העלאת שכר המורים... ומחירי הדיור, קשור?

  • הוסף לסימניות
  • #21
לקחת את זה למקום הלא נכון
סך הכל יש היגיון
כל משפחה חיה ברמת חיים שלה ומתרגלת למצב
אחרי הכל הם לא נזקקו לצדקה במשך אותו הזמן (מדבר על הרוב ולא על כולם)
וחיו
אומנם בדחקות בפשטות
אבל חיו

וממילא ברגע שמקבלים כזאת תוספת
ברור שזה הרבה
טעות
בשנה האחרונה הם הגיעו לפת לחם עם עליית המחירים. בלי העלאה, המקצוע הזה יגמר. נקודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
טעות
בשנה האחרונה הם הגיעו לפת לחם עם עליית המחירים. בלי העלאה, המקצוע הזה יגמר. נקודה.
המקצוע הזה כבר בתהליכים משמעותיים של נסיגה, די לראות את מסלולי ההוראה בסמינרים, את הביקוש הנואש במקומות מסוימים למורות איכותיות ולהבין שזה המצב. מורות רבות התחילו ללמוד מהצד מקצוע אחר כדי לעשות הסבה, וחבל כי זה משמעותי לילדים של כולנו.
אגב, לעצם הטענה אני לא מבין גדול בכלכלה, אבל אם מעלים משכורות זה בהכרח מביא לאינפלציה? אני מבין שזה מביא לצמיחה כי יותר כסף נכנס לשוק הנזיל (זאת אומרת אנשים שקונים עם זה במכולת ולא משקיעים במניות), אבל למה בהכרח שצמיחה מעודדת אינפלציה, עד שנת 2021 היתה צמיחה נפלאה במדינה, ושיעור אינפלציה קרוב לאפס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
טעות
בשנה האחרונה הם הגיעו לפת לחם עם עליית המחירים. בלי העלאה, המקצוע הזה יגמר. נקודה.
  1. זה נכון.
    אבל ברור שזה ממשיך את
    האינלפצייה שמשפיע בעקיפין
    על הכלכי ברגע שיש יותר כסף
    בשוק והדברים הקטנים עולים יותר
    אז זה משפיע עד למעלה ובינהם הדיור
    בקיצור לא ניתן לדחות את המציאות
    שא.כשיש אניפלצייה זה משפיע על
    כל המשק -כולל הדיור אומנם לא בצורה
    ישירה בהכרח אבל בעקיפה בוודאי שמשפיעה.
    ב.שזה שמדובר בעני שממילא צריך את הכסף
    וכדי שלא ילך לחובות וכו זה עדיין לא קשור

    כי בתאכלס היום יש לו יותר כסף וממילא הוא
    יצרוך יותר ויעלה את האינפלצייה​
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
  1. זה נכון.
    אבל ברור שזה ממשיך את
    האינלפצייה שמשפיע בעקיפין
    על הכלכי ברגע שיש יותר כסף
    בשוק והדברים הקטנים עולים יותר
    אז זה משפיע עד למעלה ובינהם הדיור
    בקיצור לא ניתן לדחות את המציאות
    שא.כשיש אניפלצייה זה משפיע על
    כל המשק -כולל הדיור אומנם לא בצורה
    ישירה בהכרח אבל בעקיפה בוודאי שמשפיעה.
    ב.שזה שמדובר בעני שממילא צריך את הכסף
    וכדי שלא ילך לחובות וכו זה עדיין לא קשור

    כי בתאכלס היום יש לו יותר כסף וממילא הוא
    יצרוך יותר ויעלה את האינפלצייה​
עליית המחירים קשורה למלחמה באוקראינה ולטרלול קורונה בסין.

יש למדינת ישראל מיליארדי דולרים בעודף, ואם יש מלחמה עולמית על מחיר החיטה, אין סיבה שהמורה החרדית תהיה בתחתית שרשרת המזון
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
עליית המחירים קשורה למלחמה באוקראינה ולטרלול קורונה בסין.

יש למדינת ישראל מיליארדי דולרים בעודף, ואם יש מלחמה עולמית על מחיר החיטה, אין סיבה שהמורה החרדית תהיה בתחתית שרשרת המזון
אני לא יודע למה אנשים לוקחים את הנושא אישית...
מבחינה מוסרית מצפונית
אין דבר יותר הוגן מוסרי וצודק לעלות את שכר המורים
בעיני בכלל
מקצוע ההוראה הוא החשוב ביותר (והיה צריך לייקר אותו הרבה הרבה הרבה יותר)
אחרי הכל המורים הם מייצרים את הדור הבא
ולכן חשוב מאוד להשקיע במורים

אממה נתניהו לא רואה בחינוך משהו כלכלי למדאי ולכן זה נראה כפי שזה נראה(שמעתי פעם הרצאה שלו והוא
מאמין רק בביטחון -צבא חזק כלכלה-שוק חופשי וסחר ---ועוד משהו שאני לא זוכר)

ולכן זה המצב


אבל השאלה פה הייתה מבחינה כלכלית טהורה
ואם את מתווכחת אם בנק ישראל ביעילות של העלאות הריבית והמלחמה באינפלצייה
אז זה כבר נושא אחר
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
א. אינפלציה זה דבר נהדר לבעלי חובות - לטווח ארוך, זה מוריד את ערך החובות שלהם. ולכן, מורים שיש להם כבר משכנתא, ולדעתי מדובר על אחוז ניכר מהמורים, אמורים רק להרויח אם יהיה אנפלציה. מדובר על רווח כפול - גם העלאת משכורת, וגם אינפלציה שתוריד את ערך החוב שלהם.
ב. שכר המורים בכללותו, לא אמור להשפיע על האינפלציה במשק, מדובר על ציבור מאוד ספיציפי. יתכן שזה יעלה את הסך הכללי של השכר במגזר החרדי, וזה בהחלט יכול לגרום לאינפלציה. אבל זה לא אמור להיות שיקול של פולטיקאי חרדי [אולי זה שיקול של שר אוצר...].
ג. משכורות טובות למורים, יעלו את המוטבציה שלהם, ויגרום לכוחות טובים להצטרף לשוק זה, כך שבסופו של יום, כלל הציבור ירוויח מזה, ולכן יש כאן שיקול רוחבי מעבר לשיקול הכלכלי.
גילוי נאות: איני עוסק כלל בתחום ההוראה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
לקחת את זה למקום הלא נכון
סך הכל יש היגיון
כל משפחה חיה ברמת חיים שלה ומתרגלת למצב
אחרי הכל הם לא נזקקו לצדקה במשך אותו הזמן (מדבר על הרוב ולא על כולם)
וחיו
אומנם בדחקות בפשטות
גם בתקופות צנע אנשים חיו
אף אחד לא מתרגל
כשילדים רוצים משהוא ואין לך מושג מאין אתה משלם
דוחה טיפולים
לא יכול לקנות בשר באמצע השבוע
או שהבעל האשה צריכים בגד חדש או לצבוע את הבית אחרי 10 שנה אב
ל אין כסף
ועוד מיליון דוגמאות שלא מתרגלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
גם בתקופות צנע אנשים חיו
אף אחד לא מתרגל
כשילדים רוצים משהוא ואין לך מושג מאין אתה משלם
דוחה טיפולים
לא יכול לקנות בשר באמצע השבוע
או שהבעל האשה צריכים בגד חדש או לצבוע את הבית אחרי 10 שנה אב
ל אין כסף
ועוד מיליון דוגמאות שלא מתרגלים
תשמע אין וויכוח בעניין
מגיע למורים מצידי גם 20 אלף שקל בחודש

הנושא הוא כלכלי
חבל לקחת לנושא האישי

בפן הכלכלי אין שום ווכיוח שלמי שפתאום צץ 2000 שקל מיותרים הם הולכים לאן שהוא
וגם אם הוא מחזיר חובות
אז המלווה ישתמש בהם בקיצור
יותר כסף=יותר אינפלצייה
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
חבר'ה באמת שכר המורים זה הבעיה ?
ראיתם פעם מורה עשיר
אני בחיי אף פעם לא נתקלתי [ונתקלתי באינספור מורים]
האם למורה החל מהיום מותר לסגור את החודש .למה לא
מה עם ההייטק
מה עם הקבלנים
מה עם הגרפיקאים
או אולי בכלל הזמרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
א. אינפלציה זה דבר נהדר לבעלי חובות - לטווח ארוך, זה מוריד את ערך החובות שלהם. ולכן, מורים שיש להם כבר משכנתא, ולדעתי מדובר על אחוז ניכר מהמורים, אמורים רק להרויח אם יהיה אנפלציה. מדובר על רווח כפול - גם העלאת משכורת, וגם אינפלציה שתוריד את ערך החוב שלהם.
ב. שכר המורים בכללותו, לא אמור להשפיע על האינפלציה במשק, מדובר על ציבור מאוד ספיציפי. יתכן שזה יעלה את הסך הכללי של השכר במגזר החרדי, וזה בהחלט יכול לגרום לאינפלציה. אבל זה לא אמור להיות שיקול של פולטיקאי חרדי [אולי זה שיקול של שר אוצר...].
ג. משכורות טובות למורים, יעלו את המוטבציה שלהם, ויגרום לכוחות טובים להצטרף לשוק זה, כך שבסופו של יום, כלל הציבור ירוויח מזה, ולכן יש כאן שיקול רוחבי מעבר לשיקול הכלכלי.
גילוי נאות: איני עוסק כלל בתחום ההוראה.
א.נכון חלקית כי זה בעיקר תלוי מה קורה למשכורות שלהם.
אם המשכורת אותו דבר והאינפלצייה עלתה
אז לא די בכך שהוא חי חרפת רעב
אלא גם הוא צריך להחזיר יותר כסף
ב.תלוי כמה מורים יש במשק וכמה במגזר החרדי ומי נהנה מיזה ובכמה
ובכלל פרוטה לפרוטה מצטרפת וזה מצטרף להרבה דברים קטנים
שמשום מה אנשים נוטים להתעלם מהם
כגון שכר המיניום שעוד מעט עולה
ג.נכון מאוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
חבר'ה באמת שכר המורים זה הבעיה ?
ראיתם פעם מורה עשיר
אני בחיי אף פעם לא נתקלתי [ונתקלתי באינספור מורים]
האם למורה החל מהיום מותר לסגור את החודש .למה לא
מה עם ההייטק
מה עם הקבלנים
מה עם הגרפיקאים
או אולי בכלל הזמרים
תוסיף לזה את מקבלי הקצבאות שהולך לעלות להם
ותוסיף לזה את שכר המינימום שהולך לעלות
ותוסיף לזה את הארנונה שעלתה
את המים
את החשמל
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
א.נכון חלקית כי זה בעיקר תלוי מה קורה למשכורות שלהם.
אם המשכורת אותו דבר והאינפלצייה עלתה
אז לא די בכך שהוא חי חרפת רעב
אלא גם הוא צריך להחזיר יותר כסף
אמת. כוונתי היתה על מורים ספיציפית.
בדרך כלל אינפלציה גורמת גם להעלאת שכר כללית, ובסופו של יום היא טובה לבעלי חובות. כמובן שזה תהליך שאורך זמן [אפילו הרבה זמן...], אבל בסוף אינפלציה טובה לעניים.
יעידו על כך אנשים שלפני 15 שנה לקחו משכנתא של 1500 ש"ח לחודש, והיו עניי העיר, ובזכות האינפלציה, המשכנתא שלהם הפכה לבדיחה... והם אוחזים כבר בנכס נוסף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני לא יודע למה אנשים לוקחים את הנושא אישית...
מבחינה מוסרית מצפונית
אין דבר יותר הוגן מוסרי וצודק לעלות את שכר המורים
בעיני בכלל
מקצוע ההוראה הוא החשוב ביותר (והיה צריך לייקר אותו הרבה הרבה הרבה יותר)
אחרי הכל המורים הם מייצרים את הדור הבא
ולכן חשוב מאוד להשקיע במורים

אממה נתניהו לא רואה בחינוך משהו כלכלי למדאי ולכן זה נראה כפי שזה נראה(שמעתי פעם הרצאה שלו והוא
מאמין רק בביטחון -צבא חזק כלכלה-שוק חופשי וסחר ---ועוד משהו שאני לא זוכר)

ולכן זה המצב


אבל השאלה פה הייתה מבחינה כלכלית טהורה
ואם את מתווכחת אם בנק ישראל ביעילות של העלאות הריבית והמלחמה באינפלצייה
אז זה כבר נושא אחר
קרה תהליך מצוין בציבור החרדי, שהיום נשים מתפרנסות ממגוון מקצועות.
הציבור החרדי למד להרחיב אופקים וליצור מודלים שמורים לתעסוקה במגוון תחומים. בלי הכללות שמי שלא מורה היא מרשעת.
אבל הגענו למצב שאיכות החינוך שלנו בסכנה, ולכלן אני לא מוטרדת מזה שמורות שלנו מתפרנסות קצת יותר בכבוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אמת. כוונתי היתה על מורים ספיציפית.
בדרך כלל אינפלציה גורמת גם להעלאת שכר כללית, ובסופו של יום היא טובה לבעלי חובות. כמובן שזה תהליך שאורך זמן [אפילו הרבה זמן...], אבל בסוף אינפלציה טובה לעניים.
יעידו על כך אנשים שלפני 15 שנה לקחו משכנתא של 1500 ש"ח לחודש, והיו עניי העיר, ובזכות האינפלציה, המשכנתא שלהם הפכה לבדיחה... והם אוחזים כבר בנכס נוסף.
זה רלוונטי רק למי שהמשכנתא שלו בקל"צ
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אמת. כוונתי היתה על מורים ספיציפית.
בדרך כלל אינפלציה גורמת גם להעלאת שכר כללית, ובסופו של יום היא טובה לבעלי חובות. כמובן שזה תהליך שאורך זמן [אפילו הרבה זמן...], אבל בסוף אינפלציה טובה לעניים.
יעידו על כך אנשים שלפני 15 שנה לקחו משכנתא של 1500 ש"ח לחודש, והיו עניי העיר, ובזכות האינפלציה, המשכנתא שלהם הפכה לבדיחה... והם אוחזים כבר בנכס נוסף.
זה נכון למי שהשכר שלו יותר מהאינפלצייה
רוב המשכורות לא עלו כמו האינפלצייה(לאורך רוב השנים ,בשנים האחרונות זה השתנה מעט) והאינלפצייה
על דרך כלל היא לרעת האנשים
למעט אלו שבבעלותם נכסים כמו דירות /עסקים ,וכו

אדם רגיל שמתשכר וחי למחיתו ברוב הזמן לא הרוויח
ואתה מדבר ספיצפית על משכנתא ששם זה נכון
רק בגלל עליית ערך הנכס כמו שכתבתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ה רלוונטי רק למי שהמשכנתא שלו בקל"צ
בעיקר. אבל לא רק. המדד לא עולה ביחס אמיתי לאינפלציה, וגם לא ריבית הפריים, כך שבכל מקרה יש לכאורה רווח.
מה גם שהאינפלציה מעלה את ערך הנכס, כך שבסופו של יום היא טובה למשלמי משכנתאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
זה נכון למי שהשכר שלו יותר מהאינפלצייה
רוב המשכורות לא עלו כמו האינפלצייה והאינלפצייה
על דרך כלל היא לרעת האנשים
למעט אלו שבבעלותם נכסים כמו דירות /עסקים ,וכו
לטווח קצר. אתה צודק.
לטווח ארוך, ברוב המקרים האינפלציה תעזור לבעלי החובות, כי היא בסוף תעצר בדרך הטבע, ואז כשהמשכורת תגדל, וערך החוב ימעט, בעל החוב יהיה ברווח נקי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
לטווח קצר. אתה צודק.
לטווח ארוך, ברוב המקרים האינפלציה תעזור לבעלי החובות, כי היא בסוף תעצר בדרך הטבע, ואז כשהמשכורת תגדל, וערך החוב ימעט, בעל החוב יהיה ברווח נקי.
לטווח קצר זה וודאי כך.
טווח ארוך זה תלוי כמה ארוך
אחרי הכל להלוואה של תוקף סיום

ואם היה לוקח את ההלוואה משנת 2000 עד שנת 2015
1673387614184.png


1673387722614.png



במילים אחרות האינפלצייה היא באזור ה35 אחוז
והשכר הממוצע עלה באזור ה30 אחוז

בא נגיד שזה לא בדיוק מה שאתה אומר
וזה תלוי לאיזה תקופה
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אני דווקא רוצה להסתכל על המקצוע ההוראה כלכלי נטו ולחשבן ולהראות
שהמורות האלו כלל לא מסכנות ומשולם להם משכורות נכבדות מאוד ודי להתבכינות הזו
אני יודע שהרבה מאוד יכעסו עלי אך צריך להראות את האמת איך מסתכלים על המשכורת שלהם
אני ייקח כדוג' (ואני יודע שלא כולם כך אני לקחתי דוג' ולא להתלהם על הדוג' בתודה מראש)
מורה מלמדת 5 שעות כל יום כפול 5 ימים בשבוע סה"כ 25 שעות שבועיות
סה"כ 100 שעות חודשיות
המשכורת שלה זה נגיד 50 לשעה
אז 100 כפול 50 זה 5000 היא מקבלת בחודש, ככה כל חודש היא מקבלת 5000
בשנה היא מרויחה 60,000
וסה"כ יש לה שלושה חודשים בשנה שהיא בחופש והיא מקבלת עליהם
זה יוצא שהיא מלמדת בפועל בשנה 900 שעות ומקבלת ע"ז 60,000
עכשיו חשבנו
60,000 משכורת שנתית לחלק ל900 שעות לימוד יוצא
66.6 לשעה זה מה שהיא מרויחה וזה שכר יפה מאוד!!! פר שעתי שהרבה היו מסכימים לקבל (זה יוצא 11,322 למשרה מלאה)
וזה עוד לפני שחישבנו את הקופת השתלמות ועוד הטבות שיש למורים וששעה שלהם זה 45 דקות
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #40
אינפלציה הכוונה שערך הכסף יורד,
והדרך למנוע את האינפלציה הגבוהה (נמוכה ברמות 0.1+ זה טוב),
זה להעלות את ערך הכסף,
ע"י העלאת הריבית,
העלאת הריבית גורמת שאנשים יעדיפו להשאיר את הכסף בבנק ללא סיכונים,
ולא להוציאו לשוק,
כך לפי כוחות השוק "כסף" נהייה יקר יותר וערכו ממילא עולה,
מול שאר המוצרים,
ולפיכך אם מחלקים כסף לא משנה למי ומתי זה בהחלט עלול להעלות את האינפלציה,
ולהוריד את ערך המטבע מול המוצרים למיניהם...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

עקב הדיון בפורום אודות מחירי הנדל"ן בישראל בשנים הקרובות, החלטתי לעשות מחקר בנושא, ולבסס את הטענות שלי בנידון הנ"ל.
אני מאמין בתחזית הזו, באותה מידה שאני משוכנע בהיגיון שעומד מאחוריה.
ערכתי את המחקר הזה בהתבסס על מקורות עדכניים, תחזיות כלכליות, מגמות נדל"ן, מדיניות ממשלתית, ריבית, היצע וביקוש, והשפעות חיצוניות כמו עליית מחירי חומרי גלם או שינויים דמוגרפיים.
אשמח לשמוע מה אתם חושבים!!!
להלן:
תחזית מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות

דוח מחקר מקיף: תחזיות מחירי הדירות בישראל בשנים הקרובות​


מבוא: שוק הנדל"ן הישראלי בצומת דרכים​

שוק הנדל"ן בישראל ניצב ערב שנת 2026 בצומת דרכים קריטית. לאחר עשור של עליות מחירים כמעט רציפות, שהפכו את רכישת הדירה למשימה כמעט בלתי אפשרית עבור רבים, ניכרת בשנה האחרונה מממגמת התקררות מובהקת. מצד אחד, מחירי הדירות עדיין ברמות שיא היסטוריות, ומחיר דירה ממוצעת עומד על כ-2.33 מיליון ש"ח. מצד שני, השוק חווה קיפאון יחסי בהיקף העסקאות, ירידות מחירים מתונות באזורים מסוימים, וחוסר ודאות עמוק המושפע מסביבת ריבית גבוהה, השלכות מלחמת "חרבות ברזל", והיעדר מדיניות ממשלתית . הדילמה המרכזית היא האם ההאטה הנוכחית היא הפוגה זמנית לפני גל עליות נוסף, או שמא תחילתו של תיקון מחירים משמעותי יותר.


סיכום מצב שוק הנדל"ן בישראל עד 2025​

מגמות מחירים והיקף עסקאות​

בשנים 2023–2025 נרשמה מגמה מעורבת: לאחר ירידה קלה של 0.7% במחירי הדירות בשנת 2023, חלה התאוששות ב-2024 עם עלייה של כ-7.3%. עם זאת, 2025 התאפיינה בהתקררות מחודשת – ארבעת מדדי מחירי הדירות האחרונים עד אוגוסט 2025 היו שליליים והסתכמו בירידה מצרפית של 1.3%. בחודשים יוני–יולי 2025 נרשמה ירידה של 0.2%, החודש החמישי ברציפות של ירידות באותה שנה. מחוז תל אביב רשם את הירידה החדה ביותר עם נסיגה של 4.2% מאז פברואר 2025, בעוד שבערים בפריפריה כמו לוד, קריית גת, עכו ואופקים נרשמו עליות מחירים גבוהות במהלך 2024.

היקף העסקאות ירד בכ-14% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובין מאי ליולי 2025 נרשמה צניחה של 19.6%. ביוני 2025 נרשם שפל היסטורי של 29% בעסקאות. מכירת דירות חדשות ירדה ב-28% בממוצע ארצי, עם ירידות חדות במיוחד באשקלון (שני שלישים), בבאר שבע (52%) ובפתח תקווה (51%).

מלאי דירות לא מכורות ושוק היד השנייה​

נכון לספטמבר 2025, מלאי הדירות החדשות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 יחידות דיור, המשקף כ-29 חודשי היצע בממוצע ארצי, ובתל אביב אף 86 חודשי היצע כמעט שבע שנים. שוק היד השנייה הפגין יציבות יחסית: הירידה במכירת דירות יד שנייה במחצית הראשונה של 2025 הייתה מינורית – כחצי אחוז בלבד, ובפתח תקווה אף נרשמה עלייה של 5%. מחיר דירות יד שנייה נמוך לרוב ב-10%-15% מדירות חדשות מקבילות.

סיכום מגמות 2025​

  • בלימת מחירים: ירידות מתונות של כ-1.3%, שונות גבוהה בין אזורים.
  • קיפאון בעסקאות: ירידה של עד 30%, בעיקר בדירות חדשות.
  • לחץ על יזמים: מלאי של מעל 83,000 דירות, המשקף 29 חודשי היצע.
  • יציבות ביד שנייה: שוק היד השנייה נותר יציב.

ניתוח עומק: הכוחות המרכזיים המשפיעים על שוק הדיור​

מדיניות הריבית של בנק ישראל​

הריבית במשק עומדת על 4.5% (נובמבר 2025), לאחר שב-2024 נרשמה הורדה אחת בלבד מ-4.75% ל-4.5%. סביבת האינפלציה הגבוהה (3.5%-3.8%) מקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית, אך גם מונעת העלאות נוספות. הריבית הגבוהה יצרה "מחנק משכנתאות": ההחזר החודשי התייקר, זוגות צעירים מתקשים לקבל אישור עקרוני או שהסכום אינו מספיק, ועלויות המימון ליזמים זינקו. תחזית בנק ישראל: שלוש הורדות ריבית עד אמצע 2026, יעד של 3.75% עד סוף 2025.

הורדת ריבית צפויה להוזיל משכנתאות, להגדיל את כוח הקנייה ולהחזיר קהלים לשוק. עם זאת, כל עוד האינפלציה לא תרד מתחת ל-3%, בנק ישראל יתקשה להוריד את הריבית באופן משמעותי.

מדיניות ממשלתית ורגולציה​

הממשלה קידמה בשנים האחרונות שורת רפורמות להגדלת ההיצע, בהן תוכנית דיור לשנים 2022–2025 (280,000 התחלות בנייה, תכנון 500,000 יחידות דיור, השקעות בתשתיות, רפורמות רישוי עצמי, עידוד התחדשות עירונית, הסבת משרדים למגורים, העלאת מס רכישה למשקיעים, עידוד בנייה בקרקע פרטית, ביטול שימוש חורג בדירות מגורים, פיצול דירות, ועוד). ב-2024 אושרה תוכנית נוספת בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח, הכוללת דירות מוזלות בפריפריה, הגדלת מכסת עובדים זרים, קיצור הליכי ביורוקרטיה, עידוד העסקת עובדים ישראלים, קידום שוק השכירות, מענקים לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, ותיקונים בחוקי התכנון והבנייה.

במרץ 2025, בנק ישראל הגביל את מבצעי "20/80" והלוואות בלון: הבנקים יחויבו לרתק יותר הון לפרויקטים שמציעים מבצעי 80/20, ושיעור הלוואות הבלון המסובסדות יוגבל ל-10% מהמשכנתאות בחודש, עד סוף 2026. צעדים אלה נועדו להקטין את הסיכון ליזמים ולרוכשים, אך גם מקשים על קבלנים ומצמצמים את אפשרויות המימון.

היצע: התחלות בנייה, מלאי דירות חדשות ולא מכורות​

בשנת 2024 החלה בנייתן של כ-65,530 דירות, עלייה של 3.2% לעומת 2023. עם זאת, הביקוש השנתי עומד על כ-80,000 יחידות דיור, כך שהפער בין היצע לביקוש נמשך. מלאי הדירות הלא מכורות הגיע לשיא של כ-83,000 דירות בספטמבר 2025, גידול של 20% לעומת שנה קודם. מחוז תל אביב מחזיק ב-31.8% מהמלאי (כ-26,740 דירות), המרכז ב-24.3% (כ-20,390 דירות), ובירושלים כ-8,000 דירות לא מכורות.

התחלות הבנייה מתרכזות בעיקר במחוזות המרכז (23%), תל אביב (21.4%) והדרום (19.4%). מחוז חיפה רשם עלייה של 50.5% במספר הדירות בהיתרים לעומת 2023, הדרום עלייה של 24.3%, בעוד שבירושלים והמרכז נרשמו ירידות. משך זמן הבנייה הממוצע עומד על 29 חודשים, והמשוקלל לפי מספר הדירות בבניין – 34.3 חודשים.

התחדשות עירונית מהווה מנוע צמיחה מרכזי: ב-2024, 28% מכלל יחידות הדיור שאושרו היו במסגרת פינוי-בינוי, ו-30% מהתחלות הבנייה ו-31% ממכירות הדירות החדשות היו בפרויקטים של התחדשות עירונית.

ביקוש: דמוגרפיה, הגירה, משקי בית חדשים ושוק השכירות​

האוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול בקצב מהיר: נכון ל-2025, מספר התושבים עומד על כ-9.4 מיליון, עם גידול שנתי של כ-2%. מספר משקי הבית החדשים עולה על 65,000 בשנה, בעוד שהתחלות הבנייה נעות סביב 60,000 -65,000 דירות. שיעור הילודה הגבוה במערב, הגירה חיובית (כולל עלייה), והעדפה תרבותית לבעלות על דירה – כולם תורמים לביקוש קשיח.

שוק השכירות מתפתח לאט מדי: מרבית הדירות בארץ מע נבנות למכירה ולא להשכרה, מה שמייצר מחסור מתמשך במלאי רלוונטי. שוק השכירות לטווח ארוך עדיין בחיתוליו, למרות ניסיונות לעודד קרנות ריט ומודלים מוסדיים. שכר הדירה החודשי ממשיך לעלות: שוכרים שחידשו חוזה חוו עלייה של 2.7%, ושוכרים חדשים ראו עלייה של 5.2%.

השפעות חיצוניות: מחירי חומרי גלם, עלות בנייה, מצב ביטחוני ופוליטי​

מדד תשומות הבנייה עלה ב-4.3% בשנת 2025, לאחר עלייה של 2.9% ב-2024. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עצירה בעליות, ואף ירידות קלות במחירי חומרים מסוימים. שכר העבודה בענף הבנייה עלה ב-0.2% בלבד בספטמבר 2025, אך מחסור בעובדים (בעיקר פלסטינים) ממשיך להכביד על קצב הבנייה.

המצב הביטחוני (מלחמת חרבות ברזל) הביא לעיכובים במסירת דירות, מחסור חמור בידיים עובדות, והאטה בהתחלות בנייה. בתי המשפט לא הכירו במבצעים צבאיים כ"כוח עליון" המצדיק עיכובים, אך נבחנות תביעות בנושא. המצב הפוליטי הלא יציב, מחאות ציבוריות, והרחבת הגרעון התקציבי – כולם מוסיפים לאי הוודאות בשוק.
לסיכום:
  • היצע: קצב התחלות הבנייה צפוי להישאר נמוך מהביקוש, גם אם יושגו יעדי הממשלה (כ-70,000–80,000 דירות בשנה). מחסור בעובדים, עיכובים בירוקרטיים, והאטה בהתחדשות עירונית בפריפריה ימשיכו להכביד.
  • ביקוש: גידול דמוגרפי מהיר, הגירה חיובית, והעדפה תרבותית לבעלות על דירה ימשיכו להפעיל לחץ על המחירים.
  • ריבית: ירידה הדרגתית לרמות של 3–3.5% תעודד חזרת משקיעים ורוכשים לשוק, אך תלווה בעלייה בביקוש לאשראי.
  • שוק השכירות: המשך עליית מחירי השכירות, פיתוח איטי של שוק השכירות המוסדי, והעדפה גוברת לפתרונות דיור גמישים.
  • טכנולוגיה וחדשנות: אימוץ איטי של בנייה ירוקה, ושיטות מתקדמות – בעיקר בפרויקטים גדולים ובשוק ההשכרה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה