במקור מגיע מערבית, הספרדים היו מכנים את הילדים כמו הדבר היקר ביותר בעולם- הורים, בארץ תרגמו את זה לעברית ומשתמשים בזה ככה)

אשכנזי מוכר - הגבהה, גלילה.
ספרדי מוכר- הולכה והגבהה.
בנוסף, ממה שאני ראיתי בהמון מקומות רק ספרדים מוכרים ''רימונים לספר תורה'' (סגולה לבנים צדיקים).

אשכנזי- גפילטע פיש, הערניג, צ'ולנט
ספרדי - דגים, (החרימי/ה), חמין,

אשכנזי- חלות
ספרדי- לחם. (לשבת)

אשכנזי- שכוייח!
ספרדי -חזק וברוך!

זה מה שעלה לי בשלוף,
לדעתי יש עוד המון המון, זו תורה שלמה. ומרתקת- למי שמחליט לצלול ( רק בלי נגיעות)

גם הליטאים אומרים להתקלח... (אולי יש גם כאלו שאומרים להתרחץ... אני לא שמעתי)

99% ממי שהכרתי - והכרתי המון!!
בשנים האחרונות זה באמת קצת השתנה.
אבל תכל''ס נדיר למצוא ספרדי שיגיד ''להתרחץ''.

 

[Sara Rivka]

"ימים" אצל בליטאים בחתונות וכל אירוע אחר אליו מגיע ר"י משגיח ר"מ וכו'
אצל החסידים הבנתי שאין כזה דבר, חוץ מהאדמו"ר אין רבנים?

"פרנק" (ר' מנוקדת בסגול) הכוונה לספרדי מודרני
כשאומרים את זה על אשכנזי זה פשוט טעות אין כזה דבר אשכנזי פרנק

 

[Sara Rivka]

ספרדי-להתקלח.
ליטאי- להתרחץ.

אני ליטאית וחברות שלי מרימות גבה כשאני אומרת "להתרחץ"

 

[מתן מאור]

האקט א צ'ייניק

אגב, מקור ביטוי זה הוא מפסוק בקהלת (פרק ז פסוק ו).
(לא אצטט אותו כדי לא לחייב בגניזה את מסך המחשב שלכם...)

יש למישהו כללים באידיש?

כמו שיש כללים לאנגלית... לכל כלל יש יוצאים מן הכלל (גם לכלל הזה).

שמעתי גם "לנסוע לאומן על ראש השנה"...

ככה זה מופיע במקור, מי שאומר לנסוע לאומן לראש השנה סימן שהוא לא ברסלבר אמתי.
(אגב, הם גם אומרים לנסוע להצַדִיק)

 

[שוקי פרוגר]

אשכנזי מוכר - הגבהה, גלילה.
ספרדי מוכר- הולכה והגבהה.

אשכנזי- פְּסִיחֶה
ספרדי- פתיחת ההיכל

 

[Sara Rivka]

עריכה:
אצל החרדים: גם חילונים משתמשים בכינוי הזה

"פרנק" (ר' מנוקדת בסגול) הכוונה לספרדי מודרני
כשאומרים את זה על אשכנזי זה פשוט טעות אין כזה דבר אשכנזי פרנק

 

[גלי ים]

רוסל'ע (תבשיל תפוחי אדמה עם בשר בסיר אחד)
א חצות איד(יהודי שקם בחצות)

 

[חוי חרצית]

חילוני : יום שבת
חרדי: שבת

 

[רחשי הלב]

אשכנזי מוכר - הגבהה, גלילה.
ספרדי מוכר- הולכה והגבהה.

אצל האשכנזים זה 'הויצואע והכנוסע'
אצל הספרדים 'פתיחת ההיכל'
(גם המושגים בסכומים שונים לחלוטין.... האשכנזים בונקרים.
אצל הספרדים התרומות בכפולות של ח"י).
אצל הליטאים רושמים בזמני התפילות 'שחרית ב-8:00'
אצל החסידים 'ברכות ב-9:00'.
אצל הספרדים 'פתח אליהו ב-7:00'.

 

[TYPE:{programmer}]

גיוואלד
וגיוואלדיג

 

[מקצה הארץ-:)]

פאראכטאגן= שבוע שעבר (פאר אכט טאגן)
שבת'צונאכטס= מוצאי שבת

תגידו, אתם החסידים.. אתם באמת יודעים לאיית את כל גיבובי האותיות האלה?? יש להם באמת משמעות?? או שזה רק כדי להרגיש עליוניים משהו עלינו הספרדים?? בלי להתלהם אני לא נחיתי ואין בכלל ספרדי נחיתי, סתם בשביל ההומור. פשוט א"א לעמוד בקצב של האשכול הזה...

 

[מקצה הארץ-:)]

גיוואלד
וגיוואלדיג

עד לא מזמן חשבתי שזה מילים באידיש.. לאחרונה נודע לי שזה מילים בעברית של שיר פרענקי קרי, מעפ'ן כזה

 

[מאיר 4134]

אשכנזי -יארצייט
ספרדי -אזכרה

גם הבן איש חי כותב בספרו "יארצייט"