דרוש מידע אמן על הילדים...

[קלאהרקייט]

בלת"ק.
כשעוסקים עם בעלי תשובה. חייבים להבחין בין הלכה/חובה/מנהג/הנהגה/השקפה.

להקים משפחה ברוכת ילדים זה אחד מסמלי ה"חרדיות". אבל בהחלט לא אחד מסמלי היהדות.

בהלכה יש גדרים ברורים מאד. מתי יש חיוב. וגם מתי מותר להימנע, יש בזה גדרים הלכתיים ברורים מאד.

יש נושא השקפתי. שנוגע לתפיסת עולם והשקפה. ובכלל לא בטוח שמצופה מאדם שחוזר בתשובה שיסגל לעצו את אורח החיים החרדי והמנטליות החרדית. זה קשה, לפעמים בלתי אפשרי, ואסור לנו לגרום לו לחשוב שזה אחד מתנאי הסף להתקרב לדרך התורה והמצוות.

שאלה כזו יש להפנות ליהודי תלמיד חכם. שמתעסק עם קירוב. ומכיר את נפשות השואלות לעומק. יתכן מאד שבשביל אנשים מסוימים שהתרגלו לסוג חיים מסוים, זה בלתי אפשרי, וחבל שמציגים את זה כאחד מעיקרי היהדות.

נ.ב. להגיד שהרבה ילדים זה שוה כדי שיהיה אחר כך הרבה נחת, זה ממש לא אמירה יהודית.
זה בהחלט יכול לתת כוחות להורים המגדלים, ולעודד אותם בשעת הקושי. אבל זו א מטרה בפני עצמה.

 

[ILSK]

שאלה כזו יש להפנות ליהודי תלמיד חכם. שמתעסק עם קירוב. ומכיר את נפשות השואלות לעומק. יתכן מאד שבשביל אנשים מסוימים שהתרגלו לסוג חיים מסוים, זה בלתי אפשרי, וחבל שמציגים את זה כאחד מעיקרי היהדות.

קודם שישאל אם מותר לו בכלל לדבר עם בעלי תשובה ולחזק אותם ועל הדרך לשמוע כל הקושיות שלהם
לא כל אחד מוכן בנפשו לקרב אחרים
זה גם שאלה השקפתית

 

[קלאהרקייט]

זה לא פורום תורני. אבל אם כבר כתבתם כדאי להעמיד דברים על דיוקם. אני בעד סגירת האשכול.

מצוה א - לפרות ולרבות

בראשית יש בה מצוַת עשה אחת והיא מצוות פריה ורביה, שנאמר: (בראשית א, כח): "ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו".
משרשי מצוה זו כדי שיהיה העולם מיושב (גיטין מא:), שה' ברוך הוא חפץ בישובו כדכתיב: (ישעיה מה, יח): "לא תהו בראה לשבת יצרה". והיא מצוה גדולה שבסיבתה מתקימות כל המצוות בעולם, כי לבני אדם נתנו ולא למלאכי השרת (ברכות כה:).
דיני המצוה, מתי חייב אדם לעסוק בה, וכמה בנים יהיה לו ויפטר, ומאיזו מצוות הוא פטור בעסקו בזו, ויתר פרטיה, מבוארים ביבמות פרק ו' (יבמות סא:) ובברכות (ברכות טז.). (מצוה זו מתקיימת בבן ובת)
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן (קידושין לו:). וחייב אדם להשתדל בה משהוא ראוי לה, והוא הזמן שנתנו חכמים ז"ל לישא אישה (אבות פ"ה מכ"א). ומצוה זו אינה מוטלת על הנשים.
והמבטלה ביטל עשה ועונשו גדול מאד (קידושין כט:), שמראה בעצמו שאינו רוצה להשלים חפץ השם ליישב עולמו.

רמב"ם:
אף ע"פ שקיים אדם מצות פריה ורביה הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח.

 

[הבוטח בהשם]

זה דור ששואל ושואל ודורש תשובות
מה תעשה??
שמעתי לאחרונה את אחד מגדולי האדמו"רים בדורנו מדבר למחנכים . ובין דבריו אמר:
הדור היום אוהב להבין, ואין צורך להיבהל מכך, להכל יש תשובות מקורות טעמים ועניינים
ולמי שקשה צריך להסביר ולהנהיר בסבר פנים.
וכן. גם פה ניכרים סימני הדור, ואין בכך שום גריעותא
''והיה כי ישאלך בנך ... מה זאת .. ואמרת אליו''

 

[ILSK]

אף ע"פ שקיים אדם מצות פריה ורביה הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח.

ובדיוק בשביל ההגדלות האלה הפורום פסול
כי ככה לא בונים השקפה
מי קובע מתי יש כוח ומתי לא אם לא רב באופן פרטני
זה לא דבר בשביל אשכול פתוח

 

[מצוי]

אני נתרמתי
תודה למגיבים

 

[סימי רוטמן]

מבחינתי האשכול מאוד מחזק ומעצים.
וכן כן מותר לנו לשאול, לדרוש ולהבין את המצוות, זה רק עוזר לנו לקיים מתוך שמחה ואהבת ד' יתברך.
חזקו ואמצו!!

 

[אבן קיסר]

כי ככה לא בונים השקפה

רק איך בונים השקפה אם לא על ידי שיח וליבון?
אתה צודק לגבי מה לעשות בפועל, הלכה למעשה:

מי קובע מתי יש כוח ומתי לא אם לא רב באופן פרטני

הלכה והשקפה אלה שני דברים נפרדים.

 

[ILSK]

רק איך בונים השקפה אם לא על ידי שיח וליבון?

השקפה מקבלים בבית חינוך בבית ההורים ובקהילה ודרך הרב והדמות הרוחנית
כל סטיה ימין או שמאל
אפשר ליפול לתהום

 

[תמי'לה]

בלת"ק.
כשעוסקים עם בעלי תשובה. חייבים להבחין בין הלכה/חובה/מנהג/הנהגה/השקפה.

להקים משפחה ברוכת ילדים זה אחד מסמלי ה"חרדיות". אבל בהחלט לא אחד מסמלי היהדות.

בהלכה יש גדרים ברורים מאד. מתי יש חיוב. וגם מתי מותר להימנע, יש בזה גדרים הלכתיים ברורים מאד.

יש נושא השקפתי. שנוגע לתפיסת עולם והשקפה. ובכלל לא בטוח שמצופה מאדם שחוזר בתשובה שיסגל לעצו את אורח החיים החרדי והמנטליות החרדית. זה קשה, לפעמים בלתי אפשרי, ואסור לנו לגרום לו לחשוב שזה אחד מתנאי הסף להתקרב לדרך התורה והמצוות.

שאלה כזו יש להפנות ליהודי תלמיד חכם. שמתעסק עם קירוב. ומכיר את נפשות השואלות לעומק. יתכן מאד שבשביל אנשים מסוימים שהתרגלו לסוג חיים מסוים, זה בלתי אפשרי, וחבל שמציגים את זה כאחד מעיקרי היהדות.

נ.ב. להגיד שהרבה ילדים זה שוה כדי שיהיה אחר כך הרבה נחת, זה ממש לא אמירה יהודית.
זה בהחלט יכול לתת כוחות להורים המגדלים, ולעודד אותם בשעת הקושי. אבל זו א מטרה בפני עצמה.

באמת @קלאהרקייט !!!
אחח. תענוג!

 

[ILSK]

להקים משפחה ברוכת ילדים זה אחד מסמלי ה"חרדיות". אבל בהחלט לא אחד מסמלי היהדות.

שקר וכזב
ואין ענין לדיון
אין הבדל בחרדיות ליהדות
זה המצאה
החרדים מקיימים את היהדות

 

[עמ"י עש"ו]

כמה מצער לקרוא על סיבות והסברים של תועלת והנאה וכו' וכו'.
זה אכן נושא לא כ"כ בהיר בספרות ובהלכה, אבל בגדול הקווים מאוד ברורים. אין היתר הלכתי גורף להתערב בנושא הזה בכלל. בכל מקום בתורה ובחז"ל ובהלכה מוצאים רק שבח ועידוד להביא עוד ילדים, ושזה נחשב ברכה (ותאומים, ברכה כפולה כמובא בגמרא), ודברים חריפים על כל מה שקשור להפסקת או לגרימת מניעת פו"ר גם עבור אחרים, וגם באיחור של לילה אחת בלבד, גם עבור אלו שכבר יצאו ידי חובה.
ובכן, הנושא נחשב כחובה גמורה. אל ליהודי חרד לדבר ה' להתערב בחישובים עצמאיים. זה כמעט כמו להחליט שנוח לי לשבת בסוכה פעם בשבוע במשך 7 שבועות בתקופת ל"ג בעומר.
אח"כ מגיע שלב השאלות שאומות העולם מונים את ישראל, איך תסדרו, הקושי, העלות, ההשפעה על הילדים כו'. כאן המקום לכל התשובות של אמונה ובטחון. הקב"ה לא שולח כסף מראש, אלא בהתאם לצרכים אחרי שנולדים. ולגבי אם נוכל לתת לילדים את כל התשומת לב, ראשית - מעולם לא נצטווינו על כך, ואין לנו לערב כוונות, טובות ככל שהם, מול קיום צוו אלוקי. שנית, לא היה ולא יהיה שום דרך בעולם להוכיח חד-משמעית שתכנון מסויים יעזור בעתיד לבעיה מסויימת. פשוט שטויות, וא"כ עדיף לסמוך על ה' ולקיים מצוותו, ולזכור שכל ילד נורמלי שנולד אי-פעם, גם כזה שעבר עליו ילדות קשה מנשוא, עדיין מעדיף להיות בעולם מאשר לא להיוולד כלל.
ובכן, צריך סיבה רפואית אמתית כדי לדחות. אלא מאי, שכל אחד יכול להגיד מילים מסויימים לרב מסויים כדי להשפיע עליו להבין שהמקרה שלפניו חשוב מאוד. אבל זה בדיוק כמו לשכנע רב להתיר לאכול ביום כיפור, ע"י טענות שאני מרגיש שאני אמות ואשתגע וכו'. ואם כן, דבר זה מסור ללב של כל אחד, ונאמר בו ויראת מאלקיך.

ומה גדול הצער והכאב על מצב הדור שדבר זה נפרץ מאוד ונהפך ללכתחילה ממש, עד שהחפצים לעשות רצון קונם צריכים עוד לחפש חיזוק. ואין להביא ראיה ח"ו מזה שהעסק כ"כ נפרץ הרי שזה באמת בסדר, כי כבר היו לעולמים על כל מיני מצוות שלתקופה מסוימת בהיטוריית עמנו היה בה רפיון רציני (דוגמא אחת, לפני כמה מאוד שנים, הרבו הראשונים להוכיח ולהרים קול צעקה שמצוות תפילין היא חובת גברא כל יום ויום, כי המנהג הנפוץ היה שרק אנשים גדולים וחשובים הניחו כל יום, ואילו אחרים רק פעם בחיים).


אחרי כל הדברים האלה, אחרי שאדם קיבל עליו עול מלכות שמים ומוכן לקיים תפקידו, ניתן להוסיף הרבה חיזוק והשקפה והדרכה. ויש להבין שזו אחת הדרכים שאדם מרצונו יכול לנדב ולתת מכוחו ושלוות רוחו, בגוף ובממון ובנפש, לכבוד ה'. לתת לקב"ה משהו שעדיין אין לו כביכול, במלוא מובן המילה. להכניס את עצמי מרצוני לסיפור של עשרות שנים שכרוכים בה גם צער ועגמ"נ, אחריות רבה וכאב ראש לפעמים כו', הכל למען שמו - באהבה.

 

[SN]

אני עוברת באזורים חילוניים, ורואה אותם, "מוציאים" את הכלב שלהם מידי יום, ובוודאי כרוך בהרבה טרחה וגם הוצאות ונביחות..
תראו איזה "תחליף" כלוב ועלוב רבים מהם מוצאים, כי זה חסר להם בנשמה, נעבך.

תכלס זה ממקום קצת אגואיסטי, כלב אין אליו התחייבות, כשימאס להם ממנו ימצאו משפחה מאמצת שתחליף אותם
ילד זה כבר התחייבות לכל החיים..

 

[זמר]

אַתָּהּ הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָּרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּהּ הוּא אֱלֹהֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְאִשְׁתְּמוֹדַע אֱלָהוּתָךְ [=כדי שתפורסם מלכותך] בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים. כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם", וְהַכַּוָּנָה בִּשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ, יָצַרְתָּ אַף עָשִׂיתָ, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֶצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תּוֹרָתֶךָ.
מתוך תפילת השל"ה

 

[ראש השב"כ]

בלת"ק

בשיחה עם מתחזקת עלה כמובן הנושא- ילדים....
איך מסבירים מה הסיבות שלנו לקום בלילות,לחתל, להרגיע, להעסיק, ...........
מה רע בשתי ילדים בן ובת ... ,יש עוד הרבה דברים חשובים וטובים שנקבל עליהם שכר ויתנו לנו סיפוק....
בבקשה טיעונים שכליים ולא רק" תנסי תביני "וכו'

אם יש גם טיעונים שכליים - לא מבחינת התורה וכו' - למה צריך בכלל ילדים.
הבהרה: לא להיבהל מהשאלה, היא לא שלי...

 

[הבוטח בהשם]

החילונים יוכיחו:
רק עכשיו התפרסמו דווחות הלמ"ס
שהראו שהאוכלוסייה החרדית מאושרת בפער עצום מהשאר
וזה לטעמי פועל יוצא מהמשפחות הברוכות שלנו והילדים הרבים שמביאים אושר וסיפוק
ובריחה מדאגות היום יום.

 

[מרובע]

כמה מצער לקרוא על סיבות והסברים של תועלת והנאה וכו' וכו'.
זה אכן נושא לא כ"כ בהיר בספרות ובהלכה, אבל בגדול הקווים מאוד ברורים. אין היתר הלכתי גורף להתערב בנושא הזה בכלל. בכל מקום בתורה ובחז"ל ובהלכה מוצאים רק שבח ועידוד להביא עוד ילדים, ושזה נחשב ברכה (ותאומים, ברכה כפולה כמובא בגמרא), ודברים חריפים על כל מה שקשור להפסקת או לגרימת מניעת פו"ר גם עבור אחרים, וגם באיחור של לילה אחת בלבד, גם עבור אלו שכבר יצאו ידי חובה.
ובכן, הנושא נחשב כחובה גמורה. אל ליהודי חרד לדבר ה' להתערב בחישובים עצמאיים. זה כמעט כמו להחליט שנוח לי לשבת בסוכה פעם בשבוע במשך 7 שבועות בתקופת ל"ג בעומר.
אח"כ מגיע שלב השאלות שאומות העולם מונים את ישראל, איך תסדרו, הקושי, העלות, ההשפעה על הילדים כו'. כאן המקום לכל התשובות של אמונה ובטחון. הקב"ה לא שולח כסף מראש, אלא בהתאם לצרכים אחרי שנולדים. ולגבי אם נוכל לתת לילדים את כל התשומת לב, ראשית - מעולם לא נצטווינו על כך, ואין לנו לערב כוונות, טובות ככל שהם, מול קיום צוו אלוקי. שנית, לא היה ולא יהיה שום דרך בעולם להוכיח חד-משמעית שתכנון מסויים יעזור בעתיד לבעיה מסויימת. פשוט שטויות, וא"כ עדיף לסמוך על ה' ולקיים מצוותו, ולזכור שכל ילד נורמלי שנולד אי-פעם, גם כזה שעבר עליו ילדות קשה מנשוא, עדיין מעדיף להיות בעולם מאשר לא להיוולד כלל.
ובכן, צריך סיבה רפואית אמתית כדי לדחות. אלא מאי, שכל אחד יכול להגיד מילים מסויימים לרב מסויים כדי להשפיע עליו להבין שהמקרה שלפניו חשוב מאוד. אבל זה בדיוק כמו לשכנע רב להתיר לאכול ביום כיפור, ע"י טענות שאני מרגיש שאני אמות ואשתגע וכו'. ואם כן, דבר זה מסור ללב של כל אחד, ונאמר בו ויראת מאלקיך.

ומה גדול הצער והכאב על מצב הדור שדבר זה נפרץ מאוד ונהפך ללכתחילה ממש, עד שהחפצים לעשות רצון קונם צריכים עוד לחפש חיזוק. ואין להביא ראיה ח"ו מזה שהעסק כ"כ נפרץ הרי שזה באמת בסדר, כי כבר היו לעולמים על כל מיני מצוות שלתקופה מסוימת בהיטוריית עמנו היה בה רפיון רציני (דוגמא אחת, לפני כמה מאוד שנים, הרבו הראשונים להוכיח ולהרים קול צעקה שמצוות תפילין היא חובת גברא כל יום ויום, כי המנהג הנפוץ היה שרק אנשים גדולים וחשובים הניחו כל יום, ואילו אחרים רק פעם בחיים).


אחרי כל הדברים האלה, אחרי שאדם קיבל עליו עול מלכות שמים ומוכן לקיים תפקידו, ניתן להוסיף הרבה חיזוק והשקפה והדרכה. ויש להבין שזו אחת הדרכים שאדם מרצונו יכול לנדב ולתת מכוחו ושלוות רוחו, בגוף ובממון ובנפש, לכבוד ה'. לתת לקב"ה משהו שעדיין אין לו כביכול, במלוא מובן המילה. להכניס את עצמי מרצוני לסיפור של עשרות שנים שכרוכים בה גם צער ועגמ"נ, אחריות רבה וכאב ראש לפעמים כו', הכל למען שמו - באהבה.

הכי טוב לשאול רב על כל דבר.
כי יש מקרים שאינם פיקוח נפש ממש, אבל עדיין מחייבים למנוע וכל זוג ישאל את רבו בכל ספק הכי קטן שמתעורר לו, וכך יקיים בהידור את רצון ה' האמיתי ולא את רצונו האישי.

 

[מרובע]

קראתי תגובות קודמות ואני בכל זאת חוזר על דברים כי היה נראה לי שלא נכתב מספיק ברור:

למה אנחנו מולידים הרבה ילדים: כל ילד שאנחנו מולידים זה מצוה גדולה בפני עצמה. ויש סוברים שמותר למכור ס"ת בשביל זה. (זאת אומרת שזו המצווה הכי גדולה אחרי מצות תלמוד תורה, כי חוץ משתי אלו אין שום מצוה בעולם שמותר למכור ס"ת עבורה).

ההגיון בזה: כמו שהמציל נפש מישראל כאילו הציל עולם מלא (מבלי לחשב כמה יהודים יהיו בעולם אחרי שנציל אותו) - המביא לעולם נפש אחת מישראל הוא שותף לקב"ה בבריאת עולם מלא. ומה זה משנה כמה ילדים יהיו לו ביחד עם הילד הזה?

השאלה החילונית: איך מסתדרים עם כ"כ הרבה ילדים. התשובה: מציאות שלא רק שמסתדרים אלא הבית החרדי הממוצע מלא יותר שמחת חיים וסיפוק מאשר בית ריק. (עם כל המריבות והקשיים וכו' וכו' שיש גם אצלנו, אמנם מי שמרגיש שהקושי אצלו הוא משמעותי מאוד פיזית או נפשית צריך לשאול רב לגבי ההמשך כנ"ל, ולא להמתין עד שיהיה כבד מנשוא, אתם אמורים לסמוך על הרב שיגיד מה התורה דורשת מכם).
חלק שני של השאלה החילונית: איך מסתדרים כלכלית - הקב"ה דואג לפרנסה. וכל חילוני יודה ש"לא לחכמים לחם ולא לנבונים עושר", ומה שאומרים שזה מקריס את הכלכלה לשיטתם איך הם מייבאים ארצה מליוני גויים מכל העולם? מדוע ילד שנולד פה הוא "נטל" וילד שמביאים מרוסיה או מסודאן זה בסדר?

 

[הבוטח בהשם]

כי ילד רוסי ילמד ליב"ה
ויגדל אח"כ לרופא הייטקיסט פרופסור איש סייבר
ת'מבין??

 

[ILSK]

ההגיון בזה: כמו שהמציל נפש מישראל כאילו הציל עולם מלא

יש הגיון פשטני יותר
כמו שאתה רצית להיוולד ולא יוותרו עליך
הילדים שלך לא רוצים שתוותר עליהם
זה חילוני גם יכול להבין