"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

[מעט דבש]

ראה כאן.

 

[תורה שבע"פ]

העירוני לאחר קריאת התורה:
"קחם-נא אלי ואברכם" קריאתו במלעייל (משום המתג שתחילת המילה).
ראיתי שבהקדמה לתיקון 'סימנים' עוסק בענין מילה מחוברת שהיא נסו"א.
מה אתם אומרים?

יש נדון בזה,
ובאמת בהקדמה שם מביא את דברי המנחת שי שאין זה במלעיל גמור, אך המעיין במנחת שי שם יראה שמביא את דברי הרד"ק שהוא במלעיל ודן שם בדבריו.
ומצד המציאות נ"ל שכיון שהוא רק מתג לא שייך לעשותו במלעיל גמור.

 

[סטודיו לגרפיקה]

ראה כאן.

נטפרי

 

[מעט דבש]

ראה בחקירה א' של המנחת שי ב'מאמר המאריך' המצ"ב ('מאריך' בלשונו היינו מתג):

"אבל כשיהיה מקף ביניהן ומאריך במלה ראשונה ... לא נעמיד המלה ההיא העמדה גמורה (במלעיל) רק העמדה מועטת כמו שאמרנו, שהמקף מחבר שתי המלות יחד כאילו הן מלה אחת ארוכה שיש בה מאריך בתחלתה ועיקר הטעם בסופה".
"...דלגבי אחריני שהם מלרע ממש קרי להו (בעל המסורה) מלעיל"

ומאידך, ראה פסק דין רבני תימן המצורף גם הוא ("ועל דבר זה נפלה קטטה בין שניהם, זה אומר בכה, וזה אומר בכה, עד שבאו לפנינו לדין...").

 

[גידל]

מישהו יכול להסביר לי מה פירוש מ"ם ויגרשום - כמו נו"ן , שלא תתערב המלה עם הנו"ן הנוסף איזה נו"ן נוסף יש ב"ויגרשום"?

 

[הצ'ייסר]

באבן עזרא פירוש ראשון מובא ביתר ביאור, שהנו"ן הנוסף היינו האות נו"ן שנוספת בסוף המילה, והיא עלולה להתערב עם המילה עצמה דהיינו 'ויגרשו'. וכמו שיש לפרש ב'צאנם'.
ואין הכוונה שיש שני נוני"ן במילה.

 

[הצ'ייסר]

צפה בקובץ המצורף 1286125
מישהו יכול להסביר לי מה פירוש מ"ם ויגרשום - כמו נו"ן , שלא תתערב המלה עם הנו"ן הנוסף איזה נו"ן נוסף יש ב"ויגרשום"?

באותו מקום שממנו ציטטת את הודעתך, מופיע הסבר נוסף:

 

[גידל]

באבן עזרא פירוש ראשון מובא ביתר ביאור, שהנו"ן הנוסף היינו האות נו"ן שנוספת בסוף המילה, והיא עלולה להתערב עם המילה עצמה דהיינו 'ויגרשו'. וכמו שיש לפרש ב'צאנם'.
ואין הכוונה שיש שני נוני"ן במילה.

מה פתאום שהיא עלולה להתערב עם המילה עצמה דהיינו 'ויגרשו' מה רע לומר "ויגרשון"?

 

[ימין]

מה פתאום שהיא עלולה להתערב עם המילה עצמה דהיינו 'ויגרשו' מה רע לומר "ויגרשון"?

כי לא תדע האם הכוונה יחס שגרשו אותן
או הכוונה שגרשו בעלמא עם תוספת נון סופית כמו מושיבי עקרת שהכוונה מושיב והיוד נוספת

 

[גידל]

אתה יכול לתת לי דוגמה של מילה עם תוספת נון סופית, ללא כוונה ללשון נקבה?

 

[ברוך הוא]

אתה יכול לתת לי דוגמה של מילה עם תוספת נון סופית, ללא כוונה ללשון נקבה?

נו באמת... התורה מלאה בדוגמאות כאלו זה אחד הדברים המאפיינים עברית מקראית "עתיד מוארך"
לדוגמה: "תשמרון" "תשמעון" "תדבקון" "יריחון" ועוד מאות כאלו...

 

[ימין]

זהו שאם היה לא היה צריך האבן עזראלהסביר
אבל עיין אבן עזרא בפסוק לפני חמישי בפ השבוע
לגבי א ה ו י ועיין בא עזרא בפרשתנו שבת זה בנת והנון נבלע
וכשנהיה ברבים זה חוזר שכשאומרים בנות יש את הנון חזרה
והיה חשש שאותה הנון נטעה בה כמו יוד נוספת למשל
וכמו א ה ו
ותוך כדי כתיבה נזכרתי "ישברון" של ברכי נפשי שהיה מובן ישברו
כי ההתיחסות כבר כתובה כולם ובכ"ז כתוב נון סופית

 

[ימין]

נו באמת... התורה מלאה בדוגמאות כאלו זה אחד הדברים המאפיינים עברית מקראית "עתיד מוארך"
לדוגמה: "תשמרון" "תשמעון" "תדבקון" "יריחון" ועוד מאות כאלו...

יש הבדל יסודי בין תדבקון שהנון סופית נצרכת להתיחסות
ליריחון שהנון די מיותרת לכאורה

 

[ברוך הוא]

יש הבדל יסודי בין תדבקון שהנון סופית נצרכת להתיחסות
ליריחון שהנון די מיותרת לכאורה

אין הבדל

 

[ימין]

אליו תדבקון
אבל לא יריחו זה חוזר רק על המושג ולא כ"כ חשוב היחוס
תעיין שוב במבנה הפסוקים

 

[ברוך הוא]

אליו תדבקון
אבל לא יריחו זה חוזר רק על המושג ולא כ"כ חשוב היחוס
תעיין שוב במבנה הפסוקים

לא נכון, בשביל ההתייחסות יש "ו".

 

[ימין]

מסכים
אבל כשאתה מדבר על ה ועל עם ישראל יש בנותן טעם להוסיף נון סופית
אבל כשמדברים על הפסלים ורק עליהם בלבד זה לכאורה מיותר

 

[ברוך הוא]

מסכים
אבל כשאתה מדבר על ה ועל עם ישראל יש בנותן טעם להוסיף נון סופית
אבל כשמדברים על הפסלים ורק עליהם בלבד זה לכאורה מיותר

באותו פסוק יש הרבה מילים כמו "תשמורו" "תשמעו" וזה המילה היחידה שם עם נו"ן. זה כלל ידוע של עתיד מוארך והוא ליפוי הלשון.

 

[ימין]

ומה תגיד על דברים י"ח ט"ו שרק תשמעון כתוב שם

 

[ברוך הוא]

ומה תגיד על דברים י"ח ט"ו שרק תשמעון כתוב שם

הוא אשר דיברתי שכל המקומות אותו דבר שזה מיותר לחלוטין, ומחמת יפוי הלשון לפעמים נוסף נו"ן כמו שהרבה פעמים נוסף ה"א מיותרת כמו "אשובה" "אלכה" ולפעמים כתוב "אשוב" "אלך".