דיון סוכר דמררה או סוכר חום כהה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
אשמח לקבל מידע פעם אחת ולתמיד,
כשרשום במתכון סוכר חום, למה הכוונה? סוכר דמררה? או חום כהה?
מה הבדלים ביניהם? בטעם? באופי? האם יש באמת הבדל מהותי ביניהם?
תודה מראש!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הכוונה בד"כ לסוכר דמררה.
לא יודעת על ההבדל בין השניים אולם הכהה יותר מתוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
הכל כמעט אותו הדבר ומופק מאותו צמח
ההבדל בין לבן/חום/דמררה הוא רק באופן העיבוד שלהם במפעל
ולכן בכל אחד יש רמת מתיקות שונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ההבדל גם בצבע, לדוג' בעוגיות שוקוציפס - סוכר חום כהה ייתן גוון שונה מסוכר דמררה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני יודעת שסוכר חום כהה הוא מתוק יותר ולכן גם בריא פחות.
ולדעתי כשכותבים סוכר חום- זה סוכר חום כהה.
לא שאני עושה את זה, לדעתי אין הרבה הבדל ת'כלס בטעם כשזה בתוך עוגה או כל דבר אחר.
אם תטעמי גרגר כזה לעומת כזה יש מצב שתרגישי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
יש הבדל במרקם של הסוכר
@ה. בקר למשל תמיד מציינת במתכונים שלה "סוכר חום כהה"
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
סוכר חום כהה וסוכר דמררה הם סוכר לכל דבר. אבל יש בהם מהמולסה שהוא חומר שנותר מתהליך הזיקוק של הסוכר ולמעשה הוא מכיל את מרבית החומרים הטבעיים והמזינים שישנן בקנה הסוכר.

בסוכר חום לאחר תהליך הזיקוק מתקבל סוכר לבן ואז מחזירים לו מהמולסה.

איך זה שיש בחנות סוכר חום כהה וסוכר חום בהיר [לא דמררה שזה משהו אחר]? הצבע תלוי בכמות המולסה שמוחזרת לסוכר הלבן.
ככל שרמת המולסה עולה- כך מתכהה הסוכר.
בסוכר דמררה יש פחות מולסה מאשר בסוכר חום דחוס. הוא עובר פחות עיבוד מהחום והלבן [שעוברים כאמור את אותו תהליך עיבוד וההבדל הוא שלחום מוסיפים אחר כך מולסה], ולא כל המולסה מוצאת ממנו בתהליך הזיקוק ומה שנותר בו הוא זה שנותן לו את הצבע. כלומר לא מוסיפים לא מולסה אחרי הזיקוק אלא המולסה שבו נשארה בו כי הוא לא עבר את כל תהליך הזיקוק כמו הלבן והחום אלא רק את חלקו.
המרקם שלהם גם שונה
סוכר חום דחוס/כהה כשמו כן הוא- דחוס. דביק.
הדמררה- כמו סוכר רגיל, לרוב טיפה יותר גס וגוונו זהוב ואינו דביק.

האם ישנה חשיבות בסוג הסוכר באפיה?
בהחלט.
בעוגות זה פחות חשוב, בעוגיות יש חשיבות גדולה יותר כי המרקם שלהן משתנה.

קריטי?
בד"כ לא. לרוב אפשר להמיר מחום לכהה לחום בהיר או דמררה.
המרקם של העוגה/עוגיה עשוי להשתנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לי היה נראה שהסוכר חום כהה הוא יותר דביקי
והבהיר הוא יותר גרגירים
 
  • הוסף לסימניות
  • #12

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בחצי השנה האחרונה כתבתי תוכנה שמפיקה את זמני היום על פי מודול חישובי שנקראת NOAA.
מתוך כך, חקרתי את נושא החישובים של הזמנים ובחנתי לוחות שונים.
לאחר בדיקות והשוואות רבות בין לוחות שונים — “חזון שמים”, “עיתים לבינה”, “לוח ירושלים”, וגם חישובי NOAA ו-VSOP — הגעתי למסקנה חד-משמעית:
אין דבר כזה “זמנים מדויקים”.
כל לוח טוען שהחישוב שלו המדויק ביותר, אך בפועל קיימים ביניהם הבדלים של דקות שלמות — וכל אחד מהם “צודק” על פי ההנחות שעליהן הוא מבוסס.
אבל האמת הפשוטה היא שאין שום דרך לדעת בוודאות מתי באמת מתרחשים הזמנים האלו במציאות.
הלוחות אינם אלא אינדיקציה משוערת, המבוססת על נוסחאות מתמטיות ותנאים תאורטיים — ולא על מדידה ממשית של תופעה פיזית.

למה אי-אפשר לדעת בדיוק?
1. שבירה אטמוספרית משתנה מדי יום לפי טמפרטורה, לחות ולחץ אוויר.
2. גובה המקום והנוף הסובב משפיעים על השקיעה והזריחה עד דקה-שתיים.
3. הגדרות שונות – האם מחשבים לפי מרכז השמש או שפתה, לפי גובה ‎-0.833°‎ או אחר – יוצרות הבדלים ניכרים.
4. אין “מד” טבעי שאפשר להצמיד לאופק ולומר “כאן בדיוק השקיעה”.


גם אם המחשב משתמש במודל מדעי מדויק כמו NOAA או VSOP87 – מדובר רק בהערכה גיאומטרית, לא בתוצאה מדודה מהשטח.

ומה לגבי “חזון שמים” ודומיו?
גם “חזון שמים” אינו אלא מודל חישובי – משוכלל מאוד, מותאם להנחות הלכתיות, אך עדיין מודל בלבד.
אין שום הוכחה אמפירית שהחישוב הזה מדויק יותר ממודל אחר; לכל היותר ניתן לומר שהוא עקבִי ומתבסס על שיטה מסוימת.

המסקנה:
הלוחות אינם “מציאות” אלא אינדיקציה.
הם כלי עזר חשוב – אך אין להסתמך עליהם בצמצום ובדקדוק של שניות.
ההבדלים בין לוח ללוח משקפים הנחות שונות, לא “טעויות”.

לכן נכון לומר:
אין זמני היום מוחלטים – רק חישובים משוערים.
והשכל הישר הוא להשתמש בלוחות כהכוונה כללית, לא כמכשיר מדידה מדויק.

לשם דיון:
מה דעתכם?
האם אפשר בכלל לדבר על “דיוק מוחלט” בזמני היום, או שכל לוח הוא בסך הכול אינדיקציה נוחה?
האם לדעתכם יש דרך מעשית לבדוק את הזמנים בפועל, למשל באמצעות תצפיות מצולמות או מדידות אור?
אשמח לשמוע דעות, מקורות וניסיון מהשטח.
הצטרפתי, סוף סוף לאחר המתנה ארוכה, אל מועדון קוראי הדופליקטים 2.
היה יפה, מותח ומסחרר ובגלל שאני כבר לא זוכרת את השאלות שעלו לי בדופליקטים 1, אין לי דרך לדעת אם נמצאו להן תשובות בדופליקטים 2
בכל אופן, צצו לי כמה שאלות. אולי לא הייתי מרוכזת מספיק כדי להבין, אבל אם מישהו יוכל ליישב לי - אשמח.
רובן מתמקדות איכשהו בסוף, בערך בעשרים עמודים אחרונים. לא יודעת למה, הרגיש לי שהכול רץ שם. רק אני?
1. כשהלן אומרת לדני: גיבור שלי, זה בעצם כי היא ידעה שהוא אוצר הקייבלס? מתי הספיקה להבין? או שרק אני חיברתי בין שניהם?
2. לא מספיק הבנתי למה דני היה צריך להפוך לאוצר קייבלס? מתי *גוף הבייס* שלו ניצב מול סכנת חיים? ואיך זה שמישהו הופך לזה בלי רשותו? סתם כך, אם אני הייתי דופליקטית נקמנית והייתי שונאת מאד מישהו מסוים וגם הייתי בכירה - לא הייתי יכולה פשוט להפוך אותו לאוצר קייבלס על מישהו שהוא אוהב ולסגור איתו את הסיפור לתמיד?
3. אם דני הוא לא דופליקט מכוח הירושה - אז גם להי לא? חשבתי אולי מייקל לא אבא שלו, אבל כבר מופרע לחשוב שמייקל לא אבא של אף אחד מילדי הארט.
4. כל מה שקרה עם אבישי - לדני אין נקיפות מצפון? לאבישי אין כעס איום עליו? כאילו, מה דני חשב לעצמו? ואם אבישי ויתר על כוח העל שלו - אז למה בעצם ישי נותר בחיים, הוא לא היה אמור לימס באותו רגע מרצון?
5. אם השחרור של הקשר מלאי היה כל כך מורכב, איך היצירה שלו הייתה כל כך פשוטה? ובכלל, מה הקשר בינה לבין הריקורדום? מינאה לא עשתה משהו כזה.
6. מה הייתה התועלת בתפיסתו של רופיו - למה רק אחר כך פרץ זירו אל הקארצ'ר? או שאין קשר בין השניים?
7. שאלה כללית -לא היה ברור לי מספיק הקטע של סקנדר-בייס. היו קטעים בהם היה נראה שהסקנדר ובייס מחליפים ביניהם מידע, מתייעצים וכו'. מצד שני - דני מפעיל אותם ממש אחרי הזימון (הייתה פעם אחת שהוא התעדכן מהסקנדר שלו) - אז הם תודעה אחת או לא?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה