"בעלי קוראים"?-הכנסו לכאן!!!

העירוני לאחר קריאת התורה:
"קחם-נא אלי ואברכם" קריאתו במלעייל (משום המתג שתחילת המילה).
ראיתי שבהקדמה לתיקון 'סימנים' עוסק בענין מילה מחוברת שהיא נסו"א.
מה אתם אומרים?
יש נדון בזה,
ובאמת בהקדמה שם מביא את דברי המנחת שי שאין זה במלעיל גמור, אך המעיין במנחת שי שם יראה שמביא את דברי הרד"ק שהוא במלעיל ודן שם בדבריו.
ומצד המציאות נ"ל שכיון שהוא רק מתג לא שייך לעשותו במלעיל גמור.
 
ראה בחקירה א' של המנחת שי ב'מאמר המאריך' המצ"ב ('מאריך' בלשונו היינו מתג):
"אבל כשיהיה מקף ביניהן ומאריך במלה ראשונה ... לא נעמיד המלה ההיא העמדה גמורה (במלעיל) רק העמדה מועטת כמו שאמרנו, שהמקף מחבר שתי המלות יחד כאילו הן מלה אחת ארוכה שיש בה מאריך בתחלתה ועיקר הטעם בסופה".
"...דלגבי אחריני שהם מלרע ממש קרי להו (בעל המסורה) מלעיל"

ומאידך, ראה פסק דין רבני תימן המצורף גם הוא ("ועל דבר זה נפלה קטטה בין שניהם, זה אומר בכה, וזה אומר בכה, עד שבאו לפנינו לדין...").
 

קבצים מצורפים

  • מאמר המאריך.PDF
    2 MB · צפיות: 49
  • קריאת מילה מוקפת - מצפונות יהודי תימן עמוד 248.PDF
    KB 182 · צפיות: 59
1673434095087.png

מישהו יכול להסביר לי מה פירוש מ"ם ויגרשום - כמו נו"ן , שלא תתערב המלה עם הנו"ן הנוסף איזה נו"ן נוסף יש ב"ויגרשום"?
 
באבן עזרא פירוש ראשון מובא ביתר ביאור, שהנו"ן הנוסף היינו האות נו"ן שנוספת בסוף המילה, והיא עלולה להתערב עם המילה עצמה דהיינו 'ויגרשו'. וכמו שיש לפרש ב'צאנם'.
ואין הכוונה שיש שני נוני"ן במילה.
 
באבן עזרא פירוש ראשון מובא ביתר ביאור, שהנו"ן הנוסף היינו האות נו"ן שנוספת בסוף המילה, והיא עלולה להתערב עם המילה עצמה דהיינו 'ויגרשו'. וכמו שיש לפרש ב'צאנם'.
ואין הכוונה שיש שני נוני"ן במילה.
מה פתאום שהיא עלולה להתערב עם המילה עצמה דהיינו 'ויגרשו' מה רע לומר "ויגרשון"?
 
מה פתאום שהיא עלולה להתערב עם המילה עצמה דהיינו 'ויגרשו' מה רע לומר "ויגרשון"?
כי לא תדע האם הכוונה יחס שגרשו אותן
או הכוונה שגרשו בעלמא עם תוספת נון סופית כמו מושיבי עקרת שהכוונה מושיב והיוד נוספת
 
אתה יכול לתת לי דוגמה של מילה עם תוספת נון סופית, ללא כוונה ללשון נקבה?
 
אתה יכול לתת לי דוגמה של מילה עם תוספת נון סופית, ללא כוונה ללשון נקבה?
נו באמת... התורה מלאה בדוגמאות כאלו זה אחד הדברים המאפיינים עברית מקראית "עתיד מוארך"
לדוגמה: "תשמרון" "תשמעון" "תדבקון" "יריחון" ועוד מאות כאלו...
 
זהו שאם היה לא היה צריך האבן עזראלהסביר
אבל עיין אבן עזרא בפסוק לפני חמישי בפ השבוע
לגבי א ה ו י ועיין בא עזרא בפרשתנו שבת זה בנת והנון נבלע
וכשנהיה ברבים זה חוזר שכשאומרים בנות יש את הנון חזרה
והיה חשש שאותה הנון נטעה בה כמו יוד נוספת למשל
וכמו א ה ו
ותוך כדי כתיבה נזכרתי "ישברון" של ברכי נפשי שהיה מובן ישברו
כי ההתיחסות כבר כתובה כולם ובכ"ז כתוב נון סופית
 
נו באמת... התורה מלאה בדוגמאות כאלו זה אחד הדברים המאפיינים עברית מקראית "עתיד מוארך"
לדוגמה: "תשמרון" "תשמעון" "תדבקון" "יריחון" ועוד מאות כאלו...
יש הבדל יסודי בין תדבקון שהנון סופית נצרכת להתיחסות
ליריחון שהנון די מיותרת לכאורה
 
מסכים
אבל כשאתה מדבר על ה ועל עם ישראל יש בנותן טעם להוסיף נון סופית
אבל כשמדברים על הפסלים ורק עליהם בלבד זה לכאורה מיותר
 
מסכים
אבל כשאתה מדבר על ה ועל עם ישראל יש בנותן טעם להוסיף נון סופית
אבל כשמדברים על הפסלים ורק עליהם בלבד זה לכאורה מיותר
באותו פסוק יש הרבה מילים כמו "תשמורו" "תשמעו" וזה המילה היחידה שם עם נו"ן. זה כלל ידוע של עתיד מוארך והוא ליפוי הלשון.
 
ומה תגיד על דברים י"ח ט"ו שרק תשמעון כתוב שם
הוא אשר דיברתי שכל המקומות אותו דבר שזה מיותר לחלוטין, ומחמת יפוי הלשון לפעמים נוסף נו"ן כמו שהרבה פעמים נוסף ה"א מיותרת כמו "אשובה" "אלכה" ולפעמים כתוב "אשוב" "אלך".
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה