שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

[א חסידישע היים]

אשכול זה עלול להכיל פסוקים ולכן אין לקראו במקומות שאסור ללמוד בהם דברי תורה.
כתוב בפרשה (ראה)
וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ(דברים טז יד)וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃ (דברים טז טו)
א בתורה אין את רצף המילים הללו, זה שילוב של שני פסוקים.
ב "ושמחת" זה ציווי על לעתיד ולכן הוא במלרע, מי ששר במלעיל משנה את משמעות הפסוק כאילו זה מעשה שהיה לשעבר.

באותו עניין ראיתי בפורום מקצב שתהו לגבי השיר "גם ציפור" של בערי וועבער, מה הקשר בין "מאן דיהיב" לבין הפסוק "גם ציפור". אבל דווקא יש קשר, שכן המשותף להם הוא שאחד הוא פירוש של השני, ומדברים בעניין הפרנסה. כמו שלציפור יש בית ולדרור יש קן- וזה מפני שאותו בורא שהעניק להן חיים דואג להן גם למזון - כך גם בני האדם, מי שנתן חיים, נותן לנו גם פרנסה. בניגוד לשאר המפרשים שרואים בפסוק זה קינה של דוד המלך על חרבן ביהמ"ק, המלבי"ם מפרש כפשוטו על הציפורים עצמן ועל מקום מחייתן: בית, קן. הצפור תקנן גם אצל הבתים, והדרור מתרחק מבני אדם ויעשה לו קן על עצים גבוהים מלבי"ם באור המלות).
המילים "מאן דיהיב", אגב, גם הן מקורן אצל המלבי"ם, בספרו "פרי הארץ". ולמי שיש אוצר החכמה- יכול לחפש שם.
תגובה

 

[איש אחד הלך]

ונשמרתם מאד לנפשותיכם מופיע פעמיים בתנ"ך, פעם אחת בחומש דברים ושם אכן מדובר על עבודה זרה.
ופעם שניה בספר יהושע שם מדובר על שמירה מהמלחמה, וזה מה שמצטטים.

טעות, גם שם הפסוק לא מדבר כלל ועיקר על שמירת הגוף.
"וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם לְאַהֲבָ֖ה אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃ כִּ֣י ׀ אִם־שׁ֣וֹב תָּשׁ֗וּבוּ וּדְבַקְתֶּם֙ בְּיֶ֙תֶר֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וְהִֽתְחַתַּנְתֶּ֥ם בָּהֶ֛ם וּבָאתֶ֥ם בָּהֶ֖ם וְהֵ֥ם בָּכֶֽם׃ יָד֙וֹעַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֜יף יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם לְהוֹרִ֛ישׁ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֜ם לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֗שׁ וּלְשֹׁטֵ֤ט בְּצִדֵּיכֶם֙ וְלִצְנִנִ֣ים בְּעֵינֵיכֶ֔ם עַד־אֲבׇדְכֶ֗ם מֵ֠עַ֠ל הָאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃"

 

[איש אחד הלך]

יש הרבה דוגמאות שכבר הקדמונים השתמשו בפסוק לדבר אחר למשל ונשמרתם מאד לנפשותיכם

הקדמונים?
מה שכתוב בגמרא זה שהגמון אחד אמר
לא נראה לי מי יודע מה מקור...

 

[במה]

טעות, גם שם הפסוק לא מדבר כלל ועיקר על שמירת הגוף.
"וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם לְאַהֲבָ֖ה אֶת־יְהֹוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃ כִּ֣י ׀ אִם־שׁ֣וֹב תָּשׁ֗וּבוּ וּדְבַקְתֶּם֙ בְּיֶ֙תֶר֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה הַנִּשְׁאָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אִתְּכֶ֑ם וְהִֽתְחַתַּנְתֶּ֥ם בָּהֶ֛ם וּבָאתֶ֥ם בָּהֶ֖ם וְהֵ֥ם בָּכֶֽם׃ יָד֙וֹעַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֜יף יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם לְהוֹרִ֛ישׁ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֜ם לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֗שׁ וּלְשֹׁטֵ֤ט בְּצִדֵּיכֶם֙ וְלִצְנִנִ֣ים בְּעֵינֵיכֶ֔ם עַד־אֲבׇדְכֶ֗ם מֵ֠עַ֠ל הָאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃"

עיין שם במלבי"ם

 

[איש אחד הלך]

ונשמרתם מאד לנפשותיכם מופיע פעמיים בתנ"ך, פעם אחת בחומש דברים ושם אכן מדובר על עבודה זרה.
ופעם שניה בספר יהושע שם מדובר על שמירה מהמלחמה, וזה מה שמצטטים.

מעיון קל בגמרא הנ"ל (ברכות לב נראה ברור שהכוונה היא לפסוק בדברים

 

[מרובע]

בלת"ק מסתמא לא הזכירו שיר של פרחי מיאמי "לא ברוח ה'" שיש בו חלק גדול מהפסוקים שם, אבל לא לגמרי תואם למקור.
===========

גם יש להם שיר: "וידעתם כי אני ה' אלוקיכם שוכן בציון בהר קדשי זרים לא יעברו בה עוד והיתה ירושלים קודש לא יעברו בה עוד"
להלן הסדר הנכון: וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה אֱלֹהֵיכֶם שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הַר קָדְשִׁי וְהָיְתָה יְרוּשָׁלִַם קֹדֶשׁ וְזָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ עוֹד
===========
ועוד נטפל בפרחי מיאמי (יש לציין שיש להם המון שירי פסוקים נאמנים למקור, ולא באתי אלא לתקן איפה שהשתבש)

השיר: "לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם אלא כדי שיהיו פנויים בתורה ובחכמתה כדי שיזכו לחיי העולם הבא קומט שוין שנעל אריין פריילך זאל מן זיין בית המקדש גיין מיט משיח צדקנו".

להלן המקור ברמב"ם בסוף הלכות מלכים:
משנה תורה - ספר שופטים (מ)
לֹא נִתְאַוּוּ הַחֲכָמִים וְהַנְּבִיאִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. לֹא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלְטוּ עַל כָּל הָעוֹלָם. וְלֹא כְּדֵי שֶׁיִּרְדּוּ בָּעַכּוּ''ם. וְלֹא כְּדֵי שֶׁיְּנַשְּׂאוּ אוֹתָם הָעַמִּים. וְלֹא כְּדֵי לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ. אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִין בַּתּוֹרָה וְחָכְמָתָהּ. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם נוֹגֵשׂ וּמְבַטֵּל. כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה:

 

[מרובע]

אַתָּה אַתָּה, סֵתֶר לִי
מִצַּר מִצַּר, תִּצְּרֵנִי
רָנֵּי פַלֵּט, תְּסוֹבְבֵנִי
תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה
(x2)

‘שִׂמְחוּ בַה
,וְגִילוּ צַדִּיקִים
וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב
.כָּל כָּל, כָּל, יִשְׁרֵי לֵב
‘שִׂמְחוּ בַה
,וְגִילוּ צַדִּיקִים
וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב
‘הַבּוֹטֵחַ בַּה

חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ
,חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ
חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ
‘הַבּוֹטֵחַ בַּה
(x2)

המקור:
תהילים
{ז} אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה: {ח} אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי: {ט} אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ: {י} רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ: {יא} שִׂמְחוּ בַיהוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב: (פ)
========================

 

[דוד פ.]

אגב, זה לא סתם יש טוענים, מדובר על אחד מגדולי האחרונים

מי??

 

[אם לא תשאל איך תדע]

מי??

לא ידוע מי כתב את הטקסט הנ"ל
אבל כן יש עדויות בכל מיני מקומות באירופה על השיר הנ"ל בנוסחאות קצת שונות אחד מהשני

אחת מהעדויות החזקות והאמינות ביותר מובא ע"י הבן של הגאון מווילנא שמעיד שאביו היה שר את השיר הנ"ל

מה כן הרבה טועים לייחס את זה למהר"ם שפירא מלובלין
מפני הלחן המפורסם והידוע ששר בסיום המחזור הראשון של דף היומי

 

[במה]

מי??

נראה לי שהיעב"ץ או אחד מבני דורו, לא זוכר כרגע במדויק.

 

[מרובע]

לא ידוע מי כתב את הטקסט הנ"ל
אבל כן יש עדויות בכל מיני מקומות באירופה על השיר הנ"ל בנוסחאות קצת שונות אחד מהשני

אחת מהעדויות החזקות והאמינות ביותר מובא ע"י הבן של הגאון מווילנא שמעיד שאביו היה שר את השיר הנ"ל

מה כן הרבה טועים לייחס את זה למהר"ם שפירא מלובלין
מפני הלחן המפורסם והידוע ששר בסיום המחזור הראשון של דף היומי

????
הגבת על דיון לגבי "אז בקול רעש גדול אדיר וחזק/אופנים וחיות משמיעים קול".
מה הקשר על השיר הנ"ל ועל איזה שיר אתה התכוונת להגיב?

 

[אם לא תשאל איך תדע]

????
הגבת על דיון לגבי "אז בקול רעש גדול אדיר וחזק/אופנים וחיות משמיעים קול".
מה הקשר על השיר הנ"ל ועל איזה שיר אתה התכוונת להגיב?

לא
הוא דיבר על 'כד יתבין'
תלחץ על הציטוטים ותראה לאן תגיע

 

[ג פלג]

מותר לכתוב גם שירי ילדים?

שיר ילדים של ר' אלתר: "הכהן הגדול היה ניגש ומדליק את מנורת הזהב"
הכהן הגדול לא הדליק את המנורה

 

[גימפעל]

מותר לכתוב גם שירי ילדים?

שיר ילדים של ר' אלתר: "הכהן הגדול היה ניגש ומדליק את מנורת הזהב"
הכהן הגדול לא הדליק את המנורה

הכהן הגדול היה מדליק את המנורה, אך לא תמיד.

 

[לאנגער]

מותר לכתוב גם שירי ילדים?

שיר ילדים של ר' אלתר: "הכהן הגדול היה ניגש ומדליק את מנורת הזהב"
הכהן הגדול לא הדליק את המנורה

לא רק שלא הכהן הגדול, עקרונית היא מותרת אפילו בזר.
ז"ל הרמב"ם בפ"ט מביאת מקדש ה"ז: "וכן הדלקת הנרות כשירה בזרים לפיכך אם הטיב הכהן את הנרות והוציאן לחוץ מותר לזר להדליקן".

 

[מרובע]

לא
הוא דיבר על 'כד יתבין'
תלחץ על הציטוטים ותראה לאן תגיע

כתבתי את זה כמובן אחרי שלחצתי על הציטוטים,
לחץ אתה על הציטוטים ותראה לאן תגיע.

 

[מרובע]

לא רק שלא הכהן הגדול, עקרונית היא מותרת אפילו בזר.
ז"ל הרמב"ם בפ"ט מביאת מקדש ה"ז: "וכן הדלקת הנרות כשירה בזרים לפיכך אם הטיב הכהן את הנרות והוציאן לחוץ מותר לזר להדליקן".

למה כתוב "דבר אל אהרן... בהעלותך את הנרות" (מדוע לא כתוב אהרן ובניו וכ"ש לא כתוב זר, לא דיברתי על הלכה למעשה אלא על מה שכתוב בפסוק, וכל זה מבורות מחילה).

 

[אם לא תשאל איך תדע]

כתבתי את זה כמובן אחרי שלחצתי על הציטוטים,
לחץ אתה על הציטוטים ותראה לאן תגיע.

צודק טעות שלי
יש שם הודעה צמודה שציטטו אותי על כד יתבין

 

[לאנגער]

למה כתוב "דבר אל אהרן... בהעלותך את הנרות" (מדוע לא כתוב אהרן ובניו וכ"ש לא כתוב זר, לא דיברתי על הלכה למעשה אלא על מה שכתוב בפסוק, וכל זה מבורות מחילה).

עי' בנו"כ שם שעמדו על כך.

 

[אליהו אקספרס]

בלת"ק
טעות שצרמה לי הרבה שנים,
שרים (לא יודע של מי השיר): "וְנִקֵּתִי דָּמָם, לֹא נִקֵּתִי" - שאין לו שום הבנה,
במקום: "וְנִקֵּתִי, דָּמָם לֹא נִקֵּתִי" -
היינו שהקב"ה ימחל לגויים על הכל, אך על דמם של בני ישראל - לא.
בב"א.